ניתוח:

האלימות במשחקי המחשב היא חלק מתרבות כללית של חוסר מודעות לנזקים של פגיעה מוחית בראש. הילד המשחק במשחקי המחשב האלימים מושפע מכך ואינו מודע לסכנות הטמונות בדבר. הרבה סרטים ומשחקים אלימים מחדירה תחושות מטעות שפגיעות בראש הן דבר מובן ומקובל מאליו. גיבורי פעולה כמו ארלונד שוורצנגר או סילבסטר סטלונה יכולים לקבל עשרות חבטות בראש ולתפקד כאילו לא קרה כלום.

עוד דוגמא לכך היא הסרטים המצוירים ששם רוב האלימות מתרכזת בראש. ה”רעים” שבסרט המצויר חוטפים חבטות קשות בראש. רואים קצת כוכבים, וחוזרים לתפקד כרגיל.

במשחקי המחשב האלימים הילד המשחק בהם מזדהה עם הלוחם שבמשחק מפני שהוא יכול לשלוט בתנועותיו על ידי לחיצות על הקלידים. במשחק עצמו בדרך כלל הדמויות חוטפות מכות או נופלות מגבהים וחוזרות ישר למוטב כאילו לא קרה כלום. הדמויות במשחק יכולות לבצע תנועות וביצועי קארטה על אנושיים, ומכיוון שהילד מזדהה עם הדמות הוא יכול להיות מושפע מכך ולחשוב שהוא על אנושי.

לא כל משחקי המחשב הם אלימים ומשפיעים לרעה על ילדים. ישנם משחקי מחשב שמשפיעים לטובה ומפתחים את דרכי החשיבה של הילד. לדוגמא:

The Incredible Machine – במשחק זה נדרש הילד להרכיב מכונות מתוחכמות, לבנות, ליצור, לחשוב ולא לתפקד ככלי משחית שנבנה על נפילתו של היריב.

עוד דוגמא לכך הוא… המשך לקרוא →

עבודה זו מודדת את עמדותיו של הציבור הכללי מול עמדותיהם של העובדים בתחום בריאות הנפש בישראל כלפי חולים/ מחלות נפש.
אנו נבדוק שאת באמצעות שאלון שנחלק לעובדים ולציבור ובהתאם לתשובות של השנים נגיע למסקנה מי מבין ומקבל יותר את חולי הנפש וכיצד הם מתחיסים למחלות ולחולי הנפש.

המשתנים:
נושא תלוי=חולי נפש.
נושא בלתי תלוי= יחס החברה.

*הנושא התלוי מתחלק לשני חלקים משניים כלומר החברה= העובדים בתחום בריאות הנפש, לעומת הציבור.

השערת המחקר:
יהיו הבדלים בין דעותיהם של עובדים בתחום בריאות הנפש לבין הציבור הכללי לגבי חולים במחלות נפש, שהעובדים יהיו יותר ליברלים מהציבור.

הגדרת משתנים:

חברה= התאגדות של בני אדם בעלי מטרות מוגבלות. שבחתירתם לקראת מטרות אלו הם עושים הסדרים ארגוניים מסוימים.
המונח חברה משמשלציון יחידות גדולות, כגון, אומות, ואפילו לגבי היחידה הכוללת ביותר, האנושות.
יחסי החברה: גיאוגר זימל אמר כי “חברה” ישניה ” בכל אשר שם נוצרת השפעת הגומלין בין יחדים אחדים”, מתוך יצרים או תכליות מסויימים.
כמו טארד שקובע גם וא כי כל יחידה חברתית עשויה להיות בעלת דרגות שונות מאוד, בהתאם לסוג השפעת הגומלין והדיקותה. גם יוג’ן דיפריל פיתח תורת יחסים חברתיים, לפיה קיים יחס חברתי בין שני יחדים, במידה שקיומו או פעולותיו של האחד משפיעים על מעשיו ומצביו הנפשיים של האחר. המקרה הנורמלי הוא… המשך לקרוא →