עקרונות: הניו-דיל זוהי שיטה המבוססת על 3 עקרונות:
הצלה- המטרה הראשונית של רוזוולט היא להקל את הסבל של מיליוני תושבים שנפגעו מהמשבר ובכדי להשיג זאת הקים מספר מערכות סעד ועבודות יזומות.
התאוששות- בכדי להבטיח זאת יזם הממשל פרויקטים גדולים וניסה לווסת את התעשייה והחקלאות והקים מערכת פיקוח על הבנקים והבורסה, ובנוסף ביצע מהפיכה בתחום התקציבי.
רפורמה- הממשל של רוזוולט לא הסתפק רק בהגשת סיוע נקודתי אלא יוזם סדרת רפורמות שישנו את המערכת הכלכלית- חברתית של ארה"ב, תוקם מערכת ביטוח לאומי, ינהיגו מערכות פיקוח על שוק המניות, על הבנקים, על מעמד האיגודים המקצועיים,וכו'.
צעדים:
א. כצעד ראשון מחליט הנשיא רוזוולט להחזיר את אמון הציבור:
חקיקת מאה הימים- במהלך 100 ימים אלו נחקקו עשרות חוקים תוך כדי התייעצות עם אנשי מקצוע ומומחים, המטרה היא להראות פעלתנות, לקבוע במהירות עובדות, לפני שתתארגן נגדו אופוזיציה, להראות לציבור אמינות ולעשות רושם ראשוני טוב על התושבים. בנוסף, מתחיל רוזוולט לשדר תוכנית רדיו קבועה –"שיחות ליד האח" וכך הוא מצליח להגיע לכל בית ולהפגין מנהיגות, הבנה פסיכולוגית ולהסביר את מדיניותו ולהפיח אמונה וביטחון.
ב. רוזוולט יוזם צעדים ומחוקק חוקים בכל תחומי החיים:
בתחום התעשייה: נחקק "חוק ההבראה הלאומי של התעשייה"- חוק זה מסמיך את הממשל ונותן לו את הזכות לקבוע את תנאי הייצור, השיווק ולהחזיר את המובטלים לעבודה, כמו כן רוזוולט מקים מנהל לשיקום התעשייה ומזרים 11 מיליארד דולר תוך שלוש שנים לסקטור הפרטי. מיליוני אזרחים שלא הצליחו לעמוד בתשלום שכר הדירה ולרכוש מוצרי מזון, הוחזרו לשורות העובדים. כוח העבודה שלהם נוצל למען המדינה ותוך פרק זמן קצר הם הפכו להיות לחלק מהצרכנים. בתחום החקלאות: הבעיה בחקלאות הייתה כפולה, מצד אחד הלוו החקלאים כספים רבים מהבנקים בכדי להמשיך ולייצר סחורות, ומצד שני התקשו החקלאים למכור את סחורותיהם, לכן רכושם עוקל ע"י הבנקים, בנוסף המחירים ירדו והיו פגעי טבע.
בשנת 1933 נחקק חוק ה"הסדר החקלאי" שבו הוסמך הממשל לצמצם שטחי ייצור של תוצרים חקלאיים שהיה בהם עודפים- החקלאים קיבלו על כך פיצויים מהממשלה, הממשלה הקימה אגודה שקנתה את עודפי הייצור ומכרה אותם בזול למובטלים, כמו כן הקימה את הרשות לאשראי לחקלאי שנתן הלוואות לאיכרים בתשלומים נוחים ובריבית נמוכה. ובנוסף, הוקמה הרשות לשיקום החקלאות שמטרתה לשנות את מבנה החקלאות, להוציא שטחים שאין בהם ערך ולעזור בשיווק והדרכה. בצורה זו גדל שוב מס' החקלאים העצמאיים, עלה מחיר התוצרת החקלאית ומצבם הכלכלי של החקלאים השתפר- בכך הם גם הגדילו את כוח הקנייה.
דאגה לתנאי העובדים: בשנת 1935 התרכז הניו דיל בסיוע בתחום יחסי עבודה- נקבע שכר מינ', נקבע מקס' של שעות עבודה ובניגוד לעבר ניתנה הזכות לשבות. כמו כן נחקק "חוק ואגנר" שאפשר לעובדים להקים איגודים מקצועיים וחייב את המעסיקים לנהל משא ומתן על הסכמי עבודה.
בארה"ב היתה עד אז נהוגה התפיסה שהאדם אחראי לגורלו ואין מדיניות סוציאליסטית,
אך במסגרת הניו-דיל נחקקו חוקים של קצבאות ביטחון לאבטלה, לנכים ולזקנים וזה היה הבסיס למדינת רווחה שפועלת בשילוב של הממשל הפדראלי ומתערבת בחיי הפרט, בכלכלה בכדי לספק לאזרחים את המינ' הדרוש בכל תחומי החיים.
המטרה היא להבטיח איזון בין הצרכים הכלכליים לבין זכויותיו של הפרט.
ביקורת: השינויים שעושה רוזוולט מתפשטים על כל תחומי החיים: קצבאות ביטחון לאבטלה, לנכים ולזקנים, קשרים דיפלומטים עם הממשל הקומוניסטי בברית המועצות בעקבות עליית היטלר ומתן זכות בחירה לנשים ומינוי אישה לשרת העבודה. בעקבות שינויים רחבים אלו, הייתה ביקורת מכל מיני גופים שונים:
התנגדות השמרנים- בעיני השמרנים, היו כל השינויים האלו מהפכה לשינוי משיטת הקפיטליזם לסוציאליזם. פעולותיו של רוזוולט נתפסו על ידם כפגיעה בחופש הפרט ובחירויות המדינות השונות בארה"ב מול הממשל הפדראלי.
ההתמודדות העיקרית של רוזוולט נגד השמרנים הייתה באמצעות הפוליטיקה בקונגרס, השפעה על בתי המשפט ורכישת אהדת הציבור.
אכזבה מהשמאל- המפלגה הדמוקרטית וחוגים סוציאליסטים בארה"ב התאכזבו מאוד מהמדיניות של רוזוולט כי היו מעוניינים ברפורמה מקיפה יותר של כלכלת ארה"ב- ביטול הקפיטליזם, והפיכת ארה"ב למדינה סוציאליסטית. בגלל שהם היו מיעוט רוזוולט לא התעסק איתם.
התנגדות בית המשפט העליון- למרות עלייתו של רוזוולט לשלטון נשאר בית המשפט העליון ברוב של שופטים שמרנים והיה למרכז ההתנגדות לחוקים של רוזוולט עפ"י טענה שהם נוגדים את החוקה של ארה"ב.
התמודדותו של רוזוולט הייתה להוציא חלק מן השופטים השמרנים לפנסיה וע"י כך לגרום לרוב של שופטים ליברלים בבית המשפט, לדוגמא: רוזוולט הצליח לקבל דחייה של בית המשפט העליון בעתירה נגד פיתוח עמק הטנסי. תמיכת בית המשפט העליון בנשיא חיזקה מאוד את הממשל הפדראלי לעומת ממשלים של מדינות אחרות.
תוצאות הניו-דיל: הניו-דיל לא הצליח לחסל בצורה מלאה את המשבר. חשיבותו ההיסטורית הגדולה של המערך היא בכך שהוא השפיע בצורה מרחיקת לכת על המבנה הפוליטי, הכלכלי והחברתי של ארה"ב ושינה את האיזונים הפנימיים שלו מבלי לשנות את התשתית החוקתית(לא שינה את החוקה), המוסדית(לא שינה את המבנים- הקונגרס לדוגמא) או המשטרית(נשאר במשטר ליברלי קפיטליסטי) של המדינה.
בתחום הכלכלי: שונה אופי המערכת הכלכלית, הקפיטליזם הבלתי מרוסן הוחלף בקפיטליזם בו הכלכלה עדיין חופשית אך מבוקרת ומווסתת ובמידה מה מכוונת ע"י הממשלה שלא מהססת לעיתים לנקוט ביוזמה ישירה, להזרים אשראי וליצור ביקושים.
בתחום החברתי: איגודי העובדים הפכו לגורם לגיטימי בחברה ולשותף מלא בכלכלה האמריקאית, נוצר איזון בין העובד למעסיק מכיוון שהמעבידים נאלצו להכיר באיגודים ולנהל איתם דו-שיח רציף.
כמו כן, המדינה נטלה על עצמה את האחריות והדאגה הישירה לאזרח, הונח הבסיס למערכת הביטוח החברתי הלאומי, ולהפיכתה של ארה"ב למדינת סעד המבטיחה מינימום קיומי לכל אמריקאי.
בתחום הפוליטי: החקיקה הפדראלית הענפה והחדשנית עשתה את חוקי המדינות השונות למשניים. הממשל הפדראלי פעל בתחום המדינות השונות והתערבותו שינתה את האיזון הקיים בינו לבין הממשלים של המדינות. הממשל הפדראלי, בזכות יוזמותיו ומשאביו, היה אחראי על רוב תחומי החיים של האזרח ולא השאיר מקום לממשלי המדינות האחרות.
כמו כן, הפעילות הנמרצת של הרשות המבצעת והבכורה שהפגינה בחיכוכים עם רשויות אחרות שינו את האיזון בין הרשויות והשפיעו על מערכת "הפיקוח והאיזונים"- רשות מבקרת שקבעה החוקה האמריקאית, לטובתה של הרשות המבצעת.
בנוסף התעצמה הבירוקרטיה הפדראלית ומס' פקידיה גדל עד מאוד.
בניגוד למשטרים הטוטאליטריים היחיד,חירותו,עושרו ואושרו נותרו במרכז ההוויה המדינית. התוצאה של הניו-דיל הייתה משטר הוגן יותר, מתן הזדמנויות גדול יותר ויותר דמוקרטיה מכיוון שהוגדלה היכולת של היחידים לנצל את הזכויות שהעניקה להם הדמוקרטיה.
השפעות הניו-דיל: לאחר מערך הניו-דיל מופיעה בזירה הפוליטית הדמוקרטיה הליברלית- משטר המעמיד את הפרט, את זכויותיו ואת חירותו במרכז ההוויה הפוליטית ומנסה להעניק שוויון הזדמנויות ממשי לכל- לא כמו בעבר שלאנשים היו בתיאוריה הרבה זכויות אבל הם לא יכלו לנצל אותן בגלל המצב. וכמו כן שונתה משמעות המילה ליברליזם, מהתפיסה הישנה שדחתה כל מעורבות חיצונית ותבעה את הענקת החירות המלאה לפרט בכדי להפיק את המרב מיכולתו ומכישוריו. לתפיסה החדשה התובעת מעורבות עמוקה בכדי לשמור על חירויות היסוד של הפרט וזכויותיו מול הכוחות המאיימים לרמוס אותן.
הניו-דיל הוא שינוי קיצוני שבוצע בדרכים דמוקרטיות, ע"י חלק מהממסד בתוך המערכת הקיימת, מבלי לפגוע בה או בשיטה הפוליטית הקיימת.
