מבוא

מלחמת העולם השנייה הייתה אחד האירועים הדרמטיים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה המודרנית בכלל ובהיסטוריה היהודית בפרט. בזמן שבאירופה התחוללה השואה והעם היהודי עמד בפני סכנת השמדה חסרת תקדים, התקיים בארץ-ישראל יישוב יהודי מתפתח אשר עמד בפני אתגרים מדיניים, ביטחוניים וחברתיים מורכבים. תקופת המלחמה הציבה בפני הנהגת היישוב דילמה קשה: מצד אחד, הצורך לסייע לבריטניה במאבקה נגד גרמניה הנאצית; מצד שני, ההתנגדות למדיניות הבריטית בארץ-ישראל, במיוחד לאחר פרסום הספר הלבן של 1939 שהגביל את העלייה היהודית.

העבודה תבחן את מצבו של היישוב ערב המלחמה, את תגובתו לאירועים הבינלאומיים, את דפוסי הפעולה המדיניים והצבאיים, את המאבק סביב ההעפלה, את היחס לשואה ואת השפעת התקופה על הדרך להקמת מדינת ישראל.

---

פרק ראשון: היישוב היהודי ערב מלחמת העולם השנייה

בשנות ה-30 של המאה ה-20 גדל היישוב היהודי בארץ-ישראל בצורה משמעותית, בעיקר בעקבות עליות שהגיעו מאירופה. העלייה החמישית הביאה עמה משכילים, בעלי מקצוע ואנשי עסקים שתרמו לפיתוח הכלכלה והתשתיות.

מאפייני היישוב

• גידול אוכלוסייה מהיר.

• התפתחות עירונית – בעיקר בתל אביב.

• הקמת מוסדות לאומיים כמו הסוכנות היהודית והוועד הלאומי.

• התחזקות ארגוני ההגנה העצמית ובראשם ההגנה.

עם זאת, היישוב פעל תחת שלטון המנדט הבריטי, אשר ניסה לאזן בין הדרישות היהודיות לבין התנגדות האוכלוסייה הערבית המקומית.

---

פרק שני: הספר הלבן של 1939 והשלכותיו

עם פרוץ המלחמה פרסמה בריטניה את “הספר הלבן”, שקבע הגבלות חמורות על העלייה היהודית ורכישת הקרקעות בארץ-ישראל.

עיקרי המדיניות

• הגבלת העלייה היהודית ל-75,000 איש בלבד בתוך חמש שנים.

• הגבלות על התיישבות יהודית.

• חזון של מדינה דו-לאומית במקום בית לאומי יהודי.

תגובת היישוב

הנהגת היישוב ראתה בכך בגידה בהבטחות שניתנו בהצהרת בלפור. האכזבה הייתה גדולה במיוחד נוכח מצבם של יהודי אירופה.

דוד בן-גוריון ניסח את המדיניות המפורסמת:

“נילחם במלחמה כאילו אין ספר לבן, ונילחם בספר הלבן כאילו אין מלחמה.”

גישה זו שיקפה את מורכבות המצב: שיתוף פעולה עם הבריטים נגד הנאצים לצד מאבק במדיניותם בארץ.

---

פרק שלישי: התגייסות היישוב למאמץ המלחמתי

למרות המחלוקת עם הבריטים, רבים מבני היישוב ראו במאבק נגד גרמניה הנאצית עניין קיומי.

התנדבות לצבא הבריטי

אלפי יהודים מארץ-ישראל התגייסו לצבא הבריטי ושירתו בחזיתות שונות.

חשיבות ההתגייסות

• תרומה ישירה למאבק בנאצים.

• רכישת ניסיון צבאי.

• חיזוק ההכרה הבינלאומית ביישוב היהודי.

הבריגדה היהודית

בשנת 1944 הוקמה הבריגדה היהודית – יחידה צבאית יהודית במסגרת הצבא הבריטי.

הבריגדה פעלה בעיקר באיטליה וסימלה הכרה בינלאומית בכוח יהודי מאורגן.

---

פרק רביעי: ארגוני המחתרת והמאבק בבריטים

במקביל לשיתוף הפעולה הצבאי, פעלו בארץ ארגוני מחתרת נגד הבריטים.

הארגונים המרכזיים

• ההגנה – נקטה גישה מתונה יחסית.

• האצ״ל – תמך בפעולות תקיפות יותר נגד השלטון הבריטי.

• לח״י – פעל באופן קיצוני יותר.

במהלך המלחמה קיימו חלק מהארגונים הפוגה זמנית בפעילות נגד הבריטים, אך המתח נמשך.

---

פרק חמישי: ההעפלה והמאבק להצלת יהודי אירופה

עם התגברות רדיפת היהודים באירופה, ניסו רבים להגיע לארץ-ישראל בניגוד להגבלות הבריטיות.

ההעפלה

הפלגות בלתי חוקיות של ניצולים ופליטים אל חופי הארץ.

קשיים מרכזיים

• ספינות רעועות וצפופות.

• מעצר המעפילים בידי הבריטים.

• העברת חלקם למחנות מעצר.

ההעפלה הפכה לסמל מוסרי של מאבק על זכות ההצלה והעלייה.

---

פרק שישי: היישוב והשואה

המידע על השמדת יהודי אירופה הגיע בהדרגה לארץ-ישראל, והיישוב התקשה לעכל את ממדי האסון.

תגובות הציבור

• ימי אבל ותפילות.

• ניסיונות לארגן פעולות הצלה.

• לחץ מדיני על ממשלות העולם.

דילמות מרכזיות

• תחושת חוסר אונים לנוכח האירועים.

• מחלוקת סביב השאלה האם נעשה מספיק כדי להציל יהודים.

---

פרק שביעי: הפעילות הכלכלית והחברתית בתקופת המלחמה

המלחמה השפיעה גם על הכלכלה והחברה בארץ-ישראל.

השפעות כלכליות

• ביקוש מוגבר לתוצרת חקלאית ותעשייתית.

• ירידה בייבוא.

• התפתחות תעשיות מקומיות.

חיי היומיום

• גיוס צעירים לצבא.

• שינויים בתפקידי נשים בחברה.

• חיזוק תחושת הסולידריות הלאומית.

---

פרק שמיני: תרומת המלחמה להתחזקות היישוב

למרות הקשיים, המלחמה תרמה משמעותית להתחזקות היישוב:

1. ניסיון צבאי שנצבר בקרב החיילים.

2. חיזוק מוסדות הנהגה עצמאיים.

3. גיבוש תודעה לאומית חזקה יותר.

4. הבנה כי יש צורך במדינה יהודית עצמאית.

---

פרק תשיעי: סיום המלחמה והשלכותיה

בסיום המלחמה התבררו ממדי השואה, והעולם נחשף לסבל היהודי. ניצולי שואה רבים ביקשו להגיע לארץ-ישראל, והלחץ על הבריטים גבר.

היישוב החל לעבור ממדיניות של שיתוף פעולה למאבק גלוי יותר, אשר הוביל לבסוף לדיונים בינלאומיים ולהחלטת החלוקה של האו״ם בשנת 1947.

---

סיכום

תקופת מלחמת העולם השנייה הייתה תקופה של מתח ודילמות עבור היישוב היהודי בארץ-ישראל. מצד אחד – תמיכה במאבק נגד הנאצים; מצד שני – התנגדות למדיניות הבריטית שהגבילה את העלייה בזמן קריטי לעם היהודי. היישוב תרם רבות למאמץ המלחמתי, פיתח כוח צבאי עצמאי, ניסה לסייע ליהודי אירופה ונאבק להמשך קיומו והתפתחותו.

המלחמה חיזקה את התחושה כי פתרון אמיתי לבעיה היהודית יכול להתקיים רק במסגרת מדינה עצמאית. במובן זה, התקופה היוותה שלב מכריע בדרך להקמת מדינת ישראל.

---

ביבליוגרפיה (לדוגמה)

• אניטה שפירא, תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל

• יהודה באואר, השואה – היבטים היסטוריים

• ספר הלימוד להיסטוריה לכיתה י״ב – משרד החינוך

• אתר יד ושם – מאגר מידע על השואה

• הארכיון הציוני המרכזי