רשתות אלחוטיות :

•          Wireless Personal Area Networks (wPAN) – למשל  Bluetooth

•          Wireless Local Area Networks (wLAN) –

רשת LAN אלחוטית בין מכשירים שמדברים באזור מסוים. ניתן לחבר את ה- WLAN לתשתית אינטרנט, אבל זה לא חובה.

•          Wireless LAN with WAN access

•          Wireless Metropolitan Area Network (wMAN)

•          Wireless Wide Area Network (wWAN)

רשתות סלולאריות :

•          Cellular Telephony

•          Cellular Data Networks

•          Wireless Application Protocol (WAP) – אינטרנט בטלפון הסלולארי

•          3^rd Generation Cellular Systems

כדי שלא תהיה התנגשות בין הטכנולוגיות, לקחו את כל הספקטרום של התדרים והקצו לכל טכנולוגיה את התדרים / רוחב פס שלה. נהוג היום גם "לשחזר" תדרים – להקצות תדרים שכבר כמעט לא בשימוש, לשימושן של טכנולוגיות חדשות.

אנטנה סלולארית / תורן – מחזיקה על עצמה מספר צורות תקשורת:

– מיקרוגל – קצבים מאוד גבוהים של העברת מידע בתדרים גבוהים.

  תקשורת המיקרוגל דורשת Line of Site בין האנטנות ( בין התופים הגדולים ).

– המקלטים והמשדרים הסלולאריים שמדברים את הטלפונים הניידים.

סלולר –

כל אנטנה מחלקת את האזור מסביבה ל 3-6 תאים לפי העומס הצפוי על האנטנה.

כל תא יעבוד על תדר שונה ויהיה… המשך לקרוא →

TCP ב- Wireless

בעולם האלחוטי יש יותר סיכוי שהשידור לא יצליח ( התנגשויות ) בניגוד לחוטי שבו הבעיות העיקריות הם ניתוב לא נכון, עומס הנתב שלא מצליח להתמודד וכו'..
מכיוון שיש הרבה יותר התנגשויות באלחוטי יכול להיות מאוד שה-Timeout יגמר בעקבות עומס ברשת.

אינני יודע גם את מספר המשתמשים שיהיו לי ברשת בשליחה הבאה.

שיטה 1

ב-TCP התעבורה עוברת ישירות בין 2 נקודות. אך באלחוט יש את ה-AP שצריך לפצל את הקשר בין המקור ל-AP ומה-AP אל היעד. ברגע שה-AP מקבל הודעה הוא מחזיר ACK לשולח, שומר ב-Buffer את ההודעה ומעביר את ההודעה הלאה.

תחנת היעד עדיין חושבת שהמקור שלח אליה. היא לא יודעת שזה הגיע מה-AP.

מעבר בין AP-ים בזמן השידור
כאשר אני מזהה שאני עומד לעבור ל-AP חדש, התחנה אומרת לAP הישן שיש לה Receiving Window בגודל 0 ( כלומר שאי אפשר לשלוח ) והתחנה יכולה לעשות Force Retransmission :

הוצאת מספר ACK-ים על מנת לשכנע את הצד השני שקרה Duplicate ACK והצד השני יעשה
Fast Retransmission ( ישלח את המידע מחדש )

שיטה 2

אני לא פוגע ב-TCP ( קשר מנקודה לנקודה ) אבל אני מבקש מה-AP לעשות "רחרוח"… המשך לקרוא →

במהלך המאה ה-19 מפת אירופה משתנה בעקבות הפעילות של התנועות הלאומיות.

פראדל / מאת דבורה בארון

פראדל התייתמה מהוריה וגדלה בבית קרוביה. פראדל נישאה בשידוך לאברהם-נוח, קרוביה הם שהשיאו אותה. 

מצבה הכלכלי של פראדל היה טוב, היא ירשה את בית הוריה שהיה בית גדול ומרווח. מן העיר הובאו רהיטי פאר ופראדל הייתה לבושה בבגדים אופנתיים. הבית היה אומנם מרווח, נקי ומסודר אך שררה בו “דממת קיפאון”. דווקא הסמטה הענייה קרנה משמחת חיים ופראדל הביטה בה כדי “להתחמם” (אנלוגיה ניגודית). 

הבעל עסוק בענייניו ובזמן הארוחה הוא עסוק בריאה. פראדל עוסקת במלאכת יד או יוצאת לשבת לבדה על הספסל שמחוץ לבית. השניים אינם נוהגים כבעל ואישה שאך נישאו, יש ריחוק, ניכור ובדידות. הרבנית מסבירה כי הבאת ילד לעולם תפתור את המצב העגום בין בני הזוג. 

אנו מקבלים מידע כי בילדותה קשרה פראדל קשר חיובי עם חיים-רפאל בנה של האלמנה שרה לאה. מדובר באנלוגיה ניגודית לחיי הנישואים של פראדל עם אברהם-נוח. 

כאשר התייתמה פראדל מהוריה עברה לבית דודה, איסר לוין והתרחקה מחיים-רפאל. חיים-רפאל רכש לפראדל חיבה עזה אך היא לא נענתה לו. חיים-רפאל מתואר לאורך המחזה כמי שסובל מאהבה נכזבת. 

שמואל מאיר, ידיד המשפחה של שרה-לאה, ביקש מאיסר לוין להשיא את פראדל לחיים-רפאל אך הוא נענה בשלילה. שרה-לאה שמרה על קשר טוב עם משפחת לוין ועם פראדל למרות הסירוב.… המשך לקרוא →

חפץ – חנוך לווין

המחזה הוא חלק מתיאטרון האבסורד:
המחזה עוסק במצבי יסוד של הקיום האנושי, ללא הקשר היסטורי של זמן ומקום. 
תיאטרון האבסורד זונח קונבנציות של תיאטרון ריאלסטי. 
בתיאטרון הריאליסטי העלילה פועלת ע”פ עקרונות סיבתיים אותם אפשר להבין, 
הדמות בעלת יישות פסיכולוגית, הלשון מבוססת על חשיבה הגיונית. 
שמות הדמויות במחזה הם חסרי משמעות מובחנת. חפץ הוא היחיד ששמו קשור בקיומו והוא סימלי.
המחזה נחשב לקומדיה שחורה:

1. שימוש רב באפקטים חזותיים מצחיקים – לבוש חריג, פריט שאינו במקומו, תנוחות מוזרות וכד’.

1. מסורת הפארסה – קומיזם של חדר המיטות, פורקן קומי לדחפים אלימים.

1. קומי בדיבור – ריבוי של צלילים מצחיקים, חזרות, ביטויים של הגזמה וכד’.

העלילה – יחסי אנוש בשלושה מעגלים:

1. בין המינים

– כלמנסע וטיגליך גבר ואישה נשואים.

1. פוגרא וורשביאק עומדים להנשא.

1. חנה צ’רליץ’ וחפץ/אדש ברדש חושבים על נישואין.

1. ביחסים בין המינים במחזה, יש מאבק תמידי על עמדה של כוח. הצדדים הנאבקים מתוארים כקריקטורות מצחיקות ומפחידות כאחד. הזכרים עלובים ואפסיים והנקבות מפלצתיות הרסניות. המאבק מסתיים בתבוסה של הזכרים ובניצחון של הנקבות. אבל לפי רמזים מטרימים מכאן ואילך יתפתח מאבק הרסני בין שתי הנקבות – פוגרא וכלמנסע. האם והבת. ז”א – שלאחר שהנקבות ניצחו, המאבק אינו נפסק אלא ממשיך בינן לבין עצמן.

1. בין בני משפחה

– בעל… המשך לקרוא →