סיכום למבחן בגיאוגרפיה

אקלים

הגדרה

מזג-אוויר המאפיין מקום מסוים. האקלים נקבע ע"י מדידות הנעשות במשך שנים רבות.

לחצי אוויר

–          ישנם שני סוגי לחצים: לחץ אוויר גבוה (רמה) – H ולחץ אוויר נמוך (שקע) – L.

–          את לחץ האוויר מודדים באמצעות ברומטר.

–          באזורי רמה לא תגיע רוח.

–          באזורי שקע תגיע רוח.

מערכת הלחצים והרוחות העולמית

החצים הכתומים מסמלים את כיוון הרוחות. האותיות האדומות מסמלות את לחץ האוויר במקום.

יש לציין שבעת שחורף אצלנו (צידו הצפוני של קו המשווה), זזה המערכת מעט דרומה. בעת הקיץ, היא זזה מעט צפונה.

הרוחות במערכת הרוחות העולמית:

–          מקו רוחב 0 לקו רוחב 30, צפונית לקו המשווה – רוחות צפון מזרחיות (פסטים, רוחות מסחר).

–          מקו רוחב 0 לקו רוחב 30, דרומית לקו המשווה – רוחות צפון מערביות (פסטים, רוחות מסחר).

–          מקו רוחב 30 לקו רוחב 60, צפונית לקו המשווה – רוחות דרום מערביות (אנטי-פסטים).

–          מקו רוחב 30 לקו רוחב 60, דרומית לקו המשווה –… המשך לקרוא →

ירידת בני ישראל למצרים

מבוא

בעבודה זו יופיע מידע על ההגירה – מהי? מדוע היא נגרמת? מושגים

הקשורים לנושא הגירה, ודוגמא לתנועת הגירה עכשווית.

יופיע גם מידע על הגירת בני ישראל למצריים:

הסיבות, הגורמים, והשינויים לאחר ההגירה בספר בראשית ובספר שמות.

חלק א': ההגירה והמהגרים

1.

א. השינויים העיקריים שמתרחשים בחיי המהגרים הם:

החלפת מקום המגורים – המהגר מחליף מקום מגורים ממקום מוכר אל

מקום מגורים חדש וזר שלא הכיר קודם, שינוי זה מתרחש אצל כל

המהגרים.

החלפת מקום העבודה – שינוי מקום העבודה של המהגר תלוי, אם

המהגר עובר לאזור מגורים אחר, עליו להחליף את מקום עבודתו.

החלפת הסביבה הפיזית – יש מקרים שבהם המהגר עובר שינוי באקלים

הסביבתי בין מקום המוצא למקום היעד.

שינוי חברתי-תרבותי – בתחום זה יש שינויים רבים, כגון: שינוי צורת

המגורים, החברים, השפה, סגנון הלבוש והאכילה, צורת הבילוי בזמן הפנוי

וכו'…

ב.רוב המהגרים משנים את מקום מגוריהם כדי לשפר את תני החיים

שלהם.

הגורמים שדוחפים את המהגרים להגר נקראים "גורמי דחיפה" והגורמים

שמושכים את המהגרים להגר נקראים "גורמי משיכה",

דוגמאות:

· אנשים רבים מהגרים מארץ מולדתם ומביתם כדי למצוא מקור

פרנסה חדש משום שיש אבטלה כבדה, או כל גורם כלכלי אחר.

האנשים עוזבים את ביתם בגלל… המשך לקרוא →

מרד בעלי המקצועות בעשירים, אוטו-פון ביסמארק, המהפכה התעשייתית, עיור

בתחילת המהפכה הצרפתית, התחלקו התושבים לשלוש מעמדות:

הכמורה – עשירים בעלי זכויות.

האצולה – עשירים בעלי זכויות.

ובעלי מקצועות חופשיים עניים ולא בעלי זכויות.

בעלי המקצועות (האיכרים) החליטו לצאת כנגד העשירים

העם מתחלק לשתיים – שמרנים מול ליברלים:

ליברלים – שם זה נגזר מן השם הלטיני ליברטאס שפירושו חירות.

הליברלים תבעו מן השליטים להעניק לכל האזרחים שוויון זכויות בפני החוק וחופש הבעת דעה, והיו אף ליברלים שדרשו לבטל את המלוכה ולהחליפה בשלטון דמוקרטי. אולם לא כולם הסכימו עם הליברלים, היו אלה בעיקר אנשים מהמעמד הגבוה. הם לא אהבו את הרעיונות החדשים הללו, וזאת משום שחששו משינוי המשטר בארצותיהם והם חששו מפני התחלת מהפכות נוספות. המחנה של מתנגדי הליברליזם קרא לעצמו שמרנים. בראש השמרנים עמד הנסיך מטרניך, שהיה ראש ממשלת אוסטריה – הונגריה. הוא כינס קונגרס כלל-אירופי. בעקבות הקונגרס המצב חזר להיות כפי שהיה לפני המהפכה הצרפתית ונקבע ש:

אירופה תחזור לגבולותיה לפני המהכפכה הצרפתית

יישמר שמאזן כוחות בעזרת בריתות בין המדינות.

המשטר המלוכני יחזור לצרפת וגם למידנות אירופה האחרות

השמרנים הטילו מגבלות חמורות על חופש הביטוי של הליברלים. למרות ההגבלות, הליברלים לא הפסיקו לפעול באירופה… המשך לקרוא →

סיכום על תאים וכרומוזומים בנושאים מיוזה מיטוזה DNA וRNA

כל כרומוזות מורכב מ-DNA הוא מולקולה גדולה העטופה בחלבונים. היא הבנויה משני גדילי סוכר וזרחה אשר

ביניהם בסיס חנקני כלשהו. תפקידם של החלבונים הוא להגן על המידע התורשתי במולקולה. ישנם 4 בסיסים חנקניים. כל

אחד מהם יכול להופיע על כל גדיל אך הבסיס שיצטרף אליו בגדיל ממול יהיה תלוי בו: האדנין A)) והטימין T)) תמיד יחברו

כפי שהגואנין G)) והציטוזין (C). צרוף של זרחה, סוכר ובסיס נקרא נוקלואוטיד. שלושה נוקלואוטידים נקראים קודון, צרוף

ונוחכות הקודונים בציטופלסמה גורמת ליצירת חומצות אמינו שבונות את הרקמות. זאת אומרת שהמידע התורשתי הוא בעצם

חומר.קטע על מולקולת ה-DNA נקרא גן. את כל הגנים והתכונות מיפו. ישנם חלקים חסרי משמעות גנטית ואחרים המסמשים

כ"סימני פיסוק" ביצירת ה-RNA (יישום ה-DNA לחומצה).

ישנם מקרים בהם הגדילים של ה-DNA נפרדים. זאת כדי לאפשר ל-mRNA ליצור חומרים בציטופלסמה או כדי

שבסיסים, סוכרים וזרחות בציטופלסמה ישלימו את הגדילים וייצרו שכפול של כל מולקולה. זאת אומרת שבתהליכי המיוזה

והמיטוזה בשלב השכפול נוצרים שני כרומוזומים החבורים ע"י צנטרומר כאשר לכל אחד ממולקולות ה-DNA גדיל ישן וגדיל

חדש.

מיוזה

מטרתה להפחית את מספר הכרומוזומים כדי שבהפרייה (תהליך הרבייה המינית) יבוססו הצאצאים על תכונותיהם של

הוריהם אך ינתנו לשינוי. מיוזה לוקחת תאי גוף דיפלואידים… המשך לקרוא →

תיאור של כל האמצעים ביצירה הספרותית החל מא' ועד ת'

אוקסימורון – סוג של מטאפורה, המצרף מושגים או ביטויים סותרים – לכאורה כדי להגביר את הרושם וההפתעה (זעקה אלמת).

אונומטופיאה – מילה שצליליה מסמנים את משמעותה (בקבוק, זמזום).

אופן – סוג של פיוט המיועד להשתלב בתפילת שחרית לפני המלים "והאופנים וחיות הקודש…" הפיוט מתאר את תנועת המלאכים ומעשה המרכבה.

אימאז' = תמונת לשון – מילה או ביטוי ציורי ביצירה ספרותית הבאים להמחיש מושג, רעיון, רגש או מצב כלשהו. המשורר מצייר תמונות במלים וסומך על הדמיון החושי של הקורא שיראה, ישמע ויחוש את הדברים במציאות השירית.

אירוניה – דרך התבטאות מתוחכמת, שבה המשמעות הגלויה והתמימה של הדברים שונה, ולעיתים אף מנוגדת מהכוונה הסמויה.

אקספוזיציה = היצג – הרקע, הדמויות, המניעים, המגמות וכו'. ההיצג בד"כ נמצא בתחילת היצירה. ההיצג מניח יסודות למוטיבים שיתפתחו בהמשך היצירה.

אקרוסטירון – קישוט לשוני בשירה (בעיקר בפיוטי ימה"ב) שכל אחד מצלעותיו או בתיו מתחיל באחת מאותיות א"ב (א,ב,ג…) (אתבש…) וכן אכרוסטיכון שמי – אותיות שמו של המשורר.

ארמז – התייחסות מילולית,… המשך לקרוא →