בשיעור שעבר דיברנו על שיטות פיסקאליות שבהם ניתן להתגבר על העובדה שישנם חומרים מהסוג Hard to deliver compounds שהם חומרים שקשה להוביל אותם למטרתם ועכשיו נראה זיהוי של חומרי עזר שנקראים באנגלית excipients או לעיתים אנחנו קוראים לזה adguvant(s) , הבעיה במינוח adguvant(s) הוא שלפעמים מתבלבלים בין adguvant(s) שזהו חומר עזר (חומר מסיע) לבין ההגדרה הכללית של adguvant(s) שמכירים אותו מאימונולוגיה ומתרכיבים חיסוניים שבהם מוסיפים חומר שהשם הכללי שלו הוא adguvant(s) הוא חומר שמסייע לפעילות האימונולוגית, בחיסונים יש את החומר שנועד ליצור את הריאקציה האימיונית, זה יכול להיות ווירוס מת או ווירוס מוחלש(תלוי בחיסון), לחלקם מוסיפים תוסף שעוזר לפעילות החיסונית כאילו מגביר את התגובה של תאי T לחיסון (לימפוציטים מסוג T (או פשוט תאי T) הם סוג של תאי דם לבנים. הם קרויים כך משום שהחלק האחרון בהתפתחותם והבשלתם מתרחש בבלוטת התימוס (Thymus)), בחלק מהחיסונים מדובר במלח פשוט אלומיניום כלוריד שידוע כמעורר תגובה אימיונית ובחלק מהמקרים מדובר בחומצות

שומניות שמעוררות יותר את התגובה האימיונית ואז החיסון נקלט יותר טוב ע"י זה שהוא מוכר לתאי B ו- T שבגוף ובכך מכין את הגוף לפעם הבאה שנדבקים, אז השם השם הכללי לחומר כזה זה adguvant(s) , והוא היה דווקא בחדשות לאחרונה: האם להשתמש… המשך לקרוא →

‫סיכום החומר לבחינה בדיני תעבורה‬

‫סמכות ודין‬

‫מקורות דיני התעבורה:‬

‫1. פקודת התעבורה – בסיס מנדטורי, נוסח חדש ב-1691, 87 תיקונים.‬

‫2. תקנות התעבורה – תיקון ב-1691, כ-003 תיקונים.‬

‫הצעת חוק התעבורה היבשתית – הצעת קודקס עדכני.‬

‫שינויים תכופים, חקיקה בשיטת טלאים.‬

‫סמכות השופט ובית המשפט לתעבורה‬

‫מינוי שופטים – במקור היתה כוונה למנות גורמים מומחים מתחום התעבורה לשופטים, לכן נקבעה‬

‫הוראה של שנת נסיון, רק לאחר שלוש שנים מינוי קבוע. כיום הדרישות הן כמו משופטי שלום.‬

‫כל עבירות התעבורה יכולות להידון אצל שופט רגיל, בניגוד לתחום המשפחה. אין סמכות יחודית לבתי‬

‫המשפט לתעבורה.

‬

‫תיק של אלימות ותעבורה – צריך לבדוק שלשופט בתעבורה יש מינוי של שופט שלום, אחרת לא יוכל לדון‬

‫בעבירה הפלילית.‬

‫עבירת הפקרה – ס’ 46)ב( – עונש מקסימום של 9 שנים, בעוד ששופט שלום יכול להטיל רק 7.‬

‫סמכות שופט תעבורה :‬

‫1. עבירות תעבורה – על הפקודה והתקנות.‬

‫2. עבירות על פקודת הביטוח )תיאורטי מלבד עבירת נהיגה ללא ביטוח(.‬

‫3. חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים – מוסכים, מוניות, מכירת אביזרי בטיחות. תלונות על מוניות‬

‫ואוטובוסים.‬

‫4. החוק לתיקון דיני העונשין )שבל”ר( – תיאורטי, בד”כ מעמידים לדין על גניבה.‬

‫5. חוק המפגעים – רעשים, זיהום אויר הנגרמים מרכב )תיאורטי(.‬

‫6. ס’ 403 לחוק העונשין –… המשך לקרוא →

א. עיקרון הבולטולת:

כלל הזהב של ההישרדות בכביש הוא להראות ולבלוט. כל “שחקן” במגרש התחבורתי זוכה

ליתרון אם הוא נראה על-ידי ה”שחקנים” האחרים ממרחק מירבי ככל האפשר.

רוב התאונות נגרמות במפתיע בשל אירוע פתאומי בלתי צפוי ללא יכולת בשלב זה לנקוט

בפעולת מנע הן בשל זמן התגובה הקצר וטווח מרחק בלתי מספיק.

הבולטות חשובה הן לנהג והן להולך הרגל כדי למנוע תאונה: ככל שיראו אותך טוב יותר,

יוכלו המשתמשים האחרים בדרך להתארגן ביחס אליך, לחפש דרכי מילוט, להאט, לבלום או

לפנות את הציר כדי למנוע פגיעה.

ב. עיקרון השוני ואי הסימטריות:

המשתמשים השונים בדרך, נהג רכב פרטי, נהג משאית או הולך רגל, רואים בצורה שונה את

המציאות ואת המתרחש במרחב המשותף. גם המשימה שהם מבצעים מעסיקה אותם וגוזלת את

תשומת ליבם במידה שונה.

כושרו של ילד להבין את מגבלות האחר בגילו. מתחת לגיל 10,למשל, הוא עדין לא

מסוגל לשער מראש מה יהיו תגובותיו של הנהג הבא ממול.

בפועל כל המשתמשים בדרך רואים זה את זה בעירבון מוגבל.

גובה הראייה ושדה הראייה של נהג רכב פרטי שונה משל רוכב אופנוע. שדה הראייה שלהם

מתוחם בצורה שונה.

אחד העקרונות החשובים להישרדות בכביש הוא היכול להבין את מגבלותיו של המשתמש

האחר בדרך ולזכור שאין בהכרח סימטריות בין נקודות המבט של המשתמשים השונים

ב”משחק”… המשך לקרוא →