פוסט: הפוליס היוונית, אתונה מול ספרטה

עולמה של הפוליס היוונית ומאפייני התרבות הקלאסית.

התבונן באטלס, במפה הפיזית של יון. הסבר כיצד המפה זו מסבירה את התפתחות המשטר, התרבות, הדת והעיסוקים ביוון.

יוון הנה חצי אי בצפון-מזרח הים התיכון. היא מורכבת בעיקר משרשראות הרים, המופרדות אחת מן השנייה בנהרות ועמקים. בדרומה נמצא חצי האי פלופנסוס, ולאורך קו החוף המפורץ שלה פזורים מאות איים קטנים. בכל יוון אין מקום המרוחק יום הליכה ממקור מים. שרשראות ההרים המפותלות ו”חוסר היעילות” של אמצעי התחבורה בתקופה ההיא הקשו מאוד על הקשר הרציף בין כפרים וערים ברחבי יוון. אותו בידוד הביא סופו של דבר לפיתוח העיר היוונית, הפוליס.
הפוליס היא יחידה עצמאית לחלוטין בעלת אוטונומיה שלטונית, דתית ותרבותית. הפולייס הרבות של יוון, ובעיקר זו שבתקופה המדוברת לקחה את הבכורה, אתונה, היו מעצמות ימיות; נשקן היה ציי אוניות המלחמה שלהן וחוזקן הכלכלי נתמך בעשרות ספינות סוחר, שייצאו וייבאו סחורה ליוון. חופיה המפורצים של יוון הקלו על הקמת נמלים, שהתוו רבים מן המקצועות הנפוצים ביוון – דייג, ספנות ומסחר במימי ים מרמרה והים התיכון.
אותו מסחר מפותח השפיע רבות על התרבות היוונית: הסוחרים היוונים ששטו לטורקיה, איטליה, מצרים, ישראל ואף לארצות לחוף הים השחור, הביאו איתם אומנויות, שפות, ותרבותיות מכל אותם הארצות. השליטים, הסופרים והאומנים היוונים שאבו מאלה השראה ומיזגו אותם בתוך יצירתם ובתוך התרבות היוונית.

תאר את המבנה ואת המוסדות העיקריים בפוליס היוונית.

הפוליס הייתה יחידה אוטונומית עצמאית. מספר תושביה הוא אלפים מעטים ומספר אזרחיה הוא כמה מאות. לעיר היוונית היו מספר מרכזים: המרכז הדתי, שמוקם לרוב בראש גבעה והיווה את המקום הגבוה ביותר בעיר, נקרא אקרופוליס. הוא יועד למקדשים, לשמירת אוצר המדינה ולהתבצרות בשעת מלחמה.
למרגלות אותה גבעה – בעיר התחתונה – התנהלו חיי היום-יום. שם נמצאו בתי התושבים, מוסדות הפוליס, השוק ובראש ובראשונה – ה”אגורה” – הכיכר המרכזית בה נפגשו אזרחי העיר באסיפות העם מדי שבוע.

המוסדות השלטון המדיניים

אסיפת העם – אסיפת העם היא התכנסותם לעיתים מזומנות – של אזרחי הפוליס (“אזרחים” בפוליס היוונית העתיקה הנם מיעוט מתושבי העיר שלא נמנו עם הנשים, הגרים, העבדים, העבדים המשוחררים, אנשים ללא בעלות על קרקע וכו’) כדי לדון ולהחליט בענייניה השוטפים של העיר. על סדר היום עמדו בדרך כלל מינוי פקידים, ביקורת על התקציב, החלטות בענייני מלחמה, שלום ויחסי חוץ.

המועצה – המועצה כללה מספר מצומצם של אזרחים, והיא התכנסה לעיתים קרובות יותר מן האסיפה, ולמעשה פיקחה על האסיפה והנחתה אותה בעבודתה. כמו כן הדריכה את הפקידים ואת נושאי המשרות בעבודתם השוטפת. עד המאה ה- 6 לפני הספירה היו חברי המועצה בדרך כלל בני המעמד העליון, האצילים.

המשרות הציבוריות – כגון, הממונים על התקציב, מפקדי הצבא, שופטים, אחראים על מדיניות החוץ והפנים. באופן כללי, הפקידים הם שהוציאו לפועל את החלטות האסיפה, בפיקוח המועצה.
השווה בין הפוליס הספרטנית לאתונאית מבחינת סדרי השלטון ומוסדותיו, מבנה הפוליס, הערכים וסדרי החברה המרכזיים.

השווה בין הפוליס הספרטנית לבין הפוליס האתונאית מבחינת סדרי השלטון ומוסדותיו, מבנה הפוליס, הערכים וסדרי החברה המרכזיים.

אתונה ספרטה
מיקום פיזי בחלקה המזרחי של יוון התיכונה, בחבל אטיקה. שוכנת בדרום יוון, בחצי האי הפלופנסי, בחבל ארץ הנקרא לאקדמוניה.
אנשי הפוליס “תושבים” – אנשים חופשיים שעבדו לפרנסתם ברחבי הפוליס, שלא קיבלו אזרחות מפאת היותם חסרי קרקע, עבדים משוחררים או מהגרים חדשים.
עבדים, נשים ו”אזרחים”, גברים בעלי רכוש, שאינם נמנים עם אף אחת מן הקבוצות. “אזרחים” – גברים מעל גיל שלושים.
“פראויקים” – “היושבים מסביב” שהיו במעמד של צמיתים.
“האלוטים” – היו כנראה התושבים המקוריים של העיר, והיוו רוב באוכלוסיית העיר. עם כיבושה של ספרטה על ידי הספרטנים, הפכו ההאלוטים לעבדים משוללי כל זכויות.
מוסדות שלטוניים “סטנדרטיים” לפוליס יוונית –
> אסיפת העם המתכנסת פעם בשבוע וכוללת את כל האזרחים (כ- 3000 במספר).
> המועצה, שכללה 500 איש המייצגים באופן יחסי את כל השכונות והשבטים באתונה ונפגשה אחת ליום.
> פקידים במשרות המדיניות הגבוהות, שתפקידם לבצע את החלטות המועצה באופן שוטף. נושאיהם הוחלפו אחת לשנה, מלבד תפקידים פיננסיים וצבאיים בכירים שדרשו ותק וניסיון.
נוסף לכך הייתה באתונה מערכת בתי משפט, שמנתה כ- 6,000 איש שנבחרו על ידי הטלת גורל. מבנה ייחודי – שלטון מלוכני הכולל שני מלכים, המגבילים אחד את השני, ולא מאפשרים צבירת כוח פוליטית. גרוסיה (מועצת זקנים), חמישה איפורים (פקידים בכירים) ואסיפת העם – לאזרחים (גברים מעל גיל 30). אסיפת העם אישרה או דחתה את הצעות הגרוסיה, וכן בחרה את האיפורים. האיפורים והמלכים היו נשבעים שבועה הדדית כל חודש, המחייבת את המלכים לציית לחוקי המדינה ואילו את האיפורים שלא לפגוע בסמכויותיהם. האיפורים ליוו את המלכים לשדה הקרב, פיקחו על קשרי החוץ, והיו האחראים והמפקחים על אורחות החיים בעיר ועל התנהגותו של כל אזרח.
ערכים שוויון מוחלט בין אזרחיה:
> כל אזרחי העיר יכלו להגיע לדרגת שופטים. יחד עם הגבלת מספר הכהונות במועצה לשתיים, גדל מאוד מעגל הנבחרים.
> שוויון, לא רק בסיס מעמדי אלה גם על בסיס כלכלי (מתיקוני סולון). בסופו של דבר, אדם היה יכול להגיע למעמד גבוה יותר ולהיות בעל יותר זכויות.
החברה הספרטנית היא חברה שוויונית ושיתופית מאוד, שגרעינה הוא בגבריה הלוחמים, בצבאה. התרבות קבועה ונוקשה ביותר. חינוך הילדים הוא בהכשרה צבאית, והוא התבסס על תחרותיות ומאבקי כוח, ועם זאת פיתוח אחווה, נאמנות ושותפות עמוקה.
סדרי החברה המרכזיים הדבר החשוב ביותר במהלך החיים באתונה היה קבלת האזרחות. עם התפתחות הפוליס ובעיקר בתקופות של שגשוג כלכלי נפתחה זכות האזרחות בפני אלו שלא זכו לה בעבר. התערערות המבנה האריסטוקרטי גרמה לקבלת אזרחים על פי מעמדם הכלכלי.
בשיא “תור הזהב” של אתונה, אף העניקו אזרחות לספנים, סוחרים ואומנים, שהתרבו מאוד בתקופה של פיסיסטראטוס.
מגיל צעיר היה שייך הילד הספרטני למדינה. כבר בגיל שבע נלקחו הילדים מהוריהם ועברו למחנות צבאיים גדולים, שתיפקדו כבתי ספר. שם קיבלו הילדים הכשרה צבאית נוקשה, ששמה דגש על הישרדות, טכניקות מלחמתיות ומוסיקה.
בגיל 20 הגיע הנער הספרטני לבגרות, והפך לחייל. בגיל זה הורשה גם להקים משפחה, אם כי חי במחנות הצבאיים עד גיל שלושים. מכאן ואילך נחשב לאזרח פעיל והורשה להשתתף באסיפת העם ולהיבחר למשרות ציבוריות.