מלאך ה', ראה שהאישה עקרה ולא יכולה להרות ואמר לה שהיא תלד בן. "ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן". (פרק י"ג פס' ג').
עכשיו, מלאך ה' אומר לאישה שאינה תשתה יין ותשתכר ואינה תאכל כל טמא משום שכעת היא בהריון ובנה יהיה נזיר אלוהים והוא זה שיושיע את ישראל מידי הפלשתים. "ועתה השמרי נא אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא, כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלוהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד הפלשתים". (פרק י"ג פס' ד'-ה').
האישה מספרת למנוח את כל אשר קרה לה עם המלאך ואת כל מה שהמלאך אמר לה. מנוח מבקש מאלוהים שישלח שוב את המלאך בכדי שיסביר לו ולאשתו מה לעשות עם הנער שיוולד. "ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר הי יהוה איש האלוהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד". (פרק י"ג פס' ח').
אלוהים שומע בקול מנוח ושולח אליו ואל אשתו שוב את אותו המלאך. "וישמע יהוה בקול מנוח ויבוא מלאך האלוהים עוד אל האשה". (פרק י"ג פס' ט').
מנוח מדבר עם המלאך. המלאך מסביר למנוח את כל מה שהוא כבר הסביר לאישה בנוגע לילד. מנוח אינו מאמין לגמרי שזהו מלאך אלוהים, לכן הוא מחליט להעלות את המלאך לעלה ולראות מה יקרה. "ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ראים. ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה". (פרק י"ג פס' יט'-כ').
המלאך הוכיח למנוח שהוא באמת מלאך אלוהים, ומנוח האמין.
האישה ילדה בן וקראה לו שמשון. "ותלד בן האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה". (פרק י"ג פס' כד').
בני ישראל עשו הרע בעיני אלוהים והוא נתן אותם לידי הפלישתים. "ויסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה". (פרק י"ג פס' א').
ובתקופה זו הפלישתים שלטו בישראל. "ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל". (פרק י"ד פס' ד').
שמשון ראה אישה מבנות הפלישתים והחליט שהוא רוצה להתחתן איתה. "ראיתי בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו אותה לי לאישה". (פרק י"ד פס' ב').
הוריו של שמשון אומרים לו שזוהי אישה מהפלישתים, אך הוא מתעקש לקחת אותה לאישה. "ויאמר לא אביו ואימו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא יקרה בעיני". (פרק י"ד פס' ג').
שמשון ירד עם אביו ואימו לתמנתה. בדרך פגש שמשון בכפיר אריות השאג לעברו. "והנה כפיר אריות שאג לקראתו". (פרק י"ד פס' ה').
שמשון הרג את גור האריות ולא אמר דבר להוריו. "וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו ואל הגיד לאביו ולאימו את אשר עשה". (פרק י"ד פס' ו').
לאחר כמה ימים חזר שמשון למקום בו הרג את גור האריות. שמשון ראה את גוית הגור ובתוכו דבורים ודבש. "והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש". (פרק י"ד פס' ח').
שמשון לקח את הדבש ואכל ונתן גם לאימו ולאביו, אך לא אמר להם שאת הדבש הוא לקח מגוית האריה.
שמשון עשה משתה. ובמשתה אמר שמשון לבחורים שהוא יחוד להם חידה, ויש להם זמן בכל שבעת ימי המשתה לענות על החידה. במידה והם מצליחים לפתור את החידה יתן להם שמשון סדינים ושלושים חליפות בגדים. ובמידה והבחורים לא יצליחו לפתור את החידה הם יתנו לשמשון סדינים ושלושים חליפות בגדים. הבחורים מסכימים ושמשון חד להם את החידה. " מהאוכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק". (פרק י"ד פס' יד').
הבחורים לא הצליחו לפתור את החידה 3 ימים, וביום השביעי אמרו לאישתו של שמשון שתפתה אותו בכדי שיגלה לה את התשובה לחידה. ואז היא תגלה לבחורים את התשובה. במידה ולא תעשה זאת ישרפו אותה ואת אביה באש. "ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה פן נשרוף אותך ואת בית אביך באש". (פרק י"ד פס' טו').
אשת שמשון מפתה את בעלה והוא מגלה לה את תשובת החידה. הבחורים אומרים ביום השביעי את תשובת החידה. ושמשון נותן להם חליפות וסדינים. שמשון כועס ועולה לבית אביו.
שמשון לא רוצה את אשתו אלא את אחותה הקטנה. "הלא אחותה הקטנה טובה ממנה" (פרק ט"ו פס' ב').
שמשון הולך ולוכד 300 שועלים, הוא שורף לשועלים את הזנב. השועלים בורחים וגורמים לשריפה אצל הפלישתים. "ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית". (פרק ט"ו פס' ה').
הפלישתים שומעים ששמשון עשה זאת והם שורפים את אשת שמשון ואת חתנו. "וישרפו אותה ואת אביה באש". (פרק ט"ו פס' ז').
הפלישתים עולים ליהודה בכדי לאסור את שמשון. "לאסור את שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו". (פרק ט"ו פס' י').
אנשי יהודה באים אל שמשון ושואלים אותו מדוע הוא עשה זאת לפלישתים. ושמשון אמר להם שזה בגלל מה שהם עשו לו. אנשי יהודה אוסרים את שמשון בחבל דק. "ויאסרהו בשנים עבתים חדשים". (פרק ט"ו פס' יג').
שמשון מגיע אל הפלישתים, הוא משתחרר מהחבל בעזרת רוח אלוהים. שמשון מוצא לחי של חמור ומכה בעזרתה אלף איש. "וימצא לחי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש". (פרק ט"ו פס' טו').
שמשון קורא למקום רמת לחי. שמשון נעשה מאוד צמא, הוא מתפלל לאלוהים. ואלוהים מוציא מתוך מכתש הלחי מים. "ויבקע אלוהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים". (פרק ט"ו פס' יט').
ושמשון שפט את ישראל בימי הפלישתים עשרים שנה. "וישפט את ישראל בימי הפלישתים עשרים שנה". (פרק ט"ו פס' כ').
שמשון אהב אישה ושמה דלילה. "ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה". (פרק ט"ז פס' ד').
הפלישתים באו אל דלילה ואמרו לה שתפתה את שמשון בכדי שיגיד לה מה חולשתו ובתמורה יתנו לה הפלישתים כסף. 3 פעמים שואלת דלילה את שמשון במה גדול כוחו ומהי חולשתו. ובכל שלושת פעמים אלה נותן לה שמשון תשובות שאינן נכונות. לבסוף שמשון נשבר ומספר לה שהוא נזיר אלוהים ושאם יגזרו את שערות ראשו זה יעשה אותו חולה. "מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אלוהים אני מבטן אמי אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל האדם". (פרק ט"ז פס' יז').
דלילה סיפרה כל זאת לפלישתים. היא קראה לאיש שיגלח את כל שערותיו של שמשון בזמן שנתו. דלילה עינתה אותו ונגמר לו הכוח. "ותגלח את שבע מחלפות ראשו ותחל לענותו ויסר כוחו מעליו". (פרק ט"ז פס' יט').
שמשון מתעורר משנתו והוא אינו יודע שאלוהים סר מעליו. הפלישתים מענים אותו ואוסרים אותו והוא טוחן בבית האסירים. ושיער ראשו החל לצמוח. "ויחל שער ראשו לצמוח כאשר גלח". (פרק ט"ז פס' כב').
הפלישתים נאספים בכדי לזבוח זבח ולשמוח על כך ששמשון נמצא בידיהם. הם קוראים לשמשון בכדי להשפיל אותו ולצחוק עליו. הם מעמידים אותו בין עמודים. שמשון מתפלל לאלוהים. " ויאמר אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלוהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים".(פרק ט"ז פס' כח').
שמשון אוחז בעמודים וסומך עליהם. הוא קורא "תמות נפשי עם פלשתים". (פרק ט"ז פס' ל').
והבית נופל על כל הפלישתים. "ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו". (פרק ט"ז פס' לא').
אחיו וכל בית אביו של שמשון קברו אותו ליד קבר מנוח אביו. ושמשון שפט את ישראל 20 שנה. "וירדו אחיו וכל בית אביהו וישאו אותו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל בקבר מנוח אביו והוא שפט את ישראל עשרים שנה". (פרק ט"ז פס' לא').
שמשון היא אחת הדמויות המרכזיות ביותר בתנ"ך. כמו כל בן אדם יש לו חסרונות וחולשות אך גם נקודות חוזק.
שמשון אף פעם לא הראה פחד או היסוס כל שהוא. את כל מעשיו הוא עשה מתוך גבורה וחוכמה.
שמשון הוא דמות נקמנית, הוא לא סולח ומוותר לפלישתים על מה שהם עשו לו. הוא מחזיר, גם אם זה פוגע באחרים שלא מגיע להם.
כאשר שמשון מרגיש חולשה כל שהיא הוא יורד מיד אל בית אביו. כך הוא עשה כאשר הבחורים הצליחו לפתור את חידתו. ניתן ללמוד מכך ששמשון מרגיש ביטחון בבית אביו.
