הציוד הנחוץ:
א. גלוונומטר טנגנטי.
ב. רב מודד.
ג. ספק מתח ישיר.
ד. פוטנציומטר.
ה. 5 חוטים מוליכים.

מהלך הניסוי:

חלק א'
אנו משנים את מתח הפוטנציומטר ובעקבות כך את הזרם ומודדים עבור כל זרם את סטיית הזוית, פעם עבור מתח חיובי ופעם עבור מתח חיובי.

חלק ב'
אנו משנים בכל פעם את מספר הכריכות ועבור כל מספר מודדים את סטיית הזוית עבור זרם קבוע.

מסקנות ואחוזי סטייה:

בניסוי מס' 1 חלק א' הראנו את הקשר בין הררם לבין זוית הסטייה

שיפועו של הגרף שווה ל:

נשווה את ערך השיפוע התיאורטי עם ערך השיפוע המעשי שהתקבל מהגרף:

מסקנה: עקב אחוזי הסטייה הנמוכים אנו מסיקים כי הניסוי תקף לגבי השדה של הכריכה ואנו מאמתים את חוק ביו סבר את הקבוע ואת ערך השדה המגנטי המקביל לארץ BEH .

חלק ב'

בניסוי זה בודקים אנו את תלות הזוית במספר הכריכות,אנו מנסים להוכיח כי:

ע"פ חוק ביו סבר לפלס

עלינו גם לבדוק את מקדם השיפוע ועל פיו למצוא את מקדם שדה כדור הארץ.

אחוזי סטייה בחישוב שדה כדה"א
בניסוי הראשון אחוזי הסטייה קטנים מכדי חישוב.
אך ניתן לחשב… המשך לקרוא →

סינוס זווית פגיעה סינוס זווית שבירה

0 0
0.173 0.121
0.342 0.241
0.5 0.325
0.642 0.438
0.766 0.515
0.86 0.573
0.939 0.642
0.984 0.656

גרף 1 יראה את זוויות הפגיעה/שבירה
גרף 2 יראה את סינוס זוויות הפגיעה/שבירה

חישובים
מסקנות: ניתן להסיק כי קיים קשר סינוס-אידי בין זווית השבירה לזווית הפגיעה שנוצר כתוצאה ישירה מהקשר הישר בין סינוס זווית הפגיעה לסינוס זווית השבירה.
שגיאות: אלו אפשריות כתוצאה מקריאה לא מדויקת של מעגל המעלות או כתוצאה מהעובדה שקריאת הסינוסים הייתה רק עד 3 ספרות אחרי הנקודה.

שם הניסוי: שבירת אור במעבר אור מפרספקט לאוויר.
מטרת הניסוי: מציאת הקשר… המשך לקרוא →

הניסוי בא לבדוק האם שני גופים נופלים בעלי מסה שונה, נעים בתנועה שוות תאוצה.

מהלך הניסוי

מדביקים סליל נייר לגוף מברזל, ומריצים את הסליל מתחת לנייר-קופי, דרך מד-זמן. מד-הזמן נותן מכה על הנייר כל 0.02 שניות, ומסמן עליו נקודה. לאחר מכן חוזרים על אותו תהליך עם גוף מעץ.

ניתוח הניסוי

ברזל: m=147.5 (g
שאלות:
א) הגדרת נפילה חופשית
כאשר גוף נופל ללא התנגדות האויר או כוחות אחרים פרט לכוח הכובד, הוא נופל בתנועה שוות תאוצה, שתאוצתה היא: 9.8(m/s2).
ללא התחשבות במסתו של הגוף.
לפי תוצאות הניסוי, הגופים לא נפלו נפילה חופשית, וזאת היות והתאוצה אינה שווה לגודל המצויין לעיל, וזאת בגלל שהגוף נופל באויר הפתוח, ולא בתנאי מעבדה.
ב)כן, ההבדל היה שתאוצת הברזל היתה בקרוב גדול יותר לגודלה האידיאלי, מאשר תאוצת העץ.דבר זה נבע מן העובדה שגודל המסה של הברזל, גדול פי 5.5 ממסת העץ. וככל שמסתו של גוף גדולה יותר, כך גדלה התנגדות האויר ולכן התאוצות שונות.
ג)הוכחה: ניקח מסה גדולהM ומסה קטנה:m ונשווה בין התאוצות שלהן.

ד) בחרו במסות אלה כדי שההבדל בין המסות יהיה גדול (פי 5.5) וכך התוצאות יהיו קיצוניות יותר (מבחינת המרחק בינהן)

ו) היות ובירח לא פועלים כוחות פרט לכוח הכובד שלו (g/6), כך שעל הירח תתקיים נפילה חופשית, עם תאוצת כוח… המשך לקרוא →