פיזיקה

עבודה תיאורטית הכוללת מידע כללי על ביקוע ועל השימושים הנרחבים בו

Published 17 בפברואר 2016 | By simba

FISSION – ביקוע גרעיני

בשנות ה30′ של המאה ה20′ חקרו מדענים קרינה קוסמית (קוסמיק רייס) – קרינה שמקורה בשמש.
כאשר חלקיקים אלו, בעלי אנרגייה רבה (פרוטונים) מהחלל החיצון פוגעים באטומי עופרת. חלקיקים
קטנים רבים ניתזו החוצה. חלקיקים אלו אינם פרוטונים או ניוטרונים והם קטנים בהרבה. לכן, הסיקו
המדענים שגרעין האטום כנראה בנוי מחלקיקים קטנים, והם החלו לחפש את החלקיקים האלו. בזמנו,
הדרך היחידה לגרום להתנגשות חלקיקים עתירי אנרגיה אלו הייתה לעלות לפסגת הר שבו קרינה
קוסמית הייתה שכיחה יותר. לכן, פיסיקאים בנו מכשירים הנקראים “מאיצי חלקיקים”. במכשירים אלו
ניתן להאיץ חלקיקים למהירויות גבוהות – אנרגיה קינטית גבוהה ביותר – ולגרום להם להתנגש
ב”אטומי מטרה”. תוצרי ההתנגשות הזאת מאותרים ומנותחים. המידע מלמד אותנו על החלקיקים מהם
עשוי האטום ועל הכוחות הפועלים בו.
Continue reading “עבודה תיאורטית הכוללת מידע כללי על ביקוע ועל השימושים הנרחבים בו” »

גלוונומטר טנגנטי

Published 15 ביוני 2009 | By simba

מטרות המעבדה:
א. הוכחת תאוריות שונות הנוגעות לקשר שבין שדה מגנטי לזרם,חוקי ביו סבר ועוד.
ב. מציאת הרכיב האופקי של ההשראה המגנטית של כדור הארץ.

הציוד הנחוץ:
א. גלוונומטר טנגנטי.
ב. רב מודד.
ג. ספק מתח ישיר.
ד. פוטנציומטר.
ה. 5 חוטים מוליכים.

מהלך הניסוי:

חלק א’
אנו משנים את מתח הפוטנציומטר ובעקבות כך את הזרם ומודדים עבור כל זרם את סטיית הזוית, פעם עבור מתח חיובי ופעם עבור מתח חיובי.

חלק ב’
אנו משנים בכל פעם את מספר הכריכות ועבור כל מספר מודדים את סטיית הזוית עבור זרם קבוע.

מסקנות ואחוזי סטייה:

בניסוי מס’ 1 חלק א’ הראנו את הקשר בין הררם לבין זוית הסטייה

שיפועו של הגרף שווה ל:

נשווה את ערך השיפוע התיאורטי עם ערך השיפוע המעשי שהתקבל מהגרף:

מסקנה: עקב אחוזי הסטייה הנמוכים אנו מסיקים כי הניסוי תקף לגבי השדה של הכריכה ואנו מאמתים את חוק ביו סבר את הקבוע ואת ערך השדה המגנטי המקביל לארץ BEH .

חלק ב’

בניסוי זה בודקים אנו את תלות הזוית במספר הכריכות,אנו מנסים להוכיח כי:

ע”פ חוק ביו סבר לפלס

עלינו גם לבדוק את מקדם השיפוע ועל פיו למצוא את מקדם שדה כדור הארץ.

אחוזי סטייה בחישוב שדה כדה”א
בניסוי הראשון אחוזי הסטייה קטנים מכדי חישוב.
אך ניתן לחשב… המשך לקרוא →

דו”ח מעבדה

Published 15 ביוני 2009 | By simba

שם הניסוי: שבירת אור במעבר אור מאויר לפרספקט.
מטרת הניסוי: מציאת הקשר בין זווית הפגיעה לזווית השבירה.
מהלך הניסוי: הצבנו פנס בעל קרן אור דקה מול מעגל אשר כתובות עליו מעלות, כיוונו את קרן האור ל – 0 מעלות. הצבנו את הפרספקט כאשר צידו השטוח מונח על קו 90 המעלות ואל מול הפנס. בדקנו מה קורה לקרן האור שלא נשברה (משום שצידו המעוגל של הפרספקט לא היה לכיוון הפנס) בכל פעם שסובבנו את המעגל ב – 10 מעלות ורשמנו תוצאות.
תוצאות הניסוי
זווית פגיעה זווית שבירה
0 0
10 7
20 14
30 19
40 26
50 31
60 35
70 40
80 41

סינוס זווית פגיעה סינוס זווית שבירה

0 0
0.173 0.121
0.342 0.241
0.5 0.325
0.642 0.438
0.766 0.515
0.86 0.573
0.939 0.642
0.984 0.656

גרף 1 יראה את זוויות הפגיעה/שבירה
גרף 2 יראה את סינוס זוויות הפגיעה/שבירה

חישובים
מסקנות: ניתן להסיק כי קיים קשר סינוס-אידי בין זווית השבירה לזווית הפגיעה שנוצר כתוצאה ישירה מהקשר הישר בין סינוס זווית הפגיעה לסינוס זווית השבירה.
שגיאות: אלו אפשריות כתוצאה מקריאה לא מדויקת של מעגל המעלות או כתוצאה מהעובדה שקריאת הסינוסים הייתה רק עד 3 ספרות אחרי הנקודה.

שם הניסוי: שבירת אור במעבר אור מפרספקט לאוויר.
מטרת הניסוי: מציאת הקשר… המשך לקרוא →

דו”ח מעבדה, ניסוי: נפילה חופשית (ללא תרשימים וטבלאות)

Published 15 ביוני 2009 | By simba

מטרת הניסוי

הניסוי בא לבדוק האם שני גופים נופלים בעלי מסה שונה, נעים בתנועה שוות תאוצה.

מהלך הניסוי

מדביקים סליל נייר לגוף מברזל, ומריצים את הסליל מתחת לנייר-קופי, דרך מד-זמן. מד-הזמן נותן מכה על הנייר כל 0.02 שניות, ומסמן עליו נקודה. לאחר מכן חוזרים על אותו תהליך עם גוף מעץ.

ניתוח הניסוי

ברזל: m=147.5 (g
שאלות:
א) הגדרת נפילה חופשית
כאשר גוף נופל ללא התנגדות האויר או כוחות אחרים פרט לכוח הכובד, הוא נופל בתנועה שוות תאוצה, שתאוצתה היא: 9.8(m/s2).
ללא התחשבות במסתו של הגוף.
לפי תוצאות הניסוי, הגופים לא נפלו נפילה חופשית, וזאת היות והתאוצה אינה שווה לגודל המצויין לעיל, וזאת בגלל שהגוף נופל באויר הפתוח, ולא בתנאי מעבדה.
ב)כן, ההבדל היה שתאוצת הברזל היתה בקרוב גדול יותר לגודלה האידיאלי, מאשר תאוצת העץ.דבר זה נבע מן העובדה שגודל המסה של הברזל, גדול פי 5.5 ממסת העץ. וככל שמסתו של גוף גדולה יותר, כך גדלה התנגדות האויר ולכן התאוצות שונות.
ג)הוכחה: ניקח מסה גדולהM ומסה קטנה:m ונשווה בין התאוצות שלהן.

ד) בחרו במסות אלה כדי שההבדל בין המסות יהיה גדול (פי 5.5) וכך התוצאות יהיו קיצוניות יותר (מבחינת המרחק בינהן)

ו) היות ובירח לא פועלים כוחות פרט לכוח הכובד שלו (g/6), כך שעל הירח תתקיים נפילה חופשית, עם תאוצת כוח… המשך לקרוא →

קרינה

Published 15 ביוני 2009 | By simba

עיסוק בריפוי או ריפוי בניסוי
כרגע אתם חושבים שאתם רואים דף צבוע בלבן, אך למעשה אתם רואים דף צבוע בצבע אשר משקף את כל קרני האור .
וכרגע אתם רואים השתקפות של קרן אור אדומה.
ישנן מינים רבים של קרינות אשר לא כולן נראות לנו אך בכל זאת משומשות לצרכינו ולצרכיהם של אחרים. לדוגמא:
קרינת אולטרה סגול: אשר מסייעת לנו ליצירת ויטמין B ואור השמש עשיר בה, אך במנות גדולות היא הרסנית לרקמות החיות.
זוהי קרינה אלקטרומגנטית ואורך הגל שלה הוא 400-5 מיליונית המ”מ
(גל הצבע הסגול הוא הקצר ביותר בתחום האור הנראה).
דבורים רואים אך ורק קרינה זו לכן הם נמשכים לאור השמש.
קרינת אינפרה אדום: (אינפרה = מעל) קרינה הנפלטת מגופים חמים ונוטלת עמה חלק מאנרגית החום של הגוף, חודרת מבעד ערפל ואובך טוב יותר מן האור הנראה שכן המולקולות שבדרך מפזרות אותה פחות. היא משמשת לצילום מדד טמ”פ וראיה בציוד צבאי.
זוהי קרנה אלקטרומגנטית (אורך הגל האדום הוא הארוך ביותר)
אורך הגל הוא 740 מיליונית המ”מ ל1 מ”מ.
קרינת רדיו: שימוש בקרינה אלקטרומגנטית לצורכי שידור, העברה אלחוטית וקליטה של אותות על קוליים. משומש בטלגראף, טלויזיה
ובראדאר (radio detection and ranging) (מכ”ם-מגלה כיוון מקום)
במשדר הקול הופך לאות חשמלי האותות נישאים על גבי “גל נושא” שתדירותו מוגדרת וכן… המשך לקרוא →