מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 6 (22.11.10)

צביעת חיידקים

• החיידקים הם שקופים בעיקרון וכדי לראותם צריך לעשות איזושהיא הנגדה– לצבוע את החיידקים כדי לראות אותם דרך מיקרוסקופ אור. אנו שמים את החיידקים דרך זכוכית נושאת, מעבירים אותם דרך להבה במהרה בכדי לייבש אותם ולקבע אותם לזכוכית נושאת.
• בשנת 1884 גראם מצא את השיטה שעד היום עובדים איתה: צביעת גראם. הוא גילה ש:
  • עושים פיקסציה בחום לקיבוע.
  • צובעים בצבע בסיסי (לדוגמא: גנציאן ויאולט- סגול).
  • תכשיר עם לוגול KI + I2, שיש בו בעיקר אטומים של יוד (נקרא גם מורדנט)- דבר שמחזק את הצבע.
  • שוטפים בכוהל.
  • ובמיקרוסקופ בהגדלה של פי 1000 רואים שבחלק מהחיידקים הצבע נשאר ובחלק מהם הצבע ירד.
  • כדי לראות את החיידקים שהצבע ירד מהם עושים את הפעולות הבאות: צובעים בשנית, הפעם לא בצבע סגול אלא ורוד בד”כ, ושוטפים אותם במים (ולא בכוהל).
  • מה שרואים זה חיידקים בשני צבעים: חיידקים גרם חיוביים– החיידקים שמחזיקים בצבע הראשון, וחיידקים גרם שליליים– החיידקים שהכוהל שטף מהם את הצבע הראשון.
  • התברר כי עולם החיידקים מתחלק לשתי קבוצות: חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים.
  • קיימים הבדלים מהותיים במבנה הדופן של חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים: גרם חיוביים– ממברנה ציטופלזמטית, שכבה עבה של פפטידוגליקן. גרם שליליים– ממברנה ציטופלזמטית, שכבה דקה של… המשך לקרוא →

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 5 (15.11.10)

איברי התנועה

שוטונים (flagella)

• מספרם קטן.
• ארוכים.
• איבר חוץ תאי.
• מס’ ומיקום השוטון אופייני למין.
• החיידקים שנושאים שוטונים נחשבים לפתוגניים (גורמי מחלה).
• מעוגנים בממברנת התא.
• השוטון בנוי מהחלבון פלגלין.
• הסיבוב של השוטון הוא כמו פרופלור, ויכול לשנות כיוון.
• נע על צירו המרכזי.
• החיידק זקוק לאנרגיה על מנת לנוע.

שעריות (pili)- לא קשור לתנועה

• רבות וקצרות.
• למינים שונים קיימים סוגי שעריות שונים.
• עשויות מהחלבון שנקרא pilin.
• השעריות משמשות לקוניוגציה מינית או לחיבור-הידבקות (לפני השטח):

  Continue reading “מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 5” »

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 4 (08.11.10)

סיום הליזוגניות- אינדוקציה:

• תא יכול לחיות שנים בצורה של ליזוגן, ואז יכול לקרות משהו שיגרום לו לעבור לשלב הליטי.
• הדבר קורה באופן ספונטני, או בעקבות תנאים סביבתיים קשים כמו:
  • דסיקציה– מצב קיצוני של יובש.
  • קרינת UV או קרינה מייננת.
  • חשיפה לכימיקליים מוטגניים.

חשיבות הליזוגניות

• זהו מודל להשתנות של וירוסים אנימליים.
• שינוי ליזוגני/ שינוי פאג’י: חשיבות קלינית- שינוי אנטיגן, הפרשת טוקסין.
• הרבה פעמים חיידק מסוים היה לא אלים, ואז הוא מקבל מקטע של דנ”א מהפאג’ שמקנה לו תכונות נוספות ויכול להפוך אותו לאלים יותר (למשל תכונה של שחרור רעלים).
• אנטיגן– שם כולל לכל מה שהוא זר לגוף ויכול לפגוע בו.

Continue reading “מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 4” »

כאב:

ISP, ארגון הכאב הבינלאומי הגדיר מהו כאב.

התנסות בלתי נעימה, יכולה להיות תחושתית או רגשית שקשורה לנזק רקמתי אמיתי או פוטנציאלי, או מתוארת במונחים של נזק כזה.

כאב בניגוד לתחושות ומערכות אחרות הוא בעצם חוויה, הוא לא תחושה כמו ראיה/שמיעה וכו'. לחוויה יש מרכיבים תחושתיים ומרכיבים רגשיים- אמוציונאליים, חווית הכאב מקושרת לנזק אמיתי או פוטנציאלי,

לדוג:' הזזת היד מסיר לוהט- נזק פוטנציאלי, אמיתי- אם לא הזזתי בזמן ונוצרת כוויה. או מתוארת במונחים של נזק כזה- יש מטופלים שלמרות שלא מוצאים את הנזק האמיתי הם מתארים כאב כאילו יש באמת פציעה/חוויה כזו ואת מבלי שנמצא את מקור הכאב. גם באנשים כאלו מטפלים.

אם כך הכאב הוא חוויה רגשית, פיזית וקשורה לנזק רקמתי.

הערכת מידת הכאב:

לא ע"י מדד לחץ דם, מדדים שונים בדם, לא עפ"י תפקוד והתנהגות אלא רק עפ"י הדיווח הסובייקטיבי של המטופל שמדרג על סקלה את מידת הכאבים שלו.

מאחר וכאב הוא חוויה כל המדדים שלו הם סובייקטיביים.

המידע של הכאב מגיע כמעט לכל החלקים של המוח (בניגוד לתחושות אחרות).

המרכיבים של חווית הכאב:

*רפלקס הגנה– נזק פוטנציאלי, כאב כאות הישרדותי, קיים גם אצל בע"ח פשוטים.

*מרכיבים תחושתיים– כמה כואב, איפה כואב, אופי הכאב (עמום, חד…) דרך מערכת שמגיעה… המשך לקרוא →