החומר הכימי שממנו בנוי קרום התא.
הפוספוליפידים בנויים משני חלקים:
ראש= O
זנבות=/
והם מסודרים כך שהראש תמיד יפנה כלפיי הנוזל מכיוון שהזנבות הם חומרים
שדוחים מים .(Hydrophobic)
דוגמא:
OOOOOOO => אלו הם הראשים
/ / / / / / / => אלו הם הזנבות
/ / / / / / /
OOOOOOO
דיפוזיה-
פעפוע (בלועזית = דיפוזיה) הינו מעבר של חומר ממקום שבו יש ריכוז גבוה למקום בו יש ריכוז נמוך כדי להשיג שוויון ריכוזים ז”א שהריכוז של החומר באזור מסוים שווה לריכוז החומר במקום אחר.
אוסמוזה-
תנועה של מים דרך קרום בררני על פי מקום בו ריכוזם גבוה למקום בו ריכוזם נמוך,
במילים אחרות מעבר מים דרך קרום בררני ממקום שיש בו ריכוז מומסים גבוה למקום בו ריכוז המומסים נמוך.
תעלות יונים-
הן דוגמאות לחלבון הובלה בעל נקב במרכז דרכו יכולים לזרום יונים מסוג מסוים.
כיוון הזרימה משתנה בהתאם למפל הריכוזים.
נשאים-
נשאים הם גם חלבוני הובלה שנמצאים בקרום התא ומסוגלים להעביר מולקולות גדולות.
במולקולה נקשרת בצד אחד של הממברנה (קרום התא), לאחר הקישור הנשא משנה את המבנה שלו ומעביר את המולקולה דרכו לצד השני של הממברנה, לאחר מכן הנשא חוזר למצב המקורי.
משאבות-
משאבות הן עוד חלבוני הובלה שמעבירות יונים או מולקולות גדולות מצד אחד של הממברנה לצד השני נגד מפל הריכוזים (ממקום בו הריכוז נמוך למקום בו הריכוז גבוה).
לצורך התהליך המשאבות משתמשות באנרגיה כימית.
ATP- Adonizin Tri Phosphate.
משאבת נתרן אשלגן-
משאבת נתרן אשלגן שואבת אשלגן לתוך התא ונתרן אל מחוץ לתא, שניהם נגד מפל הריכוזים שלהם ע”י שימוש באנרגיה מפירוק ATP.
כתוצאה מכך נוצר מפל ריכוזים של נתרן מחוץ לתא פנימה, את המפל הריכוזים של הנתרן מנצלות משאבות אחרות ע”י כך שהן מכניסות נתרן פנימה לתוך התא בכיוון מפל הריכוזים שלו, ובאנרגיה שמתקבלת מהכנסתו הן משתמשות כדי לשאוב חומר אחר נגד מפל הריכוזים שלו.
בלענות-
בלענות זה מנגנון בו תאים יכולים להכניס לתוכם גוף גדול שנמצא מחוצה להם.
במנגנון זה בהתחלה התא הבולע מקיף את הגוף שהוא רוצה לבלוע ובסופו נכנס הגוף הזר לתוך התא כשהוא מוקף בחתיכה מקרום התא.
היחס בין נפח לשטח פנים-
לתאים יש גודל מסוים והגודל הזה נקבע ע”י היחס בין הנפח ושטח פנים.
התא יכול להמשיך לגדול אבל הגדילה תצריך יותר משאבי קיום כמו מזון ואוויר וכו’…
למרות שהתא יכול להמשיך לגדול הגדילה שלו לא תהיה אחידה ז”א למשל כשהנפח יגדל אז גם השטח פנים יגדל אך לא באותו יחס כמו מקודם.
לדוגמה:
אם היחס הקודם היה יח’ נפח לכל 10 יח’ שטח פנים אז היחס הבא יהיה קטן יותר (יח’ נפח לכל 5 יח’ שטח פנים למשל) וכך הלאה.
