תיאור של כל האמצעים ביצירה הספרותית החל מא' ועד ת'

אוקסימורון – סוג של מטאפורה, המצרף מושגים או ביטויים סותרים – לכאורה כדי להגביר את הרושם וההפתעה (זעקה אלמת).

אונומטופיאה – מילה שצליליה מסמנים את משמעותה (בקבוק, זמזום).

אופן – סוג של פיוט המיועד להשתלב בתפילת שחרית לפני המלים "והאופנים וחיות הקודש…" הפיוט מתאר את תנועת המלאכים ומעשה המרכבה.

אימאז' = תמונת לשון – מילה או ביטוי ציורי ביצירה ספרותית הבאים להמחיש מושג, רעיון, רגש או מצב כלשהו. המשורר מצייר תמונות במלים וסומך על הדמיון החושי של הקורא שיראה, ישמע ויחוש את הדברים במציאות השירית.

אירוניה – דרך התבטאות מתוחכמת, שבה המשמעות הגלויה והתמימה של הדברים שונה, ולעיתים אף מנוגדת מהכוונה הסמויה.

אקספוזיציה = היצג – הרקע, הדמויות, המניעים, המגמות וכו'. ההיצג בד"כ נמצא בתחילת היצירה. ההיצג מניח יסודות למוטיבים שיתפתחו בהמשך היצירה.

אקרוסטירון – קישוט לשוני בשירה (בעיקר בפיוטי ימה"ב) שכל אחד מצלעותיו או בתיו מתחיל באחת מאותיות א"ב (א,ב,ג…) (אתבש…) וכן אכרוסטיכון שמי – אותיות שמו של המשורר.

ארמז – התייחסות מילולית,… המשך לקרוא →

סיכום על האדונית והרוכל, של ש"י עגנון. בסיכום: תיאור האקספוזיציה,תיאור חלקי הסיפור, תיאור הרבדים, הביקורת, המוטיבים בסיפור ועוד..

באקספוזיציה נחשפות לפני הקורא הדמויות, זו של האדונית וזו של הרוכל, האדונית- כשמה כן היא- מתנשאת. היא 
מנסה להפטר מן היהודי, המאוס בעיניה, אך בסופו של דבר קונה ממנו סכין ציידים. סכין זו ומבטיה המוזרים אף הם 
מאפיינים אותה, את אישיותה המפלצתית. הרוכל היהודי- אף הוא תכונתיות ככינוייו. כרוכל הוא מראה תכונות של 
סוחר, של תגרן, אשר איננו פוסק מלהציע את סחורתו, עד שהלקוח נכנע וקונה. כיהודי- הוא נכנע ומתרפס לפני האדונית 
הגויה, גם כשהיא משפילה אותו, ומדגישה בפניו כי איננו רצוי.

חלק ב'- היום הראשון לשהותו של הרוכל בביתה… המשך לקרוא →