ארה”ב דמוקרטיה ותיקה נוספת שיש בה קשיים במהלך התקופה של בין שתי מלחמות העולם, אך היא מצליחה להתמודד מולן ולשמור על הדמוקרטיה למרות הכל.
ארה”ב מצטרפת למלחמה רק בשנת 1917, היא סובלת כ-116 אלף הרוגים וכחצי מיליון פצועים. למרות שזה נראה מעט, זה נחשב הרבה בעיני האמריקנים. ולכן גובר הלחץ על הנשיא וילסון להמנע מלהתערב בעניינים שאינם נוגעים לאמריקה ולארה”ב.
לכן בלטה הנטייה לחזור למדיניות המסורתית של בדלנות.

פוליטי-
בראשית שנות ה-20 התרכזה ארה”ב במאבק פנימי נגד כל צל של קומוניזם. זו היתה תקופת “הפחד האדום הגדול”- הפחד מפני חתרנות (בעיקר מדומה) של כוחות סוציאליסטים בארה”ב.
התובע הכללי של ארה”ב פתח במצוד אחרי כל מי שנחשד בקומוניזם, והתוצאה היתה מאסרים ללא צווים ואף הגליה של מאות קומוניסטים לבריה”מ. דמוקרטיה אמריקאית סותמת פיות זו, בוודאי לא היתה דמוקרטיה ליברלית במיטבה. באותה שעה גם

הציר המרכזי של הנושא: התעוררות הלאומיות הערבית ובעקבותיה השינוי במדיניות הבריטית והשפעותיה על היישוב היהודי בארץ ישראל על רקע הנסיבות הבינלאומיות של המחצית השניה של שנות השלושים.

לוח זמנים-
א. אפריל 36 – אוקטובר 36 –שביתה כללית, טרור כלפי יהודים ובריטים, לראשונה מעורבות מדינות ערב בסכסוך.
ב. אוקטובר 36 – ספטמבר 37 –שלב המעבר, דיוני ועידת פיל, המשך החרם על הישוב ודחיית המלצות הועידה.
ג. ספטמבר 37 – ספטמבר 39 –תקופת המרד. האלים בבריטים, יד קשה של בריטניה כלפי המורדים בדיכוי המרד, עם זאת חיפוש פתרון מדיני בשיתוף מדינות ערב.

הסיבות למרד הערבי
ההתפרצות האלימה של המרד הערבי נובעת מהעובדה שהבית הלאומי בעקבות העלייה החמישית הופך לעובדה קיימת בלתי הפיכה. למשל ב35- מגיעים 65 אלף יהודים, מצד אחד, ומצד שני התקדמות מדינות ערב לקראת עצמאות ונסיבות בינלאומיות הכשירו את התפתחות הלאומיות הערבית והתפרצותה בצורה מאורגנת.

במעגל הבינלאומי

עלייתן של המדינות הפשיסטיות
הצלחת המדיניות התוקפנית על רקע מדיניות הפיוס, חדירת השפעה איטלקית למזרח התיכון ותעמולה איטלקית אנטי בריטית התומכת בשאיפות הלאומיות של הערבים באזור ושל הפלסטינים בארץ ישראל. התמיכה האיטלקית בעיקר תבוא לידי ביטוי בהסברה ובסיוע כלכלי.

עליית הנאצים בגרמניה:
עם עליית הנאצים בגרמניה ב1933- , עלו לארץ עולים יהודים… המשך לקרוא →

חלק א’ –
נעורים במסתור/ אבא גפן (ויינשטיין).
חלק ב’ –
היהודים והשואה בליטא.
חלק א’ – נעורים במסתור/ אבא גפן (ויינשטיין).
הספר הוא יומנו של אבא ויינשטיין, שנכתב בעברית בשנים 1941-1944.
הספר מתחיל בלילה שבין 21 וה- 22 ביוני, בו הופצצה קובנה, בירת ליטא. הפרטיזנים הלאומנים הליטאים השתלטו על העיר, והתכוננו לקדם בברכה את הצבא הגרמני. אלה ירו בחיילים הסובייטים הבורחים והקימו ממשלה פרו-גרמנית, ששאפה לקבל לידיה את השלטון לאחר כניסת הצבא הגרמני. מיד החלו פעולות שוד ורצח נגד היהודים; מעל גלי הרדיו הוכרז כי על כל גרמני שייהרג, יוצאו להורג מאה יהודים. לשמע ההודעה, קבוצות הפרטיזנים איבדו כל רסן, והחלו לשדוד ולאסור יהודים; כך גם נאסר הכותב, יחד עם קבוצה של עשרים יהודים. למזלו של הכותב, יחד עמו נאסר גם מפקד יהודי בצבא הליטאי, שהפרטיזנים החליטו לא להובילו למצודה (בה, בימים הבאים, כ- 90 יהודים כל יום וב- 7 ביולי הוצאו להורג 5,000 יהודים בבת אחת).
אותו מפקד, אברהם בלומנטל, ואישתו – זינה, השכירו חדר לכותב ואחיו בנימין (שלמדו באוניברסיטה בקובנה). בעת המאסר, טענו שהם בני משפחה וכך נחלצו אבא ובנימין ויינשטיין מידי הפרטיזנים הלאומנים בקובנה.
מיד לאחר כך, עזבו אבא ואחיו את קובנה, והלכו ברגל מרחק של כ- 130 ק”מ לעבר עיירת הולדתם, שם גרה… המשך לקרוא →

פרק א’ : נסים סרופי
הזמר נסים סרופי למד שפות רבות בילדותו. הוא למד ערבית תוניסאית וצרפתית בבית הספר,אחד מבתי ספר שלמד בו היה “אליאנס” (כל ישראל חברים) אבל הוא למד את רוב השפות מהבית מכיוון שהאזין לאומנים התוניסים ולתפילות בבית הכנסת.
פרק ב’ : רבדים של תרבות
ב. אחת מהקבוצות ביא קבוצה שבאה מכוון ספרד ויצרה רובד מיוחד נוסף של תרבויות בצפון אפריקה- התרבות האנדלוסית .
הפליטים המוסלמים מספרד נקראו שם מוריסקוס.
קבוצה נוספת של מאגרים מוסלמים נקראו: הרובד האיטלקי
עם הזמן הופיעה קבוצה נוספת של מוסלמים: התורכים
ג. קבוצת היהודים יוצאי ספרד נודעו בקהילות בכינוי “המגורשים”
הקבוצה של המאגרים היהודים מאיטליה הכימו קהילה נפרדת ששמה גראנה
( אנשי ליוורנו )
ואילו הקהילות הותיקות נקראו תוואנסה ( אנשי תוניס )
פרק ג’ : מוסלמים ויהודים : דמיון ושוני לפני התמורות
א.1. בדת היה ליהודים ולמוסלמים הרבה דימוי.
גם ליהודים וגם למוסלמים היה יום מנוכה יום שישי.