את עבודתי בחרתי לעשות על נושא העישון.
הדגש המושם בעבודה זאת היא הסכנה הכרוכה בעישון (נזקי העישון במובן הרחב) לנוער בפרט ולאוכלוסייה בכלל. בחרתי לעשות את עבודתי דווקא על נושא זה שכן אף פעם לא הבנתי את תופעת העישון במלואה – מה גורם לה, מדוע היא כה פופולארית, מהם נזקיה ומדוע נערים כה רבים מעשנים מגיל צעיר. כמו כן התופעה שבה נזקי העישון הכבדים ידועים לכל, ובכל זאת אחוז המעשנים הוא כה גבוה, תמיד סקרנה אותי. בעבודתי החלטתי להתמקד על נזקי העישון, הקשר שבין העישון לספורט, קשיים בגמילה מעישון ושיטות להפסקת עישון.

התפתחות התופעה האנושית

העישון הנו תופעה חברתית שהייתה ידועה עוד בימי הביניים באירופה, וכן בקרב הילידים בצפון אמריקה. האדם המערבי הראשון שייבא את נזקי הניקוטין למערב היה קולומבוס. הוא ואנשי משלחתו אימצו את ההרגל מהאינדיאנים. האינדיאנים היו הראשונים שהבעירו עלים יבשים של צמח הטבק ושאפו את העשן בעזרת מקטרת. מאז הובא הטבק לאירופה במאה ה-16, הלך והתפשט השימוש בו. במשך השנים הופיעו גם הסיגרים, טבק הלעיסה וטבק ההרחה. אלו היו נחלת העשירים בעיקר, ותופעות המחלות הקשורות לעישון לא היו ידועות. רק החל במאה העשרים עם התקדמות המהפכה התעשייתית והוזלת מחירי הסיגריות, הפך מנהג העישון לנגיש ומכאן הוא חלחל לכל שכבות האוכלוסייה. במהלך זמן זה קצב הגידול במספר… המשך לקרוא →

בן יהודה פעל במספר רב של תחומים כדי לקדם את הדיבור העברי בארץ ישראל והם:
דיבור עברי בתוך המשפחה
הקמת אגודות וחבורות לשם קידום הדיבור העברי
אליעזר בן יהודה יסד את עיתון “הצבי”
חיבר את המילון העברי
החייאת אוצר המילים וחידושי מילים
על שמו של אליעזר בן-יהודה נקראים רחובות בכל ערי הארץ. על שמו נקרא גם “פרויקט בן יהודה”, שמטרתו לקרב את היצירות הקלאסיות של הספרות העברית לכלל הציבור, באמצעות העלאתן לאינטרנט.

חיים נחמן ביאליק (9 בינואר 1873- 4 ביולי 1934), מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, כותב מסות, מחבר סיפורים, מתרגם ועורך שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית. נתכנה בשם “המשורר הלאומי”.
לביאליק היה קשר מיוחד לעיר תל אביב. הוא קבע בה את ביתו, סמוך לבית העירייה דאז. אחרי פטירתו, נותרה אלמנתו מניה לגור בבית. בשנת 1937 החליטה מניה ביאליק לתרום את הבית לרשות העירייה כ”אגודת בית ביאליק” שתפקידה לשמר את הבית. אגודת הסופרים העבריים הפכה את הבית למרכז פעילותה, וערכה בו כינוסים תרבותיים וספרותיים. בבית נמצאים ציורים ופסלים של המשורר, פרי… המשך לקרוא →

2.היצירה באה לידי ביטוי:
היצירה מאופיינת בצורת הציור של האומן (ראובן רובין) קווים מטושטשים ולא מובנים וצביעה פשוטה ביותר שאינה אסתטית במיוחד.
ביצירה “חלון פתוח” רואים כי רובין משתמש ברקע של כפר,ישן,עני,
חסר חיים ולא מפותח במיוחד.
ראובן מתייחס לעציץ שנמצא על אדן החלון המעשיר את התמונה בצבעים יותר חיים.

3.על היצירה:
שם היצירה: “חלון פתוח”.
שם האומן: ראובן רובין.
השנה בה נוצרה: 1922-23 שנות ה- 20
טכניקה: שמן על בד,האומן השתמש במשיכת המכחול וצביעה שאינה ברורה ואסתטית.

4.מאפייני התמונה:
המישור הקדמי הוא העציץ שצומח בו סוג של פרח.
המישור האחורי הוא הנוף לכפר הנראה עזוב ועני.
המישור המרכזי הוא החלון עצמו שמציג מחשבותיו של בן אדם על
מקום מגוריו… המשך לקרוא →