סיכום בתרבות ישראל על חג פורים:
בי”ג באדר צמים – הצום נקרא תענית אסתר.
אסתר וכל היהודים צמו כדי לבטל את הגזרה של המן.
חז”ל קבעו שנצום יום אחד
בכל הערים בפרס תמה הלחימה בי”ד באדר ולכן כל היהודים חגגו ביום הזה.
בעיר הבירה – שושן, היהודים המשיכו להילחם עד ט”ו באדר ולכן חגגו למחרת בט”ו.
חז”ל קבעו שבדורות הבאים, הערים המוקפות חומה (כמו ירושלים) יחגגו גם בט”ו.
בפורים צריכים לקיים את ארבע מצוות הממים:
1. מגילה – קוראים את מגילת אסתר פעמיים בערב ובבוקר שלמחרת
2. משלוח מנות – מצווה לשלוח מנות איש לרעהו – המתנות מורכבות מאוכל בלבד.
3. מתנות לאביונים – חז”ל הדגישו שגם ביום שאדם שמח וחוגג אסור עליו לשכוח את העניים ולכן הם קבעו לתת צדקה לעניים.
4. משתה – מצווה לערוך סעודה גדולה, כדי להדגיש את הקיום הפיזי למרות הפור של המן.
פורים הוא אחד מחמשת החגים הלאומיים
