ביולי 1945 נוסה לראשונה בהצלחה, הנשק האטומי של ארה"ב במדבר בניו מקסיקו ("פרויקט מנהטן" – פיתוח פצצה גרעינית). נשק זה שפותח בסודיות רבה בזמן המלחמה לא הספיק להיות מבצעי נגד גרמניה.
1. סיום המלחמה והצלת חיי החיילים האמריקנים: הנשיא טרומן, אשר נכנס לתפקידו באפריל 1945,לאחר מותו של רוזוולט סבר כי הטלת פצצת אטום על יפן תהיה הדרך הטובה ביותר לסיים את המלחמה במהירות ולהציל את חייהם של כמליון חיילים אמריקנים שעלולים למות בפלישה ליפן. המיתוס של החייל היפני המוכן למות, והכוחות היפנים שעדיין חנו במנצ'וריה, יצרו חששות בקרב אמריקנים והעלות את הערכת האבדות הצפויות בפלישה ליפן. בארה"ב גברו הקולות להחזיר את החיילים הביתה עם כניעת גרמניה. החלטה זו בוצעה למרות, גישות היפנים להפסקת הלוחמה באמצעות הרוסים.
2. רצון להוכיח לרוסים את עוצמת ארה"ב ולמנוע מהם ליהנות מפירות הניצחון על יפן: טרומן ראה בפצצת האטום נשק צבאי והוא רצה להוכיח לרוסים שלארה"ב יכולת אטומית ושהם לא זקוקים לרוסים בכדי לנצח את היפנים. בכך רצה למנוע מבריה"מ להשיג יתרונות טריטוריאלים במזרח הרחוק, בעקבות הצטרפותה למלחמה במזרח הרחוק נגד יפן בהתאם להחלטות ועידות הפסגה בטהרן, יאלטה ופוטסדאם.
3. דחיית "אולטימטום פוטסדאם" ע"י יפן: ליפן הוגש אולטימטום ובו שמונה תנאי כניעה במהלך "ועידת פוטסדאם" (יולי 1945). היא נדרשה לסיים את הלחימה, לחסל את המנהיגים שהובילו אותה למלחמה, להקים משטר דמוקרטי, לפרק את הכוחות הצבאיים, להיכנע ללא תנאי ואישור לישיבת כוחות כיבוש על אדמתה עד שכל הסעיפים יתבצעו. יפן דחתה את האולטימטום מתוך מסורת הכבוד העצמי מפני שעדיין היו ברשותה 2 מליון חיילים המוכנים להלחם.
1. סיום המלחמה והצלת חיי החיילים האמריקנים: הנשיא טרומן, אשר נכנס לתפקידו באפריל 1945,לאחר מותו של רוזוולט סבר כי הטלת פצצת אטום על יפן תהיה הדרך הטובה ביותר לסיים את המלחמה במהירות ולהציל את חייהם של כמליון חיילים אמריקנים שעלולים למות בפלישה ליפן. המיתוס של החייל היפני המוכן למות, והכוחות היפנים שעדיין חנו במנצ'וריה, יצרו חששות בקרב אמריקנים והעלות את הערכת האבדות הצפויות בפלישה ליפן. בארה"ב גברו הקולות להחזיר את החיילים הביתה עם כניעת גרמניה. החלטה זו בוצעה למרות, גישות היפנים להפסקת הלוחמה באמצעות הרוסים.
2. רצון להוכיח לרוסים את עוצמת ארה"ב ולמנוע מהם ליהנות מפירות הניצחון על יפן: טרומן ראה בפצצת האטום נשק צבאי והוא רצה להוכיח לרוסים שלארה"ב יכולת אטומית ושהם לא זקוקים לרוסים בכדי לנצח את היפנים. בכך רצה למנוע מבריה"מ להשיג יתרונות טריטוריאלים במזרח הרחוק, בעקבות הצטרפותה למלחמה במזרח הרחוק נגד יפן בהתאם להחלטות ועידות הפסגה בטהרן, יאלטה ופוטסדאם.
3. דחיית "אולטימטום פוטסדאם" ע"י יפן: ליפן הוגש אולטימטום ובו שמונה תנאי כניעה במהלך "ועידת פוטסדאם" (יולי 1945). היא נדרשה לסיים את הלחימה, לחסל את המנהיגים שהובילו אותה למלחמה, להקים משטר דמוקרטי, לפרק את הכוחות הצבאיים, להיכנע ללא תנאי ואישור לישיבת כוחות כיבוש על אדמתה עד שכל הסעיפים יתבצעו. יפן דחתה את האולטימטום מתוך מסורת הכבוד העצמי מפני שעדיין היו ברשותה 2 מליון חיילים המוכנים להלחם.
ב 6 באוגוסט 1945 הוטלה פצצה אטומית ראשונה על העיר הירושימה (פצצת אורניום)
ב 8 באוגוסט הכריזה בריה"מ מלחמה על יפן ופלשה למנצ'וריה, דרום סחאלין וקוריאה.
ב 9 באוגוסט 1945 הוטלה פצצת אטום שנייה על העיר נגסקי (פצצת פלוטוניום).
שתי הפצצות והפלישה הסובייטית הבהירו לשלטונות יפן שאם לא ייכנעו מיד צפוי לארצם חורבן.
תוצאות הטלת הפצצה:
הטלת הפצצה מביאה לכניעתה של יפן בלא תנאי, חורבן והרס של הירושימה ונגאסקי ומותם של עשרות אלפי אזרחים יפנים.
הטלת הפצצה הביאה לחיזוק מעמדה של ארה"ב במאבק הבין- גושי בין שתי המעצמות ופתיחת התחרות בנושא הנשק האטומי.
תמונות מההרס שימשו מכשיר רב כוח במאבק האנטי-גרעיני.
