כניסה/הרשמה
תרמו לנו
12 שנה אנחנו פה בשבילכם, דואגים שתהיו מוכנים עם העבודה למחר. השרת יקר, אנא תרמו ביטקוין ועזרו לנו:
1K2z9uyxRHtvmuy6t3jVTdLBAu
Tx7qnzrD
פייסבוק
גרמניה הוימארית בין שתי מלחמות עולם
גרמניה הדמוקרטית.
3. האינפלציה פגעה במורל העובדים והביאה רבים אל סף הייאוש.
האמון ברפובליקה נתערער.
* הסיבות והתוצאות לאינפלציה בגרמניה.
את ההתפתחות הכלכלית בתקופת הרפובליקה הדמוקרטית ניתן לחלק ל – 3 שלבים:
א. תקופת האינפלציה הדוהרת (1918 – 1923).
ב. תקופת השגשוג (1924 – 1928).
ג. תקופת השפל (1929 – 1932).
מאז המלחמה פחת ערכו של המארק הגרמני (D.M.) במהירות מסחררת לעומת הדולר האמריקני.
כך, למשל, הייתה תקופה בה המארק ביחס לדולר 1:4 .
אזרחי גרמניה יצאו לקניות , כשבכיסם שטרות בני 12-9 אפסים.
כיכר לחם עלתה כ 4 טריליון מארק (9 אפסים).
לאינפלציה המטורפת היו תוצאות חמורות ביותר לגבי הדמוקרטיה הווימארית:
1. האינפלציה פגעה במעמד הבורגני, המעמד שהיווה את עמוד התווך של
הרפובליקה הווימארית.
2. האינפלציה העשירה את בעלי ההון, שנהנו מעבודה זולה וזכו להלוואות נוחות.
רבים מבעלי ההון היו “פרו ימניים” אשר הזרימו כספים כדי לחסל את
הרפובליקה.
3. האינפלציה פגעה במורל העובדים והביאה רבים אל סף הייאוש.
האמון ברפובליקה נתערער.
נשאלת השאלה – מי אשם???
יש הסוברים כי היא תוצאה טבעית של המשבר הכלכלי בזמן המלחמה ולאחריה.
יש הסוברים כי זו הייתה אינפלציה “מכוונת” מלמעלה, שכן הממשל הגרמני הדפיס כמות אדירה של שטרות כסף כדי לגרום לכך, שגרמניה לא תוכל לשלם את הפיצויים. – טענה זו מתחזקת ע”H העובדה שב – 1924 נפסקה האינפלציה במהירות ע”י הכוונה מלמעלה.
שאלת הפיצויים,… המשך לקרוא
בין שתי מלחמות עולם
א. 4. רפובליקת ויימאר
סיבות להקמתה
א. המוראל בעם עקב מלה”ע 1
ב.וילסון רוצה את 14 הנקודות ודמוקרטיה והקיסר מסרב ומאבד את סמכותו על הצבא ומתפטר ב 9.11.1918 וקמה ממשלה סוציאלית זמנית בראשות אברט ,שביתת הנשק 11.11.1918 ומאומות קומניסטים בברלין דוכאו באכזריות ובבחירות לרייכסטאג הSPD עשו קואליציה עם הבורגנות. חוסר יציבות , מהומות בברלין.
בעיות פנימיות של הרפובליקה- החוקה- רפובליקה פדרלית – סמכויות הנשיא :ממנה ומפטר את הקנסלר באישור הרריכסטג – סעיף 48- מאפשר לנשיא סמכויות נרחבות ללא תלות ברייכסטאג בשעת חרום (מינוי הקנצלר) לא מוגדר מצב חירום.
חוזה וארסאיי- באואר מתמנה לקנצלר לאחא התפטרות שיידמן כי לא הסכים לחתום על החוזה , גרמניה מרגישה מרומה ומושפלת ,החוזה חורג מ 14 הנקודות ומוציאם כמנוצחים , הפוט’ש של קאפ(3.20)- שני גדודים לא מסכימים לצמצום הצבא לפי ורסאיי עולים במרד על מינכן ומצליחים להוריד את הקנצלר והנשיא : הברט ונוסקה הגנרל זאקט לא ממלא פקודה לדכא את ההפיכה ,והשמאל והפועלים יוצאים לעזרת הממשלה בשביתה ומרי אזרחי ,חילוקי דעות בממשל החדש גורמים להתפטרותו. משבר הרוהר (.23 .2)- חבל עשיר ,גרמניה דוחה את החלטת ועדת הפיצויים על התשלום בטענה שאין לה כסף וחבר העמים מכריז עליה כמשתמטת בזדון ,צרפת ובלגיה משתלטות על החבר וגרמניה פוקדת על עובדיה לשבוט ומשלמת להם משכורות ע”י הדפסת כסף.… המשך לקרוא
הכנה למבחן בהיסטוריה
הישוב היהודי בתקופת מלחמת העולם ה-I. (עמ’ בספר: 170-190)
מלחמת העולם ה-I התחילה ב1914-, היו שתי קואליציות:
1) אנגליה, צרפת, רוסיה, ארה”ב, איטליה. (מעצמות ההסכמה)
2) גרמניה, אוסטריה-הונגריה,תורכיה. (מעצמות המרכז)
היהודים, כאזרחי המדינות הנ”ל, השתתפו במלחמה הזו, בכל הצבאות הנ”ל.
עם פרוץ המלחמה באו ימי מצוקה גדולה לישוב בכלל והתחיל משבר שאיים להחריב כל מה שנבנה ונוצר במשך שנים רבות.
התערערות מצבו הכלכלי של הישוב
באוגוסט 1914 הכריזה ממשלת תורכיה על מצב חירום בכל תחומיה והודיעה על סגירת מיצרי הבוספורוס והדרדנלים בפני אוניות זרות. אוניות מסחרשל המדינות המשתתפות במלחמה חדלו לבוא לארץ. אותן אוניות רוסיות ואוסטריות ששימשו מעין צינור חי ביו הישוב היהודי לאחיו בארצות אירופה, לא הופיעו בנמל יפו. זרם המכתבים והכספים פסק, וכל אותם האנשים והמוסדות שנהנו מכספים אלה, נשארו בלי אמצעים.
חייו הכלכליים של היישוב היהודי בארץ היו תלויים וקשורים באירופה. רבים מהיהודים התפרנסו מכספי החלוקה שנאספו באירופה,
המלחמה הקרה – סיכום בהיסטוריה
הקמת האו”ם ומוסדותיו
הקמת האו”ם ופעולתו
רעיון הקמת האו”ם עלה עוד במהלך המלחמה. הוצע להקים אירגון בינלאומי חדש שיוכל להבטיח את השלום העולמי. בינואר 1942 אושר הרעיון ב”הצהרת האומות המאוחדות”. ההחלטות הסופיות נקבעו בועידת יאלטה בפברואר 1945.
באפריל-יוני 1945 התכנסה ועידה חגיגית של 50 מדינות בסן-פרנסיסקו והחלט על הקמת אירגון האומות המאוחדות – האו”ם, שמטרתו לשמור על השלום ולפעול למען בעיות בכל העולם. מגילת האומות המאוחדות נחתמה באותו כנס, והתאפשר לרוב מדינות העולם להצטרף אליה. בניגוד לחבר הלאומים שכשל, השתתפו באו”ם שתי המעצמות הגדולות – ארצות הברית וברית המועצות.
אף על פי שנטען שהאו”ם ימנע את הצורך בגושים ובקרבות, לא הצליח האירגון למנוע את המלחמה הבינגושית. תפקיד האירגון הצטמצם למיתון מתחים בלבד, ולא הצליח למנוע סכסוכים שונים. בין פעולותיו היו משלוח כוח אמריקאי של האו”ם לקוריאה. סכסוכים אחרים בהם היה מעורב היו הסכסוכים במזרח התיכון ובאפריקה. בין כשלונותיו של האו”ם היו נושא פירוק נשק הגרעיני, בו לא הצליח לטפל.
הקמת האו”ם ופעולתו
רעיון הקמת האו”ם עלה עוד במהלך המלחמה. הוצע להקים אירגון בינלאומי חדש שיוכל להבטיח את השלום העולמי. בינואר 1942 אושר הרעיון ב”הצהרת האומות המאוחדות”. ההחלטות הסופיות נקבעו בועידת יאלטה בפברואר 1945.
באפריל-יוני 1945 התכנסה ועידה חגיגית של 50 מדינות בסן-פרנסיסקו והחלט על הקמת אירגון האומות המאוחדות – האו”ם, שמטרתו לשמור על השלום ולפעול למען בעיות בכל העולם. מגילת האומות המאוחדות נחתמה באותו כנס, והתאפשר לרוב מדינות העולם להצטרף אליה. בניגוד לחבר הלאומים שכשל, השתתפו באו”ם שתי המעצמות הגדולות – ארצות הברית וברית המועצות.
אף על פי שנטען שהאו”ם ימנע את הצורך בגושים ובקרבות, לא הצליח האירגון למנוע את המלחמה הבינגושית. תפקיד האירגון הצטמצם למיתון מתחים בלבד, ולא הצליח למנוע סכסוכים שונים. בין פעולותיו היו משלוח כוח אמריקאי של האו”ם לקוריאה. סכסוכים אחרים בהם היה מעורב היו הסכסוכים במזרח התיכון ובאפריקה. בין כשלונותיו של האו”ם היו נושא פירוק נשק הגרעיני, בו לא הצליח לטפל.
מוסדות האו”ם
המוסד העיקרי של האו”ם הוא עצרת האו”ם, בה מיוצגות באופן שווה כל מדינות האירגון. העצרת מתכנסת אחת לשנה ונדונות בה שאלות שונות, המתקבלות ברוב או ברוב מיוחס של שני שלישים, זאת בניגוד לחבר הלאומים שבו ניתן היה להעביר ברוב מוחלט בלבד, דבר שהביא לחולשתו. העצרת בוחרת את מזכ”ל האו”ם… המשך לקרוא
המשבר הכלכלי הגדול וה”ניו דיל”
הגורמים למשבר הכלכלי
ארצות הברית בשנות ה20
בשנות ה20, התפתחה מאוד הכלכלה האמריקאית יחסית לכלכלתן של מדינות אירופה, מה גם שארה”ב לא נפגעה כתוצאה מהשתתפותה במלחמה העולם הראשונה. ארצות הברית הרשתה לעצמה להתפתח טכנולוגית גם לתחומים מיוחדים, כמו תעשיית המכוניות מאוחר יותר.
לכלכלתה של ארה”ב שני יתרונות חשובים: יש לה חומרי גלם רבים, שטח רב, וכן היא אינה תלויה בשווקים, כיון שהקפיטליזם האמריקאי מתבסס על השוק הפנימי, המתבסס על עידוד הצריכה העצמית. מסיבה זו התפתחו בארה”ב מוצרי צריכה ומוצרי יום יום רבים. הצריכה הוגדלה עוד יותר על ידי מסגרות אשראי וקניות בתשלומים.
בשנות ה20 עלו נשיאים רפובליקניים שמרניים ובדלנים (בתחום הפוליטי בעיקר). שנות ה20 אופיינו בחזרתם של ערכים ישנים, כמו אפליה, גזענות, פונדמנטליזם וכו’. הכסף והממון הפכו לדברים החשובים ביותר, ומסיבה זו היתה דומיננטיות לבעלי הממון והעסקים, שהגיעה לשיאה בימי הובר. כל הנשיאים הרפובליקניים האמינו שעל המשק להתפתח בצורה חופשית.
1. עודף יצור ומיעוט צריכה – לאחר שהשוק הגיעה לרוויה, נוצרו עודפים גדולים מאוד.
2. ענפי כלכלה מרכזיים היו במהלך שנות ה20 במשבר. כמו כן היו בעיות במגזר החקלאי.
3. שימוש רב במסגרות של אשראי והלוואות שמטרתם היתה להגדיל את הצריכה הפנימית. כתוצאה מכך, לא נוצר משבר גלוי, אך בעצם לסכומי כספים אלו כלל לא היה כיסוי.… המשך לקרוא
ארצות הברית בשנות ה20
בשנות ה20, התפתחה מאוד הכלכלה האמריקאית יחסית לכלכלתן של מדינות אירופה, מה גם שארה”ב לא נפגעה כתוצאה מהשתתפותה במלחמה העולם הראשונה. ארצות הברית הרשתה לעצמה להתפתח טכנולוגית גם לתחומים מיוחדים, כמו תעשיית המכוניות מאוחר יותר.
לכלכלתה של ארה”ב שני יתרונות חשובים: יש לה חומרי גלם רבים, שטח רב, וכן היא אינה תלויה בשווקים, כיון שהקפיטליזם האמריקאי מתבסס על השוק הפנימי, המתבסס על עידוד הצריכה העצמית. מסיבה זו התפתחו בארה”ב מוצרי צריכה ומוצרי יום יום רבים. הצריכה הוגדלה עוד יותר על ידי מסגרות אשראי וקניות בתשלומים.
בשנות ה20 עלו נשיאים רפובליקניים שמרניים ובדלנים (בתחום הפוליטי בעיקר). שנות ה20 אופיינו בחזרתם של ערכים ישנים, כמו אפליה, גזענות, פונדמנטליזם וכו’. הכסף והממון הפכו לדברים החשובים ביותר, ומסיבה זו היתה דומיננטיות לבעלי הממון והעסקים, שהגיעה לשיאה בימי הובר. כל הנשיאים הרפובליקניים האמינו שעל המשק להתפתח בצורה חופשית.
סיבות למשבר הכלכלי
1. עודף יצור ומיעוט צריכה – לאחר שהשוק הגיעה לרוויה, נוצרו עודפים גדולים מאוד.
2. ענפי כלכלה מרכזיים היו במהלך שנות ה20 במשבר. כמו כן היו בעיות במגזר החקלאי.
3. שימוש רב במסגרות של אשראי והלוואות שמטרתם היתה להגדיל את הצריכה הפנימית. כתוצאה מכך, לא נוצר משבר גלוי, אך בעצם לסכומי כספים אלו כלל לא היה כיסוי.… המשך לקרוא