1. העלילה/ סיפור המעשה
2. מידות
3. מחשבה
4. סיגנון דיבור
5. נעימה
6. חיזיון
1. העלילה- העלילה מורכבת מכמה מאפיינים:
א. נעלה- העלילה מתעסקת בנושאים גבוהים וחשובים- אנטיגונה באה ממעמד חשוב (נסיכה).
ב. שלמה- יש לעלילה התחלה, אמצע וסוף, היא מצומצמת בלי חלק מיותר- "אנטיגונה" הוא מחזה קצר בו מופיעים כל חלקיו.
ג. בעלת שיעור מסויים- "אנטיגונה" הוא מחזה שעורך כ-24 שעות.
הגיבור הטרגי (אנטיגונה) במחזה זה יש לו מספיק זמן לעבור מהצלחה לכישלון (אנטיגונה הצליחה לקבור את אחיה פולינקס למרות הצו המלכותי שהמלך חקק אך לבסוף מתה).
באנטיגונה קיים רצף ברור של הארועים והצופים או הקוראים במחזה זוכרים את ההתחלה.
ד. השפה- השפה במחזה "אנטיגונה" היא שפה גבוהה.
המחזה מלווה בשירה ובנעימה.
ה. הנפשות במחזה "אנטיגונה" פועלות בדרך דרמתית.
הדברים במחזה "אנטיגונה" קורים על הבמה.
כל מה שמתרחש במחזה קורה על הבמה ולא מספרים לנו על המתרחש פרט לדברים הנוגדים את האסטטיקה היוונית (מוות, רצח, פציעה).
2. מידות:
מידה מוסרית- מידת בחירה.
אנטיגונה בחרה לקבור את אחיה פולינקס למרות החוק שחוקק המלך קראון.
למרות שאנטיגונה ידעה את התוצאות שעלולות להיגרם מהבחירה שבחרה וביצעה היא בכל זאת המשיכה- זה מה שהופך את אנטיגונה לגיבורה טרגית.
מידה מתאמת- אנטיגונה היא מהמעמד הגבוה והחשוב (נסיכה).
מידה עקבית- אנטיגונה נישארת לכל אורך המחזה גאוותנית, עקשנית ויהירה.
3. המחשבה- "אנטיגונה" הוא מחזה הגיוני.
כאשר אנטיגונה מבקשת את עזרתה של איסמנה, איסמנה מסרבת מפני שמפחדת ומפני שיודעת שמעמד הנשים בתקופה זו הוא מעמד נמוך והיא ואנטיגונה אינם יכולות להשפיע הרבה.
4. סיגנון דיבור- ב"אנטיגונה" השפה מליצית וגבוהה בעלת חרוזים.
הטקסט הוא חוייתי- ריגשי המביע שימחה, כעס, עצב וכדומה.
5. נעימה- כל אורך המחזה מלווה במוזיקה.
6. חיזיון- ב"אנטיגונה" הדברים מתרחשים על הבמה ולא מספרים לנו עליהם פרט לרצח, מוות וכדומה- תפקיד המקהלה.
אחדות מקום- נובעת ממאפייני העלילה.
המחזה "אנטיגונה" מתרחש רק במקום אחד (לפני שערי הארמון).
הגיבור הטרגי:
1. נעלה- אנטיגונה היא נסיכה.
2. בעל חטא ההיבריס- אנטיגונה חוטא בחטא ההיבריס= חטא הגאווה.
ההיבריס דוחף את אנטיגונה לעשות את המעשה הנורא (לעבור על חוקי המלך).
3. אנטיגונה עוברת מהצלחה לכישלון.
אנטיגונה מצליחה לקבור את אחיה אך לבסוף מתגלה ומתה.
