פוסט: מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 4

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 4 (08.11.10)

סיום הליזוגניות- אינדוקציה:

  • תא יכול לחיות שנים בצורה של ליזוגן, ואז יכול לקרות משהו שיגרום לו לעבור לשלב הליטי.
  • הדבר קורה באופן ספונטני, או בעקבות תנאים סביבתיים קשים כמו:
    • דסיקציה– מצב קיצוני של יובש.
    • קרינת UV או קרינה מייננת.
    • חשיפה לכימיקליים מוטגניים.

חשיבות הליזוגניות

  • זהו מודל להשתנות של וירוסים אנימליים.
  • שינוי ליזוגני/ שינוי פאג’י: חשיבות קלינית- שינוי אנטיגן, הפרשת טוקסין.
  • הרבה פעמים חיידק מסוים היה לא אלים, ואז הוא מקבל מקטע של דנ”א מהפאג’ שמקנה לו תכונות נוספות ויכול להפוך אותו לאלים יותר (למשל תכונה של שחרור רעלים).
  • אנטיגן– שם כולל לכל מה שהוא זר לגוף ויכול לפגוע בו.

נגיפים- סיכום

  • טפילים, אובליגטוריים אינטרהצלולריים של תאים חיים.
  • גודלם זעיר מאוד 20-300 ננומטר.
  • מחוץ לתא החי הם אינם אלא קטעי ח.גרעין הנתונים בתוך מעטפת חלבונית.
  • בתוך התא המאכסן הם מסוגלים לנצל תא מארח ולהתרבות.
  • הגנום של הנגיפים בנוי או מדנ”א או מרנ”א (אך לא משניהם יחד). הוא חד או דו גדילי.
  • עטוף במעטפת חלבונית, לפעמים יש מעטפת שומנית.
  • לפעמים יש זיזים.
  • הפעילות העיקרית במחזור החיים של הנגיף, לאחר שחדר אל תא המטרה הן: שכפול ח.הגרעין הנגיפית, שעתוק– סינתזה של mRNA נגיפי שמטרתו להביא ליצירת חלבונים בתהליך התרגום– סינתזת החלבונים הנגיפיים: חלבוני מבנה ואנזימים הדרושים להתרבות, הרכבה ושחרור– בו מורכבים כל החלקים של העיריונים, מצטברים בתוך התא ויוצאים בכל מיני דרכים.
  • התרבות הנגיפים התא יכולה להסתיים בצורות עיקריות אלה: הנצה– אינם גורמים למות התא, התא נהרס, הגנום הנגיפי משתלב בגנום התא

ההבדלים בין תא לחיידק

להעתיק את הטבלה מהמצגת.

 

חיידקים

צורתם של החיידקים

  • קיים מס’ מצומצם של צורות חיידקים החוזרות על עצמן: כדוריות, מתגים וספירלות.
  • כדורית– נקדים, קוקים או קוקוס. הצורה הנפוצה ביותר.
  • גלילית– מתג או בצילוס (Bacillus), צורת מקלון.
  • סלילונית– ספירילה או ספירילום.
  • צורת פסיק– Vibrio, צורת מקלון מעוקם.
  • חיידקים מרובעים– haloarcula (שפירושה קופסת מלח), עמידותם מאוד גבוהה. נמצאו לראשונה בבריכות מלח. דופן מרובעת היא דופן מאוד קשיחה ושומרת על הצורה של התא.
  • חיידקים יכולים להיות מאורגנים בצברים: שרשראות, אשכול ורביעיה.

 

ארגון התאים בצברים

צורת הופעה אופיינית של התאים לאחר חלוקתם:

  1. תא יחיד
  2. בזוגות: diplococcus, diplobacillus
  3. בשרשרת: streptococcus
  4. בצברים: staphylococcus
  • איך נוצרת שרשרת? קשור למישורי החלוקה. אם החלוקה הולכת לצדדים תיווצר שרשרת, אם החלוקה הולכת גם למעלה ולמטה יווצרו צברים.
  • דוגמא לשרשרת של מתגים: בצילוס אנטרקס. מחלה שנמצאת בקרקע ויכולה לפגוע באדם ובחיה. יכולה לגרום ליצירת נבגים. אם מוצאים את המחלה בזמן ניתן לקחת אנטיביוטיקה ולרפא אותה.

תא חיידקי

  • תא חיידקי– יש שני סוגים שנבדלים במעטפת: גרם שליליים (gram negative) וגרם חיוביים (gram positive). בשניהם יש כרומוזום שהוא לא בתוך גרעין וכל מיני אברונים שמפוזרים בתוך התא.

מבנים חידקיים

החיידקים עשויים להכיל את המרכיבים הבאים: פלסמיד, מעטפת התא, תנועה בחיידקים:שוטונים, שעריות, קפסולות ושכבות ריר, אנדוספורות (נבגים). לא כל החיידקים יכילו את כל המרכיבים הללו.

1.פלסמידים

  • לחיידק יש כרמוזום משל עצמו. וחוץ מזה יכולים להכנס לחיידק מקטעים של דנ”א שהגיעו מחוץ לתא שנקראים פלסמידים (הם בצורת מעגלים).
  • כעיקרון הם לא חיוניים להישרדות של החיידק, אבל הם מקנים לו תכונות שלא היו לא לפני כן (לא בהכרח תכונות אלימות).
  • קוניוגציה– תהליך שבו הפלסמיד עובר מתא חיידק תורם (נקרא F+, זכרי) לתא חיידק מקבל (נקרא F-, נקבי). נוצר גשר ציטופלזמטי שבמהלכו מועבר הדנ”א והחיידק מקבל תכונות נוספות. אם כל הפלסמיד מהתא הזכרי עובר מהתורם למקבל, התא המקבל הופך להיות תא זכרי, תא תורם ויש לו את היכולת להעביר הלאה את התכונות. לפעמים יכול לקרות מצב שבו ההעברה של הפלסמיד נקטעת באמצע ואז לא כל התכונות עוברות, והתא נשאר תא מקבל (נקבי). הדבר יכול לקרות בגלל הרס הגשר הציטופלזמטי (בגלל טלטול לדוגמא).

2.מעטפת התא

  • את התא החיידקי עוטפת ממברנה ציטופלזמטית (דומה לממברנה של התא האנימלי) עם שכבות נוספות:
    • דופן התא– מחוץ לממברנה הציטופלזמטית. זה כל מה שעוטף את תא החיידק חוץ מהקפסולות. תפקיד הדופן: להגן מפני ליזיס כתוצאה מלחץ אוסמוטי (כשיש הרבה מים בתוך התא), מגנה על התא מפיצוץ.
    • מעטפת התא– כל מה שעוטף את התא, כולל הממברנה הציטופלזמטית וכולל הקפולה אם קיימת.

3.תנועה בחיידקים

  • אקטיבית או פסיבית.
  • תנועה פסיבית– החיידק לא עושה כלום והוא נישא על גבי בע”ח, רוח, מים.
  • תנועה אקטיבית– תנועה שהחיידק יוצר. מתחלקת לשניים: עם אברונים או בלי. בתנועה אקטיבית החיידק עובר מרחק הרבה יותר קטן מאשר בפסיבית.

 

חיידקים המתנועעים ללא אברי תנועה

  • חיידקים מחליקים (gliding bacteria)
  • נקראים Myxobacteria. מפרישים ריר ומחליקים על גביו. קורה רק במוצק.
  • שינוי צורת התא– כיפוף התא וקיפולו.