דמוגרפיה:
בגלל השיפור באיכות המזון, המצאת התרופות והחיסונים, כמות היהודים הייתה ממש גדולה ומשמעותית עד המאה ה-19 היו כ-3 מיליון יהודים, בסוף המאה ה-19 הגיעו ל-10 וחצי מיליון עקב זה הם התחילו לעזוב את פולין ורוסיה( שברוסיה היו רוב היהודים) והתחילו להגר לארה”ב וזה בגלל ששם חשבו שלא יירדפו אותם- ארץ דמוקרטית שרובה מהגרים, החינוך שם היה טוב והתחבורה החדשה איפשרה ההגירה טובה ונוחה יות ומכיוון ששם יכלו לשפר את מצבם הכלכלי- קידום כלכלי אך בנוסף קידום חברתי.
כלכלי:
במאה ה-19 מתרחשים שינויים בתעסוקה של היהודים ובמעמדם החברתי.מזרח אירופה(פולין ורוסיה) הגבירו את התעשייה וכך יהודים היו פועלים ההשכלה התרחבה וכך יהודים עסקו במקצועות חופשיים. בעקבות תוכניות של השלטון הרוסי שביקש לשלב את היהודים במקצועות פרודוקטיביים(עיסוק מסחרי) יהודים פנו לעסוק בחקלאות. רוב יהודי מזרח אירופה עדיין חיו בקשיים כלכליים בצפיפות רבה ועסקו בעסקי אוויר, המאלכה והתעשייה הזעירה יהודים משצלטים על תחומים אלו.
מערב אירופה: רוב יהודי מערב אירופה עברו מן הכפר אל העיר במהלך המאה ה-19 בשל האמנסיפציה במערב אירופה יהודים רבים השתלבו במקצועות חופשיים בעיקר במסחר. בעלי הון ותעשיינים גדולים(חברת חשמל) הייתה בבעלות יהודית כך גם חברות נשק, לתעשיות כימיות ולעיתונות
חינוך:
1. לימודים בבתי ספר כללים: הורים יהודים החלו לשאוף להקנות לילדיהם השכלה כללית, וילדים יהודים החלו ללמוד במוסדות להשכלה כללית. הצטמצם מספרם של מוסדות החינוך היהודי המסורתי כמו הישיבה והחדר.
2. השכלה גבוהה: האמנסיפציה אפשרה ליהודים ללמוד באוניברסיטאות ולרכוש מקצועות חופשיים.
מעמד חוקי משפטי:
החל באירופה תהליך הדרגתי של אמנסיפציה.התהליך שהחל בצרפת התפשט בהדרגה למערב אירופה ולמרכזה, ובמדיה מוגבלת גם למזרח אירופה. תהליך האמנסיפציה הביא להשוואת הזכויות הפוליטיות והמשפטיות של היהודים ולביטול ההגבלות שהוטלו עליהם במסגרת החוק, כגון איסור על מגורים של יהודים במרכזי הערים הגדולות, הגבלות לימודים באוניברסיטאות ועוד.
מעמד הקהילה:
האמנסיפציה והשיוניים שחלו בעקבותיה- כמו תהליך העיור והשינויים בתעסוקה, בחינוך ובהשכלה- גרמו להתרופפות מעמדה של הקהילה היהודית, שעד אז הייתה גורם ארגוני ומלכד של החברה היהודית. שינוי זה נבע מן הסיבות הבאות:
1.בעבר היה היהודי תלוי בשירות הקהילה. עם המעבר לערים הוחלפה תלות זו בתלות בשירותים שסיפקו הרשות המקומית או הממשלה. המעבר לעיר ניתק את התלות של היהודי בחברה ובקהילה היהודית גם מבחינה כלכלית. בעבר,כשיהודי היה נתקל בקשיים כלכליים הוא היה תלוי בפתרון בעיותיו הכלכליות בסיוע של ועד הקהילה. עם המעבר של היהודים אל הערים הגדולות והשתלבותם בתעשייה, במסחר ובמקצועות החופשיים, החל היהודי להתמודד עם בעיותיו הכלכליות במסגרת החיים המודרניים, למשל באמצעות פנייה לבנק.
עם זאת, רוב היהודים-ללא הבדלי מעמד או עיסוק-המשיכו לשמור על הקשר עם בית הכנסת.
תרבות:
1. התבוללות: יהודים החלו לאמץ את התרבות הכללית. תהליך זה קיבל ביטוי באימוץ מנהגים נוכריים, בשימושבשפת המקום ועוד. פילוסופיים יהודים במערב אירופה התקבלו בחברה הנוכרית כהוגי דעות.
2. התרחקות מהדת: התפתחה תופעה של נישוי תערובת. יהודים נטשו את הלבוש היהודי המסורתי והחלו להתלבש כמנהג המקום.
3. משכילים יהודים: משכילים יהודים במערב אירופה שאפו לההכניס שינויים בדת היהודית ולהתאים את מנהגי היהדות לעולם המודרני.
. עיקרי הספר הלבן ה-2 של פספילד:
* בתחום המדיני יש לממשלת המדנט התחייבויות כפולה כלפיי העם היהודי וערביי א”י. לכן יש להקים בא”י מועצה מחוקקת שתייעץ לממשלת בריטניה ותיהיה מורכבת מנציגי היישוב היהודי לפי החלק הייחסי של הערבים והיהודים באוכלוסייהץ
* בתחום העלייה והתעסוקה תותר כניסתם של יהודים לא”י בהתאם ליכולת הקליטה שך המשק הערבי(כל עוד תיהיה קיימת אבטלה בקרב הערבים לא תותר עליית עולים לא”י).
* בתחום הקרקעות נאסר על יהודים לרכוש קרקעות חדשות עד שתיתבצענה תוכניות הפיתוח החקלאי שעליהם המליצה ועדת הופ- סימפסון.
הספר הלבן מהווה נסיגה ממדיניותה של בריטניה כלפיי התנועה הציונית בכך שהספר הלבן השני ביקש להקפיא את הישוב היהודי להפסיק את צמיחתו במס’ האנשים ובכמות הקרקעות כדי שישאר מיעוט שתלוי בחסדי הבריטים והערבים. בספר הלבן חלה נסיגה נוספת בהבטחותיה של בריטניה לתנועה הציונית והתרחקות מהצהרת בלפור.
10. המלצות ומסקנות ועדת הייקראפט:
* שם השופט שעומד בראש החקירה הוא הייקראפט
1. הגורם למאורעות היא תחושת התמרמרות של הערבים כלפי היהודים מסיבות פולטיות וכלכליות הקשורות לעלייה היהודית. הערבים חוששים כי הם עלולים להיהפך למיעוט בא”י וטוענים כי העולים לארץ הם קומוניסטים מסוכנים ולכן יש לצמצם את העלייה היהודית לא”י כי הערבים לא יפסיקו את אלימותם. כמו כן הערבים מרגישים מקופחים משום שדרישותיהם המדיניות לא מולאו.
שאלה 5
מוסדות ההסתדרות הציונית:
מייסדים- מארגנים:
1. הקונגרס הציוני-
* הקונגרס הציוני הוא הגוף העליון של ההסתדרות הציונית. נציגיו נבחרים ע”י כל האנשים המשלמים דמי השתתפות בתנועה הציונית.
* הקונגרס מתכנס בתחילה מידי שנה ושנה ואח”כ מידי שנתיים.
* הקונגרס הוא המוסד העליון שתפקידו לקבוע את מדיניות ההסתדרות הציונית.
* הקונגרס הוא המוסד העליון הקובע את החוקים ואת התקציב.
* הקונגרס בוחר את מוסדות ההסתדרות הציונית, הוא מאשר את פעולותיהם וגם מבקר את פעולותיהם.
2. ועד הפועל הציוני-
* חבריו נבחרים ע”י הקונגרס
* מספר חבריו בין 25-20
* הוא הגוף האחראי לביצוע החלטת הקונגרס
* הועד הפועל בין כינוסי הקונגרסים
3. ועד הפועל המצומצם-
* הוא נבחר ע”י הועד הפועל הציוני
* הוא מונה כ-7 חברים
* בראשו נבחר לעמוד הרצל
* הוא אחראי לכל המגעים והפעולות השוטפות של ההסתדרות הציונית
מוסדות מיישבים:
1. הקרן הקיימת-
* גוף הרוכש אדמות בא”י
* הקרן הקיימת קמה בשנת 1920 והפכה לגוף המממן עלייה והתיישבות
* קרן זו סייעה במימון העולים לא”י של עולים חסרי כל- ולא רק במימון של רכישת הקרקעות
2. משרד הארצישראלי-
* הוקם ביפו מטעם ההסתדרות הציונית- הקמת משרד זה מראה על חיזוק הקשר בין ההנהלה הציונית לבין הישוב בא”י
* משרד הארצישראלי הוא זה שאחראי על תוכניות ההתיישבות ועל ביצועם
3. חברת הכשרת הישוב-
* ב-1908 המשרד הארצישראלי יזם את הקמת חברת הכשרת הישוב- תפקידה של חברת הכשרת הישוב היא לרכוש אדמות עבור מימוש ההתיישבות
* חברת הכשרת הישוב הייתה הגוף המממן את צורות ההתיישבות ( שתוכננו ע”י המשרד הארצישראלי)
מוסדות מממנים:
1. אוצר התיישבות היהודים- קובע את המדינות הכלכליות של ההסתדרות הציונית
2. בנק אנגלו – פלשתינה- המוסד הכספי של ההסתדרות הציונית בארץ
3. קרן היסוד- ממנת העלייה וההתיישבות בא”י.
מסגרות ארגוניות:
עלייה ראשונה:
המוסדות הארגוניות שפעלו בזמן העלייה הראשונה היה משטר האפוטרופוסים של ברון רוטשילד שהתנהל ע”י פקידים שהיה עליהם לנהל את חיי המושבות ולכלכל אותם- המטרה הייתה ליצור יין באיכות טובה ולמכור במחיר גבוה יותר. שיטתו של הברון יצרה מערכת שירותים מפותחת(בסביבה שבה היה חסר שירותים וביטחון כלכלי), הברון סיפק גם הגנה משפטית למושבות(לאחר ששילם שוחד לשלטונות), הברון רכש אדמות רבות בעבר הירדן ובגולן(בהם התבצעו נסיונות התיישבות).
פעילותו הכלכלית של הברון הייתה מגוונת- הוא השקיע בכרמים ובשני ייקבים גדולים, השקיע גם בתעשייות(בשמים, גידול תולעי משי, כותנה ועוד), השקיע בהכנת תשתיות- משאבים קיטר, קידוח ועוד.
עלייה שנייה:
המסגרות הארגוניות שפעלו בזמן העלייה השנייה- הוקם המשרד הארץ ישראלי ביפו מטעם ההסתדרות הציונית והוא הביטוי החשוב ביותר לניצחונה של הציונות היסנטטית- הקמת משרד זה מראה על חיזוק הקשר בין ההנהלה הציונית לבין היישוב הארץ ישראלי היהה ממונה על פעולות ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, היה ממונה על תכנון התיישבות, הקים את החוות החקלאיות שהכשירו צעירים לעבודה החקלאית ואנשיו פיתחו את החקלאות המודרנית, סייע בהקמת יישובים חקלאיים לשכונות עירוניות, ייזם את הקמת חברת הכשרת היישוב שתפקידה היה לרכוש אדמות עבור מימוש ההתיישבות. המשרד הארץ ישראלי היה גוף המתכנן את צורות ההתיישבות, צורות חדשות וחברת הכשרת היישוב הייתה הגוף הממן את אותן צורות ההתיישבות.
הוקמה קרן היסוד שהפכה גם היא לגוף הממן עלייה והתיישבות. קרן היסוד סייע במימון העלייה לא”י של עולים חסרי כל.
שאלה 11.
עיקרי 14 נקודות ווילסון:
1. הסכמי שלום גלויים, הדיפלומטיה תתנהל באופן באופן גלוי ותיהיה פתוחה בפני דעת הקהל.
2. חופש מוחלט של השיט בימים, מחוץ למים הטריטוריאלים בימי שלום ובימי מלחמה מלבד כאשר הים נסגר כולו או בחלקו ע”י פעולה בינלאומית.
4ץ האטת מרוץ החימוש-
הפחתת מרוץ החימוש העולמי תוך חתירה לערבויות בינלאומיות, והאטתו עד לרמת שמירה על הביטחון הפנימי.
5. חלוקה צודת ואובייקטיבית וגלוייה של כל התביעות הקולוניאליות.
10. לעמי האימפריה האוסטרו הונגרית תינתן הזדמנות חופשית ומתאימה להתפתחות עצמית.
11 .נסיגה משטחי רומניה, סרביה ומונטגרו( הבלקן). סרביה תקבל מוצא לים.
13. תקום מדינת פולים העצמאית אשר תכלול את האוזרים שבהם כבר יושבים פולנים ואלה יקבלו מוצא בטוח לים ואשר חירותם הפוליטית והלכלית ולשמות טריטוריאלית יובטחו ע”י חבר הלאומים.
14 .הקמת איגוד מרצון המדינות תחת הסכמים מיוחדים במטרה לשמור על ערבות והעצמאות הפפוליטית של מדינות קטנות וגדולות כאחד.
