כניסה/הרשמה
פייסבוק
תיאור של כל האמצעים ביצירה הספרותית החל מא’ ועד ת’
תיאור של כל האמצעים ביצירה הספרותית החל מא’ ועד ת’
אוקסימורון – סוג של מטאפורה, המצרף מושגים או ביטויים סותרים – לכאורה כדי להגביר את הרושם וההפתעה (זעקה אלמת).
אונומטופיאה – מילה שצליליה מסמנים את משמעותה (בקבוק, זמזום).
אופן – סוג של פיוט המיועד להשתלב בתפילת שחרית לפני המלים “והאופנים וחיות הקודש…” הפיוט מתאר את תנועת המלאכים ומעשה המרכבה.
אימאז’ = תמונת לשון – מילה או ביטוי ציורי ביצירה ספרותית הבאים להמחיש מושג, רעיון, רגש או מצב כלשהו. המשורר מצייר תמונות במלים וסומך על הדמיון החושי של הקורא שיראה, ישמע ויחוש את הדברים במציאות השירית.
אירוניה – דרך התבטאות מתוחכמת, שבה המשמעות הגלויה והתמימה של הדברים שונה, ולעיתים אף מנוגדת מהכוונה הסמויה.
אקספוזיציה = היצג – הרקע, הדמויות, המניעים, המגמות וכו’. ההיצג בד”כ נמצא בתחילת היצירה. ההיצג מניח יסודות למוטיבים שיתפתחו בהמשך היצירה.
אקרוסטירון – קישוט לשוני בשירה (בעיקר בפיוטי ימה”ב) שכל אחד מצלעותיו או בתיו מתחיל באחת מאותיות א”ב (א,ב,ג…) (אתבש…) וכן אכרוסטיכון שמי – אותיות שמו של המשורר.
ארמז – התייחסות מילולית,… המשך לקרוא
האדונית והרוכל, של ש”י עגנון
סיכום על האדונית והרוכל, של ש”י עגנון. בסיכום: תיאור האקספוזיציה,תיאור חלקי הסיפור, תיאור הרבדים, הביקורת, המוטיבים בסיפור ועוד..
חלק א’ – האקספוזיציה
רוכל יהודי מחזר בין הכפרים. מגיע לבית מבודד בקצה היער ופוגש שם באדונית, בעלת הבית. הוא מציע לה למכירה
מוצרים שונים המתאימים לנשים. היא מסרבת לקנות ומבקשת ממנו לעזוב, אך משהוא ממשיך ומשכנע אותה, היא
נעתרת לבקשותיו וקונה סכין ציידים. הרוכל נפרד ממנה, אל תועה בדרכו ביער החשוך. לפתע רואה אור והולך לכוונו,
דופק בדלתו של הבית המואר, ושוב נפגש עם האדונית, המתבוננת בו במבטיה. היא נענית לבקשתו למצוא מחסה מן
הגשמים היורדים בחוץ ונותנת לו ללון ברפת ישנה שבחצרה.
באקספוזיציה נחשפות לפני הקורא הדמויות, זו של האדונית וזו של הרוכל, האדונית- כשמה כן היא- מתנשאת. היא
מנסה להפטר מן היהודי, המאוס בעיניה, אך בסופו של דבר קונה ממנו סכין ציידים. סכין זו ומבטיה המוזרים אף הם
מאפיינים אותה, את אישיותה המפלצתית. הרוכל היהודי- אף הוא תכונתיות ככינוייו. כרוכל הוא מראה תכונות של
סוחר, של תגרן, אשר איננו פוסק מלהציע את סחורתו, עד שהלקוח נכנע וקונה. כיהודי- הוא נכנע ומתרפס לפני האדונית
הגויה, גם כשהיא משפילה אותו, ומדגישה בפניו כי איננו רצוי.
חלק ב’- היום הראשון לשהותו של הרוכל בביתה… המשך לקרוא
הגן המפליג למרחקים/אידה פינק
הגן המפליג למרחקים:
המחברת – אידה פינק, ילידת פולין, בזמן השואה הסתתרה בגטו תוך שימוש בניירות אריים. עלתה לישראל בשנת 1957, חיברה סיפורים קצרים, מחזות וספריה תורגמו לאנגלית, גרמתי והולנדית וזכו לתפוצה רבה.
היא זכתה בשנת 1985 בפרס הספרותי על שם אנה פראנק.
נושא הסיפור – סיפור שואה. הנושא המרכזי של הסיפור עוסק בניסיון לשרוד את מלחמת העולם השנייה. להציל את המשפחה מהשואה.
זהו סיפור אישי, פרטי, יומיומי הקשור בטבע בקטיף תפוחים. הסיפור עוסק בהשוואה בין שני גנים: גן המספרת (“הגן שלנו”; המספרת, אותה, אביה) וגן השכנים (הגן של משפחת וויצ’ך).
ההשוואה בין הגנים:
בעבר: היה שותפות, דמיון
1. כלכלית – שפע בשני הגנים : “היה זה הגן של השכנים יפה ושופע כשלנו ובו – כבתוך שלנו גדלו עצי פרי”.
2. חברתית – “נהגנו לבצע את כל עבודות הגן בעת ובעונה אחת בשני הגנים באותו היום עצמו כיסחנו את הדשא באותו יום עצמו סיידנו את גזעי העץ”. “בנו של וויצ’ך ידיד נעורנו”. “למן ימי ילדותי רגילה הייתי לקרבתו”.
3. גיאוגרפית – “שני הגנים של וויצ’ך ושלנו מחוברים זה לזה כיחידה אחת, שבו שום גדר לא חצצה בניהם…ורק שדרת הדמדמניות חיברה אותם בתפר ישיר בתכלית”.
בהווה (הסיפורי):
1. כלכלית – אצל משפחת וויצ’ך – בשלים,אצלנו לא. אצלנו בטלה אצל וויצ’ך קטיף.… המשך לקרוא
המחברת – אידה פינק, ילידת פולין, בזמן השואה הסתתרה בגטו תוך שימוש בניירות אריים. עלתה לישראל בשנת 1957, חיברה סיפורים קצרים, מחזות וספריה תורגמו לאנגלית, גרמתי והולנדית וזכו לתפוצה רבה.
היא זכתה בשנת 1985 בפרס הספרותי על שם אנה פראנק.
נושא הסיפור – סיפור שואה. הנושא המרכזי של הסיפור עוסק בניסיון לשרוד את מלחמת העולם השנייה. להציל את המשפחה מהשואה.
זהו סיפור אישי, פרטי, יומיומי הקשור בטבע בקטיף תפוחים. הסיפור עוסק בהשוואה בין שני גנים: גן המספרת (“הגן שלנו”; המספרת, אותה, אביה) וגן השכנים (הגן של משפחת וויצ’ך).
ההשוואה בין הגנים:
בעבר: היה שותפות, דמיון
1. כלכלית – שפע בשני הגנים : “היה זה הגן של השכנים יפה ושופע כשלנו ובו – כבתוך שלנו גדלו עצי פרי”.
2. חברתית – “נהגנו לבצע את כל עבודות הגן בעת ובעונה אחת בשני הגנים באותו היום עצמו כיסחנו את הדשא באותו יום עצמו סיידנו את גזעי העץ”. “בנו של וויצ’ך ידיד נעורנו”. “למן ימי ילדותי רגילה הייתי לקרבתו”.
3. גיאוגרפית – “שני הגנים של וויצ’ך ושלנו מחוברים זה לזה כיחידה אחת, שבו שום גדר לא חצצה בניהם…ורק שדרת הדמדמניות חיברה אותם בתפר ישיר בתכלית”.
בהווה (הסיפורי):
1. כלכלית – אצל משפחת וויצ’ך – בשלים,אצלנו לא. אצלנו בטלה אצל וויצ’ך קטיף.… המשך לקרוא
סיכום לבגרות- הדקדוק הפנימי
ספר הדקדוק הפנימי/ דוד גרוסמן
* הספר עוסק במאבק על האני כנגד מעגלי החוץ הפולשים לתוכו ומתחככים בו. מאבק זה הוא גם ציר העלילה ברומן. הרומן פורש את קורותיו של אהרון, מגיל 11 עד גיל 14, שעיקרן עצירת הגדילה, המתפרשת כהתמרדות של האני כנגד החוץ. החזית העיקרית שבה מתנהל המאבק היא המעגל המשפחתי. המשפחה היא הגורם המעצב את האני מבחינה גנטית ונפשית, וכבר בכך היא נוטלת את חירותו. משפחתו של אהרון מגלמת איום כפול: בעצם העובדה שההורים הם נציגי עולם המבוגרים, ובגופניות ובחומריות המכתיבות את החיים בבית. ההתבגרות ברומן פירושה מחיקת הייחודיות שבילדות, פירושה גם ניצחון הגוף על הנשמה, על הטוהר.
אהרון מתקומם נגד תכתיבי הטבע, אך סופו של יוצא- הדופן הוא בידוד בתוך “בועה”. בפתח הסיפור אהרון היה ילד יוצא- דופן בכשרונותיו, אך במהלך הזמן הוא הופך לבעל מום “עיוות של הטבע”. עם זאת, מולו עומדים דמויות, משפחה, מקום וחברה המייצגים נורמליות דוחה. הקיום המנותק שבפנים, והקיום הנורמלי שבחוץ- שניהם בבחינת מוות בחיים.
מושגי הנורמה והנורמליות קשורים ברומן בהטמעת האני בתוך הביחד למטרת שרידה. כדיי שהטבע ישמר, חייב כל דבר להתנהל ע”פ חוקיות קדומה וקבועה, למלא את התפקיד שנגזר עליו. היוצא מן הכלל משבש את סדר העולם. היחיד המנסה להציל את עצמיותו הוא “תופעת טבע”, אויב, בוגד.
* הספר עוסק במאבק על האני כנגד מעגלי החוץ הפולשים לתוכו ומתחככים בו. מאבק זה הוא גם ציר העלילה ברומן. הרומן פורש את קורותיו של אהרון, מגיל 11 עד גיל 14, שעיקרן עצירת הגדילה, המתפרשת כהתמרדות של האני כנגד החוץ. החזית העיקרית שבה מתנהל המאבק היא המעגל המשפחתי. המשפחה היא הגורם המעצב את האני מבחינה גנטית ונפשית, וכבר בכך היא נוטלת את חירותו. משפחתו של אהרון מגלמת איום כפול: בעצם העובדה שההורים הם נציגי עולם המבוגרים, ובגופניות ובחומריות המכתיבות את החיים בבית. ההתבגרות ברומן פירושה מחיקת הייחודיות שבילדות, פירושה גם ניצחון הגוף על הנשמה, על הטוהר.
אהרון מתקומם נגד תכתיבי הטבע, אך סופו של יוצא- הדופן הוא בידוד בתוך “בועה”. בפתח הסיפור אהרון היה ילד יוצא- דופן בכשרונותיו, אך במהלך הזמן הוא הופך לבעל מום “עיוות של הטבע”. עם זאת, מולו עומדים דמויות, משפחה, מקום וחברה המייצגים נורמליות דוחה. הקיום המנותק שבפנים, והקיום הנורמלי שבחוץ- שניהם בבחינת מוות בחיים.
מושגי הנורמה והנורמליות קשורים ברומן בהטמעת האני בתוך הביחד למטרת שרידה. כדיי שהטבע ישמר, חייב כל דבר להתנהל ע”פ חוקיות קדומה וקבועה, למלא את התפקיד שנגזר עליו. היוצא מן הכלל משבש את סדר העולם. היחיד המנסה להציל את עצמיותו הוא “תופעת טבע”, אויב, בוגד.
* על… המשך לקרוא
החא ועונשו- ניתוח דמויות
הנושא הנבחר הינו- “הקטבים ביצירה- האם הם שולטים או שמא נשלטים ע”י הדמויות”.
הדמויות המייצגות ברומן קצה קוטבי אחד הן סוניה, ליזבטה ודוניה- כאשר סוניה היא הדמות הראשית, המסמלת קדושה ונשלטת על ידה. פעמים רבות ניתן למצוא קישורים בין סוניה לליזבטה, המתבטאים בהתנהגות ובאזכורים שונים. האנלוגיה בין דוניה לסוניה מתבטאת בכך שגם דוניה היא אצילת נפש ומוכנה להקריב את עצמה ואושרה למען האחרים החשובים לה (אימה ואחיה).
הקצה הקוטבי השני ברומן מיוצג על ידי סווידריגאילוב- שהוא דמות שיש בה פן המושחת מן היסוד. (בנוסף אליו- באופן פחות קיצוני ישנו האדון לוז’ין- המצטייר כרמאי, חומרני, תככן, בעל תאוות בצע, יהיר ושחצן).
לפי האבחנות הנ”ל ניתן בעצם להסיק שההשוואה המתבקשת בין הקטבים השונים תהיה מיוצגת ע”י סוניה וסווידריגאילוב- אך אנו החלטנו לעשות את העבודה בצורה מעט שונה ומאתגרת יותר- מכיוון שדמויות רבות בסיפור אנלוגיות לדמותו של רסקולניקוב, וכל אחת מהן מבליטה באופן קיצוני פן אחר באישיותו, בחרנו לנתח את דמותו של רסקולניקוב החצוי באופיו, ומשם לצאת לשני הקטבים הקיצוניים- סוניה וסווידריגאילוב.
שני חלקיו של רסקולניקוב מסמלים כל אחד מהם קוטב שונה. חלק אחד מסמל את האמונה בחסד, באל וברחמים, הטבוע ברסקולניקוב מעצם היותו, ואילו החלק השני מסמל את אכזריותו ומרדנותו במוסכמות החברה והחיים- אשר רסקולניקוב שולט בו (באופן יחסי).
לאחר שנסקור שני… המשך לקרוא
הדמויות המייצגות ברומן קצה קוטבי אחד הן סוניה, ליזבטה ודוניה- כאשר סוניה היא הדמות הראשית, המסמלת קדושה ונשלטת על ידה. פעמים רבות ניתן למצוא קישורים בין סוניה לליזבטה, המתבטאים בהתנהגות ובאזכורים שונים. האנלוגיה בין דוניה לסוניה מתבטאת בכך שגם דוניה היא אצילת נפש ומוכנה להקריב את עצמה ואושרה למען האחרים החשובים לה (אימה ואחיה).
הקצה הקוטבי השני ברומן מיוצג על ידי סווידריגאילוב- שהוא דמות שיש בה פן המושחת מן היסוד. (בנוסף אליו- באופן פחות קיצוני ישנו האדון לוז’ין- המצטייר כרמאי, חומרני, תככן, בעל תאוות בצע, יהיר ושחצן).
לפי האבחנות הנ”ל ניתן בעצם להסיק שההשוואה המתבקשת בין הקטבים השונים תהיה מיוצגת ע”י סוניה וסווידריגאילוב- אך אנו החלטנו לעשות את העבודה בצורה מעט שונה ומאתגרת יותר- מכיוון שדמויות רבות בסיפור אנלוגיות לדמותו של רסקולניקוב, וכל אחת מהן מבליטה באופן קיצוני פן אחר באישיותו, בחרנו לנתח את דמותו של רסקולניקוב החצוי באופיו, ומשם לצאת לשני הקטבים הקיצוניים- סוניה וסווידריגאילוב.
שני חלקיו של רסקולניקוב מסמלים כל אחד מהם קוטב שונה. חלק אחד מסמל את האמונה בחסד, באל וברחמים, הטבוע ברסקולניקוב מעצם היותו, ואילו החלק השני מסמל את אכזריותו ומרדנותו במוסכמות החברה והחיים- אשר רסקולניקוב שולט בו (באופן יחסי).
לאחר שנסקור שני… המשך לקרוא