פייסבוק
Facebook Pagelike Widget
פרסומת

כללי

המטוס

האחים וילבור ואורוויל רייט הם בוני המטוסים הראשונים. הם היו הראשונים שבנו והטיסו כלי טיס כבד מהאוויר, בניגוד לספינות האוויר , שהן קלות מהאוויר.
אחרי סדרה של ניסויים בדאונים ובגלשונים , בנו לבסוף את המטוס הממונע הראשון, והטיסו אותו ב-17 בדצמבר 1903 בקיטי הוק שבצפון קרוליינה.
ב-1909, כבר היו באירופה דגמים מוצלחים, אם כי מוזרים למראה, של מטוסים. מטוס, שנבנה ב-1906, ונקרא “ביס 14”, היה בעל כנפיים דמויות ארגזים פתוחים וללא זנב. מטוס “פארמאן” היה דו-כנפי, ובעל זנב בקצהו של מבנה מתכתי. כל אחד משני אלה הונע במדחף, שהותקן מאחור.

ב-1910, הוחלט, שמוטב להעביר את המדחף קדימה, כדי ש”ימשוך” אחריו את המטוס. תאונות, שאירעו למטוסים חד-כנפיים, גרמו למתכננים להעדיף מטוסים דו-כנפיים, שמוטות מחברים את שתי הכנפיים זו לזו. גופי המטוסים היו עשויים עץ ובד. דגם המטוס הדו-כנפי בעל המדחף מלפנים היה נהוג כ-25 שנה, כמעט עד למלחמת-העולם השנייה.
בשנות ה-20 היו כבר מטוסי נוסעים ומשא ביבשת אירופה. בעת ההיא החלו לבנות מטוסי מתכת, וחזרו למבנה המטוס החד-כנפי.
בשנות ה-30 המוקדמות תפס מטוס ה-“Vega” את הבמה, כמטוס המועדף על הטייסים.
בשנת 1934, היה ה-“de Havilland DH-88 Coment” המטוס הבריטי הראשון בעל היכולת לקפל גלגלים, מדפים וזווית משתנה של להבי המדחפים.
בשנות ה-30 וה-40 תפס את מקומו של ה-“Vega” מטוס ה-Douglas D-3,… המשך לקרוא

עבודה בספורט – נושא העישון

הקדמה

את עבודתי בחרתי לעשות על נושא העישון.
הדגש המושם בעבודה זאת היא הסכנה הכרוכה בעישון (נזקי העישון במובן הרחב) לנוער בפרט ולאוכלוסייה בכלל. בחרתי לעשות את עבודתי דווקא על נושא זה שכן אף פעם לא הבנתי את תופעת העישון במלואה – מה גורם לה, מדוע היא כה פופולארית, מהם נזקיה ומדוע נערים כה רבים מעשנים מגיל צעיר. כמו כן התופעה שבה נזקי העישון הכבדים ידועים לכל, ובכל זאת אחוז המעשנים הוא כה גבוה, תמיד סקרנה אותי. בעבודתי החלטתי להתמקד על נזקי העישון, הקשר שבין העישון לספורט, קשיים בגמילה מעישון ושיטות להפסקת עישון.

התפתחות התופעה האנושית

העישון הנו תופעה חברתית שהייתה ידועה עוד בימי הביניים באירופה, וכן בקרב הילידים בצפון אמריקה. האדם המערבי הראשון שייבא את נזקי הניקוטין למערב היה קולומבוס. הוא ואנשי משלחתו אימצו את ההרגל מהאינדיאנים. האינדיאנים היו הראשונים שהבעירו עלים יבשים של צמח הטבק ושאפו את העשן בעזרת מקטרת. מאז הובא הטבק לאירופה במאה ה-16, הלך והתפשט השימוש בו. במשך השנים הופיעו גם הסיגרים, טבק הלעיסה וטבק ההרחה. אלו היו נחלת העשירים בעיקר, ותופעות המחלות הקשורות לעישון לא היו ידועות. רק החל במאה העשרים עם התקדמות המהפכה התעשייתית והוזלת מחירי הסיגריות, הפך מנהג העישון לנגיש ומכאן הוא חלחל לכל שכבות האוכלוסייה. במהלך זמן זה קצב הגידול במספר… המשך לקרוא

אישים-אליעזר בן יהודה, חיים נחמן ביאליק,חנה סנש,הרב רינס,שרה אהרונסון,חיים ויצמן

אליעזר בן יהודה (7 בינואר 1858- 16 בדצמבר 1922), מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20והדמות המזוהה ביותר עם התהליך. מייסד ועד הלשון העברית, מייסד ועורך עיתון “הצבי”, ומחבר מילון בן יהודה.

בן יהודה פעל במספר רב של תחומים כדי לקדם את הדיבור העברי בארץ ישראל והם:
דיבור עברי בתוך המשפחה
הקמת אגודות וחבורות לשם קידום הדיבור העברי
אליעזר בן יהודה יסד את עיתון “הצבי”
חיבר את המילון העברי
החייאת אוצר המילים וחידושי מילים
על שמו של אליעזר בן-יהודה נקראים רחובות בכל ערי הארץ. על שמו נקרא גם “פרויקט בן יהודה”, שמטרתו לקרב את היצירות הקלאסיות של הספרות העברית לכלל הציבור, באמצעות העלאתן לאינטרנט.

חיים נחמן ביאליק (9 בינואר 1873- 4 ביולי 1934), מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, כותב מסות, מחבר סיפורים, מתרגם ועורך שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית. נתכנה בשם “המשורר הלאומי”.
לביאליק היה קשר מיוחד לעיר תל אביב. הוא קבע בה את ביתו, סמוך לבית העירייה דאז. אחרי פטירתו, נותרה אלמנתו מניה לגור בבית. בשנת 1937 החליטה מניה ביאליק לתרום את הבית לרשות העירייה כ”אגודת בית ביאליק” שתפקידה לשמר את הבית. אגודת הסופרים העבריים הפכה את הבית למרכז פעילותה, וערכה בו כינוסים תרבותיים וספרותיים. בבית נמצאים ציורים ופסלים של המשורר, פרי… המשך לקרוא

ראובן רובין

1.ראובן רובין (1893 – 1974):
הצייר ראובן רובין נולד ברומניה בשנת 1893, ועלה לארץ בשנת 1912 כדי ללמוד ציור בבצלאל בירושלים. הוא המשיך את לימודיו בפריז, ובשנת 1922 חזר לארץ והשתקע בה. מאז ועד סוף ימיו חבר לנופי הארץ ולאנשיה וצייר אותם בהתלהבות של מי שמצא בית.
“אשרי ראובן שזכה להידבק בארץ ישראל בעצם פריחת כשרונו,” כתב עליו המשורר חיים נחמן ביאליק, “…אל הארץ הזאת קשר אותו גורלו, גורל האמן.”
ראובן הלך לעולמו בשנת 1974. ביתו, ברחוב ביאליק בתל-אביב, הוא כיום מוזיאון בית ראובן, המציג דרך קבע את מיטב יצירתו.

2.היצירה באה לידי ביטוי:
היצירה מאופיינת בצורת הציור של האומן (ראובן רובין) קווים מטושטשים ולא מובנים וצביעה פשוטה ביותר שאינה אסתטית במיוחד.
ביצירה “חלון פתוח” רואים כי רובין משתמש ברקע של כפר,ישן,עני,
חסר חיים ולא מפותח במיוחד.
ראובן מתייחס לעציץ שנמצא על אדן החלון המעשיר את התמונה בצבעים יותר חיים.

3.על היצירה:
שם היצירה: “חלון פתוח”.
שם האומן: ראובן רובין.
השנה בה נוצרה: 1922-23 שנות ה- 20
טכניקה: שמן על בד,האומן השתמש במשיכת המכחול וצביעה שאינה ברורה ואסתטית.

4.מאפייני התמונה:
המישור הקדמי הוא העציץ שצומח בו סוג של פרח.
המישור האחורי הוא הנוף לכפר הנראה עזוב ועני.
המישור המרכזי הוא החלון עצמו שמציג מחשבותיו של בן אדם על
מקום מגוריו… המשך לקרוא

צ\'אט
  • JJ
    JJJ
    20 October 2020
  • ד
    דינה אקסלרוד
    29 September 2020
  • רעות אהרון
    גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי
    29 September 2020
  • ד
    גכגכ
    29 September 2020
  • דן ביקלס
    @sagi_amram
    29 September 2020
  • דן ביקלס
    תעקבו אחריי באינסטגרם
    29 September 2020
  • יניב דמוך
    מישהו רואה אותי?
    29 September 2020
  • מאיר כץ
    שלום לכם חברים בבקשה תעקבו אחרי באינשטוס @davidkatz
    29 September 2020
  • אח של דימה
    בואנה יבן של זונה תסתום תפה המזדיין שלך דימה יילד זין שרמוט
    29 September 2020
  • בודהה
    חברה איפה אהבת החינם שלכם?
    25 September 2020
Your Shout