תרמו לנו

12 שנה אנחנו פה בשבילכם, דואגים שתהיו מוכנים עם העבודה למחר. השרת יקר, אנא תרמו ביטקוין ועזרו לנו:

1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAu Tx7qnzrD 1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAuTx7qnzrD

פייסבוק
פרסומת

ביולוגיה וטבע

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 6

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 6 (22.11.10)

צביעת חיידקים

  • החיידקים הם שקופים בעיקרון וכדי לראותם צריך לעשות איזושהיא הנגדה– לצבוע את החיידקים כדי לראות אותם דרך מיקרוסקופ אור. אנו שמים את החיידקים דרך זכוכית נושאת, מעבירים אותם דרך להבה במהרה בכדי לייבש אותם ולקבע אותם לזכוכית נושאת.
  • בשנת 1884 גראם מצא את השיטה שעד היום עובדים איתה: צביעת גראם. הוא גילה ש:
    • עושים פיקסציה בחום לקיבוע.
    • צובעים בצבע בסיסי (לדוגמא: גנציאן ויאולט- סגול).
    • תכשיר עם לוגול KI + I2, שיש בו בעיקר אטומים של יוד (נקרא גם מורדנט)- דבר שמחזק את הצבע.
    • שוטפים בכוהל.
    • ובמיקרוסקופ בהגדלה של פי 1000 רואים שבחלק מהחיידקים הצבע נשאר ובחלק מהם הצבע ירד.
    • כדי לראות את החיידקים שהצבע ירד מהם עושים את הפעולות הבאות: צובעים בשנית, הפעם לא בצבע סגול אלא ורוד בד”כ, ושוטפים אותם במים (ולא בכוהל).
    • מה שרואים זה חיידקים בשני צבעים: חיידקים גרם חיוביים– החיידקים שמחזיקים בצבע הראשון, וחיידקים גרם שליליים– החיידקים שהכוהל שטף מהם את הצבע הראשון.
    • התברר כי עולם החיידקים מתחלק לשתי קבוצות: חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים.
    • קיימים הבדלים מהותיים במבנה הדופן של חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים: גרם חיוביים– ממברנה ציטופלזמטית, שכבה עבה של פפטידוגליקן. גרם שליליים– ממברנה ציטופלזמטית, שכבה דקה של… המשך לקרוא

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 5

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 5 (15.11.10)

איברי התנועה

שוטונים (flagella)

  • מספרם קטן.
  • ארוכים.
  • איבר חוץ תאי.
  • מס’ ומיקום השוטון אופייני למין.
  • החיידקים שנושאים שוטונים נחשבים לפתוגניים (גורמי מחלה).
  • מעוגנים בממברנת התא.
  • השוטון בנוי מהחלבון פלגלין.
  • הסיבוב של השוטון הוא כמו פרופלור, ויכול לשנות כיוון.
  • נע על צירו המרכזי.
  • החיידק זקוק לאנרגיה על מנת לנוע.

שעריות (pili)- לא קשור לתנועה

  • רבות וקצרות.
  • למינים שונים קיימים סוגי שעריות שונים.
  • עשויות מהחלבון שנקרא pilin.
  • השעריות משמשות לקוניוגציה מינית או לחיבור-הידבקות (לפני השטח):

  Continue reading “מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 5” »

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 4

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 4 (08.11.10)

סיום הליזוגניות- אינדוקציה:

  • תא יכול לחיות שנים בצורה של ליזוגן, ואז יכול לקרות משהו שיגרום לו לעבור לשלב הליטי.
  • הדבר קורה באופן ספונטני, או בעקבות תנאים סביבתיים קשים כמו:
    • דסיקציה– מצב קיצוני של יובש.
    • קרינת UV או קרינה מייננת.
    • חשיפה לכימיקליים מוטגניים.

חשיבות הליזוגניות

  • זהו מודל להשתנות של וירוסים אנימליים.
  • שינוי ליזוגני/ שינוי פאג’י: חשיבות קלינית- שינוי אנטיגן, הפרשת טוקסין.
  • הרבה פעמים חיידק מסוים היה לא אלים, ואז הוא מקבל מקטע של דנ”א מהפאג’ שמקנה לו תכונות נוספות ויכול להפוך אותו לאלים יותר (למשל תכונה של שחרור רעלים).
  • אנטיגן– שם כולל לכל מה שהוא זר לגוף ויכול לפגוע בו.

Continue reading “מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 4” »

מנגנוני פתוגנזה בחיידקים וטפילים

 

 

מושגים בסיסיים:


·        Autotrophy– תזונה עצמאית של האורגניזם. בעיקר צמחים שמסוגלים להטמיע CO2 באמצעות פוטוסינתזה ולהפכו לסוכר. ההיפך מתהליך ההטמעה הוא תהליך הנשימה ותהליך הריקבון. הצמחים הם החוליה הראשונה בשרשרת המזון כי הם היחידים שאינם תלויים לתזונתם.


·        Heterotrophy– תזונה תלותית של האורגניזם.


·        מולק' אורגנית- כזו שיש בה לפחות C + H. יתרונן הוא בכך שהן מסוגלות לשחרר E כי זוהי מולק' מחוזרת שיכולה להתחמצן. המולק' האורגניות נשרפות במיטוכונדריה ומשחררות ATP (E כימית).

 

מחזור ה-C בטבע:


·        בע"ח מתים וגופם נרקב בקרקע. חיידקים ופטריות ניזונים מהגופות, משתמשים בחומר האורגני ופולטים CO2 ו-H2O. את החומרים האנאורגניים הם לא יכולים לפרק והם ישארו בקרקע כמינרלים (לדוג' עצמות).

 

אפקט החממה:


·        בעקבות פליטת CO2 (שעיקרו משריפת דלקים פוסיליים), כאשר קרני השמש (באור הנראה באורך גל- 350-750nm) פוגעות בקרקע הרוב נבלע וחלק חוזר. מה שחוזר זאת קרינת IR שנבלעת במולק' ה CO2 והופכת לE חום (E חומנית).

 

הנזק העולמי ממחלות צמחים מגיע לעשרות מיליארדים.


·        ישנם 2 סוגים של גורמי מחלו


·        ..פציפית למזון מסוים.


·        פוליפאגים- כאלה שיכולים לזון ממקורות רבים.

 


o      … המשך לקרוא

נוירופיזיולוגיה של כאב

 

כאב:

ISP, ארגון הכאב הבינלאומי הגדיר מהו כאב.

התנסות בלתי נעימה, יכולה להיות תחושתית או רגשית שקשורה לנזק רקמתי אמיתי או פוטנציאלי, או מתוארת במונחים של נזק כזה.

כאב בניגוד לתחושות ומערכות אחרות הוא בעצם חוויה, הוא לא תחושה כמו ראיה/שמיעה וכו'. לחוויה יש מרכיבים תחושתיים ומרכיבים רגשיים- אמוציונאליים, חווית הכאב מקושרת לנזק אמיתי או פוטנציאלי,

לדוג:' הזזת היד מסיר לוהט- נזק פוטנציאלי, אמיתי- אם לא הזזתי בזמן ונוצרת כוויה. או מתוארת במונחים של נזק כזה- יש מטופלים שלמרות שלא מוצאים את הנזק האמיתי הם מתארים כאב כאילו יש באמת פציעה/חוויה כזו ואת מבלי שנמצא את מקור הכאב. גם באנשים כאלו מטפלים.

אם כך הכאב הוא חוויה רגשית, פיזית וקשורה לנזק רקמתי.

הערכת מידת הכאב:

לא ע"י מדד לחץ דם, מדדים שונים בדם, לא עפ"י תפקוד והתנהגות אלא רק עפ"י הדיווח הסובייקטיבי של המטופל שמדרג על סקלה את מידת הכאבים שלו.

מאחר וכאב הוא חוויה כל המדדים שלו הם סובייקטיביים.

המידע של הכאב מגיע כמעט לכל החלקים של המוח (בניגוד לתחושות אחרות).

המרכיבים של חווית הכאב:

*רפלקס הגנה– נזק פוטנציאלי, כאב כאות הישרדותי, קיים גם אצל בע"ח פשוטים.

*מרכיבים תחושתיים– כמה כואב, איפה כואב, אופי הכאב (עמום, חד…) דרך מערכת שמגיעה… המשך לקרוא

צ\'אט
  • מיכל
    ...
    13 January 2019
  • my name is jeff
    אני צריך דברים גדולים שאפשר לתלות על סירה מנייר
    2 October 2018
  • מיקמק
    גלכחלכגכ
    30 April 2018
  • עזרה
    עבודה בספורט על רואקוטן יב פטור מספורט
    11 April 2018
  • כיתה י אורט קל
    קשה
    7 April 2018
  • אחמד מוסטלי
    תודא לחם על האמוד הזה
    21 February 2018
  • שלו
    חייב עזרה בעבודה אל השוואה בין יהודי פולין למרוקו
    24 January 2018
  • אימא שלכם עליי
    אימא לשםכ מקבלת בתחת מ8 מטר זין שחור יא בני שרמוטות
    20 December 2017
  • בני זונות
    שתקו ישרמוטות אני אזיין את אמא שלכם
    7 June 2017
  • בחור לעזרה
    ספורט
    2 April 2017
Your Shout