מבוא לספר בראשית

ספר "בראשית" הוא הספר הראשון במקרא, והוא נקרא על שם המלה הראשונה
שבה הוא פותח. הספר מורכב מסיפורים עתיקים של העבר הרחוק העוסקים בבריאת
העולם, בתחילת תולדות האנושות ובתולדות אבותיו של עם ישראל.

ניתן לחלק את ספר בראשית מבחינת תוכנו לשלושה חלקים:

1. ראשית ימי העולם והאנושות )א – יא(

2. סיפורי האבות )יב – לו(

3. סיפורי יוסף בכנען ובמצרים )לז – נ(

1. ראשית ימי העולם והאנושות

החומר הספרותי וההיסטורי שבחלק זה מתאר בעיקר אישים.

הסיפורים שבחלק זה עוסקים באופיו של האדם בכללו, ויש בהם תשובות לשאלות יסוד
ששאלו בני אדם בימי קדם. כך, למשל: כיצד נברא העולם? במה שונה האדם משאר
בעלי החיים? מדוע אין חיי נצח לאדם, ועוד. בחלק זה מצויות גם השקפות ודעות על
ה', הכל יכול, שברא לבדו וכרצונו את העולם במאמר, ושעולם זה היה כולו טוב
בבריאתו. גם האדם היה טוב לאחר בריאתו, אלא שבמרוצת הימים החל האדם לחטוא
וחטאו צאצאיו עד שהעניש ה' את האנושות והעולם בהבאת המבול, שהחזיר את העולם
למצבו הקודם של תוהו ובוהו.

2. סיפורי האבות )יב – לו(

הפרקים יב – לו הם קובץ סיפורים על האבות, בחירי האנושות, שבחרם ה' להיות
אבותיה של האומה הישראלית.

מהסיפורים על האבות ניתן ללמוד כי הם לא היו משפחות בודדות אלא עמדו בראשן של
משפחות גדולות ובניהן של משפחות אלה נחשבו לילידי ביתם של האבות.

למרות שהיו לאבות עבדים רבים ומקנה רב לא נאחזו בשום מקום אחיזה של קבע והם
היו גרים הקשורים בבריתות עם תושבי הארץ. הם נדדו במקומות שונים עד שהנגב הפך
למרחב נדודיהם הקבוע יותר. במקומות נדודיהם אלה יש שזכו להתגלות אלוהית,
ולזכר התגלות זו בנו מזבחות והקימו מצבות.

הרקע החברתי והמשפטי שבסיפורי האבות מתאים לתרבות מסופוטומיות המקבילה
לתקופת האבות מהמחצית הראשונה של האלף השני לפסה"נ. יש יסודות מציאותיים
רבים לסיפורי האבות, כפי שניתן ללמוד מתעודות מסופוטומיות.

בהווי ובמנהגים המשתקפים בסיפורי האבות ישנה התאמה לחוקי ח'מורבי או
לחוקים מסופוטמיים אחרים. כך, למשל: אשה עקרה נותנת אמה לבעלה כדי להיבנות
ממנה, אדון מאמץ לו עבד לבן, האפשרות לקנות בכורה תמורת טובת הנאה, נישואיו של
אברהם לשרה אחותו מאב ונשואיו של יעקב לשתי אחיות בחייהן, הטקס של קניין אדמה
שנערך בין אברהם ועפרון וכמו הבריתות על טקסיהם שנכרתו בין האבות לשכניהם.

3. סיפורי יוסף )לז – נ(

הדמות המרכזית בבני יעקב היא דמותו של יוסף, וסיפור קורותיו קשור לסיפור
קורותיהם של אביו ואחיו. סיפורי יוסף בפרקים לז – נ חוץ מפרק לח הם עלילה שוטפת
ורצופה, ובה הולך וגובר המתח הדרמתי עד לרתיחה בהתוועדות יוסף לאחיו.

קורות יוסף בכנען, וקורות יוסף במצרים עד שהייתו בבית הסוהר פרשת "וישב, )לז-מ(.

עלייתו של יוסף לדרגה של משנה למלך וכניעת אחיו לפניו פרשת "מקץ" )מא, 1 – מד,
71(.

התוודעות יוסף לאחיו, הגירתה של כל משפחת אביו למצרים ושלטונו של יוסף במצרים

פרשת "ויגש" )מד, 18 – מז, 72(.

ברכת יעקב לבניו, מות יעקב וקבורתו ומות יוסף פרשת "ויחי" )מז, 28 נ, 62(.

סיפורי יוסף בהשוואה לסיפורים הקודמים להם נראים כסיפורים חילוניים כביכול;
כאילו אין האלוהות מתערבת בהם. ואכן האירועים נראים לכאורה כמשתלשלים מדרך
הטבע: שנאת האחים ליוסף הביאה לידי מכירתו, מכירתו של יוסף לבית פוטיפר הביאה
לידי עלילת שקר נגדו, עלילת שקר זו הביאה לידי שהייתו בבית הסוהר, וכדומה. ואולם
אין ההתרחשויות מונעות מכוח עצמן, אלא יד ההשגחה הסמויה היא המכוונת אותם לפי
תכניתו של ה', כדי שיוסף יוריד את אביו ואחיו למצרים, ויצילם מהרעב שפקד את
ארצם )מה, 7-8; נ, 02-12(, וכדי לקיים את דברי ה' לאברהם כי גר יהיה זרעו "בארץ לא
להם" )טו, 31(.

בסיפורי יוסף ניתן להבחין במוטיבים המצריים האלה:

1. נוהגי שלטון של חצר המלוכה המצרית הנזכרים בפרק מא.

2. מלים מצריות כמו ,אחו", "אסנת", "פוטיפרע", "שש", "סהר", ועוד.

3. הלאמת קרקעותיה של מצרים הנזכרת בפרק מז.

4. עלייתם של פקידים שמיים למשרות רבות-דרג בחצר המלוכה המצרית באלף השני
לפסה"נ.

5. מנהג החניטה המצרי בגופותיהם של אישים חשובים לאחר מותם שהתקיים גם
(.

החוקה:
פרקי הלימוד:

שמות – י"ט, כ', כ"א, כ"ב, כ"ג.

ויקרא – י"ט

דברים – ה, ו, י"ב – 91-1, י"ג – 91-2, י"ד – 92-22, ט"ו, ט"ז, י"ז, כ, כ"א, כ"ו.

מונחי יסוד:

א. יסודות החוק בתורה – שמות כ' – עשרת הדברות, ויקרא י"ט.

ב. "ספר הברית" – שמות כ' 22 – כ"ג 33, ויקרא רק על סמך כ"ד 3-7

ג. "משנה תורה" – דברים י"ב – כ"ו )דיאוטרונומיסט(. נקרא כך כי יש בו חזרות על
מאורעות ועל חוקים ומשפטים הנזכרים בספרים: שמות, ויקרא, במדבר, אבל יש בו גם
חידושים. עיקר החידוש – ריכוז פולחן. עוסק בעיקר במצוות שבין אדם וחברו:
סוציאליות והומניות וחלקן בענייני מדינה.

פירוט הנושאים בכל חטיבה

שמות כ' – עשרת הדברות

ויקרא י"ט

א. מצוות הנכללות בעשרת הדברות.

ב. מצוות בין אדם לחברו )ואהבת לרעך כמוך(

ג. מצוות בעניני משפט: עקרון צדק ושיוויון: מידות ומשקלות.

ד. מתנות לעניים: לקט, פאה ושכחה

ה. מצוות פולחניות

שמות כ"א

א. דיני עבדים 2-11) (

ב. עבירות שעונשן מוות

ג. חבלות, פגיעות גוף ) 18-27

ד. נזיקין ע"י שור או בור )28-36

ה. גניבת בהמות )37(

שמות כ"ב

א. דיני גנבים )3-1(

ב. נזיקי שדות )5-4(

ג. דיני שומרים )6-14(

ד. היחס לגרים )20(

ה. היחס לאלמנות וליתומים )21-23(

ו. דיני הלוואות )24-26(

שמות כ"ג

מצוות בענייני משפט )8-1(

היחס שונה )5-4(

דיני שמיטה )11-10(

שלוש רגלים )14-19(

הנושאים המרכזיים בחוקת ספר דברים

א. חוקי דת – י"ב-ט"ז 17

1. השמדת עבודה זרה וריכוז הפולחן )י"ב(

2. הסתה לעבודה זרה )י"ג(

3. מאכלות אסורים )י"ד(

4. זמנים מקודשים שמיטה ושלוש רגלים )ט"ו-ט"ז(.

ב. מנהיגים )ט"ז 18, י"ח 22(

1. שופטים )ט"ז 18, י"ז 13(

2. מלכים )י"ז 14-20(

3. כהנים )י"ח 8-1( לא בתכנית

4. נביאים )י"ח 15-22(

ג. חוקים פליליים )י"ט-כ"א 14(

1 .הריגות, ערי מקלט, הסגת גבול ועדי שקר )יט(

2. דיני מלחמה )כ', כ"א 10-14(

3. עגלה חרופה כ"א )9-1(

ד. ענייני משפחה

)כ"א 12-15(

ה. מקרא ביכורים

וידוי מעשר )כ"ו(

החוק הקזואיסטי

קזואיסטי בא מהמילה "קייז", מקרה, חוק חילוני בין אדם לחברו. יש הפרדה בין חוק
לדת.

סוג זה מופיע בספר שמות כ"א 2- כ"ב 16

ייחודם מתבטא בסגנון של "כי" ו- "אם"

כל המשתתפים בפעולות נזכרים בגוף שלישי.

עוסקים בדיני אבידות גוף, רכוש נפשות היו נתונים לשפיטה מקומית ע"י הזקנים.

החוק האפודיקטי