פרק 5. המרד הגדול וחורבן בית המקדש
סיבות להתדרדרות היחסים בין יהודה לרומא וגורמים כלליים לפרוץ המרד הגדול:
פוליטי:
· חיכוכים בין הצדדים – מפקד אוכלוסין נערך בתקופת הנציבות הראשונה. העם התנגד ליוזמה זאת משני סיבות: הם הבינו כי המפקד ישמש לגביית מס גולגולת, ועריכת מפקד ישיר של התושבים מנוגדת למסורת היהודית. בנוסף, הצגה של תמונות וסמלים אליליים בירושלים ומדיניות קשוחה של פילטוס כלפי היהודים.
· גזרת הצלם שבה הוצב פסל של הקיסר הרומאי קליגולה בבית המקדש.
· תסכול ואכזבה בעקבות החזרת הנציבות הרומית לאחר מות אגריפס.
· התנגדות להצבת שלטון זר מצד קבוצות קנאים (הסיקריים) וקבוצות משיחיות. הסיקריים טענו כי לאף יהודי אסור לוותר על חירותו וכי הדת היהודית נמצאת בסכנת הכחדה אם לא יחזירו היהודים את עצמאותם.
חברתי-כלכלי:
· מחסור בקרקעות בשל הפקעת קרקעות ע"י הרומאים מידי איכרים יהודים על-מנת לשקם את הערים ההלניסטיות.
· יחסי איבה בין הנוכרים ליהודים על רקע העובדה כי התרבות ההלניסטית לא הסתדרה עם זו היהודית. דוגמאות: א) מקרה אלכסנדריה (הסתערות על השכונות היהודיות לאחר שהנציב הרומי במצרים הכריז כי היהודים אינם נהנים משוויון זכויות) ב) בניית מזבח ביבנה במטרה להקריב קורבן לקיסר הרומי.

המדינות החדשות שהוקמו לאחר מלחמת העולם ה-1.
על שרידי שלוש האימפריות הגדולות קמו גבולות חדשים לאירופה:
במרכז אירופה הוקמו שלוש מדינות על שרידי האימפריה האוסטרו- הונגרית:
אוסטריה.
הונגריה.
צ'כוסלובקיה.
רומניה התרחבה לאחר שנוספו איליה שטחים שהיו בשליטת רוסיה ואוסטרו- הונגריה.
בצפון מרכז אירופה הוקמה פולין ומצפונה הוקמו שלוש המדינות הבלטיות: ליטא, אסטוניה, לטביה וגם פינלד.
בבלקן הוקמה יוגוסלביה (ממלכת הסלבים הדרומיים) אשר כללה את סרביה ומונטנגרו, שהיו עצמאיות למחצה וכן את קרואטיה, סלובניה, בוסניה והרצגובינה שהיו שייכות בעבר לאימפריה האוסטרו-הונגרית.
הערה: התנאי להקמתם של מדינות אלה הוא שבמדינות החדשות שהוקמו, יוקם משטר דמוקרטי שיתחייב לשמור על זכויות המיעוטים והפיקוח על ההסכמים ועל הזכויות הוטל על חבר הלאומים.
שיטת המנדטים: מנדט- פירושו ייפוי כוח, מסירה- פיקדון, בוועידת סן רמו שבאיטליה בשנת 1920 נמסרו השטחים האסייתים שנותקו מהאימפריה העותמנית לידי חבר הלאומים והוא העניק אותם כמנדט למדינות ההסכמה- אנגליה וצרפת.
השיטה הייתה בגדר פשרה בין עיקרון ההגדרה העצמית לכל האומות כפי שרצה בילסון נשיא ארה"ב לבין ההסכמים הסודיים שנעשו בזמן המלחמה בין מדינות ההסכמה לבין אזורי ההשפעה הטריטוריאליים.
נוצרו 3 סוגי מנדטים, כאשר המדינות המנדטוריות אנגליה וצרפת התחייבו לסייע בכל דרך להפיכת המדינות המנדטוריות לעצמאיות במיוחד במנדט מסוג A ,

הציונות המדינית של הרצל היא זו שהעלתה את הציונות על המפה העולמית ופתחה פתח להקמת בית לאומי במדינת ישראל.
הבעיה העיקרית לפי הרצל היא האנטישמיות.
הגירה היא לא פיתרון מפני שלכל מקום שהיהודים יהגרו, ישנאו אותם.
האמנסיפציה גם היא לא פיתרון, להיפך, שונאים את היהודים יותר בגלל האמנסיפציה והצלחתם.
הבעיה הגדולה היא שליהודים אין מדינה משלהם, הם זרים במקום שבו הם נמצאים. בעיה לאומית, עם בלי ארץ.
הפיתרון הוא לעלות את שאלת יהודי העולם בפני המעצמות.
מדינה, טריטוריה ליהודים.

התבונן באטלס, במפה הפיזית של יון. הסבר כיצד המפה זו מסבירה את התפתחות המשטר, התרבות, הדת והעיסוקים ביוון.

יוון הנה חצי אי בצפון-מזרח הים התיכון. היא מורכבת בעיקר משרשראות הרים, המופרדות אחת מן השנייה בנהרות ועמקים. בדרומה נמצא חצי האי פלופנסוס, ולאורך קו החוף המפורץ שלה פזורים מאות איים קטנים. בכל יוון אין מקום המרוחק יום הליכה ממקור מים. שרשראות ההרים המפותלות ו"חוסר היעילות" של אמצעי התחבורה בתקופה ההיא הקשו מאוד על הקשר הרציף בין כפרים וערים ברחבי יוון. אותו בידוד הביא סופו של דבר לפיתוח העיר היוונית, הפוליס.
הפוליס היא יחידה עצמאית לחלוטין בעלת אוטונומיה שלטונית, דתית ותרבותית. הפולייס הרבות של יוון, ובעיקר זו שבתקופה המדוברת לקחה את הבכורה, אתונה, היו מעצמות ימיות; נשקן היה ציי אוניות המלחמה שלהן וחוזקן הכלכלי נתמך בעשרות ספינות סוחר, שייצאו וייבאו סחורה ליוון. חופיה המפורצים של יוון הקלו על הקמת נמלים, שהתוו רבים מן המקצועות הנפוצים ביוון – דייג, ספנות ומסחר במימי ים מרמרה והים התיכון.
אותו מסחר מפותח השפיע רבות על התרבות היוונית: הסוחרים היוונים ששטו לטורקיה, איטליה, מצרים, ישראל ואף לארצות לחוף הים השחור, הביאו איתם אומנויות, שפות, ותרבותיות מכל אותם הארצות. השליטים, הסופרים והאומנים היוונים שאבו מאלה השראה ומיזגו אותם בתוך יצירתם ובתוך… המשך לקרוא →

כינוס הקונגרס הציוני הראשון היה בשנת 1897, בעיר באזל שבשווייץ, ביוזמתו של ב. ז. הרצל. מטרות הקונגרס היו:
א. הפצת הרעיון הציוני בקרב יהודים ובקרב לא יהודים.
ב. הרצל שאף לבנות קורת גג משותפת לכל אלה שהיו שותפים לרעיון הציוני.
ג. ניסוח מטרה מוסכמת לתנועה הציונית, וקביעת אמצעים למימוש המטרה.
ד. השגת הזדהותם ותמיכתם הכספית של יהודי העולם.
בקונגרס השתתפו כ-197 נציגים מקהילות יהודיות שונות בעולם. ניסוח תוכנית באזל נעשה בעיקר ע"י הרצל. בתוכנית באזל נקבע:
הציונות שואפת להשיג מקלט לעם היהודי בא"י, על פי משפט העמים.
פירוש התוכנית:
הרצל השתמש המילה "מקלט" בכוונה תחילה, כי הוא חשב שהתורכים אשר שלטו בא"י לא יחשדו בו שהוא רוצה להקים מדינה בא"י, וייתנו לו אישור להתיישבות. עם הזמן התברר, שהשערה זו לא הייתה נכונה, והתורכים כן חשדו שהוא מתכוון להקים מדינה ולא נתנו לו אישור להתיישבות.
בתוכנית הרצל קבע סופית שהמדינה היהודית תקום בא"י.
הביטוי "על פי משפט העמים" אומר שהמדינה תקום באישורן של מדינות העולם, בהתאם לחוק הבינל"א.
האמצעים למימוש החלטת באזל:
א. עידוד יישובה של א"י בחקלאים ובעלי מלאכה.
ב. הקמת מוסדות כלכליים בקהילות יהודיות בעולם.
ג. חיזוק הרגש הציוני בקרב יהודי העולם.
ד. פתיחת… המשך לקרוא →