מבוא לספר שמואל – מיקומו של הספר:
ספר שמואל הוא השלישי לספרי נביאים ראשונים.
הוא ממוקם לאחר ספר שופטים ולפני ספר מלכים. הספר מספר על מה שארע לבני ישראל בימי השופטים שהם ימי שמואל.
שופטים (אין מלך) – שמואל (תקופת מעבר) – מלכים(יש מלך)
שמו של הספר:
לפי המסורת הרווחת, חיבר שמואל את הספר. בבא בתרא שבתלמוד נאמר: "שמואל כתב את ספרו, ספר שופטים ורות."
יש האומרים כי השם ניתן לספר מפני שהוא פותח בהולדת שמואל משום פרקיו הראשונים העוסקים במעשיו.
החלוקה לשמואל א' ושמואל ב':
החלוקה הינה חלוקה מאוחרת. במסורת היהודית עוסק הספר כספר אחד. בדיעבד יש טעם רעיוני ולא רק פורמלי חיצוני. שמואל א' פותח בהולדת שמואל- הולדת נביא (שהמליך את שאול וייסד את המלוכה) ומסתיים במוות שאול ובניו כלומר שמואל א' פותח בהולדת ומסיים במפלה. לעומת זאת שמואל ב' פותח במפלה (בגלבוע)- מות המלך הראשון שאול ומסתיים בהצלת ישראל.
שמואל א' פרק א':
מרכיבי הסיפור הקצר:
*אקספוזיציה-פתיחה:
מקום= רמה, הר אפריים
דמויות= אלקנה, חנה, פנינה, ילדים, עלי הכהן, חפני, פנחס.
זמן= מימים ימימה.
עקרות:
בתקופת התנ"ך הייתה האישה העקרה אומללה מאוד מכיוון שיעודה הייה הולדת בנים. אישה שלא הביאה ילדים, דהיינו לא מימשה את תפקידה, הייתה לצחוק ולבוז במשפחתה. נראה כי מעמדה הפגיע היה נוצר בעקבות תגובות הסובבים לה וכן בעיקר על ידי בעלה, שפחתו, אשתו השנייה וילדיהם. בתקופת המקרא, אנו עדים למספר סיפורי עקרות בהם נשים אומללות אלה היו מתפללות לה' שיבוא לעזרתם.
טבלה(סיפורי לידה ניסית במקרא):
(במחברת…)
משמעות הסיפורים:
המצוקה החמורה מדריכה את התערבותו של ה' והעיקר החיים הניסית יוצרת זיקה ייעודית בין האל לבין הילוד.
סצנת דפוס – מהי?:
תמונה שחוזרת על עצמה כל הזמן נקראת סצנה דפוס. מוטיב העקרות חוזר במקרא ויוצר אצל הקורא תמונת מראה שחוזרת בכל פעם רק בווריצייה שונה. סיטואציה החוזרת במקומות שונים במקרא בתבנית קבועה של מוטיבים ומאפינים דומים נקראת "סצנה דפוס" (סצינה= סיטואציה, תמונה. דפוס= מוסכמה, קבועה, חוזר ונשנה). בסיפורינו קיימת סצנת דפוס של הולדת גיבו או מנהיג.
התבנית הקבועה בסיפורי העקרות:
אם עקרה – סובלת ממצבה – מתפללת לאלוהים – אלוהים מוליד לה בן – הבן הופך למנהיג
עלילה:
עלילה מורכבת מסצינות.
סצינה מבליטה ברצף המאורעות אירוע מסוים שיש בו חשיבות בעיני המספר שאותו הוא רוצה להדגיש או להבליט. אוסף הסצינות הוא שרשרת האירועים היוצרת את הסיפור. במקרא השיחה היא המרכיב העיקרי, או אף הבלעדי של הסצינה, שבה מוצגת התרחשות ספציפית בזמן ספציפי במקום ספציפי. הסצינה יוצרת אשליה, כאילו הדברים מתרחשים לנגד עיניו של הקורא, כאילו הוא רואה ושומע מקרוב את אשר מתרחש ברגע זה ולכן משתתף הוא בהתרחשויות, התרחשות נפשית, אינטנסיבית.
חלוקה לסצינות (פרק א') :
*סצינה מספר 1 8-4:
מקום-הרמה
דמויות-חנה, אלקנה, פנינה, ילדיה.
*סצינה מספר 2 18-9:
מקום-שילה
דמויות-חנה ועילי
*סצינה מספר 3 23-19:
מקום-רמה
דמויות-חנה, אלקנה, שמואל
*סצינה מספר 4 28-24:
מקום-שילה
דמויות-חנה, שמואל, עלי הכהן.
ספר שמואל הוא השלישי לספרי נביאים ראשונים.
הוא ממוקם לאחר ספר שופטים ולפני ספר מלכים. הספר מספר על מה שארע לבני ישראל בימי השופטים שהם ימי שמואל.
שופטים (אין מלך) – שמואל (תקופת מעבר) – מלכים(יש מלך)
שמו של הספר:
לפי המסורת הרווחת, חיבר שמואל את הספר. בבא בתרא שבתלמוד נאמר: "שמואל כתב את ספרו, ספר שופטים ורות."
יש האומרים כי השם ניתן לספר מפני שהוא פותח בהולדת שמואל משום פרקיו הראשונים העוסקים במעשיו.
החלוקה לשמואל א' ושמואל ב':
החלוקה הינה חלוקה מאוחרת. במסורת היהודית עוסק הספר כספר אחד. בדיעבד יש טעם רעיוני ולא רק פורמלי חיצוני. שמואל א' פותח בהולדת שמואל- הולדת נביא (שהמליך את שאול וייסד את המלוכה) ומסתיים במוות שאול ובניו כלומר שמואל א' פותח בהולדת ומסיים במפלה. לעומת זאת שמואל ב' פותח במפלה (בגלבוע)- מות המלך הראשון שאול ומסתיים בהצלת ישראל.
שמואל א' פרק א':
מרכיבי הסיפור הקצר:
*אקספוזיציה-פתיחה:
מקום= רמה, הר אפריים
דמויות= אלקנה, חנה, פנינה, ילדים, עלי הכהן, חפני, פנחס.
זמן= מימים ימימה.
עקרות:
בתקופת התנ"ך הייתה האישה העקרה אומללה מאוד מכיוון שיעודה הייה הולדת בנים. אישה שלא הביאה ילדים, דהיינו לא מימשה את תפקידה, הייתה לצחוק ולבוז במשפחתה. נראה כי מעמדה הפגיע היה נוצר בעקבות תגובות הסובבים לה וכן בעיקר על ידי בעלה, שפחתו, אשתו השנייה וילדיהם. בתקופת המקרא, אנו עדים למספר סיפורי עקרות בהם נשים אומללות אלה היו מתפללות לה' שיבוא לעזרתם.
טבלה(סיפורי לידה ניסית במקרא):
(במחברת…)
משמעות הסיפורים:
המצוקה החמורה מדריכה את התערבותו של ה' והעיקר החיים הניסית יוצרת זיקה ייעודית בין האל לבין הילוד.
סצנת דפוס – מהי?:
תמונה שחוזרת על עצמה כל הזמן נקראת סצנה דפוס. מוטיב העקרות חוזר במקרא ויוצר אצל הקורא תמונת מראה שחוזרת בכל פעם רק בווריצייה שונה. סיטואציה החוזרת במקומות שונים במקרא בתבנית קבועה של מוטיבים ומאפינים דומים נקראת "סצנה דפוס" (סצינה= סיטואציה, תמונה. דפוס= מוסכמה, קבועה, חוזר ונשנה). בסיפורינו קיימת סצנת דפוס של הולדת גיבו או מנהיג.
התבנית הקבועה בסיפורי העקרות:
אם עקרה – סובלת ממצבה – מתפללת לאלוהים – אלוהים מוליד לה בן – הבן הופך למנהיג
עלילה:
עלילה מורכבת מסצינות.
סצינה מבליטה ברצף המאורעות אירוע מסוים שיש בו חשיבות בעיני המספר שאותו הוא רוצה להדגיש או להבליט. אוסף הסצינות הוא שרשרת האירועים היוצרת את הסיפור. במקרא השיחה היא המרכיב העיקרי, או אף הבלעדי של הסצינה, שבה מוצגת התרחשות ספציפית בזמן ספציפי במקום ספציפי. הסצינה יוצרת אשליה, כאילו הדברים מתרחשים לנגד עיניו של הקורא, כאילו הוא רואה ושומע מקרוב את אשר מתרחש ברגע זה ולכן משתתף הוא בהתרחשויות, התרחשות נפשית, אינטנסיבית.
חלוקה לסצינות (פרק א') :
*סצינה מספר 1 8-4:
מקום-הרמה
דמויות-חנה, אלקנה, פנינה, ילדיה.
*סצינה מספר 2 18-9:
מקום-שילה
דמויות-חנה ועילי
*סצינה מספר 3 23-19:
מקום-רמה
דמויות-חנה, אלקנה, שמואל
*סצינה מספר 4 28-24:
מקום-שילה
דמויות-חנה, שמואל, עלי הכהן.
(((בשתי הסצינות הראשונות חנה עקרה ובשתי הסצינות השניות חנה האם)))
(((חנה מופיעה בכל הסצינות)))
בהצלחה!
