הפלשתים התגוררו בימי קדם בדרום מישור החוף , במקום שנקרא אז פלשת . מהתנ"ך ידועים לנו שמות של חמש עריהם : אשדוד , אשקלון , עזה , גת ועקרון . אשדוד , אשקלון ועזה של ימינו נמצאות באתרי הערים הקדומות . בראש כל עיר עמד מושל שנשא את התואר- סרן , והיו אלה הערים הגדולות ביותר בארץ ישראל באותו זמן . הירקון היה , כנראה גבולם הצפוני , ובדרום הגיעו עד הנגב המערבי , בין עזה לבאר שבע .
בתנ"ך מוזכרים הפלשתים רבות : כבר ליצחק אבינו היה סכסוך בארות עם הפלשתים . כשיצאו בני ישראל ממצרים , רצו להגיע לכנען ב"דרך הים" – ויתכן שהדרך הארוכה שבה הלכו נבחרה מפני החשש מכוחם של הפלשתים . לאחר ההתנחלות גבלו בפלשת נחלות השבטים שמעון , יהודה ודן . היו פעולות איבה , אך היו גם יחסי סחר- הפלשתים היו חרשי ברזל מעולים . ועם זאת , בתנ"ך הם נזכרים בעיקר בגלל הסכסוכים : שמשון הגיבור לחם בהם , ניצח אותם מבחינה צבאית אך לבסוף נלכד בגלל דלילה . בימי עלי הכהן הובסו בני ישראל ע"י הפלשתים , וארון הברית נלקח בשבי . שאול המלך לחם בהם מספר פעמים והתאבד כשהובס באחת המלחמות נגדם . דוד הצעיר זכה לתהילת עולם כשלחם נגד גולית , הפלשתי הענק . המלך רחבעם ביצר את גבול יהודה – פלשת , כדי שהפלשתים לא יוכל לפלוש אל תוף יהודה . והמלך עוזיה כבש חלק גדול מפלשת במישור החוף .