פוסט: סיכום על לואי פסטר

לואי פסטר!
נולד ב- 27 בדצמבר 1822

לואי פסטר היה "צייד חיידקים" מוכשר, שהתפרסם בזכות מחקריו הנועזים בנושא החיידקים. הוא חקר את החיידקים "הטובים" והכריז מלחמה על החיידקים "הרעים" על ידי כך שגילה את סוד החיסון.
לואי פסטר נולד בצרפת. בלבו קיננו שתי שאיפות עזות: להציל את העולם ולזכות על כך בתודות ובפרסים. הוא החל את מחקריו דווקא בכימיה, בחקר תכונות החומרים, אך במהלך עבודתו נתקל בחיידקים והפך להיות "צייד חיידקים" נלהב. אחד הסיפורים המרתקים ביותר קשור לדרך בה גילה פסטר את סוד החיסון.
ב-1880 נתבקש פסטר לחקור מחלת תרנגולות מסוימת, שנגרמה על-ידי חיידק זעיר. פסטר גידל אותו בתוך מרק עוף מחומם, שם התחלק החיידק והתרבה למיליונים. מידי פעם היה פסטר לוקח טיפת מרק שורץ חיידקים, ומאכיל בו אחת מהתרנגולות שלו. תוך זמן קצר איבדה התרנגולת את התיאבון, הפכה ישנונית ולבסוף מתה. כך קרה בכל פעם.
לאחר חודשים אחדים של ניסויים, כמעט אי אפשר היה להיכנס למעבדתו של פסטר. צנצנות ובקבוקים של מרק החיידקים הקטלני כיסו את המדפים, הכיסאות והשולחנות, ופסטר נאלץ לתמרן ביניהם בזהירות. פסטר, שחיפש תמיד דרך להדהים את סביבותיו, היה ממציא ללא הרף ניסויים, חלקם משונים ביותר.

יום אחד ביקש פסטר לבדוק, מה יקרה אם יזריקו לתרנגולות שלו טיפה ממרק ישן, כזה שעמד על המדף כבר זמן רב והחיידקים בו כבר זקנים. שעות ספורות לאחר ההזרקה נראו התרנגולות מסכנות למדי. אבל למחרת, כשהגיע פסטר למעבדה מוכן לנתח את גופותיהן, מצא אותן משוטטות בכלוב שמחות ובריאות. זה היה מוזר! עד אז הסתיים כל מפגש של תרנגולת עם החיידקים במוות!
אלא שבדיוק אז הגיע זמן חופשת הקיץ, ופסטר הצרפתי נסע לחופשה המסורתית שלו. התרנגולות המוזרות נשכחו. כשחזר פסטר למעבדה, אחרי חודש לערך, רצה להמשיך בניסוייו, וביקש מעוזרו להביא לו ארבע תרנגולות מוכנות להזרקה. העוזר מלמל, שעוד לא הספיק לארגן את המעבדה מחדש מאז החופש, ולכן נמצאות ברשותו רק שתי תרנגולות חדשות. אמנם ישנן עוד שתי תרנגולות בריאות, אך אלה הן אותן תרנגולות שהוזרקה להן מנת החיידקים הזקנים, והן חלו אך לא מתו. אפשר אולי להשתמש בהן? פסטר לא שש לעבוד עם תרנגולות "משומשות", אך בלית ברירה לקח שתי תרנגולות חדשות ושתיים משומשות, והזריק לכולן חיידקים טריים, צעירים ואלימים.
למחרת בא פסטר למעבדה, ולא האמין למראה עיניו. שתי התרנגולות החדשות היו מוטלות מתות בכלוב, ובכך לא היה שום דבר יוצא דופן. הרי יום קודם לכן הן הודבקו בחיידקים הקטלניים. לעומתן, שתי התרנגולות ה"משומשת", שהודבקו פעם בחיידקים זקנים ויום קודם בחיידקים האלימים, סבבו בכלובן חזקות ובריאות.
באותו רגע הבין פסטר את סוד החיסון: ניתן להדביק בעל-חיים בחיידקים חלשים, שאין בכוחם להמית אלא רק להחלות אותו במחלה קלה. לאחר שבעל-החיים מתאושש הוא יכול לעמוד בפני כל התקפה של חיידקים כאלה, אפילו הם אלימים במיוחד.
פסטר הכריז, שזוהי תגליתו הגדולה ביותר – הוא גילה מהו חיסון! הוא הצליח להשתמש באויביו הגדולים של האדם – החיידקים – כנגד עצמם! פסטר מיהר לבשר לעולם על תגליתו, וכיוון שהצניעות לא הייתה מתכונותיו הבולטות, העיד על תגליתו שהיא גדולה וחשובה מזו של ג'נר. (לחיצה על שם זה תביא ליום הולדת של מאי) אמנם הצליח ג'נר לחסן בני אדם בפני האבעבועות, אך לא היה לו מושג על-ידי מה הוא מחסן. פסטר, לעומתו, הבין שהמחסנים הם החיידקים עצמם. אותם חיידקים שבכוחם להרוג, ביכולתם גם להגן.
גאוותנותו של פסטר ויחסו המזלזל כלפי אחרים עוררו עליו את זעמם של מדענים ורופאים, לעתים עד קרבות אגרופים כמעט. פעם אחת אף הוזמן לדו-קרב. למרות אישיותו הסוערת נחשב פסטר לאחד המדענים הגדולים של כל הזמנים.