פייסבוק

פרסומת

מיקרוביולוגיה- שיעור מס' 11

מיקרוביולוגיה- שיעור מס' 11 (03.01.11)

מנגנונים לגרימת מחלה על ידי חיידקים

  1. חדירה לתוך רקמות הגוף- הרס הרקמה
  2. יצירה של טוקסין- המחלה העקרית היא עקב הטוקסין שנוצר ואילו מקום החדירה לא עובר הרס.

שלבים ביצירת אינפקציה

אינפקציה- התרבות של חיידקים

  1. חיידקים נדבקים או נאחזים בשטח הפנים של תאי המאכסן. תאחיזה היא תהליך התחלתי חשוב של האינפקציה. ( היצמדות—הידבקות—תאחיזה). קיימת פה מערכת של היכרות ספציפית (החיידק מכיר תאים מסוימים, ולכן לא יכול להקשר לכל תא).
  2. Invasion– חדירה/פלישה לתוך הרקמה. החיידקים חודרים לרקמה או לתאים של המאכסן במוקד החדירה. ממוקד החדירה עלולים חיידקים להתפזר בגוף המאכסן.

חלוקת חיידקים פתוגניים לפי הימצאותם בתא או מחוצה לו

חוץ תאיים (extracellular pathogens)

  • יכולים לגרום מחלה ברגע שהם מחוץ לפגוציט. ברגע שהפגוציט מצליח לעכל את החיידק- העניין נגמר.
  • בד"כ המחלות האלה יהיו מחלות אקוטית- מחלות קשות אמנם, אך נמשכות מעט זמן.
  • האלימות נגרמת בשל הימצאות קפסולה.
  • הופעת נוגדנים ספציפיים נגד הקפסולה- זהו הדבר שמביא לסיום המחלה.

תוך תאיים (intracellular pathogens)

  • המקרים הקשים והמסובכים יותר. הפגוציט בולע את החיידק, ולחיידק יש מערכת יחסית מתוחכמת שמונעת את החיבור של הפגוציט עם החיידק (לא נוצר הקומפלקס של הפאגוליזוזום), ואז החיידק יכול להמשיך ולחיות בנחת בתוך הפאגוציט. (הפאגוציט לא מפרק בכלל את החיידק, ואז לא מציג… המשך לקרוא

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס' 10

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס' 10 (27.12.10)

מבנה ליפיד A של חיידק E.Coli

הוא שקוע בתוך הממברנה ולכן בא לידי ביטוי רק לאחר שהחיידק עובר ליזיס.

הגורמים לליזיס של חיידק גרם שלילי

  • התקפה של המשלים Complement. כשהוא תוקף חיידק הוא יכול לגרום להרס שלו.
  • עיכול והרג החיידק ע"י פאגוציטים.
  • הרג החיידק ע"י סוגים שונים של אנטיביוטיקה.

הפעולה הטוקסית של ליפיד A

  • ליפיד A פועל בכמה תחומים וכל מה שהוא עושה זה לעורר את המערכת החיסונית ולגרום לה לעבוד ביתר.
  • אקטיבציה של המשלים– מפעיל את כל מערכת המשלים. המשלים הן מול' שנוצרות בכבד והן חלק ממערכת החיסון המולדת והלא ספציפית. מורכבות מ9 מול' C1-C9. ברגע שיש לה ביקוע פרוטיאוליטי (שנעשה ע"י ליפיד A) מתחילה שרשרת של אירועים שבה כל חלבון מתפרק כך: C1 יתפרק ל C1A, C1B- כאשר A זה המולקולה הקטנה וB זה המולקולה הגדולה.
  • סטימולציה להפרשת ציטוקינים.
  • הפעלה של תהליך הקרישה.

Continue reading “מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס' 10” »

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס' 9

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס' 9 (20.12.10)

כולירע- המשך

מערכת Adenylate Cyclase

מערכת שנמצאת על הממברנה של תאים והיא מפעילה אותות של כניסה לתא.

פעולת נורמאלית של אדנילט ציקלז

  • מול' של ATP הופכת לcAMP + PPi (התגובה הזו קורית בנוכחות GTP), הכל מתרחש על גבי חלבון שנקרא GS, ובעזרתו GTP הופך לGDP. המהלך התקין של המעגל הביוכימי הזה הוא מעגל של פירוק GTP ל GDP. (בציור במצגת).
  • הפעילות היא בד"כ קצרה ומהירה כי חלבון אחר Gi מבצע הידרוליזה בGTP.

Continue reading “מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס' 9” »

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס' 8

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס' 8 (06.12.10)

אקסואנזימים- Exoenzymes

  • חומרים שיוצאים מהמעטפת של החיידק.
  • חיידקים פתוגניים ומפרישים אקסואנזימים לסביבה שהם נמצאים בה, בד"כ לשם צורך ריקמה.
  • המטרה של ההפרשה הזו היא הרס של רקמות בגוף. הרס של רקמה גורם לכך שהחיידק יכול להיות מוזן מהחלקים של הרקמה (חלבונים, חומצות אמינו, סוכרים). בנוסף הרס של הרקמה גורמת לחיידק חדירות יותר טובה לרקמות של הגוף.

אקסואנזימים שמפרקים חלבונים

  • פרוטאזות- Proteases
  • פרוטאינזות- Proteinases
  • שני האנזימים האלה מפרקים חלבונים לפפטידים או לחלבונים קצרים (חומצות אמינו).

Continue reading “מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס' 8” »

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס' 6

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס' 6 (22.11.10)

צביעת חיידקים

  • החיידקים הם שקופים בעיקרון וכדי לראותם צריך לעשות איזושהיא הנגדה– לצבוע את החיידקים כדי לראות אותם דרך מיקרוסקופ אור. אנו שמים את החיידקים דרך זכוכית נושאת, מעבירים אותם דרך להבה במהרה בכדי לייבש אותם ולקבע אותם לזכוכית נושאת.
  • בשנת 1884 גראם מצא את השיטה שעד היום עובדים איתה: צביעת גראם. הוא גילה ש:
    • עושים פיקסציה בחום לקיבוע.
    • צובעים בצבע בסיסי (לדוגמא: גנציאן ויאולט- סגול).
    • תכשיר עם לוגול KI + I2, שיש בו בעיקר אטומים של יוד (נקרא גם מורדנט)- דבר שמחזק את הצבע.
    • שוטפים בכוהל.
    • ובמיקרוסקופ בהגדלה של פי 1000 רואים שבחלק מהחיידקים הצבע נשאר ובחלק מהם הצבע ירד.
    • כדי לראות את החיידקים שהצבע ירד מהם עושים את הפעולות הבאות: צובעים בשנית, הפעם לא בצבע סגול אלא ורוד בד"כ, ושוטפים אותם במים (ולא בכוהל).
    • מה שרואים זה חיידקים בשני צבעים: חיידקים גרם חיוביים– החיידקים שמחזיקים בצבע הראשון, וחיידקים גרם שליליים– החיידקים שהכוהל שטף מהם את הצבע הראשון.
    • התברר כי עולם החיידקים מתחלק לשתי קבוצות: חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים.
    • קיימים הבדלים מהותיים במבנה הדופן של חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים: גרם חיוביים– ממברנה ציטופלזמטית, שכבה עבה של פפטידוגליקן. גרם שליליים– ממברנה ציטופלזמטית, שכבה דקה של… המשך לקרוא

צ\'אט

  • בני זונות
    שתקו ישרמוטות אני אזיין את אמא שלכם
    7 June 2017
  • בחור לעזרה
    ספורט
    2 April 2017
  • בחור בצרה!
    צריך להגיש עבודת בגרות עיונית בספורט בעוד יומיים!יש למישהו או מישהי? אשמח לעזרה
    26 March 2017
  • עזרה דחוףףף
    תקשיבו, אני בכיתה ז וגם אני קיבלתי להכין את העבודה הזו והכל כבר יש לי ואני לא מצליחה לחשוב מה המסר בסיפור! מישהו יודע אני אשמח שיגיד לי תודה
    25 March 2017
  • fairy tail
    hihi
    21 February 2017
  • boujee
    ey gurr lemme get yo numba
    15 February 2017
  • עידן
    שלום כולם אני עידן ואני עבודה על הספר הזה גה ספר מאוד מעניין שאנו לומדים עליו בבית הספר כל הכבוד למי שיצר את העמוד ותודה ממש הצלת אותי
    23 January 2017
  • דילדו
    דילדו
    24 December 2016
  • DRAGON LORE
    DRAGON LOREEEE
    21 December 2016
  • מה כפת לך
    מממממממממממממממ
    3 December 2016
Your Shout