שם צופן למבצע הכחדה של היהודים בשטחי הגנרלגוברנמן שבפולין הכבושה במסגרת ה”פתרון הסופי”. את השם נתנו אנשי הס”ס הממונים על המבצע חודשים אחדים אחרי הפעלתו, לזכרו של רינהרד הידריך שהיה מתכנן עיקרי של “הפתרון הסופי” באירופה וב27- במאי 1942 נורה למוות בידי אנשי מחתרת צ’כים. מבצע רינהרד נועד להביא לידי רציחתם של 2,284,000 יהודים. שהתגוררו אז בחמשת המחוזות של הגנרלגוברנמן: ורשה, לובלין, רדום, קרקוב ולבוב. ההכנות למבצע רינהרד החלו בחודשים אוקטובר-נובמבר בשנת 1941-. הינריך הימלר מינה לראש המבצע את אודילו גלובוצניק (הגרמנים כינוהו “גלובוס”) מפקד הס”ס והמשטרה במחוז לובלין. ראש המטה המבצעי היה האופטשטורמפירר הנס הפלה, הממונה על הארגון וכוח האדם. מטה מבצע רינהרד היה בלובלין, הסגל הגרמני שהועמד בפיקודו של גלובוצניק לצורכי המבצע היה של כ 450- אנשי ס”ס. במסגרת מבצע רינהרד הוקמו שלוש מחנות השמדה: בלז’ץ, סוביבור וטרבלינקה. בקביעת מיקומם של מחנות ההשמדה הובאו בחשבון מספר גורמים: על מחנות להיות בקרבת מסילת ברזל כדי להקל את בעיות התובלה, מיקומם צריך להיות באזור מבודד ורחוק ככול האפשר מריכוזי אוכלוסייה מטעמי סודיות ועליהם בקרבת הגבול המזרחי של הגנרלגוברנמן, לצורך יצירת אשליית נסיעה ל”ישוב מחדש במזרח”. בחודשים נובמבר 1941 – מרס 1942 הורם מחנה ההשמדה הראשון, בלז’ץ, בצד מסילת הברזל לובלין-לבוב, וב 17- במרס 1942 החל רצח ההמונים שם. בחודשים מרס – אפריל 1942 הוקם מחנה סוביבור, ממזרח ללובלין, רצח ההמונים החל בו בתחילת מאי 1942. מחנה טרבלינקה שהיה 80 ק”מ מצפון לורשה הוקם בחודשים יוני-יולי 1942 ורצח ההמונים בו החל ב23- ביולי 1942-, עם תחילת הגירוש הגדול מגטו ורשה. תוכנית הגירושים למחנות ההשמדה התבססה של החלוקה של הגנרלגוברנמן לחמישה מחוזות, והקו המנחה לתוכנית היה הקרבה הגיאוגרפית למחנה ולמסילות הברזל המובילות אליו. כך שיהודים ממחוז קרקוב וממחוז לבוב – לבלז’ץ, יהודים ממחוז לובלין – לסוביבור, ויהודים ממחוז ורשה וממחוז רדום – לטרבלינקה.
תפריט
