סוריה
– מנצלת בערך כ200- מיליון קו”ב, בעיקר מהירמוך, סוריה הכי גדולה
אבל יש לה עוד מקורות מים, ולכן היא לא זקוקה להרבה מים.

לבנון
– מקבלת מיובלי החצבני מעט מאוד, כ40- מיליון קוב מים כי המקורות שנמצאים
ברשות לבנון, וגם כי היא קטנה ויש לה קצת מקורות שהם כמעט ורק מהחצבני.

הרשות הפלשתינאית
– נמצאת בתוך תחומי א”י והיא מקבלת את רוב הספקת המים מישראל.
מערך כזה של הרבה מדינות ומקבלות הרבה מים, ויכולה לבנות סכרים לעצמה,
יוצר מצב של סכסוכים וגם מלחמות (מלחמת ששת הימים נפתרה כתוצאת מבעית מים).
יש סכסוכים בין סוריה לירדן הירמוך נמצא על הגבול בין סוריה לירדן וסוריה בנתה הרבה סכרים על הירמוך וישראל וירדן יוצאות נפסדות מזה. שנים היו מאבקים בין המדינות.
_________________________________________
2. רוב האזור הוא אקלים מדברי – ולכן זו בעיה כי יש מחסור במים, מצוקת מים, כל אחת
צריכה את כמות המים, יש הרבה מאוד מקרים של שטפונות שגורמים לאבדון של מים
ויש לאגור את המים, וישנה גם התאדות גבוהה. (שטפונות ומצוקת מים+התאדות).
_________________________________________
3. ריבוי טבעי גבוה – מחסור במים קיים במזה”ת עקב ריבוי טבעי גבוה.
_________________________________________
4. עליה ברמת החיים.
_________________________________________
5. חוסר טכנולוגיה וחוסר מודעות.

_________________________________________
הפתרונות לבעיות אגן הירדן:
1. הסכמי מים – (מפעלי מים הכוונה לסכרי אגירה, תעלות, תחנות הידרו-אלקטריות):
חלק מהסכמי המים זה מפעלי מים ובניית סכרים.
(סחר האחדות- על הירמוך- שיתוף פעולה בין סוריה וירדן),
_________________________________________
הסכמי מים בין:

– ירדן וסוריה – שמשותף ביניהם הוא הירמוך ועליו נבנה סכר האחדות בין שניהם ויש עליו
הסכם של חלוקת מים, ירדן מֵמָמֵנת אותו ומקבלת פחות מים.

– בין ישראל וירדן – ישראל נותנת לירדן מים מהכינרת.
(בקיץ20- מ”ק, מים מותפלים- 10 מ”ק, סה”כ30- מיליון קוב לירדן ובתכנון 50 מ”ק),
נותנים לירדן כ50- מיליון קוב לשנה מן הכינרת,
ימי התפלה בעיקר בקיץ- כי אז ירדן צריכה את המים.
בחורף מוזרמים כ20- מיליון קוב מים לכינרת.

מי התפלה- לכינרת מוזרמים מים מלוחים וע”י מכונות מוציאים את המים המלוחים והם
מועברים למפעלי התפלה וירדן מקבלת אותם מהמוביל המלוח.

– בערבה ישראל מקבלת עוד 10 מיליון קוב מים וממעיינות ומי תהום של האקויפר של הירדן,
ירדן נותנת לישראל גבי שטחים חקלאיים בשטחה.
השטחים שייכים לירדן והם יותר פוריים.

– ישראל והרשות הפלשתינאית- למרות שהיא עדיין לא מדינה, תהיה, בעולם היא נחשבת ישוב מדיני. רוב מקורות המים שלה נמצאים ברשותנו לכן עלינו לספק לה מים.

– יש מקום להסכמים בין לבנון וישראל, בין סוריה לישראל.
– סוריה מקבלת את רוב המים של הירמוך ולכן ירדן נשארת ללא מים.
_________________________________________
2. בניית סכרים לאגירת מי שטפונות- כל הנהרות והנחלים הם שטפוניים ולכן כדאי
לתפוס את המים, כי הם באזור ערבתי ועלולים לאבד אותם.
_________________________________________
3. שימוש ‘נבון’ במים + חיסכון במים (שיטות חקלאיות מודרניות) –
מודעות למצוקת המים, מודעות לחיסכון במים, אם חוסכים במים תהיה מצוקת מים.
_________________________________________
4. ניסיון למצוא מקורות מים חלופיים:
– התפלת מים – באזור יש מספיק מפעלים, למשל במפרץ הפרסי מים מלוחים שעוברים
תהליכי התפלה גם באילת באשקלון אבל כמעט ולא משתמשים במים מותפלים כי זה יקר,
המפעל עולה המון, הם מיועדים בעיקר לחקלאות וזה גורם לפגע אקולוגי, המפעלים
מזהמים את הסביבה), התפלת מים היא פתרון רק למדינות המאוכלסות באזור.
_________________________________________
– ייבוא מים – המדינה היחידה שמייצאת מים זוהי תורכיה שיש בה הרבה מים, הבעיה
העיקרית היא הובלת המים שנעשית ע”י צינורות פלסטיק ענקיים וזה מגיע כמעט לכך
שתהיה התפלת מים.
_________________________________________
– גשם מלאכותי – תוספת של בין 10-20 אחוזים בכמויות הגשם, יש 2 אפשרויות:
1. תנורים.
2. יודיד הכסף.

כדי שאזור מסוים יתרענן ויורד גשם צריך ענני עיבוי, יש הרבה לחות אבל היא לא מורידה
גשם, ומייצאת את הענן (עשן, יודיד הכסף), במקומות שיש לחות וסיכוי לירידת גשם מזרזים את התהליך, זה עוזר במקומות שיכול לרדת בהם גשם (בנגב לא).
_________________________________________
– מיחזור מים – שימוש חוזר במים שנמצאים במערכת הביוב שלנו (אגני חמצון), המים בסוף
מגיעים לאגן חמצון, בכל עיר בארץ, (למשל שפד”ן- שפכי גוש דן), כולם מרוכזים בבריכות
ענקיות באזור ראשל”צ, הם עוברים תהליכי שקיעה, סינון, ניקוי ומוזרמים במוביל השלישי
לשדות חקלאיות בעיקר בצפון הנגב. משתמשים בהם לחקלאות, באזורים שחסר מים.

_________________________________________
בעיות אגן הניקוז של הפרת והחידקל :

1. סכסוכים:
מדינות שמסוכסכות גם על רקע אחר ואם הם היו ידידות אולי לא הייתה בעיה
בנושא המים אבל הם לא ביחסי ידידות ויש בעיות פוליטיות, למשל לתורכיה-
יש מיעוטים של ארמנים וכורדים גדולים מאוד.

א. חלוקת המים
ב. פוליטי/מדיני – סכסוכים מדיניים בין תורכיה-סוריה ובין עיראק-תורכיה.
_________________________________________
2. מחסור במים – עקב בזבוז מים, וחוסר ניקוז – בעיקר בעיראק
כי היא מישורית, החידקל שטפוני וגורם לגאות.
_________________________________________
3. עלייה במס’ המושבים, עלייה ברמת החיים בכל האזור,
כתוצאה מכך צריך יותר מים ואז יש מחסור במים.
_________________________________________
4. אקלים ים תיכוני – אקלים לא יציב, לא תמיד ידוע מתי יירדו גשמים,
ובגלל זה הוא גורם לבעיות.
_________________________________________
פתרונות לבעיות:
1. הסכמי מים באזור – למשל תורכיה יכולה לוותר על חלק מהמים לטובת סוריה, עיראק
יכולה לטובת תורכיה מהחידקל כי הוא מביא הרבה מים עם 2 היובלים, הסכמי מים הוגנים.
_________________________________________
2. שימוש ‘נבון’ בכמויות המים שקיימות:

א. אם באמת יש כמויות אדירות של מים באזור עיראק צריך לבנות אגירות מים וסכרים,
צריך לנקז אזור זה.

ב. מודעות למצוקת מים – גורמת לפרוייקטים של מים, מפעלים לאגירת מים
וניקוז הביצות, אם יש בעיית מים כל-כך חריגה אז יש לנצל את הנפט
למקורות אנרגיה (במקום את המים).