2. מתתיה חי גוויטע, רב ציוני מעדת התוואנסה. הרב גוויטע חי בעיר שדה קטנה, מהדיה. הוא היה גם רבה ומנהיגה הרוחני של קהילה יהודית קטנה, שהיו בה תוואנסה וגם גראנה. רב זה בעל ערכים דתיים יהודיים מסורתיים, האמין שהקמת בית ספר של כי"ח במהדיה יקדם אצל היהודים תרבות רחבה בנוסף ליהדות.

3. המאפיינים של כל ישראל חברים היו רעיונות "התמערבות". כלומר השאיפה ללמוד את מאפייני התרבות הצרפתית ולהיטמע בתוך תרבות זו. מורי כי"ח היו מעוניינים להקטין ביותר עד ביטול לימודי יהדות או עברית. הדגש הושם על הבנה של העולם באמצעות השכל, ולנתח את הכוחות הפועלים בעולם. לא לימדו את כתבי הקודש אלא התייחסו לדת כאל אמונתו הפרטית של האדם.

4. בת הספר של כי"ח לימד שפות מודרניות, יסודות החשבון, ומעט גיאוגרפיה והיסטוריה. השפות נדרשו לקידום ענייני המסחר באירופה. וכך גם ידיעת… המשך לקרוא →

דמוגרפיה:
בגלל השיפור באיכות המזון, המצאת התרופות והחיסונים, כמות היהודים הייתה ממש גדולה ומשמעותית עד המאה ה-19 היו כ-3 מיליון יהודים, בסוף המאה ה-19 הגיעו ל-10 וחצי מיליון עקב זה הם התחילו לעזוב את פולין ורוסיה( שברוסיה היו רוב היהודים) והתחילו להגר לארה"ב וזה בגלל ששם חשבו שלא יירדפו אותם- ארץ דמוקרטית שרובה מהגרים, החינוך שם היה טוב והתחבורה החדשה איפשרה ההגירה טובה ונוחה יות ומכיוון ששם יכלו לשפר את מצבם הכלכלי- קידום כלכלי אך בנוסף קידום חברתי.

כלכלי:
במאה ה-19 מתרחשים שינויים בתעסוקה של היהודים ובמעמדם החברתי.מזרח אירופה(פולין ורוסיה) הגבירו את התעשייה וכך יהודים היו פועלים ההשכלה התרחבה וכך יהודים עסקו במקצועות חופשיים. בעקבות תוכניות של השלטון הרוסי שביקש לשלב את היהודים במקצועות פרודוקטיביים(עיסוק מסחרי) יהודים פנו לעסוק בחקלאות. רוב יהודי מזרח אירופה עדיין חיו בקשיים כלכליים בצפיפות רבה ועסקו בעסקי אוויר, המאלכה והתעשייה הזעירה יהודים משצלטים על תחומים אלו.
מערב אירופה: רוב יהודי מערב אירופה עברו מן הכפר אל העיר במהלך המאה ה-19 בשל האמנסיפציה במערב אירופה יהודים רבים השתלבו במקצועות חופשיים בעיקר במסחר. בעלי הון ותעשיינים גדולים(חברת חשמל) הייתה בבעלות יהודית כך גם חברות נשק, לתעשיות כימיות ולעיתונות

חינוך:… המשך לקרוא →

במהלך המאה ה-19 חלה התפתחות עצומה בתחומי המדע והטכנולוגיה.
בתחומי המדע:רפואה- הוקמו מכונים ומוסדות מחקר, מעבדות ובתי ספר לרפואה שהרשימו רופאים ואחיות, קידמו את המחקר ואת הטיפול בשכבות נרחבות של הציבור. נתגלו החיידקים, הומצאו מכשירי הרנטגן, חיסונים ותרופות.
בתחום התחבורה- הומצאו הרכבת, המטוס, המכונית, אוניית קיטור, נחפרו תעלות בין ימים.
תיעוש- הומצאו מכונות לתעשייה ולחקלאות, כלי נשק, דינמיט, טנקים, אוניות, מסילות ברזל.
השפעת השינויים:
בתחום הדמוגרפי- גידול אוכלוסיה, עיור:הגירה מהכפר אל העיר, הגירה ממדינה למדינה, הגירה מעבר לים.
בתחום הכלכלי- מעבר מחקלאות לתעשייה, התפתחות תעשייה עירונית, מוסדות כספיים והתפתחות המסחר.
בתחום החברתי- התפתחות תרבות שעות הפנאי, שיפור הבריאות והסניטציה, תנאי מגורים שופרו, נוצר מפגש בין תרבויות, ההשכלה הורחבה לשכבות רבות. נוצאו מעמדות חדשים (בורגנות, פרולטריון) נוצרו אידיאולוגיות חדשות (קפיטליזם, סוציליזם וליברליזם). חל שינוי במעמד האישה, בתחום החינוך והתרבות (החינוך העממי התרחב לשכבות רחבות), צומצמה תופעת האלפאבתיות. החינוך הועבר מידי הכנסיה למוסדות ממלכתיים ופרטים. מתפתחת תרבות שעות הפנאי (יוצאים לבילוי, קונצרטים, כדורגל, פיקניק, בתי קולנוע, בתי קפה ופאבים). מוצאים לאור עיתונים וספרים, והציבור יותר חופשי להביע ביקורת.
בתחום הפוליטיקה-הורחבו תהליכי הדמוקרטיזציה, נוסדו מסגרות חברתיות חדשות. עלה כוחו של הצבא, מתחדשת תופעה האימפריליזם.

2. תארו… המשך לקרוא →

פרק 1 – יחידת מבוא: 1920-1870
1. השינויים המרכזיים שחלו באירופה בתחומי מדע וטכנולוגיה (תחבורה, תקשורת, תיעוש):
בתחום המדע, הייתה התפתחות מדעית כאשר באוניברסיטאות עסקו במחקרים מדעיים והמדינות סייעו למדענים להפיץ את ההמצאות שלהם. היה שילוב של ההתפתחות המדעית בתעשייה והמדע שהייה בחילה תחום של בודדים הפך לנגיש לכלל האוכלוסייה ונוצר שילוב של המדע בתעשייה, כאשר למשל הומצא מנוע הבעירה הפנימית שבעקבותיו נוצרה תעשיית הרכב והחיבור בין המדע לכלכלה אפשר יצירת מגוון חדש של מוצרים.
חידושי המדע התבטאו בתחומים מגוונים, ביניהם הפיסיקה, הרפואה (עם גילוייו של לואי פסטר על טיהור חלב מחיידקים ופיתוח חיסונים.
פיתוח המדע בשנים אלו שתקופתן נקראה התקופה הדינאמית בשל כל ההתקדמות המדעית שהייתה אז, תרמו לאיכות חייו של האדם והעלו את רמת החיים של המין האנושי, כאשר אפשר החשמל לא להיות תלוי בשעות היום בהן יש אור, והרדיו והטלפון "הקטינו את העולם" וקיצרו מרחקים, הם אפשרו העברת מידע מהירה וברורה. כמו כן התפתחות הרפואה העלתה את תוחלת החיים.