תשובה לשאלה מספר 3:
הכותרת "האדונית והרוכל" מעוררת ציפיות אצל הקורא שתתפתח מערכת יחסים בין גבר ממעמד נמוך לאישה מעמד גבוה. הכותרת מרמזת על רומן שעשוי להתרחש בין האדונית לרוכל, אך לא רומזת מה טיבו.
במהלך הסיפור אנו נוכחים לדעת שאין קשר אמיתי, כנה וחסר אינטרסים בין האדונית לרוכל, אלא שהרוכל גר אצל האדונית מכיוון שהיא מספקת לו דברים בסיסים חומרים כמו אוכל וניטה לישון בה, האדונית נהנית משהותו של הרוכל אצלה כי יש לה חברה, מישהו מתקן לה את הבית ומכיוון שמטרתה לבסוף היא לאכול אותו, כמו שעשתה לבעליה.
מהכותרת לא משתקפת העובדה שהרוכל יהודי והאדונית נוצרייה למרות שמאפיין זה מרכזי בסיפור.
סיפור זה מהווה אלגוריה למצב היהודים בגולה- לנוצרים יש עליונות על היהודים שנמצאים בעמדה נחותה ובסכנה מתמדת מהגוים שרודפים אותם.
סיפור זה מתאר את היהודי הנודד, המתבולל, יהודי חסר אופי שמוותר על יהדותו ואוכל אוכל לא כשר רק מפני שהתנאים בבית האדונית נוחים ומוגנים יותר. היהודי בסיפור נתון לחסדיו של הגוי וקשה לו לשרוד בזכות עצמו. היהודי עובד בתפקיד הסוחר- תפקיד שהיהודים נהגו לעבוד בו בגולה.
סיפור זה מתאר את היהודי הנודד, המתבולל, יהודי חסר אופי שמוותר על יהדותו ואוכל אוכל לא כשר רק מפני שהתנאים בבית האדונית נוחים יותר ומוגנים יותר. היהודי בסיפור נתון לחסדיו של הגוי וקשה לו לשרוד בזכות עצמו. היהודי העובד בתפקיד הסוחר- תפקיד שיהודים נהגו לעבוד בו בגולה.
בהתחלת הסיפור האדונית לא רוצה לשכן את יוסף, אך הוא מתעקש ולבסוף היא נעתרת לבקשתו, במשך כמה ימים מצבו משתנה והוא עובר לגור יחד איתה באותו החדר. מצב זה מהווה אלגוריה לכך שהגוים תמיד מסתכלים על היהודי כערמומי- הרוכל נכנס בערמומיות לביתה לא מודיע מראש על הכוונות שלו להישאר, אלא אומר שעליו להישאר בגלל הגשם (למרות שעפ"י הסיפור אנו יודעים שהרוכל לא תכנן מראש להישאר בביתה של האדונית, אך לבסוף ההשארות בביתה הפכה להרגל והוא לא אזר אומץ לקחת את דבריו וללכת).
סיבה נוספת להישארותו של הרוכל אצל האדונית היא שאין לו משפחה, קרובים, בית ורכוש- הוא לא מחובר למקום מסוים ועל כן הוא יכול להיות נע ונד ולא מרגיש אשם בהימצאותו אצל האדונית. יתכן שעגנון מרמז שכל זמן שהיהודי יהיה חסר שורשים- בית ומשפחה, לא יהיה לו עתיד.
בכותרת "האדונית והרוכל" לא מופיע שם ספציפי אלא תפקידים אותם ממלאות הדמויות. זה גורם לכך שהסיפור הוא ברמה האלגורית המתאימה לסיטואציות רבות ולא לשני אנשים ספציפיים בלבד.
הכותרת מביאה אותנו למחשבה על רומן תמים בין אישה לגבר, ואין אנו יכולים לחזות את הזוועות שיתרחשו בסיפור, ולכן הכותרת בסיפור זה מטעה לגבי נושא הסיפור.
מהסיבה שהתחלת הסיפור וסופו הם זהים, אנו יכולים להבין שעגנון מבקר את היהודי, שגם כאשר הוא נמצא בסכנת חיים, הוא ממשיך בדרכו ובצורת חשיבתו כאילו דבר לא קרה.
עגנון מנסה להעביר בסיפור זה את המסר שליהודים אין עתיד בגולה, והיהודים לא יוכלו להמשיך להתקיים על בסיס תלות באחר, היהודים צריכים להסתמך על עצמם. כמו כן עגנון טוען שמערכת יחסים שמושתתת על דברים חומרים ואינטרסים, לא תחזיק מעמד ובאיזה שהו שלב תיכשל.
לסיכום, הכותרת אומנם מרמזת על מערכת יחסים שתתרחש בין האדונית לרוכל, אך הקורא אינו יכול לחזות את נסיבות פגישתם ואת מהלך הסיפור.
הכותרת "האדונית והרוכל" מעוררת ציפיות אצל הקורא שתתפתח מערכת יחסים בין גבר ממעמד נמוך לאישה מעמד גבוה. הכותרת מרמזת על רומן שעשוי להתרחש בין האדונית לרוכל, אך לא רומזת מה טיבו.
במהלך הסיפור אנו נוכחים לדעת שאין קשר אמיתי, כנה וחסר אינטרסים בין האדונית לרוכל, אלא שהרוכל גר אצל האדונית מכיוון שהיא מספקת לו דברים בסיסים חומרים כמו אוכל וניטה לישון בה, האדונית נהנית משהותו של הרוכל אצלה כי יש לה חברה, מישהו מתקן לה את הבית ומכיוון שמטרתה לבסוף היא לאכול אותו, כמו שעשתה לבעליה.
מהכותרת לא משתקפת העובדה שהרוכל יהודי והאדונית נוצרייה למרות שמאפיין זה מרכזי בסיפור.
סיפור זה מהווה אלגוריה למצב היהודים בגולה- לנוצרים יש עליונות על היהודים שנמצאים בעמדה נחותה ובסכנה מתמדת מהגוים שרודפים אותם.
סיפור זה מתאר את היהודי הנודד, המתבולל, יהודי חסר אופי שמוותר על יהדותו ואוכל אוכל לא כשר רק מפני שהתנאים בבית האדונית נוחים ומוגנים יותר. היהודי בסיפור נתון לחסדיו של הגוי וקשה לו לשרוד בזכות עצמו. היהודי עובד בתפקיד הסוחר- תפקיד שהיהודים נהגו לעבוד בו בגולה.
סיפור זה מתאר את היהודי הנודד, המתבולל, יהודי חסר אופי שמוותר על יהדותו ואוכל אוכל לא כשר רק מפני שהתנאים בבית האדונית נוחים יותר ומוגנים יותר. היהודי בסיפור נתון לחסדיו של הגוי וקשה לו לשרוד בזכות עצמו. היהודי העובד בתפקיד הסוחר- תפקיד שיהודים נהגו לעבוד בו בגולה.
בהתחלת הסיפור האדונית לא רוצה לשכן את יוסף, אך הוא מתעקש ולבסוף היא נעתרת לבקשתו, במשך כמה ימים מצבו משתנה והוא עובר לגור יחד איתה באותו החדר. מצב זה מהווה אלגוריה לכך שהגוים תמיד מסתכלים על היהודי כערמומי- הרוכל נכנס בערמומיות לביתה לא מודיע מראש על הכוונות שלו להישאר, אלא אומר שעליו להישאר בגלל הגשם (למרות שעפ"י הסיפור אנו יודעים שהרוכל לא תכנן מראש להישאר בביתה של האדונית, אך לבסוף ההשארות בביתה הפכה להרגל והוא לא אזר אומץ לקחת את דבריו וללכת).
סיבה נוספת להישארותו של הרוכל אצל האדונית היא שאין לו משפחה, קרובים, בית ורכוש- הוא לא מחובר למקום מסוים ועל כן הוא יכול להיות נע ונד ולא מרגיש אשם בהימצאותו אצל האדונית. יתכן שעגנון מרמז שכל זמן שהיהודי יהיה חסר שורשים- בית ומשפחה, לא יהיה לו עתיד.
בכותרת "האדונית והרוכל" לא מופיע שם ספציפי אלא תפקידים אותם ממלאות הדמויות. זה גורם לכך שהסיפור הוא ברמה האלגורית המתאימה לסיטואציות רבות ולא לשני אנשים ספציפיים בלבד.
הכותרת מביאה אותנו למחשבה על רומן תמים בין אישה לגבר, ואין אנו יכולים לחזות את הזוועות שיתרחשו בסיפור, ולכן הכותרת בסיפור זה מטעה לגבי נושא הסיפור.
מהסיבה שהתחלת הסיפור וסופו הם זהים, אנו יכולים להבין שעגנון מבקר את היהודי, שגם כאשר הוא נמצא בסכנת חיים, הוא ממשיך בדרכו ובצורת חשיבתו כאילו דבר לא קרה.
עגנון מנסה להעביר בסיפור זה את המסר שליהודים אין עתיד בגולה, והיהודים לא יוכלו להמשיך להתקיים על בסיס תלות באחר, היהודים צריכים להסתמך על עצמם. כמו כן עגנון טוען שמערכת יחסים שמושתתת על דברים חומרים ואינטרסים, לא תחזיק מעמד ובאיזה שהו שלב תיכשל.
לסיכום, הכותרת אומנם מרמזת על מערכת יחסים שתתרחש בין האדונית לרוכל, אך הקורא אינו יכול לחזות את נסיבות פגישתם ואת מהלך הסיפור.
