הסיפור מתרחש בזמן עתידי, "שנת 1984", באוקיניאיה, המנהלת מלחמה מתמדת עם איסטאסיה ואיראסיה כאשר כל פעם היא מחליפה את בת-בריתה, כך שהיא נמצאת כל הזמן בלחימה מתמדת. אוקיאניה היא מדינה טוטאליטארית בה שולטת מפלגת "סוצאנג" ובראשה "האח הגדול". בפועל שולטת בה משטרת המחשבות שתפקידה למנוע כל ניסיון של מרד ופיקפוק בשלטון, וכן גם כל ניסיון של חשיבה עצמאית שאינה מונחית ע"י המפלגה.
שלטון העריצות של המפלגה מהווה את הרקע לסיפור- מתוכו צומח המרד הפרטי של וינסטון סמית' והניסיון שלו למצוא את זהותו והאישיות שלו, ולזכות באהבה. וינסטון מתחיל לעשות את כל מה שהמפלגה אוסרת עליו שיעשה, תוך כדי סיכון חייו, ואיסוריה האכזריים הם שמובילים אותו בחיפושו אחר הזיכרון שאבד לו.
הגיבור:
הבעיה המרכזית איתה מתמודד הגיבור היא ההכרה בכך שישנה אלטרנטיבה למצב שבו הוא נמצא כיום. וינסטון מתחיל לאט לאט להיזכר בעבר, וחווה פלאשבקים מחייו לפני המלחמה. הזיכרונות מתחילים לעלות ולצוף במחשבותיו, זכרון רודף זיכרון – כל אחד מעלה את הבא אחריו, ואלה מתחברים לתמונה לא ברורה וחסרת חלקים של עברו. ברגע שהוא מבין שהיו לו חיים לפני המהפכה של המפלגה, חיים שלא היו קשורים כלל למדינה ולמפלגה – חיים שהיו שייכים רק לו , הוא פותח במרדף מתמיד לחשוף עוד פרטים מן העבר ולגלות מי הוא באמת. הרצון לזכור, לקיים בראש זכרון שמגדיר אותו בתור אינדיבידואל והחיפוש אחר אותם פרטים שיגדירו אותו בתור "וינסטון סמית" ולא בתור עוד בובה של המפלגה, הם הדרך שלו להתמודד עם הקונפליקט שנקלע אליו. ככל שהוא נזכר יותר, כך הוא מגלה את עצמו, והופך להיות יותר ויותר בסכנה מפני השלטון. ככל שהוא נזכר יותר, הוא מחפש את הזיכרון הבא, שיוביל אותו לזכרון שבא אחריו וכו… זו דרכו של וינסטון להתמודד, וברגע שהוא מתחיל לחשוב בצורה עצמאית – אין לו דרך חזרה. וינסטון מגלה את אנושיותו, והוא אינו יכול לחזור אחורה, התהליך שהוא עובר רק ממשיך קדימה, מפני שמי שמגלה את עצמו בעולם שכזה, אינו יכול לשוב ולהיות אותו "רובוט" חסר רגשות ומחשבות, הוא לא יוכל לחיות עוד בחברה שכזו ויצטרך לפרוץ החוצה בצורה קיצונית.
הנושאים העיקריים אותם מעלה הרומן:
– הסכנה שטמונה בשלטון טוטאליטרי ורודני – איבוד העצמיות של האדם לטובת מנהיגים ואידיאולוגיות, ביטולן של זכויות אדם ואזרח , פולחן מוגזם של מנהיג יחיד והפיכתם של בני אדם למעין רובוטים מתוכנתים.
– כוחה של השפה והשליטה שלה בחשיבתם של האנשים. כאשר ביטלה המפלגה מילים מסוימות שבאו לתאר מושגים מופשטים, היא בעצם ביטלה את אותם מושגים ואת האפשרות לחשוב עליהם ולעסוק בהם. מכיוון שהם אינם מוחשיים הקיום שלהם תלוי במילה, וכאשר היא איננה – מושגים אלו מתבטלים.
דמות משנה:
ג'וליה- מעבר לתפקידה של יוליה כמאהבת של וינסטון, היא ממלאת תפקיד חשוב בתור הגורם שעורר את וינסטון להתחיל בחיפוש העצמי. וינסטון מתחיל להתפכח מהמציאות בה חי ברגע שג'וליה יוצרת איתו קשר- זו הפעם הראשונה שהוא עובר על חוק של המפלגה.
ג'וליה מייצגת את העולם של פעם, החופשי, היפה והאמיתי. ואת העולם שוינסטון משתוקק אליו כל כך.
סיום הרומן:
הסיום ברומן זה הוא סיום סגור, וזאת מפני שהבעיה המרכזית שהתעוררה ברומן נפתרה. משטרת המחשבות פתרה לוינסטון את הקונפליקט בו הוא היה שרוי. היא לקחה ממנו את חשיבתו העצמית, את הזיכרון, ואת האהבה שהייתה בו לג'וליה, לאובריאן ולרעיון של עולם חופשי כפי שהיה לפני עידן המפלגה. משטרת המחשבות אמנם לקחה ממנו את האישיות שבנה לעצמו אך גם פתרה אותו מעול כבד. פתרה אותו מהקושי שבלהיות מורד, שונה, אחר. פתרה אותו מהדאגה לעתיד והחיפוש האינסופי אחר משהו או מישהו שישנה את המצב.
לאחר ה"טיפול" שהעניקה לו משטרת המחשבות, וינסטון הוא ככל האדם שהמפלגה שולטת בחשיבתו ובאישיותו. כעת הוא יחיה את חייו למען המפלגה ולא למען עצמו, והבילבול ששרר בתוכו נעלם. "אוהב הוא את האח הגדול".