הסביבה החינוכית החדשה – תיכון מקיף ד' באר-שבע
כתיבת עבודות אישיות במחשב
כתבו: בועז מאור ויעל שגיא
שלבי כתיבת העבודה:
ירידת בני ישראל למצרים
מבוא
בעבודה זו יופיע מידע על ההגירה – מהי? מדוע היא נגרמת? מושגים
הקשורים לנושא הגירה, ודוגמא לתנועת הגירה עכשווית.
יופיע גם מידע על הגירת בני ישראל למצריים:
הסיבות, הגורמים, והשינויים לאחר ההגירה בספר בראשית ובספר שמות.
Continue reading “עבודה על הגירת בני ישראל למצרים, בשילוב עם ארועים מהשנים אחרונות” »
ביוגרפיה (מצגת 2): אלכסנדר מק'ווין נולד באנגליה, לונדון, הצעיר מבין ששת אחיו, בעל תואר שני בעיצוב אופנה, הומו שכינה את עצמו "הכבשה הורודה של המשפחה", עזב את בית הספר בגיל 16 והחל לעבוד כשוליה בבתי אופנת עילית – שם רכש את מקצועיותו לתפור דברים מסובכים וקיבל השראה רבה, אחר כך עבד אצל מעצבי תלבושות תיאטרון– שנראה השפיע עליו מאוד בהמשך עבודתו כמעצב עצמאי. הוא הגדיר את סגנון העיצוב של בית המלאכה שלו כמלנכולי וסכיזופרני. הוא נחשב לאמן אמיתי ומעצב מבריק בדורו, מעיז שובר גבולות ולא מפחד ליצור תדהמה. השפיע בצורה משמעותית על לבוש הנשים ב-15 השנים האחרונות.
עבודה מסכמת: קורס שיטות מחקר
צרכי אבות לילדים בגיל הרך
א. תקציר
מטרת תהליך מחקרי זה היא לבחון באופן שיטתי את צרכי ששה אבות לילדים בגיל הרך- שלושה אבות לבנים ושלושה אבות לבנות, ובעקבות ממצאיו להציע תכנית התערבות שתותאם לצרכי האבות. עד כה, לא נעשה ניסיון שיטתי לחלץ את צרכי קבוצה זו, ובמיוחד מורגש חֶסֶר זה על רקע הצרכים המיוחדים בהם אוחזים המשתייכים לקבוצה זו בשלושה מעגלים נפרדים: ביחס לעצמם, ביחס לקשר בינם לבין ילדיהם וביחס לקשר בינם לבין סביבתם. זיהוי צרכי אבות אלה חולץ באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים שנתקיימו עם ששת האבות, ולאחר מכן על ידי ניתוח דבריהם וניתוח מבנה הראיון שנערך עמם. התמונה העולה מן התהליך המחקרי מגלה כי המבנה החברתי בישראל מתקשה לתת מענה לצרכים הרבים והמגוונים הנוגעים לשלושת מעגלים אלה בחיי האבות. יתרה מכך, המבנה אף מקשה על התמודדות האבות עם אותם הצרכים.
Continue reading “קורס שיטות מחקר – צרכי אבות לילדים בגיל הרך” »
בשיעור שעבר דיברנו על שיטות פיסקאליות שבהם ניתן להתגבר על העובדה שישנם חומרים מהסוג Hard to deliver compounds שהם חומרים שקשה להוביל אותם למטרתם ועכשיו נראה זיהוי של חומרי עזר שנקראים באנגלית excipients או לעיתים אנחנו קוראים לזה adguvant(s) , הבעיה במינוח adguvant(s) הוא שלפעמים מתבלבלים בין adguvant(s) שזהו חומר עזר (חומר מסיע) לבין ההגדרה הכללית של adguvant(s) שמכירים אותו מאימונולוגיה ומתרכיבים חיסוניים שבהם מוסיפים חומר שהשם הכללי שלו הוא adguvant(s) הוא חומר שמסייע לפעילות האימונולוגית, בחיסונים יש את החומר שנועד ליצור את הריאקציה האימיונית, זה יכול להיות ווירוס מת או ווירוס מוחלש(תלוי בחיסון), לחלקם מוסיפים תוסף שעוזר לפעילות החיסונית כאילו מגביר את התגובה של תאי T לחיסון (לימפוציטים מסוג T (או פשוט תאי T) הם סוג של תאי דם לבנים. הם קרויים כך משום שהחלק האחרון בהתפתחותם והבשלתם מתרחש בבלוטת התימוס (Thymus)), בחלק מהחיסונים מדובר במלח פשוט אלומיניום כלוריד שידוע כמעורר תגובה אימיונית ובחלק מהמקרים מדובר בחומצות
שומניות שמעוררות יותר את התגובה האימיונית ואז החיסון נקלט יותר טוב ע"י זה שהוא מוכר לתאי B ו- T שבגוף ובכך מכין את הגוף לפעם הבאה שנדבקים, אז השם השם הכללי לחומר כזה זה adguvant(s) , והוא היה דווקא בחדשות לאחרונה: האם להשתמש… המשך לקרוא