החבל האירנו טורני:
ארץ ישראל שוכנת על הגלובוס בחלקו המערבי של האזור האירנו-טורני.
האקלים באזור זה הוא ישבתי וקיצוני ביותר. החורף קר ומושלג, האביב והסתיו גשומים והקיץ חם ויבש. חשוב לציין כי בארצנו לא שוררים תנאים אלו. החבל האירנו-טורני בארץ ישראל גובל בחבל הים-תיכוני לאורך בקעת הירדן, מדבר יהודה וצפון הנגב. הוא כולל גם רצועה רחבה בחרמון ובנגב התיכון. הצמחייה עשירה מאוד במספר מיניה והצומח הוא של יער ערבתי דליל, בתות וערבות דגניים. מספר המינים האירנו-טורניים בארץ הוא 250-300. בחבל זה גדלות חברות שיחים, כמו חברת שיזף השיח, או חברות של בני שיח, כמו חברת לענת המדבר. הוא כולל גם מיני עצים כגון האלה האטלנטיתץ חלקו הצפוני נוח יחסית לעיבוד חקלאי.

*גריגות- שיחים שגובהם מגיע עד לכ- מטר אחד. לדוגמא: קידה שעירה, מרווה משולשת, לוטם שעיר ועוד.

*בתות- שיחים שגובהם מגיע עד לכחצי מטר. חברות הצמחים השולטות בבתה הן חברת הסירה הקוצנית, חברת הקורנית המקורקפת, וחברת הלוטמית.

החבל הסהרו ערבי
בארץ ישראל משתרע החבל הסהרו ערבי מדרום לחבר האירנו-טורני וממזרח לו וכולל את מדבריות יהודה והנגב. האקלים באזור זה הוא דו עונתי. עונת הגשמים שלו קצרה מאוד ועונת היובש ארוכה מאוד, החורף נוח והקיץ חם ויבש מאוד. כמות הגשמים בו מועטה ביותר ואינה מספיקה, ברוב שטחיו לקיים צומח אלא בערוצים ובשקעים, האוגרים את המים היורדים מהרמות.
צמחיית האזור הינה ענייה ואומדים את מס' מיניה ב-1400. הצומח הוא מדברי קיצוני ומקורו באזורי הסהרה, סיני וערב. החבל הסהרו-ערבי הינו הגדול ביותר בשטחו מבין החבלים הגיאוגרפים בארץ אך מס' המינים בו קטן.

האזור הסודני
בניגוד לאיזורים הפיטוגיאוגרפים האחרים, אין לאיזור הסודני כיום קשר ישיר ורציף לארץ ישראל. אולם מחמת הדמיון הרב במבנה חברות הצמחים הסודניות ותפוצתן יש הרואים גם בארץ חבל סודני מיוחד.
אקלימו טרופי. החורף יבש והקיץ גשום, בעוד שהטמפרטורות גבוהות באזור כולו כל השנה, הרי שכמות הגשמים השנתית נעה כאן מ-50 עד 1000 מ"מ. בשל החורף החם השורר בבקעת הירדן ובאזור מפרץ אילת, התרכזה כאן צמחייה של האזור הסודני. מספר הצמחים הטרופיים מטמעט ככל שמתקדמים צפונה, והוא מתאפס כאשר הוא מגיע לאזור קו הרוחב 32. על כן אין לדבר על חבל סודני בישראל אלא על רצועת חדירה של צמחייה סודנית, המוגבלת בארץ למקומות שבהם הטמפרטורות החורפיות הקיצוניות אינן יורדות מתחת לאפס, אלא לעיתים רחוקות.

לסיכום, גבולותיה של היחידות הפיטוגיאוגרפיות בארץ אינם נקבעים רק על פי המקום הגיאוגרפי של השטח, אלא גם על פי ההשתנות בגובה ובטמפ'. עם העלייה בגובה ישנה אמנם עלייה במשקעים, אך זו מלווה בירידה בטמפרטורות, בעלייה בהתאדות ובקיצור עונת הצמיחה. התוצאה היא שבהרים גבוהים נוצרים תנאים יובשניים, המאפשרים את התפתחותם של צמחים מיוחדים העמידים ביובש,קור וקרינה חזקה במקומות המושלגים. אך לא רק הגובה והטמפרטורה הם אלו שקובעים את גבולות החבלים הפיטוגיאוגרפים אלא גם סוג הקרקע.