הפריה פנימית בבני האדם
תאי הזרע מועברים באמצעות איבר הזכרות של הגבר לתוך הנרתיק של האישה ונעים משם לעבר הרחם.
חלק קטן מתאי הזרע נעים הלאה ומגיעים אל צינור הביצים.
אם סמוך למועד ההזדווגות חל ביוץ וישנה ביצית בצינור הביצים, עשויה להתרחש הפריה: תא זרע אחד מן המיליונים הרבים שהועברו לתוך מערכת הרבייה של האישה, חודר אל תא הביצית ומפרה אותה. הביצית המופרית ממשיכה את דרכה בצינור הביצים ומגיעה לרחם ושם מתפתח העובר.
הביצית עשויה להיות מופרית במשך יממה בערך מזמן יציאתה מהשחלה.
לאחר מכן, אם לא הופרתה היא מתנוונת.
תאי הזרע פעילים ונעים ומסוגלים להפרות את הביצית במשך כיומיים- שלושה, ואחר כך הם מאבדים את כושרם להפרות. אך דבר זה אינו קורה בבת אחת לכל תאי הזרע. ידועים מקרים שתאי זרע נשארו פעילים במערכת הרבייה של הנקבה גם יותר משלושה ימים.
בעבודה זו, לא נתמקד בשיטה הטבעית, הפנים גופית להפרייה- אלא בשיטה המלאכותית, החוץ גופית- הפריית המבחנה.

הפריה חוץ- גופית בבני האדם
הפריית מבחנה, או היכולת לקשר בין הביצית לבין הזרע מחוץ לגוף, בוצעה ב- 1973 באנגליה, על ידי זוג מדענים בשם סטפאן ואדוארס.
הילדה הראשונה שנולדה בהפריה חוץ גופית (תינוקת מבחנה), בשם לואיזה בראון, היא ילדה בריאה שכיום היא בת 20. מאז נולדו, מעל 100,000 ילדים בעולם בעזרת טיפולים כאלה.
הילדים הללו, בהתבסס על מעקב אחריהם הם ילדים בריאים, אין להם שכיחות רבה יותר של מומים או בעיות. הטכניקה הזאת של טיפול בפוריות פתרה את הבעיה של הרבה מאוד זוגות עקרים.
הולדת לואיזה הייתה נקודת שיא במאמצים שהשקיעו חוקרים רבים במשך שנים , המטרה להבין את רזי ההפריה בבעלי חיים ובבני אדם.
לידה חסרת תקדים זו של הילדה לואיזה, פתחה עידן חדש ונטעה תקוות בלב אלפי זוגות, שללא הפריה חוץ גופית היו נותרים ללא ילדים.
שיטה זו מהווה גם מהפכה בהבנת תהליכי הפריון והפרעות הקשורות בהם.
שיטה זו פותחה במקור כפתרון לזוגות שהייתה להם בעיה מכאנית, זאת אומרת שלאישה היו חצוצרות חסומות. חסימת החצוצרות נוצרה עקב הריון בחצוצרה, דלקת, או בעיה מולדת.
נשים אלו היו המקרים הראשונים שבהם טיפלו בהפריית מבחנה במקרים כאלה הוציאו ביציות מהשחלה, הפרו אותן במבחנה – ולכן קראו לכך הפריית מבחנה. לאחר יומיים שלושה החזירו את העובר לרחם, העובר השתרש בתוך הרחם, גדל, והתפתח הריון תקין לכל דבר.
כיום , מקובל להציע טיפול זה כפתרון למגוון רחב של בעיות פוריות אף לגבר.

שלבי הטיפול בהפריית מבחנה
א. הכשרת הזרעונים – לאחר שהבעל נבדק בבדיקות זרע הכוללות תרבית, ריכוז ותנועתיות, וכאשר תוצאות הבדיקות נמצאות תקינות, הוא מוסר דוגמות זרע בכלי סטרילי כשעתיים לפני ביצוע ההפריה.
הזרע נשטף פעמיים בתוך אותו נוזל תרבית רקמה המשמש להפריה.
לאחר הדגרה במשך כשעה עד שעתיים ניתן להשתמש בתאים אלה לשם
הפריה. ההדגרה נעשית ב- °37 ובאטמוספרה של 90% חנקן, 5% דו- תחמוצת
הפחמן, ו- 5% חמצן.
ב. גירוי השחלות על ידי תרופות – מידי חודש בחודשו בשעת הביוץ משתחררת ביצית אחת מהשחלה. כדי לגרום להבשלה בו זמנית של כמות זקיקים רבה יותר, כדי שיתפתחו מספר רב יותר של עוברים ועל ידי כך להגדיל את הסיכוי להריון, משתמשים בתרופות המשמשות לגירוי השחלות: פרגונל, איקקלומין, מטרודין וכורגון. פרגונל – מצוי בשוק בצורת זריקות בלבד . מופק משתן של נשים לאחר גיל הבלות.
מבודדים את ההורמונים FSHו- LH . כאמור, הורמון ה- FSH מגרה את
צמיחת הזקיקים בשחלה וגורם להפרשת הורמון האסטרוגן.
הורמון ה- LH וה- FSH גורמים לאספקת חומרי הגלם ליצירת אסטרוגן. שני
ההורמונים פועלים יחדיו לגירוי השחלה ולצמיחת זקיקים.
ג. שאיבת הזקיקים – לאחר שלב גירוי השחלות, כשכמות הזקיקים המכילים את הביציות רבה, עוקבים הרופאים באמצעות אולטרא-סאונד אחרי גדילת הזקיקים בשחלות. כאשר הרופאים רואים בשחלות זקיקים יפים ורמת הורמונים טובה, הם מבצעים את השאיבה באמצעות מתמר אולטרא-סאונד נרתיקי שעליו מורכבת מחט, שבאמצעותה דוקרים הם את השחלה ושואבים את הזקיקים המכילים את הביציות הבשלות. זהו ניתוח קל, קצר ופשוט שמבצעים אותו בהרדמה עם מעט מאוד סיכונים.
ד. תהליך ההפריה – במעבדה מזהים את הביציות על ידי שימוש בסטראומיקוסקופ, כשבשלב הראשון הביציות עטופות ברקמת תאים, שהזרע צריך לדעת לחדור דרכה ולהמיס אותה.
מדגירים כל ביצית כזאת עם בערך 50,000 עד 100,000 תאי זרע בעלי תנועה
טובה. תאי הזרע ממיסים את מעטפת התאים שמסביב לביצית, ואחד מהם
חודר לביצית ומפרה אותה. תהליך ההפריה מבוצע בנוזל תרבית רקמה
שהרכבו הוא אחד מגורמי הצלחת התהליך. כעבור 48 שעות, אם חל תהליך
ההפריה, ניתן להכיר בעובר בעל 4 תאים. עובר צעיר זה מועבר לנוזל תרבית
רקמה חדש עד ל-70 שעות לאחר ההפריה. בשלב זה מושג עובר בעל 8-16 תאים
כמוכן להעברה לתוך הרחם.
ה. העברת העובר לרחם – העברת העובר לרחם ניתנת לביצוע בדרך ניתוחית לחלל החצוצרה או לחלל הרחם, או בשיטה לא ניתוחית דרך צוואר הרחם. יום לאחר ההפריה רואים ביצית שיש בה את חומר הגרעין של הביצית וחומר הגרעין של הזרע. יום לאחר מכן הביצית מתחלקת לשני תאים, וכיום אנו מחכים עד לשלב שבו העוברון הוא בעל ארבעה או שמונה תאים ואז מחזירים אותו לרחם.
*הביצית המופרית אשר הושתלה ברחם, נקלטת וממשיכה להתחלק עד להיווצרותו
של העובר. העובר מתחיל להתפתח כרגיל, ונולד (בשאיפה) בלידה טבעית.
ההריון הבא כתוצאה מהפריית הביצית מחוץ לגוף האישה והעברתם לרחם, הוא הריון בעל סיכון גבוה, הדורש מעקב צמוד, הן אחר האם והן אחר העובר המתפתח.

מבחנה קטלנית
מחקר חדש שפורסם בגיליון האחרון של הירחון "פוריות ועקרות" גילו שהפריית המבחנה, גורמת לפגמים מולדים בעוברים.
בשיטת הפריית המבחנה נעזר הרופא בלייזר או מחט מיקרוסקופית, באמצעותה נקדח חור בביצית, לשם מוחדרים הזרעונים.
כך, נוצרת ההפריה המלאכותית במבחנת המעבדה. השיטה הקרויה "Zonal-Drilling" גורמת לקליטת עוברים ברחם בהצלחה, ולהריון תקין.
עם זאת, במחקר חדש שנערך במרכז למניעת מחלות שבאטלנטה, ארה"ב, מצא כי השיטה קשורה ברמות גבוהות של "תאומים מונוזיגוטיים", בהם נחצית הביצית לשניים בשלב מוקדם, ויוצרת תאומים עם פגמים מולדים בשיעור גבוהה מהרגיל.
המחקר העלה כי שיעור הפגמים המולדים מגיע עד פי ארבעה מאשר בלידות רגילות.
גורמים נוספים כמו גיל האישה, מספר העוברים שנקלטו ברחם וניסיונות הריון קודמים עדיין לא הצליחו להסביר את ההבדל בשיעור הפגמים המולדים.
עם זאת, מדגישים החוקרים, כי שיטות לבדיקת העובר הקיימות היום מאפשרות לזהות את רוב הפגמים מבעוד מועד, ולדלל את העוברים אשר לוקים בהפרעות עובריות קשות.
שאלות הנגזרות משאלת החקר
שאלת החקר:
כיצד פתרה הפריית המבחנה בעיות שהיו לפני המצאתה?
השאלות הנגזרות:
אילו בעיות היו לפני המצאת הפריית המבחנה?
באיזו שנה הומצאה הפריית המבחנה?
האם כל הבעיות שהיו לפני המצאת הפריית המבחנה נפתרו, או רק חלקן?

שאילת שאלות לשני תתי נושאים
מבחנה קטלנית
*כמה שנים לאחר המצאת הפריית המבחנה גילו שהיא קטלנית?
*מאיזו בחינה הפריית המבחנה קטלנית?
*למה מלכתחילה לא גילו שהפריית המבחנה קטלנית?
*האם מצבה הבריאותי של האישה משפיע על הפגמים שנוצרים בעובר?
*האם הפגמים שיש בעובר רק פנימיים או גם חיצוניים?
*האם כל אישה אשר תינוקה "פגום" ומגלים על כך בשלב מוקדם מספיק חייבת לעשות הפלה?
*כמה אחוזים מתינוקות המבחנה מתגלים בעלי מומים?
שלבי הטיפול בהפריית מבחנה
*כמה שלבי טיפול ישנם בהפריית המבחנה?
*האם מספר שלבי הטיפול בהפריית מבחנה מושפע ממצב הבריאות של האישה?
*האם מספר שלבי הטיפול בהפריית מבחנה מושפע מסיבת העקרות של בני הזוג?
*האם מספר שלבי הטיפול בהפריית מבחנה משתנים מאישה לאישה?
*האם התרופות הניתנות לאישה בשביל גירוי השחלות גורמות לתופעות לוואי?
*בהכשרת הזרעונים מחכים בהדגרה למשך שעתיים ורק אז הזרעונים ניתנים להפרייה, מדוע?
*מהם הסיכונים הקיימים בשאיבת הזקיקים?

סיכום שלדי (המאמרים מצורפים בסוף העבודה)
מאמר א'
בהפריית מבחנה הסיכויים להביא לידי הריון מוצלח יגדלו אם ייאספו להפרייה החוץ גופית כמה ביציות. בדרך כלל רק ביצית אחת משתחררת בכל מחזור ביוץ, ויש להמריץ את השחלות באמצעות תרופות בכדי שישתחררו ביציות אחדות בו בזמן.
כשמגיע מועד הביוץ אוספים במרפאה את הביציות, ולאחר מכן יפרו אותן בזרעו של בן- זוגך. 18 שעות לאחר מכן, ייבחנו במיקרוסקופ כדי לבדוק אם הופרו. הביציות שהופרו יישמרו באינקובאטור 48 שעות או יותר, עד שייצרו בחלוקתן 2-4 תאים כל אחת, ואולי אף יותר. הביציות יועברו- עד שלוש- אל הרחם.