כניסה/הרשמה
פייסבוק
קניה (דמוגרפיה)
דמוגרפיה (קניה)
32,021,856 אוכלוסייה
2.6——— שיעורי הריבוי טבעי (באחוזים לשנה)
1.14—– גידול אוכלוסייה (ל1000 אנשים)
27.82—– שיעורי ילודה (ל1000 אנשים)
16.31—- שיעורי תמותה (ל1000 אנשים)
44.94—- תוחלת חיים
27 שנים לערך -זמן הכפלת אוכלוסייה
3.31— שיעורי פריון (מס’ ילדים לאישה)
43.5—– אוכלוסיית תלויים (באחוזים)
56.5— אוכלוסיית מפרנסים (באחוזים)
שלב ראשון -מודל התמורה הדמוגראפי
55—- פיצוץ אוכלוסין (באחוזים)
62.62—– תמותת תינוקות (ל1000 אנשים חיים)
6.7- שכיחות אידס (באחוזים)
1.2 מיליון– אנשים שחיים עם איידס
150,000— תמותת אידס (בשנת 2001)
0.14— שירותי בריאות (רופא ל-1000 אנשים)
32,021,856 אוכלוסייה
2.6——— שיעורי הריבוי טבעי (באחוזים לשנה)
1.14—– גידול אוכלוסייה (ל1000 אנשים)
27.82—– שיעורי ילודה (ל1000 אנשים)
16.31—- שיעורי תמותה (ל1000 אנשים)
44.94—- תוחלת חיים
27 שנים לערך -זמן הכפלת אוכלוסייה
3.31— שיעורי פריון (מס’ ילדים לאישה)
43.5—– אוכלוסיית תלויים (באחוזים)
56.5— אוכלוסיית מפרנסים (באחוזים)
שלב ראשון -מודל התמורה הדמוגראפי
55—- פיצוץ אוכלוסין (באחוזים)
62.62—– תמותת תינוקות (ל1000 אנשים חיים)
6.7- שכיחות אידס (באחוזים)
1.2 מיליון– אנשים שחיים עם איידס
150,000— תמותת אידס (בשנת 2001)
0.14— שירותי בריאות (רופא ל-1000 אנשים)
עתידה של מדינה מתפתחת זו אינו מזהיר כלל.
ע”פ נתונים סטטיסטיים נוספים, אנו למדים כי האוכלוסייה עצמה ממשיכה לגדול ולכן עלולה קניה להגיע למצב של לפיצוץ אוכלוסין עוד 40 שנה לערך. 2 מיליוני הילדים יתבגרו כך שהאוכלוסייה המפרנסת תתרחב, אך מצד שני, גם הילודה לא תפסק. אומנם שיעורי הפוריות ירדו במידה ניכרת, אך עדיין לא יתאפשר למדינה לספק לכל בן אדם את צרכיו המינימליים ביותר.
ע”פ נתונים סטטיסטיים נוספים, אנו למדים כי האוכלוסייה עצמה ממשיכה לגדול ולכן עלולה קניה להגיע למצב של לפיצוץ אוכלוסין עוד 40 שנה לערך. 2 מיליוני הילדים יתבגרו כך שהאוכלוסייה המפרנסת תתרחב, אך מצד שני, גם הילודה לא תפסק. אומנם שיעורי הפוריות ירדו במידה ניכרת, אך עדיין לא יתאפשר למדינה לספק לכל בן אדם את צרכיו המינימליים ביותר.
סוגי אבנים ונדידת היבשות
סלע משקע – סלע שנוצר על פני כדור הארץ מחומר שמקורו בסלע קודם אחר בתנאים רגילים של טמפרטורה ולחץ. סלעי המשקע כוללים סלעים נפוצים כגון קירטון, אבן גיר אבן חול ודולומיט. החומר ממנו נוצרים סלעי המשקע מגיע ממקורות שונים: פירוק של סלע קודם (סלע יסוד, סלע משקע או סלע מותמר) בתהליכי בלייה מכנית או כימית. חומרי הפירוק מוסעים על ידי המים או הרוח ושוקעים ביבשה או בים. חומר הנוצר ושוקע בסביבה מימית בתהליך כימי (כדוגמת הגבס) או ביוכימי (כדוגמת אבן גיר). חומר שמקורו אורגני כדוגמת פחם או שונית אלמוגים. חומר שנפלט
בהתפרצות געשית. חומר בין כוכבי המגיע מהחלל (אבק קוסמי ומטאוריטים). בשתי תכונות נבדלים סלעי המשקע מסלעי היסוד. • שכבתיות – על אף שלעיתים ניתן למצוא שכבתיות בסלעי יסוד (זרמי לבה שקפאו), תכונה זו מאפיינת בעיקר סלעי משקע. עובי השכבות יכול לנוע בין כמה מילימטרים לכמה מטרים. הסיבות להיווצרות השכבות הן פיזיקליות: כוח הכובד ושינויים בקצב השקעת החומר; כימיות : שקיעה של מלחים בתמיסה רוויה; ואורגניות: גידול של אלמוגים. • מאובנים – תופעה שאינה קיימת בסלעי יסוד. המאובנים משתמרים בסלעי המשקע בכמה צורות: הקליפה החיצונית או השלד, חומר חרסיתי המחליף את גוף בעל החיים או עקבות של בעלי החיים. הסיבה שמאובנים נוצרים רק בסלעי משקע היא שבניגוד לסלעי יסוד… המשך לקרוא
גיאוגרפיה – סיכום
קימוט:
תהליך הקימוט נוצר כתוצאה מתזוזת הלוחות. התזוזה נקראת “תנועת התקרבות”- כלומר מצב בו הלוחות “זזים” אחד מול השני ו”מתנגשים”.
בתהליך הקימוט השכבות מתכופפות (לא נשברות) בגלל לחצים המופעלים על הסלע.
שכבות הסלע, בעקבות הלחץ והטמפרטורה הגבוהה מתנהגות כחומר פלסטי גמיש, ואז קל להן לשנות את צורתן.
בפעולות הקימוט ישנן שני סוגים של קמטים: קמר וקער.
הקימוטים יכולים להיות בעוצמות שונות, מקימוט חלש ועד לקימוט חזק. רוב שרשראות ההרים הגדולות בעולם נוצרו בתהליך קימוט כמו:
תהליך הקימוט נוצר כתוצאה מתזוזת הלוחות. התזוזה נקראת “תנועת התקרבות”- כלומר מצב בו הלוחות “זזים” אחד מול השני ו”מתנגשים”.
בתהליך הקימוט השכבות מתכופפות (לא נשברות) בגלל לחצים המופעלים על הסלע.
שכבות הסלע, בעקבות הלחץ והטמפרטורה הגבוהה מתנהגות כחומר פלסטי גמיש, ואז קל להן לשנות את צורתן.
בפעולות הקימוט ישנן שני סוגים של קמטים: קמר וקער.
הקימוטים יכולים להיות בעוצמות שונות, מקימוט חלש ועד לקימוט חזק. רוב שרשראות ההרים הגדולות בעולם נוצרו בתהליך קימוט כמו:
הרי ההימליה, הרי האלפים ועוד.
גם רוב ההרים בארצנו נוצרו בתהליך של קימוט כמו הרי הגולן, הרי השומרון והרי יהודה.
גם רוב ההרים בארצנו נוצרו בתהליך של קימוט כמו הרי הגולן, הרי השומרון והרי יהודה.
שבירה/העתקה:
תהליך השבירה נוצר כתוצאה מתזוזת הלוחות. כאשר מופעל לחץ חזק, הסלע, שאינו גמיש ואינו מתקמט, נשבר, ומוזז ממקומו.
לתהליך זה של שבירת שכבות הסלע ותזוזתן קוראים העתקה.
הקו שלאורכו נשברו שכבות הסלע ו”נפרדו” נקרא קו שבר/ קו העתק. את קו השבר לא תמיד ניתן לראות בנוף.
כדי לדעת אם היה העתק צריך לבדוק את הסדר שבו מופיעות שכבות הסלע בנוף.
להבדיל מקימוט אותו ניתן לראות בנוף בצורה של הרים ועמקים.
צורות הנוף העיקריות הנוצרות מתהליך העתקה הן:
1. בקע
2. גוש מורם
סידוק:
כתוצאה מתזוזת הלוחות, חלק מהלוחות מתנגשים אחד בשני, אך לא נשברים, הם רק נסדקים. בין הסדקים יכולים לעבור כל מיני… המשך לקרוא
סלעים ותאוריית נדידת היבשות
סלעים:
סלע הוא גוש מוצק ולעיתים גדול העשוי ממאגמה או מסחף.
ישנם שלושה סוגים של סלעים המרכיבים את הקרום בכדור הארץ:
סלעי יסוד, סלעי משקע וסלעי תמורה.
סלעי יסוד- ישנם 2 סוגים של סלעי יסוד: סלעי תהום וסלעי געש. סלע געש (או פרץ) נוצר מהתפרצות המאגמה מן הגלימה אל הקרום ובמגע עם אוויר היא מתקשה במהירות, והופכת לסלע. בגלל ההתקשות המהירה סלעי געש עשויים מגבישים קטנים שכמעט לא נראים לעין. סלע תהום נוצר גם הוא מהתפרצות המאגמה אל הקרום, אך הוא לא בא במגע עם האוויר, ומתקרר באיטיות. בגלל ההתקררות האיטית סלעי תהום עשויים גבישים גדולים מאוד.
סלע הוא גוש מוצק ולעיתים גדול העשוי ממאגמה או מסחף.
ישנם שלושה סוגים של סלעים המרכיבים את הקרום בכדור הארץ:
סלעי יסוד, סלעי משקע וסלעי תמורה.
סלעי יסוד- ישנם 2 סוגים של סלעי יסוד: סלעי תהום וסלעי געש. סלע געש (או פרץ) נוצר מהתפרצות המאגמה מן הגלימה אל הקרום ובמגע עם אוויר היא מתקשה במהירות, והופכת לסלע. בגלל ההתקשות המהירה סלעי געש עשויים מגבישים קטנים שכמעט לא נראים לעין. סלע תהום נוצר גם הוא מהתפרצות המאגמה אל הקרום, אך הוא לא בא במגע עם האוויר, ומתקרר באיטיות. בגלל ההתקררות האיטית סלעי תהום עשויים גבישים גדולים מאוד.
סלעי משקע- ישנם 2 סוגים של סלעי משקע: סלעי משקע ימיים וסלעי משקע יבשתיים. סלעי משקע ימיים הוא סלעים שנוצרו מסחף, שברי עצמות וכו’ ששקעו במעמקי הים, ובעקבות הלחץ של המים התקשו, והפכו לסלע. סלע משקע יבשתיים הם סלעים שנוצרו גם הם מסחף, הגשם שירד הפך את הסחף לעיסה דביקה, שכאשר התייבשה הפכה לסלע. סלעי משקע ימיים הם קשים יותר מסלעי משקע יבשתיים מפני שבלחץ המים הסלע היה נתון ללחץ חזק שהקשה אותו, דבר של היה באחד המאפיינים הבולטים של סלעי משקע הוא הימצאות מאובנים* בתוכם. סלעי משקע נקראים גם סלעי שכבה וסלעי הרבדה.
*מאובן הוא בעל חיים או צמח שהפך לאבן,… המשך לקרוא
גיאוגרפיה – כללי
קנה מידה:
ישנם שני סוגים של קנה מידה-
קנה מידה מספרי וקנה מידה קווי.
תפקידו של קנה המידה הוא להקטין את המציאות בכדי שתוכל להיכנס למפה.אם אנחנו צריכים למדוד את המרחק בין שני מקומות, בדרך כלל נמדוד בקו אווירי, אלא אם כן כתוב אחרת. קו אווירי הוא הדרך הקצרה לחבר בין שתי נקודות. כדי למדוד מרחק בין שני מקומות צריך לקחת סרגל ולהציב אותו כך שקצה אחד יגע בנקודה אחת שאותה אנו רוצים לחבר ושהקצה השני יגע בנקודה השניה ולאחר מכן מודדים מה המרחק בסנטימטרים
ישנם שני סוגים של קנה מידה-
קנה מידה מספרי וקנה מידה קווי.
תפקידו של קנה המידה הוא להקטין את המציאות בכדי שתוכל להיכנס למפה.אם אנחנו צריכים למדוד את המרחק בין שני מקומות, בדרך כלל נמדוד בקו אווירי, אלא אם כן כתוב אחרת. קו אווירי הוא הדרך הקצרה לחבר בין שתי נקודות. כדי למדוד מרחק בין שני מקומות צריך לקחת סרגל ולהציב אותו כך שקצה אחד יגע בנקודה אחת שאותה אנו רוצים לחבר ושהקצה השני יגע בנקודה השניה ולאחר מכן מודדים מה המרחק בסנטימטרים
בודקים מה הקנה מידה במפה, נגיד שהוא 1:300,000,
מורידים חמישה אפסים כך שהקנה מידה יהיה 1:3 .מכפילים את המרחק בין שתי הנקודות, נניח שהוא 5 סנטימטרים, ב- 3 קילומטרים שהם קנה המידה והתוצאה- 15 קילומטרים, זה המרחק במציאות בין שתי הנקודות.
מורידים חמישה אפסים כך שהקנה מידה יהיה 1:3 .מכפילים את המרחק בין שתי הנקודות, נניח שהוא 5 סנטימטרים, ב- 3 קילומטרים שהם קנה המידה והתוצאה- 15 קילומטרים, זה המרחק במציאות בין שתי הנקודות.
רשת גיאוגרפית:
הרשת הגיאוגרפית מורכבת מקווי אורך וקווי רוחב. קווי האורך וקווי הרוחב הם קווים דימיוניים ולא קיימים במציאות.
קווי אורך:
• קווי האורך נמשכים מצפון לדרום
• כל קווי האורך הם שווים באורכם.
• קו האפס נקרא קו הגריניץ’ מפני שהוא עובר בגריניץ’ שבבריטניה.
• קווי האורך ממוספרים במעלות.
• קווי האורך נקראים 180 מעלות ממזרח לגריניץ’ או ממערב לגריניץ’.
קווי רוחב:
• קווי הרוחב נמשכים ממזרח למערב.
• קווי הרוחב אינם… המשך לקרוא