פוסט: מבקר המדינה

מינויו של מבקר המדינה ואי תלותו
מבקר המדינה נבחר בבחירות חשאיות אחת ל- 5 שנים, וללא יותר משתי כהונות. הוא לא תלוי בממשלה. משכורתו נקבעת ומועברת ע”י הכנסת ולא ע”י משרד האוצר, כדי שאי התלות תהיה מושלמת. הממשלה לא יכולה לפטר אותו, והכנסת היא היחידה שיכולה להדיחו. כדי למנוע אפשרות שהממשלה שמהווה רוב קואלציוני תפיל את המבקר צריכים 20 ח”כ להגיש לועדת החוק והמשפט דרישה בכתב בנידון.
גם על המבקר עצמו מוטלות הגבלות במשך תקופת כהונתו, כדי לשמור על אי תלותו:
1. אסור לו להיות חבר בכל רשות שלטונית (מרכזית או/ו מקומית).
2. אסור לו להיות חבר בהנהלה של עסק.
3. אסור לשמש בכל משרה אחרת.
4. להשתתף בכל דרך שהיא במוסד ממשלתי.
5. לקנות נכסי מדינה.
6. שלוש שנים לאחר הכהונה אסור להיות בחבר הנהלה של עסק מרוויח כסף, שהוא גוף מבוקר.

תחומי הביקורת
הגופים שעליהם מפקח המבקר מפורטים בפירוט רב כדי למנוע מצב שבו יטען גוף שהוא לא ידע שהוא צריך לעמוד לביקורת. הגופים כוללים כל מוסד ממשלתי, כל מפעל או מוסד של המדינה, כל רשות מקומית, כל גוף שהממשלה משתתפת בהנהלתם . גם ההסתדרות הכללית עומדת תחת הביקורת.
היקף הביקורת הוא רחב ביותר, וכולל את כל המשק, וכל הוצאה של המדינה. תיבדק כל הוצאה, כל דרך פעולה וכו’. הגופים מחויבים לספק למבקר את כל דו”חות ההכנסות והוצאות, ספרים, מאזנים, מידע מדויק על הפעולות.
אם העלתה הביקורת ליקויים או עבירות על החוק, היא תדווח על כך לגוף המבוקר, לשר הנוגע בנושא ולמשרד האוצר, והם יטפלו בעניין.

הדו”ח השנתי של מבקר המדינה
אחת לשנה מוכן דו”ח על כל הגופים שנבדקו ועל הממצאים. הדו”ח ניתן לכנסת כדי שתוכל לפעול בנושא.