שכפול גנטי (שיבוט)- שיטת התרבות המאפשרת לשכפל עותק אחד או יותר של תאים, בע"ח או צמחים זהים גנטית למקור.

שיטות השיבוט
קיימות שתי גישות עיקריות לשיבוט:
1. שיבוט ע"י העברת גרעין- ע"פי שיטה זו התוצרים זהים גנטית למקור היחיד.
2. שיבוט ע"י חלוקת עובר- לתוצרי השכפול בשיטה זו מבנה גנטי זהה השונה מהמבנה הגנטי של שני המקורות.

שיבוט ע"י העברת גרעין- ע"פ שיטה זו מועבר גרעין מתא האם לביצית בשלה מאותו מין שעברה תהליך *אנוקליאציה. הגרעין יכול להיות מתא בוגר או מתא עוברי או מתרבית תאים והתא המקבל יכול להיות תא סומטי או תא נבט.

שיבוט ע"י חלוקת עובר- ע"פ שיטה זו מפריזים *בלאסטומרים מהעובר ומאפשרים להם להתפתח לעוברים הזהים מבחינה גנטית לעובר האם. את ההפרדה יש לבצע בשלב עוברי מוקדם שבו הבלאסטומרים שומרים עדיין את היכולת להתמיין לכל סוגי התאים. הפרדת הבלאסטומרים והעברתם לקרום תא שעבר אנוקליאציה מאפשרת את חלוקת העובר לשניים או ארבעה עוברי בת זהים גנטית

השיבוט של הכבשה דולי:
ע"פ התורה הקלאסית כל אחד מהתאים העובריים הראשוניים יכול להתפתח ל*אורגניזם שלם וזהה מבחינה גנטית. היינו, כל אחד מתאי העובר יכול להפוךלכל אחד מסוגי התאים של האיברים והרקמות השונים.
ע"פ אותה תורה היה גם מקובל לחשוב כי תא שכבר עבר התמיינות ספציפית מאבד את כל התכונות הראשוניות האחרות להפוך לתא אחר.

והנה במקרה של הכבשה דולי הצליחו המדענים לקחת תא בשל שהגיע להתמיינות סופית ולהחזיר לו את תכונות היסוד של תא עוברי בעל היכולת להתפתח לאורגניזם שלם. מדענים אלו לקחו תא מהעטין של כבשה בוגרת. תא זה איננו תא רבייה (זרע או ביצית) אלא הוא תא בשל, אשל כבר עבר התמיינות. המדענים עצרו את פעילות התא בדיוק בשלב שבו כל הגנים מסוגלים לקבל פקודה מתאימה להתבטאות ראשונית כמו תא עוברי. לאחר מכן הם לקחו ביצית מכבשה בוגרת אחרת, הוציאו ממנה את הגרעין, והחדירו לתוכה את גרעין תא העטין. דבר זה נעשה מתוך ידיעה, שבסביבה הפנימית המיוחדת של הביצית מצויים חלבונים מיוחדים המסוגלים להפעיל את כל הגנים הפוטנציאלים להתפתחות אורגניזם שלם. הלם חשמלי גרם להתחלת תהליך החלוקה ויצירת עובר בתוך הביצית. לאחר מספר חלוקות בתנאי מעבדה החדירו המדענים את הביצית המופרית לרחמה של כבשה פונדקאית, אשר גידלה את העובר, ולאחר שישה חודשים ילדה את הכבשה הראשונה בעולם שנוצרה מתא בשל ולא מתאי רבייה. יש לציין, ששיעור ההצלחה של קבוצת מדענים זו היה נמוך- מתוך 277 ביציות ביציות מופרות הצליחו לגרום הריון בכבשה פונדקאית. אכן, רק אחת הביציות המופרות, הכבשה דולי, הגיעה לשלב הלידה. עוד יש לציין, כי בטרם נודע אם דולי היא כבשה בריאה לחלוטין, ללא מומים, וטרם נודע אם היא תשרוד לאורך זמן. אך יש להניחי כי במשך הזמן יצליחו המדענים לשכלל טכניקה זו, להגדיל את שיעור ההצלחה ולאפשר יצירת בעלי חיים ובני אדם בריאים, בדומה למצב של הפרייה חוץ-גופית.

התרומה של השכפול הגנטי:
אין ספק ששיבוט של בני אדם יאפשר התפתחות עצומה במחקר של תהליכי החיים, כולל *התהוות עוברית (אמבריוגנזיס), חידוש הצמיחה ברקמות פגועות, שימוש באיברים עובריים להשתלה, התהוות *שאתות (קרצינוגנזיס), שליטה בהתהוות תאים סרטניים ועוד.

באילו מקרים השכפול הגנטי יכול להועיל:
1.בנשים עם אי ספיקת שחלות מוקדמת שאינן מעוניינות בתרומת ביצית וכן כפתרון חלקי למחסור בביציות לתרומה.
2.כאשר אחד מבני הזוג הוא נשא של מחלה גנטית שולטנית או בני הזוג נשאים של מחלה גנטית *רצסיבית.
3.כאשר קיים צורך בבחירת המין בשל מחלות בתאחיזה ל ?
4.רווקות שאינן מעוניינות בזרע תורם.
5.גברים עקרים ללא יכולת ליצירת זרעונים.
6.לשיפור תוצאות בהפרייה חוץ גופית.
7.להקטין שיעור הריונות מרובה עוברים וכך להקטין את שיעור הפגות, ע"י החזרת עובר או שניים לכל היותר בכל מחזור החזרה, בשל האפשרות לשכפל עוברים.
8.לאפשר יצירת מספר בלתי מוגבל של עוברים ממחזור דיקור יחיד בהפרייה חוץ גופית.
9.לאפשר מחקר בנושא גדילת תאים והתפתחותם, וע"י כך להבין טוב יותר תהליכים, כגון אמבריוגנזיס, קרצינוגנזיס, מות תאים ועוד.
10.לאפשר בעתיד שימוש בעוברים משוכפלים כמקור לאיברים להשתלה.

יתרונות רפויים פוטנציאלים:
1.יכולת לחדש תאים שנפגעו, או החלפת תאים שמתו בתאים אחרים שישובטו בטכניקות הללו. דוגמה לכך יכולה להיות פתרון בעייתם של חולי פרקינסון או אלצהיימר, שתאים בעלי תפקוד מיוחד במוחם נפגעו.
2. יכולת לעצור התרבות בלתי מבוקרת של תאים סרטניים, ובכך לרפא מחלות ממאירות.
3. יכולת יצירה של בני אדם בעלי תכונות חיסוניות זהות, אשר יאפשרו להם לשמש כתורמי איברים זה לזה, או יכולת שיבוט בע"ח שיהיו להם תכונות מתאימות לשמש כמקורות לאיברים עבור השתלה.

היבטים שונים של השכפול הגנטי באדם

ההיבט החוקי-

שיבוט בבע"ח מוסכם ונתמך ע"י מוסדות בין-לאומיים, הקונגרס האמריקני והמועצה האירופית. לעומת זאת 13 מדינות החברות במועצה האירופית חתמו על אמנה האוסרת שכפול גנטי. בהסכם נקבע כי "כל התערבות המבקשת ליצור אנשים הזהים גנטית זה לזה, חיים או מתים, אסורה."

באנגליה נחקק ב- 1990 חוק הונע שכפול של בני אדם ממקור גרעין תא עוברי.

מייד לאחר פירסום הכבשה דולי, הורה הנשיא להפסיק את מימון הקרנות המממנות מחקרים בנושא שכפול גנטי והנחה את הוועדה הלאומית המייעצת לביו-אתיקה לבחון את ההיבטים האתיים והמשפטיים של הנושא.

במדינות שונות בארה"ב הוצעו הצעות חוק שונות בעניין זה כגון:

1.חל איסור על הקצבת כספי מדינה למחקר בו מנוצלים תאים או בהמות משובטים.

2.חל איסור על ניצול כספי המדינה לצורך שיבוט בן-אדם.

3.קיים איסור על שיבוט אדם מכל מימון שהוא.

4.נאסר במפורש מחקר בתאים וברקמות משובטים.

5.בישראל מצויות שתי הצעות חוק בנושא, והעניין נדון בוועדה המיוחדת לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת.

ההיבט הדתי-

הגישה לשיבוט שונה בין הדתות העיקריות השונות. בעוד שהנצרות, האיסלאם והבודהיזם אינם תומכים בתהליך או מתנגדים לו, גישת היהדות היא לאפשר שיכפול.

הכנסייה הקתולית מתנגדת לשיבוט מכיוון שהוא עומד בניגוד לחוקי המוסר ולערכי קדושת הנישואין והלידה.
לטענת האיסלאם תהליך השיבוט מפריד בין תהליך ההתרבות והיחסים בין בני אדם ומוסד הנישואין.
ע"פ הבודהיזם יגרום תהליך השכפול לקושי בירושת הגורל ויקשה על תהליך גילגול הנשמות.

ע"פ גישתה של היהדות, ניתן ללמוד מדברי הרבנים הראשיים בועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי "שכנראה הקידמה תגיע בסופו של דבר לכך, איננו יכולים לעצור אותה, ושום חוק לא יכול לעצור אותה". "כל דבר שהוא נועד לריפוי, כל דבר שנועד לתיקון, שנועד לשיכפול ולשכלול, מותר, ולעיתים במקרה של ריפוי, אף חובה ליישמו." הרבנים לא שוללים את הטיפול.

היבט אתי וחברתי-

שיכפול בבני אדם מחייב ניסויים היכרים בבני אדם. עובדה זו מעלה חששות מפני תקלות אפשריות במהלך הניסויים העלולות לגרום סבל אנושי רב ושינויים חברתיים עצומים שלא ניתן להעריך את השפעתם בשלב זה.
הטיעונים נגד שיבוט בני אדם:
יש התנגדות להתערבות משמעותית בבריאה או בטבע ע"י האדם ומחקר בנושא זה יכול לגרום למניפולציה בבני אדם ולהתייחסות אליהם כאל נושא למחקר. השיכפול מהווה פגיעה בקדושת החיים וכן פוגע בזהות האישית היהודית. השיבוט עלול לגרום לאובדן המסגרת המשפחתית המקובלת ולפגוע במעמד ההרות מאידך גיסא, מתעורר חשש להתערבות ההורים בבחירת מין הילוד, תכונות אופי, ותכונות חיצוניות. כמו כן עולה שאלת מעמדו החוקי של אדם משוכפל והחשש לפגיעה אפשרית במעמדו בשל ציפיות החברה להתנהגות זהה לדגם שממנו נוצר. בנוסף יתכן אובדן גבולות מוסריים קיימים והתעוררות "איגניקה"- שיפור המין האנושי באמצעות הטכנולוגיה ןהחשש לניצול הידע ע"י שליטים מסוכנים.
עוד מספר חסרונות וחששות פוטנציאלים:
1.יוכלו לשכפל אנשים בעלי תכונות מיוחדות (גאונים, חזקים, יפים וכיוצ"ב), או שכפול עצמי של מנהיגים רעים, כגון היטלר, קדאפי או סדאם חוסיין.
2.יצירת קבוצות גדולות של אנשים הזהים לא רק במראה החיצוני, אלא גם בתכונות האנושיות, ובכך לאבד את הייחודיות של כל אחד ואחד. דבר זה יגרום לאובדן הכבוד שאנו רוחשים לבני אדם, דווקא בזכות השוני והייחוד שבהם. כמו כן יכולות להיות לתהליך זה השפעות פסיכולוגיות שליליות ביותר על תוצרי השיבוט הזהים.
3.איבוד השוני הגנטי בין בני אדם משובטים, דבר שעלול לגרום להם נחיתות מבחינה גנטית , ואשר סיכויי הישרדותם קטנה יותר בהשוואה לבעלי חיים שנוצרים מעירבוב חומר גנטי מזכר ונקבה.
4.השימוש בתאים בשלים שהוחזר להם הפוטנציאל להתפתח לאורגניזם שלם כולל בתוכו שינויים שליליים שעבר התא במהלך השנים, והתכונות הגנטיות השליליות שלו יעברו לדורות הבאים. זאת בניגוד לתאי הרבייה המקוריים והראשוניים שאין בהם שינויים כאלה.
5.חשש מפני "שוק שחור" של עוברים שייוצרו מבני אדם עם תכונות חיוביות כגון גאונים,יפים,חזקים וכיוצ"ב, וכך ייווצר מסחר של עוברים שיימכרו להורים פוטנציאלים שירצו זאת.
6.בעיות בקביעת הזהות של אבהות ואמהות.
7.שינוי הסדר החברתי העולמי, כאשר יצירת בני אדם תתבצע ללא צורך באהבה, באופן מכני קר ומנוכר ללא הורים מזוהים.
הטיעונים בעד שיכפול גנטי: