הפרק השני:
מתאר את ראובן בן החמש-עשרה ואת קנאתו של נורי בו על התפתחותו המהירה. ראובן מגלה סימנים ראשונים של התבגרות מינית. יום אחד באה למחנה אמו של חזה מר-עולם. השומר לא מרשה לה להיכנס בנה מתחיל להכות את השומר.
דודה אולגה, אחת העובדות, ניצולת שואה, אשר איבדה את משפחתה
בשואה, מתערבת לטובת האם.
חלק מהנערים מועברים לקיבוצים נורי וחבריו חסרי סבלנות מתי הם יועברו.
יום אחד באים מדריכים מהקיבוץ על-מנת לקחת קבוצת עולים נוספת, נורי משכנעם לקחת אותו עם חבריו.

הפרק השלישי:
מתאר את הפגישה הראשונה שלהם עם הקיבוץ. הנערים והנערות יושבים מתוחים, אינם יודעים מה בדיוק מצפה להם. נורי מהרהר אודות אביו ואמו, מתחרט על ששיקר ואמר, שרק אביו דתי. כאשר הם הגיעו לקיבוץ הם מגלים שזיפים הם מתנפלים על העץ ו”מחסלים” אותו. עופר המדריך מספר להם שבקיבוץ אין בית-כנסת. בנוסף לכך הוא גם משנה להם את השמות. נורי ייקרא נמרוד. הצעירים מקבלים חדרים ומתפלאים, כמה הכול יפה ומסודר נורי פוחד מפני ריסוס נזכר בריסוס שעברו בבואם ארצה ובהשפלה הגדולה של אביו.
אחר-כך הם הולכים לחדר האוכל – הצעירים נבוכים מן האכילה לעיני כל חברי הקיבוץ המתבוננים בהם, כי הרגע הם הגיעו.

הפרק הרביעי:
מתאר את חווית העבודה הראשונה בקיבוץ. אין התלהבות ללבוש את בגדי העבודה ולצאת לעבוד.
כולם עובדים בקטיף, תחושה של בושה בקרב רבים מהנערים על העבודה הזאת. כמה מהנערים ברחו מהעבודה- עליהם לשנות את יחסם לעבודה.
המשך הפרק מתאר את הקושי של ביקורי בני משפחה מהמעברה אצל הצעירים בקיבוץ.

הפרק החמישי:
נורי מתנדב לעבוד בזבל, למרות שחבריו קוראים לו מטומטם.
נורי נפגש עם דולק, שהוא ניצול שואה, חלוץ מבוגר שוויתר על לימודי כימייה והלך להיות חקלאי פשוט. דולק מדבר על-כך שיהודים צריכים לעסוק בעבודת כפיים במהלך העבודה נורי נפצע מהקלשון, אך מנסה להסתיר זאת מחבריו. נורי גאה מאוד בעבודתו בזבל.

הפרק השישי:
מתאר את חווית המפגש בין הצעירים לבין התלמידים הוותיקים מהקיבוץ. מצול קורא להם בני-אלים. בעת האירוח הם מדברים בחופשיות, מתעלמים מנורי וחבריו כאילו הם לא קיימים. גם טיול משותף יוצר התנגשויות וריבים אלימים.

בפרק השביעי:
הצעירים לומדים מהי דמוקרטיה. הרצל, אחד הצעירים, נזכר בהפגנות בעיראק, הפגנות המעוררות בו התלהבות. מתקרב האחד במאי- יום העבודה, הצעירים אינם יודעים בדיוק נגד מי עליהם להפגין בחיפה סיסמאות הסוציאליזם אינן נקלטות במוחם.
מתואר גם עימות בין נורי לאבנר על השלטון בקבוצה.

בפרק השמיני:
מתואר עימות נוסף והפעם בנושא החופשות, במקרה זה נורי מייצג את הצעירים, הדורשים יותר חופשות. הם מתגעגעים למעברה- חופשות לו אינך מושגות בקלות ונורי כותב מכתב לעליית הנוער ומבקש יותר חופשות.
המדריכים, ובעיקר סוניה, כועסים עליו נורי אינו מקבל גיבוי למאבקו והוא מתאכזב מחבריו

בפרק התשיעי:
מנסה נורי להשוות בין אביו לבין דולק העובד בזבל. סוניה מזמינה את נורי לחדרה ומסבירה לו שממנו היא דורשת יותר מאשר האחרים. המטפלת אטקה מגלה, כי מישהו גנב פירות וירקות, נורי דורש שהגנב יגורש מן הקיבוץ, ראובן מודה שהוא גנב את הפירות והירקות ומחליט לעזוב.

הפרק העשירי:
מתאר, כיצד אטקה המטפלת הייתה בודקת את תרמילי
הצעירים לפני צאתם מן הקיבוץ לחופשה במעברה, וזאת כדי שלא יגנבו.
סוניה מצרפת לתרמילים חבילות שי להורים. הילדים אינם מסכימים לזאת וכועסים על אטקה.

פרק אחד-עשרה:
נפתח בתיאור משיכתו של יורם בן הקבוצה לנילי-מכנסיים. הקבוצה מכינה מחזה, חברי הקיבוץ לא מגיעים. מצול מציע לערוך חאפלה- מסיבה, הם מנגנים בעוד ובתוף ושרים שירי הווי על החיים. נורי נזכר בחגיגות העליזות בבגדאד.

פרק שנים-עשר:
נפתח בנאומה של סוניה על מורשת העבר שלה והמרד שלה. נורי וחבריו צופים בחידון מוסיקלי, המתנהל בין תלמידי הקיבוץ. נורי וחבריו לא מבינים את המוזיקה של המערב. נורי רוצה ללמוד את המוזיקה של האזורים שכל כך זרה לו.

פרק שלושה-עשר:
מתאר את הקשרים, שנוצרו בין מצול לבין רומנייה מבוגרת מעט יותר. נורי משתתף בחידון מוסיקלי עם תלמידי הקיבוץ. ומתאהב בניצה הבלונדינית וגם רוקד עמה, נילי-מכנסיים יוצרת קשר עם צביקה, בחור מן הקיבוץ. נורי עוקב אחר אהבתם. נילי-מכנסיים מתלהבת מבני-הקיבוץ ומתקרבת לעולמם.

בפרק ארבעה-עשר:
מגלה נורי, כי דולק הוא דוקטור לזבל אורגני והוא נוסע לקונגרסים בחוץ לארץ.
מצול בא לשמוע את דולק, המסביר לו את חשיבות מהפכת עבודת הכפיים. מצול איננו משתכנע, הוא מעדיף מסורת על מהפכה וחושב שדולק הוא מג’נון, משוגע.

בפרק החמישה-עשר:
רומזת נילי-מכנסיים לנורי על בעיות בינה לבין צביקה,
נורי חושב שצביקה עזב אותה, בסוף מתברר שנילי-מכנסיים בהריון. נורי אינו מאמין, שנער מהקיבוץ יתחתן עם נערה מצפון עיראק.

בפרק שישה-עשר:
נודע לקבוצה שנילי בהריון. הבנים דורשים לסלקה מהחברה והבנות מגלות שמחה לאיד וגם קנאה. יחד עם סוניה נורי נוסע למעברה לפגוש את הוריה של נילי ולבשר על נכונות של צביקה לשאת אותה לאישה, האב לא מסכים ומתאבל. לאחר זמן-מה נערכת החתונה האב מתפייס, כאשר מובטח לו, כי הילד ייקרא על-שם אביו.

פרק שבעה-עשר:
מתאר את ראשית הניסיון החדש של הקיבוץ, “קריית אורנים” לחדור למעברה, לפרוץ פנימה. הקיבוץ מחליט לשלוח את נורי למעברה מפני שהוא מכיר את המציאות שם. נורי חוזר למעברה, זו מעברה אחרת. נורי יוזם פגישה בין המעברה לבין נציגי הקיבוץ. הנשים מהמעברה כועסות על לבוש הבנות. נורי מספר להם על עצמו ומרכך את התנגדותם.

פרק שמונה-עשר:
מתאר את ניסיונו של נורי להדריך במעברה.
נורי מחליט לערוך פגישה נוספת והפעם בקיבוץ.
נחצ’ה המדריך פותח בנאום, ואז מישהו מהמעברה מפסיק אותו בדבריו: “רוצים לאכול!” ילדי המעברה וילדי הקיבוץ מתנפלים על הכיבוד לאחר מכן מתרחקים אלה מאלה. כולם מאוכזבים. המפגש נכשל.
פרק תשעה-עשר: מתאר את חווית האהבה הראשונה של נורי. הוא מוותר על ניצה אשר דוחה אותו.
כעת מגיעות לקיבוץ שלוש נערות עולות מפולין, וביניהן ורה היפה.
נורי מתאהב בה מהרגע הראשון.

בפרק עשרים:
מזמינה סוניה את נורי לחדרה היא דורשת ממנו ומחבריו הגשמה.
רק אם הם יקימו קיבוץ במקום כלשהו, הם יוכיחו לעצמם ולקיבוץ, שהם מסוגלים לכך. נורי מתלבט, הוא מרגיש כי לא יוכל לעשות זאת. נורי נואם בטקס ה- 50 של הקיבוץ. דבריו על ילדי הקיבוץ מעוררים כעס רב. הצירים רוצים לחזור אל המעברה כל אחד וסיבתו הוא. נורי מתכנן לא לחזור לקיבוץ.

בפרק עשרים ואחד:
הנושא את שם הספר מתאר את החזרה למעברה.
אבו ג’ מיל ג’מלתו יושב בדרך מחכה לנדבה. נורי נזכר כיצד היה גורלו של זה מפואר בהיותו בבגדאד וכיצד הדרדר כאן. הוריו של נורי מקבלים אותו בהתלהבות. נורי מוציא את התרנגול, אמו כועסת ואומרת כי זו טריפה. לא שוחט שחט את התרנגול. הם זורקים את התרנגול. משפחתו שואלת על חיוו בקיבוץ. נורי שותה תה ונרדם. בחלומו הוא רואה תרנגול כרות ראש.

משימות:

1. אוטוביוגראפיה- אוטוביוגראפיה היא תולדת חיי אדם הכתובות בידי עצמו. האוטוביוגראפיה שואפת לרמה אומנותית גבוה מאוד , מטרתה לחשוף את אישיות הכותב ולעצב דמויות ספרותיות על רקע חברתי, אנושי, פוליטי ותרבותי רחב ככל האפשר.
את היסודות האוטוביוגרפים ניתן למצוא ביצירות שונות ולפעמים האוטוביוגראפיה מקבלת צורת יומן או אוסף מכתבים.

רומאן- יצירה אפית ארוכה מן הרגיל בתחום הספרות . הרומן התפתח מן הנובלה ומן הסיפור הקצר , אורכו ארוך לפעמים ואפילו יכול להגיע למאות או אלפי עמודים , המאפשרים פיתוח סיעוף העלילה , ריבוי הדמויות ועיצובן , חריגה מגבולות הזמן והמקום, שילוב תיאורים ,חלומות וכו..
רומאנים בספרות מתחלקים על פי כמה נושאים : זרמים בספרות- (ריאליסטי , זרם תודעה וכו..) , על פי נושאים ותכנים-( אהבה, מלחמה, מין, מוסר חינוך וכו ) ועל פי אופי הכתיבה- (פילוסופי דימיוני וכו) לכן יש הרבה סוגים שונים של רומאנים.
יסודו של הרומאן דומה לזה של המחזה העיקר הוא הקונפליקט בדרך כלל ברומאן הקונפליקט בנוי על הגיבור הראשי .
הנושא הראשי של הרומן הוא מערכת יחסי אהבה אבל אין להגדיר רומאן כסיפור אהבה .בימנו התפתח הרומאן שסימניו הם : הפנמה, דיבור פנימי, זרם התנועה וכו..
עוד סימן לרומאן המודרני הוא “דמותו של האנטי גיבור” חסר אונים , נרדף, מדוכא ומסוכסך עם עצמו.

2. האירוע שהכי “התרשמתי ” הוא שגנבו לנורי את התיק בפרק א’
הושפעתי מהקטע ש”רמי האדום” גנב לנורי את תיק הגב שלו,
נורי רץ למדריכים וסיפר להם ש”רמי האדום” גנב לו את תיק הגב, וכעבור זמן כשנורי חזר לצריף שלו “רמי האדום” ועוד ילדי קיבוץ אחרים באו “רמי האדום” הסתכל על נורי והלך ואז כל החברים שרמי הביא איתו התנפלו על נורי הפילו אותו ארצה בעטו בו בחוזקה ומישהו אמר לנורי אם תגיד למדריכים נהרוג אותך.
הקטע הזה השפיע עלי רגשית מפני שכל מי שגונב לך משהו אישי אז זה מאד מעליב (בעיקר שאתה יודע מי זה), אני מבין את נורי שלא הלך אחרי שהרביצו לו למדריכים כי הוא פחד שיעשו לו את זה עוד הפעם ואפילו יותר גרוע.

3.
פירוש לכפרה, כפרות מתוך מילון אבן שושן-
1. סליחה, על חטא.
2. קורבן כיפורים, קורבן לביטול החטא.
3. תמורה תחליף.

כפרות:
מנהג בערב יום הכיפורים (דוגמא): אני כפרתי יבוא עלי העונש שהוא ראוי לו (לשון חיבה והגנה מפני עין רעה).
לכפרות- לשווא(עממי).

“תרנגול כפרות”- אחותי נסעה לפני שנתיים לחברה שלה שגרה בצור הדסה (ישוב קהילתי ליד ירושלים), שם היא ראתה בערב יום הכיפורים את שכניה של חברתה לוקחים תרנגול ביד ימין ומסובבים אותו מעל לראש שלוש פעמים ואומרים כמה פסוקים.

“תרנגול כפרות” הקשר בין היצירה לכותרת

תרנגול כפרות זהו שמו של הפרק האחרון וכן שמו של הספר.
בפרק האחרון מביא נורי לביתו שבמעברה כאות תודה מהקיבוץ תרנגול שחוט אך הוריו של נורי לא מקבלים את המתנה משום שהיא אינה כשרה.
דחיית התרנגול מסמנת את דחיית הקיבוץ ואת דחיית דרך החיים אשר הם חיים שם.
עוד פירוש לקשר של שם הספר לעלילה הוא היותו של נורי הקורבן בין חבריו או היותם של חברת הנוער קורבן של ההורים .

4. נילי (“נילי-מכנסיים”) –

אני בחרתי בנילי בגלל שהיא דמות מיוחדת ושונה , בחלקים מהסיפור הזדהיתי איתה במעשיה ובהרגשותיה .
נילי ילדה מרדנית , חברותית ומיוחדת היא מנסה להשתלב בחברה גם אם זה כרוך אצלה במאמצים ובהקרבות ואפשר לראות את זה בכמה קטעים בסיפור למשל:
באותה תקופה של הסיפור לא היה מקובל שבנות ילבשו במכנסיים קצרים והיא בכל זאת רצתה, למרות שכולם אמרו לה שזה לא מקובל שבנות ילכו עם מכנסיים קצרים.
עוד דוגמא לכך אפשר לראות בסיפור שמתי שנילי עוברת לקיבוץ היא מנסה להיות כמו המקומיים ולא כמו העירקים בני העדה שלה.
דוגמא נוספת שאפשר לראות בסיפור שבאתה תקופה לא היה מקובל אצל העירקים הדתיים שבנות יהיו עם בנים לפני החתונה ונילי הייתה עם צביקה שהוא היה קיבוצניק “אזורי” וחילוני ששכב איתה לפני החתונה.

5. הגדרה: קונפליקט הוא מצב של בעיה או ויכוח של שני צדדים או יותר.
הקונפליקטים העיקריים שעולים מן הסיפור הם:

1. הקונפליקט בין נילי לבין החברה הדתית העירקית על אהבתה לצביקה כי לפי ההלכה אסור לבת לשכב עם גבר ולהיכנס להריון לפני החתונה.

2. הקונפליקט בין בוזוגלו הדתי לקיבוץ החילוני שאין בו בתי כנסת.

3. הקונפליקט בין נורי לבין עצמו שהוא לא החליט לאיזה קבוצה הוא רוצה להשתייך (אם הוא רוצה להשתייך לחברה הקיבוצית או להשתייך לחברה שלו העיראקית מהמעברה) .

4. הקונפליקט של הילדים שמתקשים לעשות את עבודות הקיבוץ
ומרגישם מקופחים.