כניסה/הרשמה
פייסבוק
שאלות ותשובות באזרחות
שאלות:
1. איפה בוחרים לכנסת?
2. האם הבחירות לכנסת הן חשאיות?
3. האם הבחירות לכנסת הן שוות?
4. מהו מנדט?
5. מה פרוש המונח דמוקרטיה?
6. באיו מדינות הבחירות לכנסת הן דמוקרטיות?
7. האם הבחירות לכנסת הן דמוקרטיות?
8. למי במדינה יש זכות לבחור לכנסת?
9. איך ידעים במי לבחור לכנסת?
10. האם חייבים לבחור לכנסת?
פרושים למונחים:
בחירותבחירה- 1.התהליכים שלפיהם נבחרים נציגי ציבור למילוי תפקידים שהציבור מטיל עליהם.(אנצ’ אביב)
2.בררה, קביעת דובר או אדםאחד מרבים אחרים למשל : בחירת אריג בחירת חברים לוועד וכו’.(אבן-שושן)
דמוקרטיה-
1.מונח שמקורו ביוונית ופרושו:שלטון העם. משתמשים במילה זו לצין צורת שלטון בה מכוון העם את עבודת הממשלה.(אנצ’ אביב)
2.שלטון העם, משטר מדיני שבו נמצא השלטון בידי נבחרי העם ובאי כוחו.(אבן-שושן)
בחירות חשאיות-
1.האזרח בוחר בצורה חשאית מבלי שאיש רואה באיזו מפלגה בחר. בכך נמנעת האפשרות ללחוץ על הבוחר.(ספר אזרחות)
2.הבחירות בארצנו גם חשאיות-כאשר הבוחר מגיע לקלפי הוא מקבל מעטפה לבנה שבה הוא שם את הפתק מאחורי הפרגוד ששומר על פרטיות.(אנצ’ אביב)
בחירות שוות-
1.כל אזרח בוחר פעם אחת בלבד.כל פתק במעטפה הוא קול אחד, ומכאן שלכל אזרח השפעה שווה.( ספר אזרחות)
2.הבחירות לכנסת שוות בזה שכל אזרח בוחר פעם אחת,וכל פתק אחד נקרא קול.
בחירות כלליות-
1. לכל אזרח מגיל 18 ומעלה ללא הבדל… המשך לקרוא
בג”צ
בית הדין הגבוה לצדק הוא הערכאה הגבוהה השיפוטית העיקרית שבה מביעים ביקורת על השלטון. סמכותו של בג”צ מוגדרת בחוק כסמכות שפיטה: “סעד למען הצדק”. בכל מדינה דמוקרטית צפויים עימותים בין הסמכויות השונות, ובבג”צ יכול האזרח לקבול במקרה והוא חש שרשות מסוימת חרגה מסמכויתיה, או השתמשה בכוחה בצורה לא חוקית. בג”צ הוא הרשות היחידה שבודקת את תקינות הפעילות השילטונית, והוא מתערב רק במקרים הבאים:
1. כאשר רשות חורגת מסמכותה, כמו בשנת 1984, במקרה שבו ועדת הבחירות המרכזית פסלה שתי מפלגות שבינהן מפלגת “כך”, והפסילה נמצאה כלא חוקית.
2. כאשר מתברר כי הרשות פעלה משיקולים זרים ולא שייכים לעניין, או התעלמה משיקולים רלבנטיים. דוגמא: בשנות ה- 60 רצו לפרסם ביומן החדשות תמנות שבהם רואים שוטרים מפנים אנשים מבתיהם. המועצה לביקורת סרטים פסלה את זה, אך כאשר זה הגיע לבג”צ הם אישרו את הקרנת התמונות.
3. במקרה ובו הרשות פעלה בשרירות לב, לא ביושר ותוך אפליה והפרת שיוויון בון אזרחים – במקרה כזה יכול בג”צ לפסול את ההחלטה.
4. כאשר הרשות פועלת באי סבירות קיצונית, אך במקרה כזה יש להיזהר, כי זה יציאה נגד דרך הפעולה של רשות.
1. כאשר רשות חורגת מסמכותה, כמו בשנת 1984, במקרה שבו ועדת הבחירות המרכזית פסלה שתי מפלגות שבינהן מפלגת “כך”, והפסילה נמצאה כלא חוקית.
2. כאשר מתברר כי הרשות פעלה משיקולים זרים ולא שייכים לעניין, או התעלמה משיקולים רלבנטיים. דוגמא: בשנות ה- 60 רצו לפרסם ביומן החדשות תמנות שבהם רואים שוטרים מפנים אנשים מבתיהם. המועצה לביקורת סרטים פסלה את זה, אך כאשר זה הגיע לבג”צ הם אישרו את הקרנת התמונות.
3. במקרה ובו הרשות פעלה בשרירות לב, לא ביושר ותוך אפליה והפרת שיוויון בון אזרחים – במקרה כזה יכול בג”צ לפסול את ההחלטה.
4. כאשר הרשות פועלת באי סבירות קיצונית, אך במקרה כזה יש להיזהר, כי זה יציאה נגד דרך הפעולה של רשות.
סדרי הדיון בבג”צ
• הפנייה נעשית באמצעות עתירה, שאותה מגיש על אדם או גוף שחש עצמו נפגע מפעילות השלטון. העתירה מוגשת בכתב, ומצורפים אליה הנימוקים… המשך לקרוא
הבחירות לכנסת
הבחירות לכנסת
בחירות במדינות דמוקרטיות
הבחירות מאפשרות לשמור על אופיו של המשטר הדמוקרטי. כל אזרח יכול לבחור ולהיבחר, וע”י הבחירה הוא משפיע על השלטון – האופזיציה והקואלציה.
מאפייני הבחירות במדינות דמוקרטיות:
1. ישנן לפחות שתי מפלגות שהבוחר צריך לבחור ביניהן.
2. תהליך הבחירות מהווה אקט חינוכי שמערב את האזרח בשלטון.
3. תוצאות הבחירות משקפות את דעת הציבור.
4. הבחירות הדמוקרטיות מאפשרות לקבוצות בעם להתארגן על בסיס פוליטי ולנסות להיבחר לכנסת.
5. תהליך הבחירה מלווה בתעמולה המשקפת את מצע המפלגות.
מאפייני הבחירות בישראל:
• כלליות הבחירות: לכל בעל אזרחות ישראלית מעל גיל 18 ניתנת האפשרות להצביע בלי התחשבות במעמדו, גזעו, מינו וכו’.
• ארציות הבחירות: מאחר שמדינת ישראל היא אזור בחירה אחד נערכות הבחירות בכל הארץ באותו יום, ובו זמנית.
• שוויוניות הבחירות: קולם של כל האזרחים שווה ערך. לבחירתו של אזרח שפשע יש משקל אלקטורי זהה לבחירתו של אזרח שלא פשע.
• ישירות הבחירות: הבוחרים מצביעים ישירות עבור נציגיהם. הנבחרים נקבעים ישירות ע”פ תוצאות ההצבעה.
• חשאיות הבחירות: ההצבעה בקלפי היא חשאית. כל מצביע נמצא בתא לבדו, כדי שאיש לא יוכל לראות את הצבעתו, ולהשפיע עליה.
• יחסיות הבחירות: תוצאות ההצבעה ביום הבחירות הן יחסיות, וחלוקת המנדטים נעשית באחוזים.
טוהר הבחירות
על מנת שתהליך הבחירות יהיה הוגן ודמוקרטי, יש צורך… המשך לקרוא
הדיקטטור הגדול
הרקע ליצירה
גם לאחר שהחלו הצעדים הראשונים במלחמה (הפלישה לפולין) וגרמניה הנאצית הראתה בבירור שפניה למלחמה, לא לקחו ברצינות האמריקנים את המתרחש- “היטלר סתם מנסה להפגין כוח” או “גרמניה רק לוקחת את מה שמגיע לה מבחינה הסטורית” ומי בכלל שמע על הגטאות? בקושי אותם מהגרים יהודים שמשפחותיהם עדיין שהו באירופה.
הסיפור שעמד מאחורי הפקת הסרט “הדיקטטור הגדול” היה קשור בבדיחה פרטית בין חבריו של צ’ארלס צ’אפלין בקשר לדמיון המדהים בין דמות הנווד התמים שנהג לגלם בסרטיו ודמות הרודן הגדול ביותר שידעה האנושות באותה תקופה- אדולף היטלר.
השנה הייתה 1939, ובאותה תקופה המערב השאנן וארה”ב בפרט לא שיערו בנפשם את גודל האיום שמהוו היטלר ואת השואה שעומדת לפרוץ באירופה, מה שיביא למלחמת עולם.
אמריקה ידעה על היטלר והמשטר הנאצי האפל מה שאותו משטר עצמו נתן לה לדעת, הציבור האמריקני הממוצע ספג את האקטואליה העולמית דרך יומני חדשות קולנועיים ודרך העיתונות. מיותר לציין שהשפעת “התמונה הנעה” על שיפוט דעתו של הקהל הייתה גדולה יותר מזו של ההשערות והפרשנויות שהתפרסמו בעיתון- צופים רבים אכן האמינו כי גרמניה החדשה היא תקוותה של אירופה וכי היטלר מנהיג בעל שיעור קומה שחשוב שישלוט “ויעשה סדר” באירופה מוכת המלחמות.
גם לאחר שהחלו הצעדים הראשונים במלחמה (הפלישה לפולין) וגרמניה הנאצית הראתה בבירור שפניה למלחמה, לא לקחו ברצינות האמריקנים את המתרחש- “היטלר סתם מנסה להפגין כוח” או “גרמניה רק לוקחת את מה שמגיע לה מבחינה הסטורית” ומי בכלל שמע על הגטאות? בקושי אותם מהגרים יהודים שמשפחותיהם עדיין שהו באירופה.
צ’אפלין התפעל מאופיו של היטלר, מהכריזמה השופעת בנאומיו, מהכעס המשלהב את הקהל ומהיכולת להסתיר תוכן כל כך מרושע… המשך לקרוא
תורכיה – דמוקרטיה ליברלית או לא ליברלית ?
ע”פ נויברגר, מתקיימים מספר תנאים להיותה של מדינה , דמוקרטיה ליברלית – על המדינה צריכות ולחול בחירות חופשיות וכמו כן, חייבת להיות תחרות חוקית בין מפלגות, חילופי השלטון צריכים להיעשות רק באמצעות הקלפי, וחובה לשמור על הזכויות הטבעיות של הפרט, כגון, הבעת דעה, זכות בחירה וכו’.
הלך השלטון מבוסס על החוק ויש להגביל את הכוח הפוליטי ע”י פיזורו ולא ע”י ריכוזו אצל אדם או קבוצה.
נתייחס לכמה מאורעות מרכזיים בהיסטוריה של תורכיה ונבחן אם הנה מהווה דמוקרטיה ליברלית או לא ליברלית ע”פ הקריטריונים של נויברגר.
הלך השלטון מבוסס על החוק ויש להגביל את הכוח הפוליטי ע”י פיזורו ולא ע”י ריכוזו אצל אדם או קבוצה.
נתייחס לכמה מאורעות מרכזיים בהיסטוריה של תורכיה ונבחן אם הנה מהווה דמוקרטיה ליברלית או לא ליברלית ע”פ הקריטריונים של נויברגר.
תקופת התורכים הצעירים עד נפילת האימפריה העותומנית 1908 – 1918
תקופה זו של התורכים הצעירים אשר היו תנועת מהפכה קונסטיטוציונית שהיוותה סוף לעריצות החמידית, החלה במטרה להיות משטר חוקתי, שלב החירות בתורכיה . בתקופה זו הוכרזה חוקה וניתן צו לערוך בחירות במטרה לפתוח בעידן של חירות ואחווה ולסגור את תקופת העריצות התורכית. המשטר החוקתי החל אך הסתיים בכישלון, היו קשיים חיצוניים ופנימיים בתורכיה אשר ערערו את כוחם של תומכי החוקה, אשר היו חלשים ולא מוכשרים. למרות שהייתה חוקה ונערכו בחירות השלטון נלקח מספר פעמים ע”י קבוצות צבאיות של מנהיגי התורכים הצעירים ונוצרה אוליגרכיה תורכית, אשר הגיעה לסופה ב 1918.
התורכים הצעירים היו תנועה פטריוטית של תורכים מוסלמים שרובם אנשי צבא שמטרתם העיקרית הייתה להוריד מהשלטון… המשך לקרוא