אנדרטת שיירת יחיעם
האנדרטה מצויה ברחבה עגולה מאבן מסותת.
בשנות ה-60 החליטה המועצה האזורית להפוך את המקום לאתר הנצחה, שבו ישוחזר קרב השיירה. נוסף לאנדרטה כוללים מרכיבי האתר קיר זיכרון מבטון מפוסל, העולה מן הקרקע, ועליו תבליט של מפת יישובי האזור ומיקום השיירה ביום הקרב. בקיר יש מגרעת, ודרכה נשקפות עמדות הערבים בבבית הקברות המוסלמי, אשר מהן הותקפה השיירה.
בקצה הקיר קבוע לוח, ובו חקוק תיאור הקרב:
“אביב תש”ח. שבט, ט”ז באדר ב’ 27.3.48. צהרים. שיירה יוצאת אל יחיעם המנותקת. אי עברי בלב אויב. תשעים לוחמים אנשי ההגנה מחטיבת “כרמלי” גדוד 21. מנהריה עד לכאן קצרה הדרך. הכביש צר ומפותל. והנה המחסומים – גבול הדממה. אש. מבית הקברות המוסלמי אש מכל עבר. בתווך – שבעה כלי רכב ובהם תגבורת, חומרי ביצורים ומזון. אנשי הכנופיות וכפריים חמושים עטים על השיירה לכתר אותה למות. והם רבים מספור. אכזר היה הקרב. מעטים מול הרבים. פורץ-המחסומים הבודד ובו נפגעים מבקיע ליחיעם. ששה כלי רכב ולוחמיהם מכותרים. משוריין נוסף נחלץ ומנסה לחזור אך נפגע ומתהפך. מספר הנפגעים רב. מעטים נותרים שלמים. ועת ערב דולקות חמש אבוקות. ארבעים ושבע גוויות פזורות בצידי הדרך להיות למשיסה ולבז. החיים נסוגים לבסיס בפקודה. לוחם יחיד מביא אל יחיעם את בשורת השיירה. ירח מלא של מחצית החודש… בערב שבת ה’ האייר, קמה מדינת ישראל”.
מרכיב נוסף באתר הוא שחזור המקום שבו התחולל הקרב: על קטע מן הכביש הישן מוצבים מחסומים, משוריינים שרופים, ובהם מרותכים כלי משק, ועמדות משוחזרות של הערבים.
קיר אבן, המוליך אל האנדרטה הקיימת הנישאת כעמוד זיכרון, ומדרגות גישה לרחבת האנדרטה יוצרים שלמות של כל מרכיבי האתר.
יחיאל ערד, חבר קיבוץ סער שאחיו היה בין הנופלים, תכנן את האתר, והוא נחנך 21 שנה לאחר הקרב, בחודש מרס 1969.
אתר הנצחה ללוחמים, שנפלו במלחמת העצמאות בצאתם לעזרת קיבוץ יחיעם הנצור.
מקום האתר כ-300 מטר מדרום לצומת כברי, במקום שבו הטמינו הערבים מארב לשיירה של חטיבת “כרמלי”, שניסתה להגיע ל ביום ט”ז באדר ב’ תש”ח.
בקרב זה נפלו 47 לוחמים.
תחילתו של האתר באנדרטה גבוהה, הבנויה משלושה עמודים היוצרים צורת כוכב. בין השניים מהם נתון לוח שיש, ועליו סמל צה”ל, ועל לוח נוסף חקוקים דברים אלה: “לשם ולתהלה לפורצי הדרך ולמגינים האמיצים שריון מקום זה בדמם בחושם לשחרר את יחיעם הנצורה ביום ט’ שבט תש”ח, י”ב תמוז וביום ט”ז אדר ב’ תש”ח. זכרם לא ימוש לעד”. מתחת לכתובת שמות 69 הנופלים, ובהם 47 הלוחמים שנפלו בט”ז באדר ב’.
האנדרטה מצויה ברחבה עגולה מאבן מסותת.
בשנות ה-60 החליטה המועצה האזורית להפוך את המקום לאתר הנצחה, שבו ישוחזר קרב השיירה. נוסף לאנדרטה כוללים מרכיבי האתר קיר זיכרון מבטון מפוסל, העולה מן הקרקע, ועליו תבליט של מפת יישובי האזור ומיקום השיירה ביום הקרב. בקיר יש מגרעת, ודרכה נשקפות עמדות הערבים בבבית הקברות המוסלמי, אשר מהן הותקפה השיירה.
בקצה הקיר קבוע לוח, ובו חקוק תיאור הקרב:
“אביב תש”ח. שבט, ט”ז באדר ב’ 27.3.48. צהרים. שיירה יוצאת אל יחיעם המנותקת. אי עברי בלב אויב. תשעים לוחמים אנשי ההגנה מחטיבת “כרמלי” גדוד 21. מנהריה עד לכאן קצרה הדרך. הכביש צר ומפותל. והנה המחסומים – גבול הדממה. אש. מבית הקברות המוסלמי אש מכל עבר. בתווך – שבעה כלי רכב ובהם תגבורת, חומרי ביצורים ומזון. אנשי הכנופיות וכפריים חמושים עטים על השיירה לכתר אותה למות. והם רבים מספור. אכזר היה הקרב. מעטים מול הרבים. פורץ-המחסומים הבודד ובו נפגעים מבקיע ליחיעם. ששה כלי רכב ולוחמיהם מכותרים. משוריין נוסף נחלץ ומנסה לחזור אך נפגע ומתהפך. מספר הנפגעים רב. מעטים נותרים שלמים. ועת ערב דולקות חמש אבוקות. ארבעים ושבע גוויות פזורות בצידי הדרך להיות למשיסה ולבז. החיים נסוגים לבסיס בפקודה. לוחם יחיד מביא אל יחיעם את בשורת השיירה. ירח מלא של מחצית החודש… בערב שבת ה’ האייר, קמה מדינת ישראל”.
מרכיב נוסף באתר הוא שחזור המקום שבו התחולל הקרב: על קטע מן הכביש הישן מוצבים מחסומים, משוריינים שרופים, ובהם מרותכים כלי משק, ועמדות משוחזרות של הערבים.
קיר אבן, המוליך אל האנדרטה הקיימת הנישאת כעמוד זיכרון, ומדרגות גישה לרחבת האנדרטה יוצרים שלמות של כל מרכיבי האתר.
יחיאל ערד, חבר קיבוץ סער שאחיו היה בין הנופלים, תכנן את האתר, והוא נחנך 21 שנה לאחר הקרב, בחודש מרס 1969.
