ביסוסה של מדינת ישראל כמדינה ציונית יהודית דמוקרטית, פתוחה
ודואגת לכל אזרחיה.

דאגה לבטחון ישראל.

חיזוק ירושלים השלמה והמאוחדת, בירת ישראל לנצח בריבונות ישראלית.

קביעת סדר עדיפות לאומי חדש בישראל, עשיית צדק חברתי לכל ומתן
הזדמנות שווה לכל אזרחי מדינת ישראל, תוך הכרה בזכותו של כל אדם
לחיים של כבוד ולאיכות חיים ותוך חתירה נחושה לבניית חוסנה של החברה
בישראל וביצור שלטון החוק.

קידום שכבות רחבות בעם, צמצום הפערים והעלאת רמת החיים של השכבות
החלשות, תוך קידומן, תיעושן ופיתוחן האמיתי של עיירות הפיתוח ושכונות
המצוקה.

העמדת החינוך בראש סדר העדיפות הלאומי, הלכה למעשה, והבטחת חינוך
חינם מגיל 3 ועד למוסדות להשכלה גבוהה.

הפניית משאבים של המדינה לשיפור משמעותי בתחומי הבריאות, התעסוקה
והדיור.

ביטול מצוקתם של קשישים, משפחות מרובות ילדים, משפחות חסרות דיור
ומשפחות חד הוריות ויצירת תנאים מתאימים לקליטתם ושילובם של העולים
בכל תחומי החברה.

טיפוח הזהות הלאומית וקירוב הלבבות תוך יצירת גשר של הבנה וסובלנות בין
כל חלקי החברה ושמירה על ערכי הנצח של דת ישראל ומורשת ישראל.

יצירת אוירה אחרת של כבוד הדדי, פתיחות ואחדות בעם עם מנהיגות
אמינה, אמיצה, אומרת אמת שלום ואחדות.

שיוויון וצדק לכל הקבוצות בחברה, כולל הערבים והדרוזים.

מצע מפלגת פנינה רוזנבלום לבחירות 99

חברים יקרים!

החלטתי לרוץ לכנסת בבחירות הבאות
במפלגה עצמאית, ולהילחם למען
צדק חברתי וכלכלי.
קשה מאוד לשבת מהצד ולהביט על
הנעשה ולא לרצות לשנות.
כאישה שהצליחה בזכות עצמה דרך
עבודה קשה ומאומצת, אני מודעת לקושי
הכרוך בהצלחה, בפרנסה ובחיים טובים יותר.
לכן, אני רוצה להילחם למענכם שיהיה
לכם טוב יותר וקל יותר ממה שהיה לי.

מפלגת “פנינה רוזנבלום” תתמקד בתחומים החברתיים-כלכליים הבאים:

למען האישה והפרט:

שוויון שכר בין המינים.
החמרת הענישה בעניין האלימות בתוך המשפחה.

מעון לכל ילד במדינת ישראל במחיר שווה לכל נפש.

הכרה במתן זכויות יתר למשפחות חד הוריות.

הכרה בהוצאות מטפלות ועוזרות לצורך ניכוי מס

הכנסה לנשים עובדות, או לגברים במילואים.

טיפול בנושא אימוץ ילדים מהארץ ומחו”ל, העברת החוק
המתיר אימוץ ילדים באמצעות סוכנויות אימוץ פרטיות.
השוואת זכויות סוציאליות בין גברים לנשים כך,
שגם גברים יזכו לחופשות לידה.
הסרת מירב המכשולים בכל הקשור בהפריה מלאכותית
ובפונדקאות כדי לעזור למשפחות חשוכות ילדים.

חקיקת חוק לשיוויון בין נשים וגברים בדירקטוריונים
של החברות הממשלתיות.)

למען הכלכלה וקידום העצמאים בישראל:

הורדת המס השולי מתחת ל- %50.

הקמת קרן לעצמאיים לקבלת דמי אבטלה.

החזרת החוק של פקודות מאסר לחייבים שלא משלמים.

קיצור הליכי ההוצאה לפועל.

החזרת מע”מ על חוב אבוד.

הכרה במס הכנסה מלא לחובות אבודים.

הגבלת לקוחות בצ’קים חוזרים בבנקים.

תשלום המע”מ ומקדמות בזמן התקבול.

הגדלת ההשקעה בעיירות הפיתוח כדי ליצור
מקומות עבודה.

למען החברה בישראל:

חלוקה הוגנת ושווה של עוגת התקציב לכל פלגי
העם בצורה התומכת בשכבות החלשות.

מלחמה באבטלה המתחוללת בעיקר בעיירות הפיתוח ע”י בניית
תשתית טכנולוגית ותעשייתית.

איחוי הקרע החברתי העמוק בין פלגי העם ושמירה
על הסטטוס קוו.

מלחמה חריפה בקטל בדרכים ע”י אכיפה מוגברת,
שיפור תשתיתה כבישים ובניית מחלפים חדשים.

חקיקת חוק עבור צעירים ועבור משפחות לדיור מוגן
הגבלת מחירי השכירויות בארץ ע”פ מפתח גיאוגרפי.

הגדלת הזכאות לזוגות צעירים.

שיפור רמת השירות והטיפול הרפואי תוך הרחבת סל
הבריאות הממלכתי.

המשך מתן הטבות לחיילים משוחררים.

למען קידום החינוך בישראל:

דירוג השכר בבתי-ספר ובאוניברסיטאות לפי יכולת
ההשתכרות של כל סטודנט.

צמצום מספר התלמידים הלומדים בכיתה לפי
סטנדרט אירופאי.

קידום הטכנולוגיה ופיתוחה בבתי הספר בארץ בעיקר
למען הכללת המחשבים ככלי עזר ללימוד.

הקצאת שעות עזר ותגבור ללא תשלום לכל המקצועות,
כפי שנעשה היום בחלק מבתי הספר.

הקמת תשתית ספורט לאומית בבתי הספר וקידום תרבות
הספורט בקרב הנוער.
מלחמה חריפה בנגע הסמים ע”י הוספת פרויקט חינוך קבוע
במערכת בנוגע לסם בבתי הספר והחמרת הענישה לסוחרים בסם.

מצע למפלגת מרצ לבחירות 99

חירות שוויון ודימוקרטיה

בחוק, שיבסס את המשטר הדימוקרטי והרפובליקני במדינת ישראל,

יובטח שוויון גמור של זכויות וחובות לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע

ולאום; יובטח חופש של דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; יקויים שוויון

מלא וגמור של האישה – שוויון בזכויות ובחובות, בחיי המדינה, החברה

והמשק ובכל מערכת החוקים. תקויים חירות האיגוד וחירות הביטוי בעל

פה ובכתב – מתוך שמירה על בטחון המדינה, חירותה ועצמאותה ומתוך

כבוד לזכויות הזולת. בכל מוסדות המדינה, העיריות ושאר הרשויות

הנבחרות תתקיים זכות בחירה כללית ושווה ללא הבדל מין, דת, גזע ולאום

וללא כל סייג כספי. המדינה תספק את צרכי הדת הציבוריים של תושביה,

אבל תמנע עצמה מענייני דת. שבת ומועדי ישראל יהיו ימי המנוחה

הקבועים במדינת ישראל; שאינם יהודים, תישמר להם זכות ימי מנוחה

בשבתם ובחגיהם.

לקראת ה-17 במאי 1999

א. מרצ חוברה וחושלה לה יחדיו בחזיתות המצטלבות של המאבק המדיני,

החברתי והתרבותי בישראל.

תהליך רב-שנים של קירוב עמדות וקירוב לבבות הגיע אל תכליתו בוויתור

הדדי על מסגרות קודמות, כדי לכונן את מפלגת השמאל של ישראל, על

יסוד מצע רעיוני משותף, שסוציאליזם -דמוקרטי וליברליזם-נאור חוברים

בו למשנה סדורה ומלכדת. מרצ היא ביטוין המשלים של הציונות

ההומניסטית, ההכרה בזכויות הזולת והמחויבות לשוויון אזרחי מלא בין

כל תושבי ישראל.

*

תנועות שאינן “מתאימות עצמן למציאות”, אלא מבקשות לשנותה ולעצבה

על-פי השקפת-עולמן (וכזאת היא מרצ) – דרכן אינה סוגה תמיד בשושנים.

תנועות שאינן מקדשות קונסנזוס לשמו ומוכנות לשחות נגד הזרם ולצעוד

נגד הרוח (וכזאת היא מרצ) – מוקעות, לא אחת, כ”פוגעות באחדות

האומה”.

תנועות היודעות לראות למרחוק (וכזאת היא מרצ) – אינן זוכות תמיד

להכרת-טובה ממי שמאמצים, באיחור, את חזונן.

מרצ עמדה בכל אלה:

כך – כשהתייצבה חלוצה בחזיתות מאבקיה לכיבודו של שלטון החוק,

לזכויות האדם והאזרח ולהגנת הדמוקרטיה.

כך – כשתבעה ראשונה את הפרדת הדת מהמדינה.

כך – כשהקדימה להכיר בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה-עצמית-

לאומית ולמדינה ריבונית משלו;

כך – כשהתנגדה להקמת ההתנחלויות בגדה, בעזה ובגולן, והגדירה אותן

כמכשול לשלום.

כך – כשהתייצבו חברינו – יחידים בקרב הסיעות הציוניות בכנסת – נגד

מלחמת-לבנון, מיומה הראשון;

כך – בתום המלחמה – כשחברי מרצ בועדת החוץ והביטחון, הזהירו לבדם

מפני מקסם-השווא של “אזור החייץ” וקראו לצה”ל להתייצב, מלכתחילה,

על קו הגבול הבינלאומי.

כך – בנושאי חברה כאשר מרצ יזמה את חוק הדיור הציבורי והנהיגה

רפורמה חברתית מקיפה בתחום החינוך.

וכך – בנושא השוויון בין המינים וביטויו הלכה למעשה ברשימת מרצ

לכנסת (ארבע נשים בכל עשירייה).

ואולם, מרצ איננה מפלגה של אופוזיציה לשמה, הששה לצדוק עם

המעטים; מרצ מבכרת תמיד לחבור אל הרבים הצודקים עימה –

כך נהגה כשחברה אל ממשלת רבין-פרס, על יסוד מצע משותף ותכנית-

פעולה מוסכמת.

מרצ איננה מפלגה של חשבונות-עבר וטינות משומרות; מרצ נכונה תמיד

לבטל יריבות של אתמול מפני שותפות-אמת של היום ומחר –

כך נהגה כשהריעה בלב שלם לאותם שזכו ועוטרו בפרסים על תרומתם

לקידום השלום – אותו שלום שמרצ הקדימה לבשרו ועוטרה על ידם, בשל

כך, בקוצים.

ב.

ימיה של ממשלת נתניהו הנופלת, ייזכרו כימים של השחתה מוסרית ושפל

ממשלי; ימים של בזוי שלטון החוק והכפשת מערכות המשפט; ימים של

בלימת תהליך השלום; ימים שבהם ישראל נתונה לבידוד מדיני ונדרדרה

למיתון כלכלי, לאבטלה גואה, להעמקת פערים, להרחבת מימדי העוני

ולהתרוששותן של שכבות-הביניים – שכירים ועצמאיים גם יחד.

בשלוש השנים הרעות הללו הוסגה לאחור הרפורמה בחינוך וקרסה

מדיניות ההעדפה-המתקנת כלפי מגזרים נחשלים ומקופחים בחברה

ובמשק. בשנים אלו, משלה בכיפה ההסתה לשנאה ולשקר הייתה הממשלה.

*
הקדמת הבחירות לכנסת ה-15 נועדה לקרב את קץ כהונתו של בנימין

נתניהו ולהעביר את ממשלתו מן הארץ.

רוב-חוסם-נתניהו בבחירות לכנסת – יהיה האות;

הבסתו בבחירות לראשות הממשלה – תהיה המופת

ואילו העברת ממשלתו מן הארץ – תושלם רק ביום שבו תיכון ממשלה

חדשה בישראל.

– לא ממשלת-דמה, שימינה לא תדע את שמאלה.

– לא ממשלה שכל רוח מצויה תשיר מעליה את טיח-ה”אחדות” ותחשוף

את בקיעיה ואל מול הכרעת-אמת ראשונה תתפורר לרסיסיה –

אלא ממשלה שונה ואחרת – הפועלת לקידום השלום, לחידוש הצמיחה

במשק ולשוויון אזרחי מלא;

ממשלה רחבה ככל האפשר, אך יציבה ומלוכדת במחויבותה למצע מדיני,

חברתי וכלכלי – לכיד ושלם – לתוכנית-פעולה גלויה, ברורה ומושכלת.

מצע הבחירות של מרצ הינו אמנה מוסרית ופוליטית בינה לבין בוחריה. את

מידת השפעתו של מצע זה על תכנית פעולתה של הממשלה החדשה יקבע

מספר חבריה של מרצ בכנסת.

ביום הבחירות – חובת ההוכחה כולה תהיה על הבוחרים. מיום הבחירות

ואילך – חובת ההוכחה כולה תהיה על מרצ ועל נבחריה.

ב-17 במאי כולנו נהיה דיינים. מעבר לפרגוד – אישה לנפשה מול ראי

מצפונה, ואיש לנפשו מול ראי מצפונו – כולנו נחרוץ את דיננו.

ישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית

מדינת ישראל – כהגדרתה במגילת העצמאות ובחוקי היסוד – היא מדינה

יהודית ודמוקרטית, מדינתם של העם היהודי ושל כלל אזרחיה – יהודים

וערבים גם יחד.

יהודית:

בזיקתה לשפתו, תרבותו ומורשתו של העם היהודי לדורותיו;

בסולידריות שלה עם יהודי העולם במאבקם באנטישמיות ובמאמציהם

לבלימת ההתבוללות, המטשטשת את זהותם ונוגסת במניינם;

במחויבותה לריכוזו של העם היהודי במולדתו ההסטורית;

ובהיותה פתוחה לפני כל יהודי המבקש לבנות בה את חייו וליטול חלק

במימוש זכותו של עמו להגדרה-עצמית-לאומית במדינתו הריבונית.

דמוקרטית:

בהיותה מדינת כלל אזרחיה, יהודים וערבים כאחד;
בהכירה בזיקתם של אזרחיה הערבים לשפתו, תרבותו ומורשתו של עמם
הערבי הפלסטיני; בהיותה מודעת להזדהותם עם סיבלו ולכמיהתם לפתרון
מצוקתו הלאומית במדינה משלו, על יסוד יחסי שלום ושכנות-טובה עם
מדינתם – ישראל.

מרצ מאמינה כי לכל אזרחי המדינה – המחויבים לשלומה, בטחונה
וריבונותה – מלוא הזכות לקיים ולבטא את זיקותיהם הלאומיות
התרבותיות והדתיות.
מרצ תעשה לעיגונה של זכות זו בחוקתה של ישראל הדמוקרטית
ולהשרשתה במערכת החינוך ובאורחות חייהם של אזרחיה.
מרצ תפעל לעיצובם של חיים משותפים – המושתתים על כבוד הדדי, צדק חברתי ושוויון אזרחי מלא – לכל תושביה של מדינת ישראל.

כתבות מהעיתונות
ישראל אחת:

מיבחן המסיבה / ירון לונדון

איך בוחנים את התאמתו של אדם למישרת ראש ממשלה? נתניהו השיב: “מי שלא
יודע לארגן חגיגה לסיום הפריימריז איך ינהל מדינה!” כוונת הדברים היא

שאין להעניק רישיון לניווט מיכלית למי אשר נכשל בהשטת דוגית.

ראשות הממשלה תובעת כישורי ניהול וכך גם אירגון מסיבה: יש לדאוג לכך

שהמוסיקה תעיף את רגלי החוגגים, שהפונץ’ יעורבב כהלכה ושהסלקטורים ינפו

את המתפרעים הפוטנציאלים. הנכשל לא יהיה “מוביל חברתי”.

אם מצאנו את שיטת המיון המיטבית, יש לשאול איך מצליח בה נתניהו. יש

תשובה: לפני שנה הסתיימה מסיבת עם ענקית- אירועי שנת היובל. בראש ארגון

החגיגות העמיד ביבי את סגנו, משה קצב, שהתברבר, הסתכסך והתפטר. יצחק

מודעי ז”ל התמנה תחתיו, וכעבור ימים אחדים נמלט כנשוך נחש. דורון שמואלי

נקרא להציל, אילתר כמה אירועים דלים, התקוטט עם כל העולם וסיים באקורד

חזק: סקנדל תחתוני להקת בת-שבע ושערוריית ריטה.

לעומת התקר במסיבת הפריימריז של העבודה, היה כישלון חגיגות היובל

בבחינת פיצוץ ראש מנוע. ערב יום העצמאות לפני שנה ראיינתי את רה”מ

לגיליון החגיגי של עיתונינו. שאלתי אותו אם כשלון חגיגות היובל אינו מעיד

על היעדר כישרון לניהול מדינה. הוא התהלל בשבחים שאישים חשובים בעולם

העתירו עליו וכעס על שאני עוסק בתפלויות.

הכושר לארגן מסיבה מוצלחת הוא מבחן בעל תוקף, רק כל עוד אחרים נכשלים

בו. אם ביבי נכשל, הוא מבטל את המבחן. ללמדנו שהקשים הם חרב פיפיות. אם

נכון להקיש מכשלון מסיבת הפריימריז בעבודה על כישלונו הצפוי של ברק

בניהול המדינה, מותר למשוך היקשים אחרים, תקפים ומופרכים באותה מידה.

למשל, האם מי שהסתכסך עם בכירי עמיתיו, ידע לכונן שלום עם אויבי עמו? האם

מי שנכשל בבחירת מנהלי לישכתו ומנכ”לי משרדו, ידע להקים צוות ממשלתי

משובח? האם מי שפעמיים נכשל בחיי נישואיו ובפעם השלישית הוליך את רעייתו

שולל, יכול להיחשב אדם יציב ואמין ?

האמת היא שרק ניהול מדינה הוא סימולציה של ניהול מדינה. את אהוד ואיציק

איננו יודעים לשפוט. ביבי שפיט.”

ידיעות אחרונות”, 2.99, ירון לונדון

מפלגת הליכוד:

ידיעות אחרונות – 19.4.99

דגלים והבטחות בירושלים

בנימין נתניהו פתח אמש את מערכת הבחירות של הליכוד
בהתחייבות להלוואות לצעירים

מאת יובל קרני

בנוכחות אלפיים פעילים ותומכים פתח אמש ראש הממשלה, בנימין
נתניהו, את מערכת הבחירות של הליכוד בהבטחת בחירות חדשה: “תוכנית
עשרים-שלושים”.

לפי תוכנית זו, כל אדם שגילו בן 20 ל-30, שירצה ללמוד או להקים
עסק פרטי – יקבל מהמדינה הלוואה בתנאים משופרים, אותה יחזיר כעבור
חמש שנים. “אני מתכוון לתת שוויון הזדמנויות לכל אזרחי המדינה
ולהשקיע בהון האנושי”, אמר נתניהו, ופנה לשר האוצר שטרית: “תרשום
את זה, מאיר”. בכינוס, שנערך לרגלי מגדל דוד בירושלים, קיבלו
הפעילים את פניהם של נתניהו ורעייתו שרה בהנפת דגלים ובקריאות
“היידה ביבי, היידה שרה”. נתניהו נראה שבע-רצון, ואף רקע ברגליו
בהתלהבות למשמע ג’ינגל הבחירות של הליכוד.

בנאומו כמעט ולא הזכיר נתניהו את יו”ר ישראל אחת, אהוד ברק. לעומת
זאת, הרבה לציין את הישגי ממשלתו: “הבטחנו ביטחון – וכל אחד יודע
כמה בטוח היום לנסוע באוטובוס ולחיות בארץ הזאת. הבטחנו משק חופשי
– וקיימנו. הבאנו גם שלום אמיתי, ונשלים את מעגל השלום סביבנו”.
מנחה הערב היה ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט, שאמר כי בתקופת
כהונתו של נתניהו קיבלה הבירה “יותר מאצל כל ממשלה אחרת שהיתה עד
היום”. במהלך הכנס עלו לבמה שני תומכי ליכוד מפורסמים: הזמר בועז
שרעבי, שביצע את ג’ינגל הבחירות, והכדורגלן אלי אוחנה, שקרא לעבר
הקהל המריע: “אני גאה להיות בליכוד ולתמוך בנתניהו”.

נתניהו סיים את דבריו בקריאה נרגשת לקהל: “אני מבקש הערב עוד ארבע
שנים לסיים את המהפכה שהתחלנו. תנו לנו עוד ארבע שנים”.

הליכוד: לא נקיים עימות עם ברק

במסגרת שידורי התעמולה

מזמינים את ברק לעימות טלוויזיוני פתוח. גם מרדכי הזמין
את ברק לעימות בתוכניות האקטואליה. ברק מסרב: נתעמת רק
במסגרת תשדירי הבחירות ולא בשעשועוני טלוויזיה

מאת יובל קרני ומודי קרייטמן

הליכוד הודיע אתמול ליו”ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט אליהו מצא,
כי הוא מתנגד לקיום עימות מול אהוד ברק במסגרת שידורי התעמולה
בטלוויזיה.

זאת, בעקבות הצעתו של ברק כי העימותים בין המתמודדים לראשות
הממשלה ייערכו באותה המתכונת שבה התנהלו בבחירות הקודמות – במסגרת
שידורי התעמולה, עם מנחה אחד מוסכם וסדרת שאלות קבועות לכל
הצדדים. אולם יו”ר מטה ההסברה של הליכוד, השרה לימור לבנת, שיגרה
אתמול מכתב לשופט מצא, בו היא מבהירה כי מבחינת הליכוד לא יחול כל
שינוי בלוח המשדרים כפי שאושרו עד עתה.

לבנת פנתה לבורג “אין עוד עניין לציבור במתכונת המיושנת והמוגבלת
של העימותים במסגרת התשדירים”, כתבה לבנת, “ובכוונתנו להציע עימות
ענייני ופתוח מחוץ למסגרת התעמולה”. לבנת גם פנתה ליו”ר מטה
ההסברה של העבודה, אברהם בורג, והציעה לו לקיים עימות פומבי בין
נתניהו לברק באחת מתוכניות האקטואליה של ערוץ 1 או ערוץ 2.
“תמהתי לשמוע שברק מעדיף עימות מיושן על-פני עימות פתוח ונרחב”,
כתבה לבנת לבורג. “אני פונה בשם ראש הממשלה ומתכבדת להזמין את ברק
לעימותים פומביים, פתוחים ונרחבים במסגרת תוכניות הטלוויזיה”. היא
טענה עוד כי הצעת ברק “נועדה לנסות לפגוע בליכוד על-ידי צימצום
זמן תשדירי הבחירות של הליכוד, ומטבע הדברים למניפולציה כזאת לא
נוכל להסכים”.

“אני תמה מדוע נתניהו מסתתר מאחורי טיעונים חלשים כמו זמן שידור,
כדי לכסות על האמת שאין הוא מעוניין בעימותים רציניים עם ברק”,
השיב בורג ללבנת.

גם במפלגת המרכז מנסים עתה לשכנע את ברק להתעמת עם יצחק מרדכי
במסגרת אחת מתוכניות הטלוויזיה. אתמול שיגר מרדכי מכתב פתוח לברק
ובו הוא מציע לו עימות במתכונת עיתונאית בהנחיית עיתונאי בכיר.
“אני קורא לך להרים את הכפפה”, כתב מרדכי, “ולהסכים לעימות
טלוויזיוני בינינו, לאחר יום העצמאות”.