יתרונות:
• ממחישים את התקופה הנחקרת
• ממצאים כמו מטבעות נותנים מידע נקודתי אך היסטורי מדויק
• עוזרים בבדיקת ואימות מקורות היסטוריים
חסרונות:
• לא מספק תמונה מלאה (מידע בסיסי ונקודתי)
• קושי להבין את מהות הממצא ותפקידו

ביחס לי-ם:
 בעזרת נתוני סקר הכירו את סביבתה של ירושלים
 בעזרת נתוני תרבות חומרית אפשר לתאר את החומות , את הבעיות הביטחוניות של העיר, להעריך את מספר האוכלוסייה , ולדעת על מפעלי המים .
 מצאו נתונים אפיגרפים מועטים בירושלים , אבל הם סיפרו מידע רב על העיר והתפתחותה
 תעודות חיצוניות : תעודות שנמצאו במזרח התיכון ולא בירושלים (במיוחד במצרים ובמסופוטמיה)
יתרונות: הם מספקות זווית ראיה שונה על העיר חסרונות: יש דעות ולפעמים הם נגד ישראל.
 המקרא : מהמקרא אפשר לדעת את ההיסטוריה של העיר וגיבוש מעמדה. המקרא מלמד את ערכה הדתי של ירושלים וסמליותה .
יתרונות : אפשרות לדלות מידע היסטורי מתוך כתבי התנ"ך
בעל מידע בלעדי לעתים עקב היותו עתיק
ניתן לצאת לחיפוש עובדות הכתובות בתנ"ך
מלמד על התרבות והתפיסות בתקופתו
חסרונות : ממגמת הספר דתית ולא היסטורית
כותב אנונימי

 ספרות חז"ל : ממקור זה אפשר ללמוד על עברה של ירושלים
יתרונות : מסורות עתיקות המספקות מידע היסטורי על ירושלים
לעתים מקור היסטורי בלעדי לתקופתם

חסרונות : מגמה דתית-הלכתית ולא היסטורית (לדוגמא המצאת אגדות ללא מגמה היסטורית
אלא דתית)
מאיחורו ביחס למקרא פוגע במהימנות המסורות

 כתבי יוסף בן מתתיהו : הביא מסורות רבות של ירושלים המקראית ותיאר את המצב בתקופתו (בית שני )
יתרונות :בד"כ מדברים על תקופתם – מידע על א"י וי-ם, ולפעמים היו נוכחים באירועים
מגמתם היסטורית
הבאת מידע על תקופות עתיקות
שם לב לפרטים , מקצועי
חסרונות: היסטוריונים רבים היו תחת חסות דמות פוליטית ומטרתם הייתה לפאר את השליט –
מהימנותם ההיסטורית נפגעת
לרוב, התמקדות בתחום הפוליטי ולא החברתי
כשיוסף בן מתתיהו הביא מסורות מהעבר הם היו רחוקות מאוד מתקופתו לכן הם לאו דווקא מדויקות

ב. המקום והאיתור :
המיקום זהו אזור הכללי שבו נמצאת עיר מסוימת . כשמסתכלים על המיקום , לא מסתכלים על הדברים המדויקים אלא על הסביבה הכללית . לעומת זאת האיתור הוא המקום המדויק של העיר . כאן לא מסתכלים על האזור הכללי אלא על הנקודה בה נמצאת העיר . למשל ירושלים שבה המיקום הוא הרי יהודה והאיתור – עיר דוד

ג. יתרונות המקום :
-הגנה :
הררי, גאיות- במקום של ירושלים יש מעבר בין 3 שכבות (סנון , טורון וקנומן ). במקום ההפגשות של השכבות החומר יותר רך ולכן למים יותר קל לעבור שם ולסחוף את האדמה – זה יוצר גאיות .
כאשר יש גאיות והרים יותר קל להגן על העיר מפני פולשים בגלל יתרון הגובה ובגלל שלאויבים יותר קשה להתקדם בגיא.

-אבני בניה , קברים ומצבות :
אבני טורון – בכל הרי יהודה – א. קל לחצוב ב. מתקשה עם האוויר ג. יש סדקים בצורת אבני הבניה

-נביעות מים (מעינות ) :
יש הרבה מעינות בשכבת הטורון –
שכבת הטורון היא שכבה שחלקה קשה (גיר)וחלקה רכה . הסלע הקש הוא חדיר כי הוא לא גמיש ויותר קל לעשות בו חורים לעומת הסלע הרך שהוא גמיש ויכול להתקפל בלחץ של מים ולא להתחורר

-דרכים :
ליד דרך גב ההר (דרך מקומית ) , וליד דרך הרוחב – מעלה בית חורון
אם יש דרכים ליד העיר אז יותר קל להגיע מהעיר למקומות אחרים .

-שטחים חקלאיים :
1) במת ההר – שטח מישורי על קו פרשת המים
2) מדרגות חקלאיות במערב
3) מורדות מזרחיים – מדרונות למדבר יהודה

-טופוגרפיה לבניה:
במת ההר – שטח מישורי

-מקומות קדושים :
חברון , בית אל

ד.חסרונות האיתור :
-הגנה:
ירושלים הרים סביב לה
מסביב לירושלים יש את קו פרשת המים הארצי וקו פרשת המים הקדום

-נביעות מים (מעינות ) :
מעין הגחון
הגחון הוא מעין קטן ולא יכול לספק עיר גדולה

-דרכים :
ירושלים לא נמצאת על שום דרך

-שטחים חקלאיים :
אין שטחים חקלאיים חוץ מעמק הקדרון

-טופוגרפיה לבניה:
עיר דוד גבעה צרה – אין הרבה מקום לבניה

-מקומות קדושים :
אין מקומות קדושים חוץ מהר המוריה שבעקידת יצחק – מעורר מחלוקת כי אולי הפסוק שמדבר על זה מושתל

מושגים :
 מקורות אפיגרפים – מקורות כתובים (כתובות עתיקות )
 מקורות היסטוריים – מקורות כתובים שנכתבו על ידי היסטוריונים או אנשים רגילים אשר מתארים תקופה מסוימת
 ארכיאולוגיה – מדע שעוסק בחקר השרידים המוחשיים של תרבויות קדומות .
 מפות עתיקות – מפות המבוססות על הראש ,דעות של בני אדם . בניגוד למפות מודרניות שמבוססות על מדידות.
 מקור ראשוני – תיעוד אירועים בזמן אמת של האירוע
 מקור משני – מקור המסתמך על מקורות אחרים ונכתב בזמן אחר
 מקום – האזור הכללי של האתר
 אתור – האזור המדויק של האתר
 י-ם של טורון – כינוי לירושלים . הכינוי ניתן בגלל שירושלים נמצאת על שכבת הטורון .
 קו פרשת מים – המקום שבו הגשם שנופל , מתפצל לשני כיוונים שונים.
 ירושלים הרים סביב לה – מסביב לירושלים יש את קו פרשת המים הארצי וקו פרשת המים הקדום – קו פרשת המים הוא המקום הגבוה ביותר
 שביית נחלים – כאשר נחל מתפצל לשני כיוונים ולוקח את יובליו של נחל אחר
 במת ההר – שטח מישורי הנמצא על קו פרשת המים
 פפירוס – צמח סוף הגדל בגדות נחלים אשר מקליפתו ומסיבי גבעולו הכינו נייר לכתיבה.
 בולה – פיסת חימר החתומה בחותם שנצמדה למכתבים , אגרות או שטרות כדי למנוע את פתיחתם

הטופוגרפיה של ירושלים – 2
ב. הקשר בין הטופוגרפיה של ירושלים להתפתחותה :
1) קודם לצפון בגלל שהכי נוח לעבור שם (אין גאיות) . ההתפתחות נעצרה בגלל שבית המקדש חוסם ההתפתחות
2) אח"כ למערב בגלל שהגבעה המערבית היא גבעה מישורית וגדולה (וכי אין ברירה אחרת )
3) אח"כ שוב לצפון כי אפשר לעקוף את הר הבית
*הגבעה המזרחית ננטשה – הגבעה היא אזור צר ולא נוח למחיה
*גאיות כגבול – קדרון , הגיא , גיא בן הינום הם הגבולות הנוכחיים של העיר

ג. הקשר בין השערים לטופוגרפיה :
כל השערים בירושלים (חוץ מהשער החדש שנבנה בתקופה מאוחרת יותר) נמצאים על תוואים של נחלים – שער שכם על הגיא , נחל המצודה על שער יפו , שער האשפות על הגיא כו'…
בנו את השערים ליד הנחלים בגלל :
1. כדי שנחל לא ייעצר בחומה ויהרוס אותה , צריך פתחים כדי שהמים יעברו .
2. בערוץ של נחל אין בתים ( כדי שהם לא יסחפו ) וזה יוצר רחוב ובסוף רחוב צריך שער

עיר יבוס וכיבושה ע"י דוד – 3
א. א"י בתק' הברונזה התיכונה והמאוחרת
בתקופה הברונזה התיכונה היו בארץ ערי ממלכה כנעניות – לכל עיר היה מלך (או שליטים בתקופות קדומות יותר) ששלט על העיר ועל האזורים הקרובים לה. באותה תקופה היו שני מעצמות גדולות במזרח התיכון – מצריים ומסופוטמיה. מצרים שכנה מדרום לא"י ומסופוטמיה מצפון והם נלחמו זה בזה, בין היתר על השטח של א"י (בגלל הלחימה התדלדל הישוב בארץ). בתק' הברונזה המאוחרת, בגלל שמצרים הייתה המעצמה החזקה, היא כבשה את השטח הזה. והמלכים של ערי המדינה היו כפופים למלך מצרים. בתקופה זאת שרר תוהו ובוהו בארץ – היו שודדים בדרכים ששדדו את השיירות, מורדים נלחמו בתושבים והערים היו מסוכסכות ביניהם. בסוף התקופה הייתה אי יציבות פוליטית בעולם ולכן עמים רבים כגון גויי הים(פלישתים) רוצים לפשוט אליה. כתוצאה, היא נחלשת. ונחלשת האחיזה שלה בא"י גם לשם פולשים עמים רבים, אחד מהם הוא בנ"י.

ב. מקורות חיצוניים בתק' עיר יבוס:
• כתבי המארות – פסלים עם קללות למלך שהולכים להלחם איתו בשביל מזל.
אפשר ללמוד על מלכים , מלחמות.. – בהתחלה לי-ם היו שני מושלים קרעם וסת'ען אבל לאחר זמן מה צורת שלטון זו התחלפה למלוכה
• מכתבי תל אל-עמרנה – מכתבים שמלכים שונים כותבים למלך מצרים. אפשר ללמוד מהמכתבים :
א. מלך ירושלים נמצא תחת חסות מלך מצרים ב. הכוח של מלך מצרים נחלש
ג. המלכים לא יודעים קרוא וכתוב
• אבלה – מכתבים ומסמכים מעיר סורית ששמה אבלה
במסמכים נזכרת המלה "שלם" אבל יש עוד ערים שנקראות כך .יש בעיה עם המקור הזה כי לסוריה יש אינטרס להסתיר את הקשר של ירושלים ליהודים.

ג. תק' ההתנחלות בא"י ותחומי השליטה:
תקופת ההתנחלות היא התת-תקופה הראשונה בתק' הברזל ובה פלשו שבטי ישראל לא"י וכבשו את חלקה. ישנם שני תיאורים של אופן ההתנחלות:
1. כיבוש מהיר, בבת אחת – כל העם ביחד. כפי שמופיע בספר יהושוע
2. כיבוש איטי והדרגתי של שבטים בודדים כפי שמופיע בספר שופטים
הסטירה נפתרת לפי שני גישות-
1. גישה דתית – קודם יהושוע כבש את הארץ ואז עמים אחרים כבשו אותה חזרה בגלל שעם ישראל חטא
2. גישה מחקרית – א.כיבוש בבת אחת כמו ספר יהושוע
ב.כדי להיכנס לארץ הם היו צריכים להלחם בכנענים ביחד ואז נלחמו בנפרד
בסוף תקופת ההתנחלות היו בידי שבטי ישראל השטחים הבאים: מרכז הארץ, צפון הנגב, הגליל, עבר הירדן וחלק קטן ממישור החוף.
הארץ התחלקה לנחלות שחולקו לשבטי ישראל.

ד. מקורות המקראיים לתקופה זו:
1. אברהם ומלכיצדק : מה אפשר ללמוד :
א) קשר של אברהם לירושלים
ב) רמז לאמונה מונותיאיסטית (אל עליון )
• הסיפור כנראה מושתל בימי דוד כדי לחזק את הקדושה של ירושלים

2. עקידת יצחק : קרתה בהר הבית .
הפסוק שאומר שעקידת יצחק שאומר קרתה בהר הבית , מושתל בימי בית ראשון (כי כתוב בפסוק "בהר יהוה" והתחילו לקרוא להר הבית הר יהוה רק בימי בית ראשון)

3. יהושוע והמלכים : יהושוע נלחם במלך ירושלים אבל לא כבש את העיר
4. נחלת בנימין : בספר יהושוע כתוב שירושלים נכללה בנחלת בנימין לעומת זאת בספר שופטים כתוב שבנימין לא כבש את ירושלים
פתרון לסתירה : א) סדר הזמנים הפוך- ספר שופטים מציג מציאות קדומה יותר מספר
יהושוע
ב) בספר יהושוע מתוארת הנחלה שאמורה להיות של שבט בנימין אבל הוא
לא כבש אותה
ג) בנימין שלט על ירושלים אבל ישבו שם היבוסים אך בשלב מאוחר יותר
הם השתלטו על ירושלים
5. נחלת יהודה :
– לפי ספר יהושוע : ירושלים נמצאת בנחלת בנימין
– לפי ספר שופטים : יהודה כבש את העיר ושרף אותה
– לפי ספר יהושוע : יהודה לא כבש
פתרון הסתירה : (יהודה כבש או לא ?)
א) תקופות שונות . בהתחלה הוא לא כבש ואז הוא כבש ( אח"כ באו היבוסים וכבשו אותה שוב)
ב) תקופות שונות והפוכות (קודם שופטים ואז יהושוע ). קודם יהודה כבש את ירושלים ואז היבוסים כבשו בחזרה

פתרון הסתירה : (מה יהודה עושה בנחלת בנימין ?)
א) כאשר בנימין איבדו את י-ם יהודה רצו לכבוש אותה בחזרה
ב) פסוקים מושתלים כדי לחזק את הקשר של יהודה לירושלים

ה. כיבוש י-ם ע"י דוד:
דוד בא אל היבוסים כדי לבקש שלום אבל הם מזלזלים בו – הם אומרים "הסירך העוורים והפיסחים" .

עוורים ופסחים : – חיילי דוד (הבנים של אברהם ,יצחק ויעקב)
– הם אומרים שהחומה שלהם כה חזקה שאפילו העוורים והפיסחים יוכלו להגן עליה
– קללה (מי שיעז להיכנס יהיה עוור ופסח)
– יש להם כוח מאגי (מצד היבוסים)

דוד מציע פרס למי שיכה את היבוסי ו"ויגע בצינור"
"ויגע בצינור" :א) מים : – מפעל מים תת קרקעי (השלבים המוקדמים של פיר וורן )
– מקור מים : לזהם או להטות את המים של העיר
ב) בריח של שער (מי שיפתח את השער….)
ג) כלי נשק ( דוד החזיק בכלי נשק דמוי צינור שעזר לו לנצח )
ד) כלי נגינה (ממריץ את החיילים )
ה) כלי מאגי (פסל זכרי עם איבר גדול)- אולי בתגובה לעוורים והפיסחים .

יואב עלה וקבל את הפרס – להיות שר
כך דוד כבש את מצודת ציון שנמצאת העיר דוד

מדוע קודם כתוב שדוד כבש את עיר דוד ואז תיאור הכיבוש ? :
– הכללה ופירוט
– כיבוש בשני שלבים : דוד קודם כבש את מצודת העיר ואז את העיר עצמה (המצודה מופרדת מהעיר בחומה). אחרי שהוא כבש את כל העיר הוא הפך את המצודה לארמון שלו (עיר = בית)

ו. היחס של דוד עם הפלישתים
דוד בהתחלה מלך רק ביהודה, היו לו סכסוכים רבים אם שאול והממלכה הייתה מפוצלת. לכן הפלישתים לא ראו בו סכנה ממשית. אבל כאשר הוא כבש את י-ם הפלישתים ראו שהוא איום רציני יותר משחשבו והוא רוצה למשול על כל ישראל, לכן נלחמו בו פעמיים והפסידו.

ז.סיבות לבחירת י-ם כעיר בירה
דוד בחר בי-ם כעיר בירתו בגלל הסיבות הבאות:
דוד רצה לאחד את עם – כדי שלא יהיו שבטים, לכן הוא בחר עיר גבולית פלישתית – גבול בנימין-יהודה שלא שייכת לשום שבט. בנוסף, הוא בחר עיר שלא נמצאת בשבט שלו – שבט יהודה בגלל שהוא נחשב למלך של שבט זה ורצה להרוס תדמית זאת. עיר זאת היא עיר חדשה שמתאימה למלך חדש ונוח לשלוט ממנה כי היא מרכזית. סיבה נוספת היא עיקרון ההמשכיות של הקדושה – שטח זה היה בעבר גורן – המקום שאליו מביאים את החיטה ומפרידים בין הגרגירים למוץ (הקליפה של הגרגירים) בעזרת אבן שלוחצת על הגרגירים והרוח. בגלל זה הגורן צריך להיות במקום גבוה (במקום גבוה יש רוח) ושטוח . זה מקום החשוב ביותר לאוכ' החקלאית שהופך אותו למקום קדוש.

מושגים :
• תקופה ברונזה – ברונזה = נחושת +בדיל . מהברונזה התיכונה ההיסטוריה מתחילה כאשר מתפתח הכתב . בברונזה הקדומה והביניימית הייתה התיישבות בירושלים והתרבות העירונית נעלמה והתחילה תקופה של נוודים
• תקופת הברזל : מתחלקת ל-3 תקופות – תקופת ההתנחלות , תק' הממלכה המאוחרת , תק' ממלכת ישראל ויהודה
• אבלה – מכתבים ומסמכים מעיר סורית ששמה אבלה
• מכתבי תל אל-עמרנה – מכתבים שמלכים שונים כותבים למלך מצרים.
• כתבי המארות – פסלים עם קללות למלך שהולכים להלחם איתו בשביל מזל (אפשר ללמוד על מלכים , מלחמות..)
• מלכיצדק – כהן קדום של העיר ירושלים
• ברית חמשת המלכים – חמשה מלכים שנלחמו נגד יהושוע , הפסידו ונתלו .
 נחלת בנימין – אחת מנחלות שבטי ישראל השייכת לשבט בנימין ונמצאת במרכז הארץ. ירושלים נכללת בנחלה
 נחלת יהודה – אחת מנחלות שבטי ישראל השייכת לשבט יהודה ונמצאת בדרום הארץ . הגבול של הנחלה עובר סמוך לירושלים אבל העיר לא הכללת בה.
• מצודת ציון – המצודה של ירושלים . שהייתה מופרדת מהעיר בחומה וכאשר דוד כבש את ירושלים , יכול להיות שהוא כבש קודם אותה
• גורן : המקום שאליו מביאים את החיטה ומפרידים בין הגרגירים למוץ (הקליפה של הגרגירים) בעזרת אבן שלוחצת על הגרגירים והרוח. מקום קדוש
• ארוונה היבוסי : הבעל הקודם של הר הבית .
•

תק' בית ראשון – התק' הראשונה -4

א. עיקרי האירועים ותחומי השליטה :
– התנחלות השבטים . תחומי השליטה : מרכז הארץ, צפון הנגב, הגליל, עבר הירדן וחלק קטן ממישור החוף.
– הממלכה המאוחדת. תחומי שליטה: -"-
– בניית בית ראשון . (אין תחום שליטה)
– התפצלות הממלכה . תחומי שליטה : ישראל שולטת על רוב החלק המרכזי והצפוני של ארץ
ישראל
ופחות על החלק הירדני . יהודה שולטת על אזור המרכזי ודרומה של ארץ ישראל כולל את
ים המלח , ירושלים ובאר-שבע .
– כיבוש אשור שהחריבה את ממלכת ישראל
– העלמות ממלכת ישראל . תחום שליטה : יהודה נשארת באותו תחום .
– מצור על י-ם ע"י האשורים – בגלל זה חזקיהו מכין את העיר – בונה חומות ומכין מפעלי מים
– האשורים עוזבים במפתיע את המצור בגלל בעיות בממלכה שלו ובגלל שזה היה סוף המסע
– השלום האשורי – כל הממלכות שהיו תחת כיבושה של אשור היו ביציבות. ירושלים תחת
ממלכתו של מנשה הייתה חלק מהתופעה
– בבל כבשה את שטחי אימפריית אשור, כולל את י-ם תחת ממלכתו של יאשיהו
– מלך ירושלים יוצא לעצור את פרעה, מלך מצרים , מלהילחם עם בבל –טעות מצד ירושלים
– יהויכים מורד בנבוכדנצר מלך בבל וכתוצאה מכן, הוא מגלה את המעמד הגבוה של י-ם
– חזקיהו מורד שוב , וכתוצאה, נבוכדנצר מחריב את העיר, מחריב בית המקדש, מגלה את מי שנשאר בי-ם והורג את בית דוד

ב. ביסוס מעמדה של ירושלים :
1) שינוי שם : דוד קרא לה "עיר דוד" כדי להפוך את ירושלים למקום חשוב
2) מפעליי בנייה : דוד בנה מרכזים מנהליים בירושלים כמו ארמון המלך אשר מחזקים את המעמד / חשיבותה של ירושלים .
3) בית המקדש : בניית מרכז פולחני אשר מביא חשיבות לירושלים וליהודים . בית המקדש הוא מקום הפולחן היחיד ביהדות ולכן זה גם מפחית בחשיבותם של מקומות אחרים .

ג. חלקיו העיקריים של בית המקדש
לבית המקדש שלושה חלקים :
1) האולם שהיה מקום הכניסה לבית המקדש
2) ההיכל שבו התבצע חלק מהפולחן
3) הדביר שאליו מותר רק לכהן הגדול להיכנס ביום כיפור
בדביר היו : אבן השתייה שלפי האגדה היא התשתית של העולם , לוחות הברית , צנצנת המן , מטה אהרון וכרובים שהם כמו הספינקסים של מצרים .
בכניסה לבית המקדש עמדו שתי עמודים : בועז ויכין . הם היו אבותיו של דוד וסמלו שבית המקדש הוא בית המקדש של המלך ולא בית המקדש של העם . בחצר בית המקדש עמד מזבח ובריכה של מים לשטיפת המזבח שנקראת : "ים הנחושת " .

מעמדו של בית המקדש : בית המקדש הוא המקדש היחיד ומקום פולחן היחיד של היהודים , הוא בנוי על פסגת הר המוריה שזהו מקום מקודש ליהודים . לכן בית המקדש הוא חשוב מאוד .
אבל בית המקדש הראשון היה הרבה פחות חשוב מבית המקדש השני . הוא לא עמד לבד על הר המוריה אלא לידו עמדה כל הקריה הממלכתית וארמון המלך שבה היה גדול ומפואר יותר מבית המקדש , בנוסף לכך בית המקדש הראשון היה בית המקדש של המלך שבו השתמש רק המלך והכוהנים . העם לא הורשה לעלות אליו ולהשתתף בפולחן .

ד.שלושת מפעלי המים שניצלו את הגיחון
1 ) תעלת השילוח : תעלה ששמשה להעביר מים ממעין הגיחון לבריכת השילוח שנמצאת דרומית לעיר דוד למטרה חקלאית . תעלה זו היא הקדומה ביותר – לפחות תק' הברונזה התיכונה וזרימתה מתונה . חסרונות : – מעל פני השטח
ממצאים : מגדל המעיין שאליו יוצא פיר וורן נשען על תעלת השילוח ז"א שתעלת השילוח קדומה יותר מהפיר

2) פיר וורן : פיר טבעי שאליו מוזרמים מיי הגיחון ומעליו יש מנהרה שיוצאת מעיר דוד . הפיר נבנה בשתי שלבים , שלב ראשון היה מנהרה מעיר אל בריכה שנמצאת מחוץ לחומות המוקפת במגדלים . שלב שני היה גילוי הפיר הטבעי והעמקת המנהרה כדי להגיע לפיר וגם הובלת מי מעין הגיחון לפיר .
יתרונות : – בתוך החומות (אין סכנה ליציאה)
חסרונות : – אפשר להרעיל את המים – אפשר להיכנס לעיר דרך הפיר
ממצאים :
-כאשר יורדים לכיוון הפיר התקרה ממשיכה בקו ישר ואילו הרצפה יורדת ז"א שבשלב הראשון
של הפיר גם הרצפה המשיכה ויצאה לבחוץ
– כאשר יוצאים בדרך זאתי , יש בריכה ומגדל שמוכיחים את הטענה

3)נקבת חזקיהו : מפעל מים המנצל את מי מעין הגיחון אשר מעביר את כל מימיו של מעין הגיחון לבריכת השילוח בעזרת מנהרה מפותלת . יש שני פיתולים :
– הנקבה נבנתה על ידי שני קבוצות חוקרים שחפרו משני צידי העיר , הקבוצות לא הצליחו
להיפגש לכן עשו פיתולים .
– היה סדק טבעי מפותל וחפרו תעלה לאורך הסדק .
– הפיתול הראשון בגלל שרצו להיכנס כמה שיותר מהר לעיר , והפיתול השני הוא כדי לא לעבור מתחת לקברי בית דוד.
אחרי בריכת השילוח העבירו את עודפי המים בעזרת בריכת העודפים שהייתה במקום של תעלת השילוח.
יתרונות : – כל המים של מעיין הגיחון מועברים , אי אפשר להרעיל אותם
– בריכת השילוח בתוך החומות
ממצאים : – כתובת השילוח שאומרת שחצבו את הנקבה שתי קבוצות
– בתנ"ך כתוב על המפעל שחזקיהו הביא את המים לעיר בגלל האיום של סנחריב , הוא חסם את מוצא מי הגיחון והביא אותם לבריכה בין החומה החדשה לישנה

ה.מפעלי מים נוספים
1)בריכות לאגירת גשמים : לכל בית היה בור ששימש לאגירת מי גשמים , זהו מקור מים חשוב ביותר בירושלים .
2) תעלת הבריכה העליונה – תעלה שמתחילה מצפון לעיר דוד ויורדת לבריכה שכיום נמצאת בבריכת אל חמרה . היו עוד מספר תעלות כדוגמא זו

ו.תחומיה של ירושלים בתק' הכנענית , דוד ושלמה :
החומה הכנענית הקיפה את עיר דוד . היא הייתה באמצע המדרון המזרחי ולא כללה את הר הבית והעופל . חומה זו שמשה גם את דוד, אבל שלמה הוסיף לעיר את הר הבית והעופל ובנה חומה סביבם .

ז.מנהגי ושיטות הקבורה בבית ראשון :
הקבורה מחולקת לשלושה מעמדות :
• מעמד נמוך – קוברים באדמה בלי מצבות
• מעמד בינוני גבוה קוברים באחוזות קבר שהם מערות שמזכירות בתים , על דרגשים עם משענת לראש . כאשר נגמר המקום אוספים את עצמות המתים לבור שנקרא "מאסיפה" . עם המתים קברו את חפציהם האישיים זה מראה על אמונה על העולם הבא . עיר הקברים (נקרופוליס) היא מסביב לעיר וקרוב לעיר כי אסור לקבור בתוך העיר וזה לא נוח כזה רחוק מהעיר – זה יכול להעיד על גודלה של עיר
• מעמד גבוה , קברים מפוארים , אחוזות קבר מפוארות במקומות חשובים , מספר אנשים מועט בכל קבר וקבורה קבועה.

ח. ארבע תקופות בי-ם בעזרת ממצעים משטח G
בשטח G שנמצא במדרון המזרחי של עיר דוד מצויים ארבעה מבנים שמציינים ארבע תקופות:
• המצודה הכנענית מהתק' הכנענית שבאה להגן על העיר מצד צפון .
• המבנה המדורג הוא קיר תמך למצודה שבה ישב דוד כאשר הוא כבש את העיר מידי הכנענים . יש אומרים שהוא בנה אותו ויש אומרים שהכנענים בנו אותו.
• בית אחיאל , הבית השרוף ובית הבולות – בתים שנבנו על המבנה המדורג כאשר הארמון עבר לגבעת העופל . זה מראה על צפיפות אוכלוסין שהייתה בעיר דוד עד המאה -8 ובהמשכה כי המבנה המדורג הוא לא מקום נוח לבניה . אחת מהסיבות הן בגלל מסע סנחריב שכבש את יהודה , זה הביא ליציאה מחוץ לחומות לגבעה המערבית . הבית השרוף גם מצביע על כיבוש בבל בגלל שרואים שכל הרהיטים בו שרופים .
• חומת נחמיה היא חומה שנבנתה בתק' בית שני בעקבות שיבת ציון . הוא מקריב את החומה לעיר בגלל ההרס של החומה הקודמת ובגלל התושבים המעטים .

ט.שלושת החומות שהקיפו את עיר דוד :
1) החומה הכנענית – חומה שמקיפה את עיר דוד , היא מסתיימת באמצע המדרון המזרחי (בלי הר הבית והעופל. החומה משמשת את הכנענים , דוד ושלמה. שלמה מוסיף את הר הבית והעופל.
2) חומת חזקיהו: חומה שכוללת את עיר דוד , הר הבית והגבעה המערבית. אנחנו יודעים זאת בגלל שמצאו את שער המעיין שנחסם ע"י החומה.
3) חומת נחמיה : כוללת את הגבעה המזרחית והר הבית בלי המקום שליד שטח G ששם הוא הקטין את החומה בגלל שהיו יותר מידי הריסות ובנה את החומה בראש שטח G .

מושגים :
• הממלכה המאוחדת : תקופה שבה ממלכות ישראל ויהודה מאוחדות . זה היה בראשית תקופת הברזל , תקופה זאת הסתיימה עם ניתוקה של ממלכת ישראל ממלכת יהודה .
• ממלכת ישראל : ממלכה שכללה את עשרת השבטים , חוץ מיהודה ובנימין . ממלכה זו התחילה אחרי מלכות שלמה ונחרבה כתוצאה מגלות אשור .
• בבל : אימפריה , אשר כבשה והחריבה את ירושלים ובית המקדש כתוצאה ממרד של היהודים , היא עלתה אחרי אימפריית אשור וכבשה אותה אימפריית פרס .
• יציע : חדר בבית המקדש הראשון סביב חלקיו העיקריים של המקדש (אולם , היכל ודביר ) ששימש כמחסן .
• בית אחיאל : בית הנמצא בשטח G בעיר דוד , הנבנה על המבנה המדורג בגלל צפיפות האוכלוסין בתק' השנייה של תק' בית ראשון . השם של הבית נודע בגלל אוסטרקון ששם רשום את השם אחיאל . זהו בית גדול שבו ארבע עמודים שמחלקים את הבית לשלשה מרחבים וישנו עוד חדר בצד ימין . בית זה הוא בית עשיר (זה בגלל שיש בו שירותים )
• החדר השרוף : בית עשיר – לפחות שתי קומות . בבית היה עץ שגדל רק בסוריה או בטורקיה . הבית נשרף על ידי הבבלים
• בית הבולות : בית שמצאו בו בולות שזה חתיכת עץ שהטביעו עליה חותם וכך אפשר לדעת אם פתחו את המכתב
• שער המים : שער שיוצא לכיוון מעיין הגיחון . כאשר חזקיהו בנה את הנקבה הוא חסם אותו כי אין יציאה של מימיי הגיחון חוץ מלנקבה .
בית ראשון – תק' השניה (5)
א.שני דעות להיקפיה של ירושלים :

*מרחיבים : טוענים ששטחה של ירושלים הוא הגבעה המזרחית +הר הבית +הגבעה המערבית
1) מסתמכים על יוסף בן מתתיהו שאמר שהחומה הרחבה היא מימי בית ראשון .(טיעון חלש כי יוסף בן מתתיהו חי בימי בית שני )
2) ה"משנה " וה"מכתש" , שני מקומות שנמצאים בגבעה המערבית ומתוארים כחלק מהעיר.
3) הגיון : ממלכת ישראל ויהודה הייתה אימפריה גדולה , לכן סביר להניח שגם י-ם כזאת
4) רגש : לא יכול להיות שירושלים היא עיר קטנה .

*מצמצמים : טוענים ששטחה של ירושלים כלל : הר הבית + הגבעה המזרחית
1) לא הייתה עיר כל כך גדולה באותה תקופה
2) החומה הראשונה שמתאר יוסף בן מתתיהו היא בסגנון התק' החשמונאית ולכן סביר להניח שנבנתה באותה תקופה
3) לא מצאו ממצאים של בית ראשון בגבעה המערבית

ב.שני הממצאים שנחשפו בעיר העליונה שנדמה מכריעים בויכוח , והיחס ביניהם :
1)חלק מהחומה מהערבית שמצאו בגבול הצפוני של הרובע היהודי (כינוי – החומה הרחבה) , צפונית להר הבית . מצאו 65 מטר של חומה שרוחבה 7 מטר ממוצע . היא בנויה מאבני גוויל גדולות .
2)מגדל הישראלי שנמצא צפונית לחומה הרחבה – מגדל שעובי קירותיו הם 4 מטר וגובהו שנשמר הוא 8 מטר . המגדל עשוי מאבני גוויל שביניהם היו אבנים קטנות .

היחס שבין הממצאים: א. בצד צפון שהוא האזור הפחות מוגן בירושלים בגלל שאין שם גאיות בנו חומה
כפולה שתגן עליהם .
ב. הייתה חומה כפולה והמגדל הישראלי היה חלק משער כפול שחלקו השני הוא
בחומה הרחבה – אולי שער התווך.( השער הפנימי פחות מוגן מהחיצוני )
ג. שתי החומה נבנו בתק' בית ראשון אבל קודם עשו את החומה הרחבה שעקפה את ערוץ נחל הצולב ואח"כ בנו עוד חומה שחוצה את ערוץ נחל צולב .
ד. יש השערה שמקום זה היה ארמון של מלכי יהודה בגלל זה הוא היה מוקף בחומות כדי שאם התקיפה תבוא מבפנים (מרד) אז הוא יוכל להיכנס למצודה ואם התקיפה תבוא מבחוץ הוא יוכל להיכנס לעיר (כמו מצודת ציון , וכיום מגדל דוד)

ג.האירוע שהתרחש במאה ה-8 ורקעו :
האירוע הוא מסע סנחריב (מלך אשור ) שהחריב את יהודה ועשה מצור על ירושלים אבל לא הצליח לכבוש אותה .
הרקע הוא עליית אימפריית אשור שמקורה במסופוטמיה . היא כבשה את ממלכת ישראל והגלתה אותה אחר כך נכנסה ליהודה , כבשה אותה ועשתה מצור על ירושלים . אשור לא הספיקה לכבוש את ירושלים כי הוא היה בסוף המסע שלו ובגלל בעיות בממלכתו . יהודה וירושלים המשיכו להיות תחת שלטונה של אימפריית אשור .
ד.ביטוייו של האירוע כלפי עיר דוד והעיר העליונה :
כתוצאה מכיבוש יהודה על ידי סנחריב , באו פליטים רבים לירושלים והייתה צפיפות נוראה ובגלל זה הגדילו את שטח עיר דוד לצד מזרח.
בגלל הצפיפות הרבה אנשים עברו לגור בגבעה המערבית והקימו שם ערים כמו המשנה ומכתש (שמוזכרות בתנ"ך ) . אחרי זמן מה חזקיהו בנה חומה גם מסביב לגבעה המערבית והיא נהייתה חלק מהעיר. בתנ"ך כתוב שאחרי שחזקיהו בנה את החומה שירושלים נהייתה "עיר שחוברה לה יחדיו" זה אומר שהיה ישוב בגבעה המערבית וישוב בגבעה המזרחית וכעת שניהם מחוברים תחת חומה אחת .
חומת חזקיהו נבנתה במאה ה-8 , אותו תאריך של מסע סנחריב ומכך אפשר להניח שהוא בנה את החומה בגלל אירוע זה .

ה.תיאור הבניינים והממצאים הקטנים בעיר העליונה :
– בניינים : בגבעה המערבית מצאו את החלק התחתון של הבניינים מתק' בית ראשון – מזה אי אפשר לשער את גודל הבית
– כלי חרס : מצאו הרבה כלי חרס בכל הגבעה המערבית , רובם שבורים , כלי חרס אלה תואמים את כלי החרס של התקופה .
– צלמיות : פסלים קטנים של חיות או בני אדם , רוב צלמיות החיות הן דמויי סוסים . הצלמיות של בני האדם הן צלמיות של נשים שמחזיקות את שדיהן שמסמלות את הפריון ומביאות מזול לנשים הרות.
– כתובות : א. שבר קנקן ששייך למישהו שהסיומת שלו היא "…יהו" ובו כתוב "אל קנה
ארץ" שזה מה שאמר מלכיצדק לאלוהים על אברהם ( קשר של מונותיאיזם
לירושלים ) .
ב. אוסטרקון שעליו כתוב שהוא שייך לבוקי בן יגלי
– טביעות "למלך" : קנקנים עם החותמת של המלך שמסמלת שהקנקן שייך למלך . החותמת שהייתה על הקנקנים היא של המלך חזקיהו
– טביעות פרטיות : חלק מהשמות של הטביעות הפרטיות הסתיימו ב-"….יו" שזה סיומת נפוצה בממלכת ישראל . העובדה שיש סיומת כזאת בממלכת יהודה אומרת שתקופה זו קרובה לתקופה שממלכת ישראל הייתה קיימת .

ו.מהלכה המשוער של חומת י-ם בשלהי תקופת בית ראשון :
החומה הישראלית מקיפה את הגבעה המזרחית ואת הגבעה המערבית כולה (כולל את הר ציון והגן הארמני ) , את זה אנחנו למדים מהתיאור של יוסף בן מתתיהו של החומה החשמונאית (הוא חשב שזה החומה הישראלית) ובגלל הממצאים בשטח – שבמקרים שמצאו שרידים מקבילים של שתי החומות (החומה הרחבה והחשמונאית ) ומכך אפשר להניח שכל תוואי החומה החשמונאית מקביל לתוואי החומה הישראלית . הממצאים הם : בצפון הגבעה המערבית יש את החומה הרחבה ובמקביל לה המגדל הישראלי והעובדה ששני החומות תוכננו ממניעים אסטרטגיים – החומות ליד הגאיות

החומה כללה בתוכה את בריכת השילוח בגלל ההוכחות הבאות :
א. בתנ"ך כתוב : "מקווה עשית בין החומותיים " כלומר שבריכת השילוח היא בין החומה הישנה (של עיר דוד ) לחומה החדשה .
ב. ההיגיון אומר שאין טעם להעביר את מימיו של מעיין שנמצא מחוץ לחומות (מעיין הגיחון) לבריכה שנמצאת מחוץ לחומות ( בריכת השילוח לפי דעת המצמצמים )

מושגים :
• צלמיות : פסלים קטנים שנמצאו בגבעה המערבית מתק' בית ראשון .ישנם שני סוגים של צלמיות . צלמיות בדמות חיות שהנפוצים ביניהם היו דמויות של סוסים וצלמיות של נשים חשופות חזה שסמלו פריון והביאו מזל לנשים בהריון .
• טביעות למלך : קנקנים שבהם טבועים חותמת שעליה כתוב "למלך" ז"א אומרת קנקנים של המלך . בנוסף לכך יש עליהם את הסמל של המלך חזקיהו . את הכלים הללו מצאו בכל יהודה ובמיוחד בגבעה המערבית
• החומה הרחבה : חומה שבנה חזקיהו והיא הקיפה את כל הגבעה המערבית והמזרחית . השריד הכי גדול ממנה נמצא ברובע היהודי בצפון של הגבעה המערבית .
• המשנה והמכתש : מקומות בגבעה המערבית שבם הייתה ההתיישבות הראשונה. מקומות אלה נזכרים בתנ"ך ומהווים הוכחה לדעת המרחיבים .
• המגדל הישראלי : מגדל שנמצא בחומה החיצונית שבחומה הכפולה . הוא בנוי מאבני גוויל , נמצא בערוץ של נחל צולב . נבנה התק' הישראלית – תק' שניה של ימי בית ראשון
• המגדל החשמונאי :
• שער התווך : שער הנמצא בצפון הגבעה המערבית , שער זה הוא שער כפול . החיצוני הוא במגדל הישראלי והפנימי בחומה הרחבה . בצד הפנימי של השער הוא פחות מוגן .
• החומה הראשונה : חומה חשמונאית שאותה תיאר יוסף בן מתתיהו. הוא חשב שאת החומה הזאת בנו בתק' בית ראשון אבל באמת בנו בתק' החשמונאית . חומה זאת הולכת במקביל לחומה הרחבה .
• ראשים ופתילים : צורת בניה , הנפוצה בעיקר בפינות אבל אפשר לראות אותה בחומות רגילות . בשיטה זאת אבן אחת מונחת כשהחלק הארוך שלה הוא בצד אחד של הפינה והאבן שמעליה מונחת כשהחלק הארוך שלה בצד השני של הפינה ( כשזה מופיעה בחומה רגילה אז אבן אחת רואים את הצד הארוך שלה והאבן השנייה רואים את הצד הקצר שלה )
• סיתות שוליים : צורת עיבוד אבן שבה מיישרים את השוליים בשביל החוזק ומשאירים את האמצע לא מיושר . צורת בניה זאת אפשר לראות בחומה החשמונאית .

שיטות המחקר הארכיאולוגי – 6

א.כיצד מתפרסת חפירה ארכיאולוגית על פני השטח:
החפירות הארכיאולוגיות מתפרסות בריבועים ריבועים , בשוליים של התל כדי שהארכיאולוג יוכל לראות את כל התקופות של התל . הארכיאולוג צריך לחפור בזהירות רבה ולחפור את כל הריבוע בו זמנית כדי להפריד ביתן שכבה לשכבה ושהשכבות לא התערבבו . אם זה יקרה אז הוא יכול להגיע למסקנות מטעות . ישנם שתי סוגים של חפירות :
1) חפירת חתך שזה חפירת בור צר שאיתו אפשר להגיע לעמוק אבל קשה יותר להבין את הממצאים
2) חפירת שטח זוהי חפירה גדולה יותר אבל מהירות הירידה לשכבות קטנה יותר , קל יותר להבין את הממצאים

ב. מושג השכבתיות בארכיאולוגיה והדרכים לתארך שכבה:
התל מורכב ממספר שכבות שמציינות תקופות שונות שבהם אנשים גרו במקום מסוים . ככל שיורדים למטה בשכבות התקופה נעשית מוקדמת יותר . ז"א שכבה אחת היא תקופה אחת וסדר השכבות הוא סדר התקופות .
ישנם שלוש שיטות לתיארוך השכבות :
1) הכרונולוגיה היחסית – תיארוך לפי המיקום של השכבה בתל . מתיארוך זה אפשר לדעת מה היה קודם ומה מאוחר . לדוגמא : ידוע שחורבן מצדה התרחש בשנת 73 לספירה ז"א שהמגילות הגנוזות שנמצאו מתחת למצדה היו לפני שנת 73 .
2) הכרונולוגיה המוחלטת – נתינת תאריך מדויק לשכבה . אפשר לעשות זאת לפי המקורות הבאים : – ע"פ התאריך שמוצאים במסמכים בשכבה – העולם העתיק היו לוחות שנה דומים ללוח שנה של היום (כמו בבל אשור ומצרים ) השנה התחלקה ל-12 חודשים ובכל חודש 30 ימים . מניין השנים כל פעם התחיל כשהתמנה מלך חדש. ישנם כתבים של רשימת המלכים של כל תקופה ומזה אפשר להפוך את התאריך לפי לוח שנה קדום לתאריך מודרני. .
– כתבים היסטוריים של הקדמונים כמו רשימות של מלכים עתיקים ( למשל רשימת המלכים הבבלית , האשורית והמצרית ) , אירועים היסטוריים , מפעלי בנייה וניצחונות במלחמות

3)שיטות פיזיות וכימיות : פחמן 14 – שיטת תיארוך של ממצאים אורגניים בעזרת גז
שאותו יש בכל יצור בכמות זהה וכאשר הוא מת כל שנה נעלם חצי מהגז . לדוגמא השתמשו לתיארוך התקופה הניאליתית , כלקוליתית והברונזה הקדומה.

ג. תפקיד הבניינים המחקר הארכיאולוגי והדגמה על בית I :
איפה שיש ישוב יש בניינים , ז"א שהבניינים מראים על ישוב . צורת הבנייה של הבניינים יכולה להראות את טכנולוגיית הבנייה, את עושר המקום והתקופה, אפשר להשוואת עם ממצאים אחרים ולתאר את התקופה לפי סגנון הבנייה . בתק' בית ראשון מצאו בניינים בעיר העליונה , זה הוכיח שהיה שם ישוב וסגנון הבנייה הוכיח שזה מהתק' הישראלית

ד. חשיבותם של כלי חרס בחפירות:
כלי החרס , הם כלים נפוצים מאוד בכל העולם העתיק . בנוסף לכך הם נשמרים טוב מאוד המהלך התקופה. כלים אלה יכולים לעזור מאוד לתארך שכבה מסוימת בגלל שהכלים מתחלפים במהירות אצל אנשים ויש אופנות שונות , בגלל זה כל תקופה קצרה יש סגנון חדש ואפשר לתארך באופן די מדויק את החרסים בעזרת השוואה לחרסים אחרים של אותה תקופה . אפשר גם לבדוק את הטכנולוגיה של החרסים ובכך לגלות את התקופה.

ה. שלושה סוגים נוספים של ממצאים קטנים:
1) כתובות – לפי הכתובות אפשר לתארך את המקום שבו נמצאה הכתובת , על ידי סוג הכתב , תאריך שיכול להיות כתוב על הכתובת . לפי הכתובת אפשר לגלות אירועים היסטוריים חשובים שהיו באותה תקופה וגם למי שייך בית מסוים וכו'….
בחפירות בעיר העליונה מצאו כתובות ושבעזרתם אפשר ללמוד את ההיסטוריה של ירושלים, זה מביא פרוש לתנ"ך לפסוק "אל קנה שמיים וארץ " שאמר מלכיצדק שהוא האמין גם בה' . מכתובת זאתי אפשר לדעת למי שייך הכלי . דוגמא לידיעת שייכות של בית לפי כתובת היא כתובת שנמצאה בתוך בית בעיר העליונה שעליה כתוב "של בר קתרוס" .
2) צלמיות – פסלים מכרס בצורת חיות או בני אדם . מזה אפשר ללמוד על התרבות של אותה תקופה והטכנולוגיה . למשל הצלמיות שמצאו בעיר העליונה שמיוחסות לימי בית ראשון של נשים מחזיקות את שדיהן שזה מסמל פריון , זה מלמד על השפעה כנענית ועל אמונה מאגית .
3) טביעות "למלך" – קנקנים שעליהם חתומה החותמת של המלך , מזה לומדים את המלכים שהיו באותו זמן וכך אפשר לתארך את השכבה . דוגמה הם טביעות שמצאו בעיר העליונה שעליהם הסמל של המלך חזקיהו ועיר ביהודה .

מושגים :
• אפיגרפיה : אחד ממדעי העזר לארכיאולוגיה שחוקר את הכתובות עתיקות , בשביל זה דרוש ידע בשפות עתיקות .
• פליאוגרפיה : חקר התפתחות הכתב הכולל זיהוי סימני הכתב , השפה וקריאה .
• נומיסמטיקה : חקר המטבעות , המתייחס להרכב המתכת , צורת המטבע , הסמלים של המטבעות ועוד…. , ראשית המטבעות התחילה בארצות אסיה הקטנה ויוון .
• פליאובוטניקה : חקר העולם הצומח הקדום המסייע לארכיאולוג לשחזר את תנאי הסביבה שבה אדם חי בתקופות שונות .
• פליאונטולוגיה : חקר העולם החי הקדום המסייע לארכיאולוג לשחזר את תנאי הסביבה שבה אדם חי בתקופות שונות .
• רפאות : עבודת שחזור כלים עתיקים על ידי צירוף וחיבור שבריהם שנמצאו באתרים קדומים .
• כתב חרטומים : כינוי לכתב ההירוגליפי. זהו כתב תמונות שהחל להתפתח המצרים העתיקה , אפשר לפרש סימנים אלה כסמלים לעצמים או צלילים .
• כתב יתדות : כתב עתיק שהיה בשימוש במסופוטמיה וסביבתה המורכב מצירופים שונים של סימן בסיסי שצורתו יתד מאורך עם ראש משולש .
• כתב עברי קדום : כתב שהיה בשימוש ביהודה וישראל עד לגלות בבל והחל מימי בית שני נעשה בכתב שימוש לצרכים לאומיים (מטבעות וסמלים ).
• הכתב האשורי המרובע : כתב שהתפתח מהכתב האשורי כאשר אמצו אותו בני ישראל בגלות בבל. כתב זה עם שינויים מסוימים הוא הכתב העברי .

י-ם בתקופה ההלניסטית והחשמונאית (8)

א.שרשרת האירועים מהתק' ההלניסטית עד למרד החשמונאי :
332- : כיבוש א"י ע"י אלכסנדר מוקדון. בכיבוש מסתיים שלטונה של האימפריה הפרסית והביא לתמורות מדיניות ושינויים תרבותיים – האיזור התחיל להיות תחת השפעה של האימפריה ההלניסטית . במסגרת השליטה אלכסנדר השיג את המטרה העיקרית שלו – למזג תרבויות.

323- : מות אלכסנדר מוקדון . שלושת יורשיו (תלמי , סלווקוס ואנטיגונוס ) חלקו ביניהם את הארץ. א"י הייתה בידי בית סלווקוס.

301- : כיבוש א"י ע"י תלמי .

200- : כיבוש א"י ע"י אנטיוכוס ה-3 מבית סלווקוס. בתקופה זו הייתה אוטונומיה פנימית ליהודים .

174- : יסון רוכש את הכהונה הגדולה

167- : אנטיוכוס גוזר את גזרות הדת

166- : תחילת מרד החשמונאים

ב. הניגודים בין ההלניזם לבין היהדות :
– ההלניסטים האמינו במיזוג תרבותי , הם הביעו סבלנות לעמים אחרים ויכלו לקבל עוד תרבויות.
לעומת זאת היהודים לא היו מוכנים עוד תרבויות .

– הדת של היוונים היא עבודת אלילים ובגלל זה לא אכפת להם לקבל אלים נוספים . לעומת היהדות , שמאמינה באל אחד ולא יכולים לקבל אלים נוספים.

– ההלניסטים האמינו בעיקר בטיפוח הגוף , היה להם טיפוח הרוח אבל זה לא היה הכי חשוב.
לעומת היהדות שמאמינים רק בטיפוח הרוח ולא בטיפוח הגוף.

– ההלניסטים האמינו בשלמות הגוף – אסור לפגוע בשום צורה בגוף . לעומת היהודים שעושים ברית מילה – פגיעה בגוף

* שלושת ההבדלים הראשונים הפריעו רק ליהודים אבל ההבדל הרביעי הפריע להלניסטים

ג. מוסדות ההנהגה היהודים :

בראש האומה עמד הכהן הגדול , הוא יצג אותה כלפי חוץ והיה אחראי עליה מפני השלטון ההלניסטי. תפקידיו היו : תפקידים דתיים והעברת המיסים לשלטונות.
הכהן הגדול היה בדרך כלל מבית משפחת צדוק . לצידו של הכהן הגדול הייתה מועצת זקנים.

ד. חדירת התרבות ההלניסטית :
ברוב חלקי הארץ ההשפעה ההלניסטית חדרה מהר מאוד אבל , ביהודה ובירושלים היא חדרה בצורה איטית והדרגתית. רק אחרי 150 שנה ההשפעה התחילה לבלוט .
להשפעה זו יש מספר סיבות :
1) הקשר עם היהודים הרבים באלכסנדריה שסיגלו לעצמם את היוונות במהירות
2) הקשר הם היהודים בפריפריה ( הערים שמסביב ליהודה) שהיו חשופים לתרבות ההלניסטית
3) העשירם היו קשרים עם הממשל .

האנשים שהושפעו הכי הרבה והכי מהר מהתרבות ההלניסטית היו העשירים בגלל שהם רצו להדמות להנהגה הנוכרית של א"י .

הסימנים האופייניים להתפשטות ההלניזם בירושלים :
1) שימוש ביוונית – למרות שהשפה המקובלת בי-ם הייתה ארמית ועברית התחלו להשתמש ביוונית.
2) אמוץ שמות יווניים – הכהן הגדול יהושוע הפך ל- יאסון וכו'..
3) אימוץ מנהגים ואורחות חיים הלניסטיים – השפעה זאת הייתה בעיקר בקרב האצולה ובשכבות הכהונה הבכירות . אורח החיים ניכר בלבוש , סגנון אכילה , בילוי ודיור.

בגלל ההשפעה ההלניסטית על השכבות הגדולות ולא על השכבות הנמוכות נוצר מתח בין שכבות אלה.

הכהן הגדול יאסון רצה להקים בירושלים פוליס – עיר מדינה יוונית ולקרוא לה "אנטיוכיה " , למרות שרוב תושבי ירושלים התנגדו הוא עשה זאת ובנה בירושלים את המוסדות ההלניסטיים .

ה.האירועים שהביאו לפרוץ המרד החשמונאים :
בשנת 169- חזר אנטיוכוס ה-4 ממערכה צבאית במצרים ושדד בתמיכת מנדלאוס (כהן גדול) את בית המקדש. בגלל זה הקרע בין המתיוונים לתומכי היהדות גדל .
שנה לאחר מכן הגיע לירושלים שמועה על מותו של אנטיוכוס לכן פרץ בעיר מרד שמטרתו לחסל את הפוליס בהנהגתו של יאסון . השמועה על מותו של המלך הייתה מוטעית וכאשר הוא שמע על המרד הוא דיכא אותו ביד קשה, הוא הביא מתיישבים זרים לירושלים שהשתלטו על העיר ביחד עם המתיוונים .לכן רבים מתושבי ירושלים נטשו אותה. כעבור זמן קצר נשלח אפולוניוס (שר הצבא של אנטיוכוס) להרוג ולהרוס את ירושלים .
בשנת 167- אנטיוכוס גזר גזרות על המצוות העיקריות של היהדות והמתיוונים נתנו גיבוי לכך

ו. השלבים העיקריים במרד החשמונאי + תחומי המדינה החשמונאית בשלביה העיקריים :
השלב ה-1 התרחש בשנים 166-164 – ממות מתתיהו ועד לטיהור המקדש:
יהודה המכבי עמד בראש הלוחמים והצבא היה מקרב יהודים תושבי האיזור. כמעט בכל הקרבות היהודים נצחו .
הקרב הראשון היה נגד אפולוניוס הנציב של השומרון , בקרב זה המכבים נצחו .
הקרב השני נערך בבית חורון נגד סירון נציב סוריה, בקרב זה המכבים נצחו .
הקרב השלישי שנערך באמאוס והיה נגד 3 שרי צבא והצבא המלכותי
הקרב הרביעי היה נגד מפקד צבא הסלווקי שהיה ממונה על חלקה המערבי של הממלכה.
כעבור 3 שנים נפרצה הדרך לירושלים והם טיהרו את העיר מעבודת האלילים

השלב השני התרחש החל משנת 162- והסתיים כעבור שנתיים כשיהודה המכבי מת:
גם בשלב הזה יהודה פיקד על הקרבות.
מפקד הצבא הסלווקי הצליח להתקרב לי-ם אך חזר לאנטיוכיה
לאחר מספר שנים נלחם יהודה נגד המצביא בכידס. בקרב זה יהודה ניצח אך מצא את מותו.

• תחומי המדינה החשמונאית : מישור החוף, יהודה ושומרון , צפון הנגב , גליל ועבר הירדן .

ז. תוואי החומה בתקופה הקדם חשמונאית :
תוואי החומה היה דומה לתוואי של ימי שבעת ציון – העיר כללה את הגבעה המזרחית והר הבית .
מקורות וממצאים :
– פער ישובי . מצאו את התקופה החשמונאית ישר על התקופה הישראלית (לא מצאו את התקופה הקדם חשמונאית )
– נמצאו קברים קדם חשמונאיים בגבעה המערבית (היהודים לא קוברים בתוך העיר)

ט. ההוכחות להתרחבות העיר והקפתה החומה בתקופה החשמונאית
לעיר נוספה הגבעה המערבית
הוכחות :
– נמצאו ממצאים מהתקופה החשמונאית בעיר בגבעה המערבית .
– מצאו את שער גינת שהוא חלק מהחומה החשמונאית
– בספר מקבים א' יש תיאור של בניית חומה וביצור העיר
– למלכים החשמונאים יש אינטרס להרחיב את העיר כדי לחזק אותה
– בתקופה החשמונאית היה גידול באוכלוסיה

י. מראה העיר בתקופה :
בהתחלת התקופה לא היו הרבה אנשים בגבעה המערבית אבל במשך התקופה, בגלל צפיפות אוכלוסין או בגלל השפעה הלניסטית (תרבות זו התאפיינה בבניה מרווחת ) יותר אנשים עברו לגבעה המערבית .

– ארמון החשמונאים : לא נמצאו שרידים ממנו והמקור היחיד הוא כתבי יוסף ב.מ . מקומו כנראה באיזור הצפון מזרחי של הגבעה המערבית . איזור זה מאפשר להשקיף אל עבר הר הבית .
– מצודת "הבירה" : נמצאת מצפון לבית המקדש . בעבר הייתה כאן מצודה והחשמונאים שיפצו אותה . מצודה זו שימשה כמקום מגורים לשליטים החשמונאים או שהייתה המרכז השלטוני בארץ .
– הר הבית : החשמונאים שפצו את הר הבית והגדילו את הרחבה. הר הבית היה מחובר לעיר העליונה בגשר שנשרף עם הכיבוש הרומאי .

יא. חיי העיר לפי הממצאים הקטנים :
בתקופה זאת ירושלים שיגשגה – היו לה קשרים רבים עם כל הארצות החשובית ובגלל זה התפתחה מבחינה טכנולוגית ותרבותית. את זה לומדים מהממצאים הרבים שנמצאו בי-ם, כמו בתי מגורים, קערות מיכלים, כלי יין וכו…
נמצאו ידיות רודיות – ידיות של קנקני יין שהצביעו שהיין מיובא מרודוס. זה מראה על השפעה יוונית על י-ם. העובדה שמצאו ידיות אלה הגבעה המערבית מלמדת שאולי היתה שם החקרא כי היין מרודות הובא בעיקר עבור אנשי צבא.
סי-ם מצאו מטבעות חשמונאיים רבים. זה מראה על האמצאות החשמונאית. על המטבעות מופיעים לפעמים סמלים הלניסטים וזה מראה את ההשפעה ההלניסטית על החשמונאים.

יב. החברה בירושלים :

-צדוקים : בני המעמד הגבוה והכהנים בעיר . הם הושפעו רבות מהתרבות ההלניסטית והחשמונאים התקרבו לכת זו. את ההשפעה אפשר ללמוד מקבר בני חזיר הכהנים שנחצב בהשראה הלניסטית.
הכהנים ראו את עצמם מיוחדים ומורמים בגלל שהם עשו את עבודות המקדש.

– הפרושים : הם יצגו את החכמים מפרשי התורה , ביססו את קיום המצוות על התורה שבעל פה .בהתחלת התקופה החשמונאים הזדהו עם הפרושים אבל , בהמשך התקופה הפרושים לא אהבו את העובדה שמלכי החשמונאים הם לא מבית דוד ושהמלך היה גם כהן . לכן החשמונאים התקרבו יותר לצדוקים ובשבל מסוים היתה הפרדה בין המלכות והכהונה לסנהדרין

– כת מדבר יהודה : כת שפרשה מהציבור בירושלים בגלל שלא אהבו את ההנהגה החשמונאית . ראשיתה של הכת היא לפני המרד החשמונאי .

מושגים :
• התקופה ההלניסטית : תקופה שהתחילה בשנת 332- לפני הספירה בכיבוש אלכסנדר מוקדון ונמשכה עד 162- בתום המרד החשמונאי . בתקופה זו האימפריה ההלניסטית שלטה על א"י ועל המזרח התיכון כולו והייתה השפעה הלניסטית רבה.
• התקופה התלמית : תקופה שהתחילה בשנת 301- כאשר אלכסנדר מוקדון מת ותלמי בנו כבש את ארץ ישראל . תקופה זו נמשכה עד שנת 200- כאשר אנטיוכוס כבש את ירושלים.
• התקופה הסלווקית : תקופה שהתחילה בשנת 200- ומשכה עד תום המרד החשמונאי . בתקופה זו הייתה אוטונומיה פנימית ליהודים .
• התקופה החשמונאית : תקופה שהתחילה בכיבוש א"י ע"י החשמונאים ונסתיימה בשנת 63- בכיבוש הרומי . בתקופה זו הייתה עצמאות יהודית וירושלים הייתה עיר הבירה.
• אנטיוכיה בי-ם : שמה של ירושלים בתקופה ההלניסטית כאשר יאסון הכהן הגדול הפך אותה לפוליס. זו אחת הסיבות למרד החשמונאים .
• המגדל החשמונאי : מגדל בחומה החשמונאית הנמצא בתחום הרובע היהודי . לפי אחת ההשערות זהו כנראה שער גינת .
• החומה הראשונה : חומה שנבנתה בתקופת החשמונאים ומקיפה את הגבעה המזרחית , המערבית והר הבית .
• שער גינת : שער שנמצא בצפון החומה השניה . לפי אביגד הפער בין המגדל לחומה שהוא מצא בצפון החומה הראשונה הוא שער גינת . במקום זה היה פעם שער התווך ולכן אביגד מניח שכאן גם נבנה שער גינת (עקרון ההמשכיות ) . סיבה נוספת של אביגד שבמקום זה יש ערוץ של נחל צולב ואיפה שיש נחל יש שער.
• יונתן ושמעון : הבנים של מתתיהו החשמונאי שהנהיגו את העם אחרי מות יהודה . בתקופת ממלכתם המדינה החשמונאית זכתה לעצמאות .
• ידיות רודיות : ידיות של קנקנים שהעידו עשוי ברודוס .
• סנהדרין : מועצה שמנהיגה את העם מבחינה מעשית ודתית.

י-ם בתקופת בית הורדוס (9)

א.עיקרי האירועים מכיבוש פומפיוס עד למרד הגדול + תחומי ממלכתו של הורדוס :
63 לפני הספירה – פלישה של צבא רומי בראשותו של פומפיוס וכיבוש יהודה
37 " " – תחילת ממלכתו של הורדוס וכיבוש ירושלים על ידו
4 לספירה – מות הורדוס
6 " – השלטון משתנה לשלטון של נציבים רומיים ויהודה הופכת לפרובינציה, קיסריה הופכת להיות הבירה
66 לספירה – תחילת המרד הגדול

תחומי הממלכה : ממלכת יהודה ומחוז השומרון

ב.מבנה החברה היהודית בירושלים :
כהנים – עמדו בראש הפירמידה החברתית בי-ם ושלטו בה.הכהונה הגדולה הייתה לא רק של משפחת צדוק אלא של עוד כמה משפחות כהונה חשובות. משפחות אלה היו עשירות מאוד. הכהנים עשו את עבודות המקדש ויכלו להיות כהנים גדולים.

העם התחלק ל-3 קבוצות :
1) פרושים – ראשיתם בימי עזרא , יחסו חשיבות רבה לתורה שבעל פה . טענו שמסורות של התורה שבעל-פה מבארות ומפרשות את התורה ומהוות חלק בלתי נפרד ממנה. האמינו שכל עם ישראל צריך ללמוד תורה , לקיים את המצוות , ולשאוף להגיע לדרגה הגבוהה ביותר בעבודת ה'. רוב הכהנים היו פרושים
2) צדוקים – מקור השם בא כנראה מהשם של משפחת הכוהנים בית צדוק . לתפיסתם צריך לקיים את התורה כפשט הכתוב . רוב הכהנים היו צדוקים
3) איסיים – כת שפרשה מהציבור בירושלים ועברה לגור במדבר יהודה. הם הקפידו הקפדה יתרה על דיני טומאה וטהרה. הם עברו למדבר בגלל שלא אהבו את דרך החיים בירושלים .

ג.סיבות להתרחבות העיר + תיאור תוואי החומות :
סיבות : צפיפות אוכלוסין בגלל מעמדה הגבוה של י-ם בתקופת הורדוס

חומה ראשונה : החומה מימי בית ראשון . במזרח היא עברה באיזור עיר דוד , בדרום – מורדות הר ציון ובמערב – חופפת את קו החומה של ימינו עד לשער יפו ושם פונה לכיוון הר הבית

חומה שניה : חומה מימי הורדוס במטרה להקיף את השווקים מצפון לעיר. נמשכה עד להר הבית.
לפי רוב החוקרים ראשיתה של החומה סמוך לשער יפו של ימינו סופה של החומה במצודה בקצה הצפוני מערבי של הר הבית ומערות הקבורה משלהי בית שני שנמצאו ברובע הנוצרי היו מחוץ לחומה.

חומה שלישית / חומה הצפונית : חומה נבנתה בשלבים :
השלב הראשון היה בימי אגריפס נכדו של הורדוס , התחיל לבנות אותה ובנה שם 90 מגדלים אבל לא הספיק בגלל התערבות הרומאים . החומה הושלמה סמוך למרד הגדול בשנת 66 וסיומה החפוז של הבנייה היה אחד הגורמים לפריצתה בראשית המצור.

ד.מראה העיר והמבנים הבולטים :
השכונות העיקריות בירושלים היו :

א. עיר דוד : בה נבנו שתי ארמונות מלכי בית חרייב שהתגיירו . בשכונה שופצו מפעלי המים הקדומים והוקמו מבנים ציבוריים לשירות העולים להר הבית מדרום.
ב. העיר התחתונה : נמצאת בצדו המערבי של הגיא . המבנים צנועים מאוד ולכן אפשר לשער שגרו שם עניים.
ג. הגבעה המערבית / העיר העליונה : השכונה של העמידים ונכבדי העיר, כאן היו ארמונותיהם של מלכי החשמונאים , בתי ראשי הכהונה וחלק ממוסדות הציבור של העיר . רמת החיים במקום הייתה גבוהה מאוד.

המבנים העיקריים בעיר :
א. המצודה : נמצאת ליד שער יפו , מקום חיבורם של שלושת החומות. המצודה הגנה על העיר מפני הבאים מהמערב. המצודה היתה צמודה לארמון ועליה בנה הורדוס שלושה מגדלים שנקראים אל שם בני משפחתו.
ב. ארמון המלך הורדוס : נמצא בצמוד למצודה. כדי לבנות את ארמונו הוא חיזק את החומה החשמונאית ויצר בצד הפנימי שלה מפלס מוגבה לארמונו.
ג. מבנה האנטוניה : נמצא בצפון מערב הר הבית . הוקם כדי לשלוט על הר הבית ומי שהחזיק בו . למבצר היו 4 מגדלים גבוהים מאוד.

ה.סיבות למרד הגדול ותיאור המהלכים העיקריים :
א. מחשבות משיחיות – אנשים סברו שה' יהיה עימם וזוהי השעה המתאימה והנכונה ביותר למרוד השלטון הרומאי
ב. פער חברתי – הפער החברתי מימי הורדוס עוד לא התאזן, השכבות הנמוכות רצו לשנות את מצבן ויצאו למרד (היתה מלחמת אחים לפני ובמהלך המרד – הקנאים בשכבות הנמוכות היו בעדו והאצילים והעשירים היו נגד כי היה להם טוב)
ג. יחס הנציבים הרומיים אל האוכלוסיה – הפקיעו מכספי בית המקדש, היו מיסים כבדים.
ד. סכסוכים בין יהודים לנוכרים
ה. קבוצות בעלות השקפות קיצוניות בנוגע לגאולה – למשל כת הסיקריים-חברי קבוצה קיצונית שהתסיסו את האוכלוסיה.

מהלכים עיקריים :
66 – פרוץ המרד הגדול בגליל, המפקד הוא יוסף בן מתתיהו.
יוסף ב.מ מנסה להרוויח זמן, משום שהוא יודע שאין לו סיכוי נגד הרומאים, לכן הוא לקח כל עיר בנפרד ומבצר אותה לחוד. כדי שהרומאים יצטרכו להכניע כל עיר בנפרד, ולא תהיה מלחמה גדולה, שבה הרומאים בטוח ינצחו. בזמן זה, יוסף ב.מ קיווה שגורם זר יבוא וימרוד ושהרומאים יתעסקו בו. אכן, הרומאים חושבים שהפרסים מורדים, אבל במהרה הם מגלים שזה לא נכון ומשקיעים במרד הגדול. הנציב אספסיאנוס מגיע לארץ ומנסה לעצור את המרד
67 – ישנו ניסיון לכבוש את יודפת, שם נמצא יוסף ב.מ- העיר נופלת, ויוסף ב.מ וחבריו ברחים למערה, שם הוא רוצח את חבריו, נשאר לבד, מסגיר את עצמו, והופך לעבדו של אספסיאנוס וטיטוס בנו. לאחר מכן, גמלא נכבשת ע"י אספסיאנוס, זוהי העיר האחרונה בגליל שנכבשת
68 – אספסיאנוס קיסר ברומא, ובנו טיטוס מפקד על הלגיונות הרומיים בא"י
70 – טיטוס מטיל מצור על י-ם. העיר נופלת.
74 – שלושת המצודות האחרונות שנכבשות ע"י הרומאים: מצדה, הרודיון(ליד י-ם), ומכוור(ליד ים המלח).בזה מסתיים המרד. פרט לי-ם, שבה, כאשר טיטוס פורץ להר הבית דרך במבצר אנטוניה, פורצת שרפה במקום. אחרי חודש, המרד מסתיים גם בי-ם כשהוא כובש את העיר העליונה.

ו.כיבוש ירושלים ע"י טיטוס:
– בשנת 70 עלה טיטוס לירושלים עם כח ענק ועשה מצור על ירושלים – הקים את מחנהו הבר הצופים
– הרומאים הבקיעו את החומה השלישית בצפון מערב ללא קושי כעבור 15 ימי תקיפה
– החומה השניה נפרצה בצפון כעבור 5 ימי לוחמה
– טיטוס הגביר את המצור ובנה דייק מסביב לחומה הראשונה ובגלל זה נפלה מצודת אנטוניה.
– חלק מבני המעמד הגבוה של העיר נכנעו ויצאו מהעיר
– הרומאים פרצו להר הבית , הרסו את הכל והעלו באש את בית המקדש
– המצור נמשך על העיר העליונה. אחרי חודש היא נכבשה ורבים מתו בשריפה.

מושגים
 פומפיוס – מפקד רומי שפלש לירושלים בשנת 63 עם צבאו וכבש אותה
 הורדוס – המושל של יהודה בתקופה הרומית , הוא העצים את ירושלים והאדיר את בית המקדש אבל העם לא אהב אותו
 המרד הגדול – מרד של היהודים נגד הרומאים שהתחיל בשנת 66 ונמשך ארבע שנים . כתוצאה מהמרד נהרסה ירושלים ונחרב בית המקדש
 שער האיסיים – שער בירושלים שהיה בדרום-מערב העיר שבו השתמשו האיסיים כדי לצאת ולעשות את צרכיהם במדבר כי הם האמינו שאסור לעשות זאת בתחומי העיר
 שער גינת – שער שנמצא במפגש של שלושת החומות .
 מגדל פסיפנוס – החשוב מבין המגדלים שנמצאים בהתחלת החומה השלישית .
 סיקריים – כינוי לקיצונים יהודים שנלחמו במרד הגדול נגד הרומאים , אך לעיתים גם נגד אחיהם . שמם נגזר מהמילה סיקה ( פגיון) שהיה כנראה נשקם במלחמה.
 טקיטוס – היסטוריון רומאי שחי בשלהי המאה הראשונה לספירה. כתב את "היסטוריות " ו"ספרי השנים" שמתארים את התקופה הרומית.
 אגריפס הראשון : נציב רומי שהיה נכדו של הורדוס. שלט בהתחלה על איזור הגולן ומהלך כהונתו שלט גם על יהודה והגליל. הוא שלט משנת 41 עד 44 לספירה.
 אגריפס השני : בנו של אגריפס הראשון . מלך בחסות הרומאים על ירושלים ויהודה. היו לו קשרים טובים עם נתיניו בגלל שפיקח על בית המקדש.
 אספסיאנוס – קיסר רומי בשנים 69-79 לספירה. כשהיה מצביא הוא נשלח ע"י הקיסר נירון לדכא את המרד ביהודה.
 טיטוס: קיסר רומי בשנים 79-81 לספירה. בנו של הקיסר אספסיאנוס. עמד בראש הלוחמים הרומאים בעת המצור על ירושלים ו בימי המרד הגדול שבסופו חרב בית המקדש. הוא התייחס ליהודים באכזריות ובנוקשות.
 מגדל פצאל +מגדל היפיקוס+מגדל מרים – המגדלים קרואים על שם אישתו , ידידו ואחיו של הורדוס . הם נמצאים במצודה בחיבור של שלושת החומות.
 יוחנן המטביל – מטיף שפעל במדבר יהודה. קרא לתשובה, להיטהרות בטבילה ולמעשי צדקה. ניבא את בואו של ישו וטבל אותו.
 פליניוס- סופר, חוקר ואיש צבא רומי שחי בין השנים 23-79 לספירה. חיבר ספרים בתחומים שונים כגון מדע, היסטוריה , גיאוגרפיה וכו'…. בנוסף , תיאר את ירושלים במסגרת הרצאתו הגיאוגרפית.

העיר העליונה –10
א. הדברים הכללים שניתן ללמוד מהממצאים בעיר העליונה
• השפעה תרבותית הלניסטית (פרסקו, פסיפס, סטוקו, אמפורות)
• הקפדה יתרה על היהדות (מקוואות רבוץ, העדר ציורי חיות, כלי אבן – לא סופגים טומאה)
• תושבים עשירים
מסכנה: האנשים שגרו בעיר העליונה היו כהנים

ב.בית המידות :
בית מגורים גדול שטופס שטח למעלה מ-600 מ"ר .
יש בו חצר פנימית מרכזית ומסביבה חדרים .
לבית היו שתי קומות שקומת הקרקע מרוכזת סביב חצר מרובעת שבה יש בור מים .
בבית ישנו גם מרתף.
הקירות בנויים מאבני גזית
בתק מסוימת הבית נשרף .
בבית המידות היו הרבה ציורי קיר בשיטת הפרסקו.
אולם קבלת האורחים הוא חדר גדול שעל קירותיו יש קישוטי סטוקו לבנים בצורה של אבני גזית בעלות שוליים .
הרצפות בבית היו מרוצפות בפסיפס.

אפשר ללמוד מכך ש…..: – הדיירים היו עשירים – הושפעו מהתרבות היוונית

ג.הבית השרוף :
– היה חורבן העיר בשנת 70 לסה"נ על ידי הרומאים . את זה לומדים מהמטבעות הרבים שהיו על הרצפה ומהפיח הרב המעיד על שריפה .
– הבית הוא העדות היחידה מחורבן בית 2 ומהרס העיר .
– הבית מלמד על העושר הרב שהיה אז בעיר העליונה כי הבית גדול , הכלים מפוארים כגון שולחנות , כלי אבן גדולים ומפוארים . כל אלה היו דברים יקרים שרק משפחות עשירות היו יכולות להרשות לעצמן .

ד. למי שייך הבית השרוף
גילו שהבית שייך למשפחת כהנים ( בר קתרוס ) וזה מלמד שהכוהנים והאנשים העשירים גרו בעיר העליונה . את זה למדים ממשקולת אבן שעליה כתוב "של בר קתרוס " . בר קתרוס היא משפחת כהנים מפורסמת שמוזכרת במשנה . אבי המשפחה עסק במלאכה כלשהיא בבית המקדש (מצאו בית מלאכה במרתף הבית )

ד.מקוואות :
אוצר והשקה – במקווה המים צריכים להיות מי גשם לא שאובים . בקיץ כשאין גשם , המים צריכים להשאר מהחורף אבל זה לא רצוי שהמים נהיים מגעילים . לכן בנו מערכת של שתי ברכות – בבריכה אחת יש מיי גשם לא שאובים שנשארים כל הקיץ אבל לא מתרחצים בה ובבריכה השניה יש מים שמחליפים אותם כל הזמן ומתרחצים בהם . את המים בבריכה השניה מטהרים בכך שהם יוצרים מגע בין שני הבריכות . לבריכה הראשונה קוראים "אוצר" ולשניה "השקה"

– מקווה טהרה מושלם : ירידה למקווה בעלת חמש מדרגות . המקווה מכיל יותר מים מהדרוש. זוהי ברכת ההשקה . ליד ההשקה נמצא האוצר שהיא בריכה הרבה יותר קטנה. בין שתי הבריכות יש נקב המשמש לטיהור ההשקה .
– מקוואות בסגנון "עולים ויורדים " : מקוואות בהם היו יורדים למקווה בנתיב אחד ועולים בנתיב אחר. מבנה זה מתאים למקוואות ציבוריים שבהם יש הרבה אנשים שעולים ויורדים , והעולים לא רוצים להטמא . אבל גם בבית במידות שהוא בית פרטי יש מנגנון כזה .

דברים אלה מלמדים על : – עושר רב – הקפדת יתר על דיני היהדות ( אפילו שבית המידות הוא בית פרטי יש עלייה דו מסלולית ) – השפעה יוונית ( היוונים רכשו כבוד רב לרחצה )
ה. השימוש בפסיפס ומה לומדים מכך :
• לפסיפס היה שימוש רב בחדרי הרחצה למסדרונות המובילים אליהם
• בחלק קטן מאוד מבתי המגורים נמצאו רצפות פסיפס
• בפסיפס יש איתורי צמחים או צורות גיאומטריות.
מזה לומדים:
-השפעה יוונית עמוקה: הפסיפס הוא מוטיב יווני
-הקפדה על היהדות: אין על הפסיפסים ציורי חיות ובני אדם
-עושר: רק עשירים יכולים להקשות לעצמם פסיפסים

ו. מדוע יצרו כלי אבן בי-ם:
1 . האבן מאוד נפוצה בירושלים , ישנם אבני קרטון רכות .
2. האבן לא סופגת טומאה
3. הטכנולוגיה הייתה מתקדמת

*שולחנות אבן :
סוג הרהיטים היחיד שאנו מכירים בארץ . שולחנות האבן היו לנוי (ליופי) ושמשו לצרכים מיוחדים . ישנם שני סוגים של שולחנות : – מלבניים גבוהים : מורכבים מלוחות מלבניים דקים יחסית ומרגל מרכזית אחת בכל שולחן . הרגל מעוצבת בדמות עמוד . גובה השולחן 80 ס"מ .
– עגוליים ונמוכים : מורכב מלוח גדול ושלוש רגליים

ז.ייצור הזכוכית בי-ם :
אפשר לייצר זכוכית שני אופנים : – דפוס : בעזרת תבנית
– ניפוח
אביגד מצא שברי זכוכית ממפעל ייצור זכוכית כיסודות לרח' ההרודיאני . את שברי הזכוכית אי אפשר לצרף לשום כלי.
ממצא זה אפשר ללמוד שהזכוכית יוצרה מאוחר מהתק החשמונאית ומוקדם מהתק' ההרודיאנית .
באותו מקום מצאו גם כלים לניפוח זכוכית פרימיטיביים , לכן נתן ללמוד שתק' זו הייתה תקופת מעבר מטכנולוגיית הדפוס לניפוח .
החול שממנו יוצרים את הזכוכית נמצא במישור החוף ומביאים אותו לירושלים
מזה לומדים שבירושלים היו אומנים לייצור זכוכית .

מושגים :

• פרסקו : ציור קיר המצוייר כשהטיח עדיין לח.
• טרה סיגולטה : כלי חרס אדומים המצטיינים בעיצובם הנאה ובטבעם המעולה המאפיין משפחות עשירות מאוד . הם היו בתק' ההלניסטית .
• אמפורות : קנקני יין גבוהים בעלי בסיס מחודד עם כתובות בלטינית . שמשו להבאת יין בספינות ( הבסיס המחודד בא למנוע שפיכת יין )
• נרות ההרודיאנים : נר עגול בעל חרטום קשטי . הנר היה נפוץ בתק' הורדוס
• נרות חרס : נר שמן הנמצא בעיר העליונה שהיה נפוץ בימי החשמונאים והורדוס .
• סטוקו : תבליטים מהתקרה בצורות שונות

מערכות מים וקבורה (11)

מדוע נוצרה בעיית מים לירושלים בתק' בית שני :
בימי בית שני ירושלים הייתה העיר הכי חשובה , לכן הרבה אנשים עברו לשם וחל גידול מרשים באוכלוסיה . בית המקדש שגדל באופן משמעותי בעקבות בנייתו של הורדוס היה צריך הרבה מים ומעיין הגיחון לא הספיק

שני סוגי מערכות מים :
1)בריכות : בריכות אגירה אשר שימשו לצרכים ציבוריים במיוחד בחגים ובעליות רגל וגם להשקעת צאן.חלקם אגרו את המים מהאמות, חלקם ניצבו בוודיות של הנחלים ואגרו מים משם, וחלקם היו צמודים לבתים.
בתקופה זאת הטכנולוגיה השתפרה ולכן אופשרו לבנות אמות מים:
א. אמת מים תחתונה : אורכה היה בערך 20 ק"מ היא הייתה מאוד מפותלת בגלל שהיתה צריכה לעקוף הרים שהווה לה למכשול . העבירה מים מבריכות שלמה להר הבית. בשתי מקומות האמה עברה במערה
ב. האמה העליונה : נבנתה בתקופת הורדוס/ תק' הלגיון העשירי. היא עוברת גבוה יותר מהאמה התחתונה , על קו פרשת המים. מעבירה מים מבריכות שלמה לבריכת ממילא ומתפצלת שם לשני יעדים : ארמון הורדוס ובריכת המגדלים.
האמה לא מפותלת , וכאשר יש עמק היא עוברת על גשר או בסיפון .
ג. אמת הביאר : נבנתה בתקופת הורדוס ומגיעה לבריכות שלמה ממעיינות . חלק מהאמה הייתה נקבה (מתחת לאדמה) ובשביל להאיר את הנקבה בנו פירים על פני השטח.
ד. אמת הערוב : נבנתה בתק' הרומאים/ מאה ה-1. הולכת ממעין כוזיבא לבריכות שלמה , מפותלת וארוכה.

תחומי עיר הקברים :
עיר הקברים היתה מסביב לירושלים. רוב הקברים היו מצפון , במזרח ובדרום ומעט מאוד במערב כי שם יש את סלע הקנומן שקשה לחצוב בו.

מנהגי הקבורה בימי בית 2 :
בגלל האמונה בתחיית המתים קברו כל אחד בנפרד .
המעמד הנמוך הטמינו את המתים בבורות.
המעמד הבינוני –גבוה קברו את המתים במערות קבורה בהם יש כוכים ובכל כוך שמים גופה.במערות רבות היו "מקמרים" – חציבת דרגש וחציבת קשת מעליו ולא את כל הקיר. הקבורה היתה קבורה משנית אבל לא פיזרו את העצמות אלא שמו אותם בגלוסקמאות ( מין ארון מתים). הגלוסקמאות מאפיינות אך ורק את היהודים.
העשירים עצמו לעצמם מצבות מפוארות שנקראות "נפש" . עליהם יש עיטורים רבים. את הגופה שמו בתוך סרקופג ( ארון קבורה גדול).

העיטורים על גבי הקברים המפוארים , הסרקופגים והגלוסקמאות :
בחלק מהסרקופגים והגלוסקמאות היו טיעורי קברים מפוארים באיזור או מבנים חשובים אחרים ברחבי העיר. בנוסף היו עיטורים גיאומטריים ופרחיים .
בקברים המפוארים יש עמודים רבים בסגנון הלניסטי , צורות של חזיתות של מקדשים יווניים ורומיים , סרי אקנתוס , אשכולות ענבים שבהם מעוטרת חצר הקבר. הקישוטים היו לרוב ענבים , אצטרובלים ורימונים.

מושגים
 בורות מים : בורות שנמצאו בחצרות או על גגות בתים ששימשו לאגירת מים.
 בריכת המגדלים – בריכה שנמצאת על יד שלושת המגדלים של הורדוס ואליה מגיעים מים מהאמה העליונה.
 בריכת ממילא – נמצאת מזרחית להר הבית ואליה מגיעים מים מהאמה העליונה. היא משמשת כבריכת ויסות.
 בריכת הסולטאן – בריכה שנמצאת בגיא בן הינום והיא אגרה את מי הגשמים.
 אמת מים – סוג של תעלה המובילה מים למרחקים ארוכים . אמות המים הראשונות שנבנו היו בתקופת הורדוס. אמות המים העיקריות בי-ם הן העליונה והתחתונה.
 בריכות שלמה – בריכות שאליהם מגיעים מים מהמעינות דרך אמת הביאר והערוב ומהבריכות יוצאות האמה העליונה והתחתונה.
 סיפון – מכשיר הנדסי להובלת מים דרך עמק . הוא מורכב מצינור שקצהו האחד גבוה בקצת מקצהו השני . כאשר הסיפון מתמלא במים המים יזרמו לקצה הנמוך יותר.
 נקרופוליס= עיר המתים. המקום בו היו קברים. הנקרופוליס בהרים יהודיות נמצאת מחוץ לחומות כי יש איסור על קבורה בתוך העיר.
 אומנות דורית – סגנון המתאפיין בעמודים ללא בסיס, בחריצים לכל אורך העמוד ומסתיים בכרית מעוגלת ובלוח מרובע עליו נשענות קורות התקרה. האומנות נקראת על שם שבט יווני שהתיישב באיזור יוון כאלף שנה לפני הספירה
 אומנות יונית – אומנות ששגשגה בחבל יוניה בחוף המערבי של אסיה. האומנות מתאפיינת בעמודים העומדים על בסיס המורכב מכמה חלקים , הוא צר מהעמוד הדורי וקישוטי הכותרת שלו כוללים שתי צניפות דמויות שבלול.
 אומנות קורינתית- אומנות המתאפיינת בראשי עמודים מפוארים מאוד בעלי גילופים דמויי עלי קוציץ.
 קברי המלכים- קברים שנמצאים ליד ירושלים שמיוחסים למלכי בית חרייב . קברים אלה מאוד מפוארים ודומים למצבות .
 אפריז – החלק המרכזי של מערכת הקורות עליה נשען הגג של מבנים הבנויים בסגנון המקדשים היווניים.
 כרכוב :
 ארכיטראב:

הר הבית ובית המקדש של הורדוס (12)

מרכזיותו של בית המקדש בשני :
בית המקדש השני הוא המרכז הרוחני היחיד והחשוב ביותר של העם היהודי . הוא בניגוד לבית במקדש הראשון הוא בית המקדש של העם ולכן העם מורשה ואף מחויב לעלות אליו לרגל .ישנה חובה לתת תרומה לבית המקדש , זה יוצר קשר הדוק בין העם למקדש בגלל שהעם מרגיש שותף אליו ולקורבנות שממומנים על ידי התרומות.
בנוסף לכך , היו משלוחים של בני העם שעלו לירושלים ועזרו לכהנים בעבודתם. זה יצר קשר חזק בין העם לבית המקדש

תפקידי בית המקדש ובעלי התפקידים:
התפקידים :
1. להקריב קורבן תמיד כל יום וקורבן מוסף כל יום שבת.
2. לקלוט עולי רגל שבאים לירושלים 3 פעמים בשנה
בעלי התפקידים הם הכהנים ושליחי העם .

הסנהדרין ותפקידיה:
המוסד המרכזי של העם שמשמש כמוסד מחוקק , השופט ואחראי על חיי היהודים.
תפקידי הסנהדרין :
1. להוציא להורג
2. קביעת לוח השנה- ראש חודש, שנה מעוברת וכו'…
3. שמירת הארכיון המרכזי של בית המקדש

רחבת הר הבית ודרך בנייתה :
הורדוס הרחיב את הרחבה מהרחבה שכתובה במשנה לרחבה ענקית שהייתה הרחבה הגדולה ביותר בעולם הרומי. בגלל שהיא נבנתה על הר , בנו אותה על קמרונות חלולים שאפשרו ניצול השטח שמתחתם למחסנים ומעברים. הקמרונות תמכו בכתלים – המסדרת החיצונית של רחבת הר הבית. כתלים אלה היו עבים וגבוהים מאוד. הם נבנו מאבנים ענקיות.
סביב הרחבה היו סטווים ששימשו למחסה מהשמש והגשם. בצד דרום היה הסטיו המלכותי הבנוי כבסיליקה ענקית. הוא שימש לתפקידים אזרחיים , כלכליים ומשפטיים וכמקום מפגש לחשובים והמיוחסים. בימי העלייה לרגל ישבה בסטיו הסנהדרין.

הכניסות העיקריות לרחבת הר הבית :
א. שערי חולדה : שערים שנמצאים בדרום הרחבה ונקראים על שמה של חולדה הנביאה שישבה בין השערים או בגלל שהמנהרה שאליה השער מוביל נראית כמו מנהרה של חולדה.
ב. שער קיפנוס : נמצא במזרח הרחבה , נקרא על שם האיש שהתנדב לבנות אותו.
ג. שער טדי : שער שנמצא בצפון הרחבה ונקרא על שם בונהו.

בית המקדש של הורדוס :
– החצר של בית המקדש נקראת עזרת נשים והוא היה מחולק לארבעה לישכות ( נזירים , עצים,
מצורעים ולישכת בית שמניה)
– מעזרת נשים הולכים אל עזרת ישראל ( החצר הפנימית )דרך שער ניקנור. כדי לעלות לשער יש חמישה
עשר מדרגות שעליהם היו עומדים הלויים ואומרים שירה. עזרת ישראל היא חצר צרה מאוד שכל תפקידה הוא לקבל קורבנות.
– אחרי עזרת ישראל עמד המזבח שאליו רק הכוהנים יכלו להגיע .
– לתוך המקדש הובילו תריסר מדרגות ובחזית עמדו שתי חריטות של עמודים כמו בועז ויכין במקדש
שעבר .
– קירות המקדש היו מצופים זהב
– הוא היה מחולק לשלושה חלקים : אולם , היכל ודביר
– בבית המקדש היו המנורה , מזבח זהב, שולחן לחם וכלים נוספים
– בין ההיכל לקודש הקודשים הפרידה פרוכות בד