פייסבוק
Facebook Pagelike Widget
פרסומת

סיכומים למגן בתולדות האמנות

תולדות האמנות – סיכומים למגן:

אנדרטת השואה והתקומה/יגאל תומרקין:
הנושא של הפסל הוא תקומה מתוך השבר> תקומה מתוך השואה.
פסל ובו משולש גדול שעומד על 2 משולשים קטנים, ואפשר להיכנס לתוכו, שם תלוי תלאי צהוב. המשולש הגדול הפוך, ועומד על הקודקוד שלו על שני המשולשים הקטנים. המניע לפסל הוא ציבורי, וכוונתו היא להנציח את השואה ובאותו זמן את התקומה. ישנו מסר של תקווה מאחר וכאשר נכנסים לתוכו ומסתכלים למעלה רואים את השמיים> נצח, תקווה. המשולשים נראים כמו חצי מגן דוד וזה מסמל את התפרקות שהייתה לעם היהודי ובאותו זמן העובדה שהמשולש הגדול נמצא על המשולש הקטן מסמלת את
החזק על החלש> כפי שהיה בשואה עם הנאצים שניסו להשמיד את היהודים, וכמו כן את הניגוד של חזק וחלק ושואה ותקומה. מוטות הפלדה של המשולשים מסמלים פסי רכבת (הקשורים לשואה בגלל הרכבות שהסיעו את ההודים למחנות). הטלאי הצהוב שנמצא על הפסל כאשר נכנסים, מסמל את המגן דוד, הסמל של העם היהודי, ואת הטלאי שאולצו היהודים ללבוש בשואה.
הפסל עשוי מחומרים תעשייתיים – פלדת קורטן ופולי קרבונט, ולכן מבחינת החומרים הפסל מתאים לסביבתו בגלל שת"א היא עיר תעשייתית מאוד, אולם הוא ממוקם בסביבה לבנה והוא ענק מאוד, ועם הצבע החום של המשולש הענק והבולט, הפסל תופס את העין ממרחקים בין כל הלבן מסביב ואף נראה מרחף לו. בנוסף הפלדה היא חומר חזק ועמיד בפני פגיעות, ולכן הוא מסמל את נצחיות העם היהודי ששרד את השואה למרות כל מה שעבר עליו בה.
הסגנון של העבודה הנ"ל הוא גיאומטרי, מופשט, מינימליסטי ומודרני.. (ישנן צורות גיאומטריות –המשולשים, אין דמויות או אובייקטים מציאותיים כלשהם, אין יותר מידי פרטים, לכן מינימליסטי, ומודרני מאחר ואלו הם מאפיינים שנמצאים רק ביצירות מודרניות.
מבחינת תפיסת חלל, הפסל הוא ענק ביחס לאדם- 50.7 מטרים גובה.

אנדרטה לחטיבת הנגב בבאר שבע/ דני קראוון:
זהו פיסול ארכיטקטוני, מאחר ואפשר ללכת בין האובייקטים. הפסל הוזמן על ידי עיריית באר שבע, והוא מוצב ליד הכביש מבאר שבע לעומר. המניע לפסל הוא מניע ציבורי. מטרתו הייתה הנצחת חללי חטיבת הנגב אשר נפלו במלחמת העצמאות בהגנתם על צינור המים לנגב.
האובייקטים בפסל הם גליל, מגולגלת, מלבינים, פירמידה, וחצי כיפה.
הפסל עשוי מבטון וישנם גם עצי צאלה.
הפסל מוטמע בסביבתו, בגלל צבעו של הבטון, שמוקף בחול ולכן גם הצבע שלו קיבל מכך גוונים כאלו. משמעות האובייקטים בפסל הם: גליל- מגדל תצפית- מקום אסטרטגי לצפייה על האויב, הגליל מחורר, וזה מסמל חורים של יריות, מגולגלת- נראה כמו נחש מבותר, סמל של התגברות על איום/אויב, מלבנים- מאזכר אקוודוקט- תעלת מים פתוחה שהשתמשו בה הרומים במקום צינורות ועליו בעצם הגנה חטיבת הנגב, פירמידה- מסמלת את האוהלים בהם ישנה החטיבה, חצי כיפה- מסמלת את כיפת השמיים- סמל לנצחיות, וכן מסמלת מבנה קבר- מוזולאום – בכל הדתות. בתוך הכיפה כתובים שמות כל החללי החטיבה שנפלו במלחמה ועל הרצפה ישנם שרטוטים שהכינה החטיבה לפני הקרבות.
קארוון רצה לקשר את האדם לטבע דרך הפסל הזה ודרך הטבע בעצם לאלוהים, על ידי שימוש בחמשת החושים- ראייה ומישוש- ברורים מאליהם (ניתן לראות ולגעת בפסל), שמיעה- דרך החורים של הגליל עוברת רוח ויוצרת מוזיקה, טעם וריח- ע"י עצי הצאלה. כמו כן הוא מאלץ את האנשים ללכת בטבע בזמן הצפייה בפסל הענקי הזה שנמצא בחולות(בטבע( הנגב. הפסל ענק ביחס לאדם- 100X100X20 מטר.
התרוממות/ מנשה קדישמן:
היצירה הזו היא פסל שנוצר ממניע אישי של מנשה קדישמן וממוקם בכיכר הבימה. מבחינת תפיסת חלל הוא גדול מאוד ביחס לאדם – 15 מטרים. עשוי מפלדת קורטן.
הוא בנוי מ3 דסקיות קורטן בצורת עיגול, שעומדות אחת על השנייה כאשר הן חוצות אחת את השניה בצורה מושלמת לחצי. מושחל דרכן מוט שלא ניתן לראות אותו.
הפסל יותר אווירה מתוחה, מאחר וניתן לצפות מ3 דסקיות עצומות שעומדות אחת על השנייה באלכסון ועשויות מפלדה, שיפלו, אולם הן לא נופלות. ישנה "התגרות" בדבריו של ניוטון, שעל פיו, כל מה שזורקים ייפול, וכאן הדסקיות מונחות בצורה שאמורה לגרום להן ליפול והן לא נופלות. שאלה לגבי שיווי המשקל והעובדה שאובייקטים על כדור הארץ נמשכים אליו ולא מרחפים.
זוהי אמנות מושגית, קונספטואלית, בה מה שחשוב זה הרעיון ולא התוצר הסופי, ומנשה קדישמן הוא חלק ממנה.מבחינת המראה של הפסל הוא לא מתאים לסביבתו אף על פי שהוא עשוי מחומר תעשייתי (ונמצא בסביבה תעשייתית, אולם הכל מסביב לבן ולכן הוא בולט ומעין 'תקוע' שם. מבחינת רעיון/מסר, הפסל כן מתאים לסביבה מאחר והבימה היא מקום לאומנויות ופסל הוא אמנות. לסיכום הפסל מטיל ספק בכוח המשיכה (ישנה אנטיתזה- דעה מנוגדת).

הגולם/ ניקי דה סנט פאל:
זהו פסל ציבורי, שממוקם בגינה ציבורית בקרית יובל בירושלים, עשוי מפיברגלס צבוע.
ניתן להיכנס לתוכו, הוא בנוי בצורת מפלצת גדולה (כ-2 מטרים), עם 3 לשונות המתפקדים כמגלשות, וניתן להיכנס מלמטה דרך הבטן שלה ולטפס במדרגות לפיה, ומשם להתגלש.
צבעיו הם אדום שחור ולבן, מאחר ואלו הם הצבעים הראשונים שתינוק רואה כאשר הוא נולד.
לפסל ישנו שם נוסף שהאמנית התוודעה אליו – מפלצת. לפסל קווים מעוגלים ונשיים בעצם, ולכן ניקי דה סנט פאל בחרה בשם מפלצת (בנקבה) ולא בשם גברי כמו דרקון.
האמנית הזו מתעסקת הרבה בנשיות ובפריון בפסליה, וגם כאן ניתן לראות זאת, כאשר מדמים את תהליך העלייה למגלשות דרך הבטן אל הפה והחוצה דרך המגלשות לתהליך הלידה.
ישנו משהו אבסורדי בפסל, והוא, למה ליצור פסל מפלצתי ומפחיד בשביל משחק לילדים קטנים שירתעו ממנו.. הילדים צריכים להתמודד עם הפחדים שלהם במשחק עם הפסל (החושך שבבטן ובעליה למעלה ההתקרבות למפלצת אגדתית שכזו).

אנדרטה בקיבוץ נגבה/ נתן רפפורט:
קבוצה פיסולית של 3 דמויות- 2 גברים ואישה, שעומדים על כן.
בפסל הזה ישנה הנצחה של דור תש"ח, (יצחק רבין, משה דיין), הדור שבנה את הארץ והגן על המולדת, הנוער הפטריוטי שלחם בקום המדינה. המניע לפסל הזה הוא ציבורי.
הדמויות בפסל מועצמות ומפוסלות כך שהן נראות אידיאליות, מושלמות, גדולות מהחיים, בעלות עמידה זקופה וגאה, מתנשאת.
לפסל ישנם אטריבוטים (מאפיינים מייחדים) לנוער בתקופה ההיא – כובע טמבל, (אטריבוט לצבר, הישראלי..) סנדלים תנכיות, נעלי צבא, רובה.
הדמויות הן משמכן ומעלה, תרמו את חייהם למולדת, נלחמו והקריבו מעצמם. מתואר שם הצבר הישראלי, הקיבוצניק, החרוץ, עובד האדמה, צעיר ושרירי.
מבחינת תפיסת חלל, הפסל הוא מעט מעל גודל אדם. הוא עשוי מברונזה יצוקה (מתאים מבחינה רעיונית – הצבר החזק וההנצחה שלהם – ברונזה חומר אצלי וחזק, מחזיק מעמד תחת פגעים).
הקומוזיציה היא צפופה, והפסל בנוי בצורה סטאטית וישנו סוג של אתוס. מבטיהם של הדמויות מורמים מעלה אל האופק.

השלושה במאי 1808/ פרנצ'סקו גויה:
ציור בצבעי שמן על בד.
הרקע לציור הזה הוא המרד שהיה בספרד כנגד השלטון, כאשר אנשים מעיר אחרת פרצו למדריד (רואים את חומת העיר מדריד), ומתוארת סצנה בלילה, בה החיילים עומדים מול המורדים, שהם גם הקורבנות בסיפור. החיילים עומדים מסודרים, יותר בחושך, אוחזים רובים, ואילו הקורבנות לא מסודרים, חלקם עומדים, חלק כבר מתו, וחלק מתפללים לאלוהים. בין הקורבנות ישנה דמות אחת לבושה בצהוב ולבן, הכי מוארת, ובולטת, ומרימה ידיים בתנוחת צליבה, ולכן היא מאזכרת את ישו שמת קורבן למען חטאי האנושות.
אלמנטים אומנותיים: אור וצל- ישנם 3 מוקדי אור ביצירה, כאשר אחד מהם גלוי, והוא הפנס המרובע שבמרכז היצירה, ישנו מקור אור סמוי אשר מאיר על החיילים מאחורה, וישנו עוד מקור אור סמוי שמאיר על חומות העיר הרחוקות. מקורות האור אמיתיים, לא שגויים.
האווירה שנוצרת מכל זה היא אווירה של לילה, כאשר ישנה תחושה של אטימות מצד החיילים בגלל שהם לא מוארים ולא רואים את פניהם, הם חשוכים לעומת הקורבנות המוארים, זה יוצר הדגשה של המהות- חושך מול אור, טוב מול רע. תפיסת חלל- ישנם שלושה מישורים עיקריים- החיילים והקורבנות, מאחוריהם הגבעות, ומאחור חומות העיר. ניתן גם להתייחס לשמיים שהם הרובד הרביעי. בין האנשים יש תתי מישורים, כאשר ישנן הסתרות מרובות של החיילים והקורבנות. נקודת המבט היא בגובה העיניים של הדמויות. ישנן הצללות והקטנות. גודלה היא גדולה (3 וחצי על 2 וחצי מטר).אין פרספקטיבה קווית (יש אלכסונים מרובים אולם הם לא מובילים לאותו המקום).
מבחינת צבעים, ישנם הצבעים הסמליים בבגדיה של הדמות המוארת- צהוב ולבן (מסמלים את ישו).
קומפוזיציה- צפופה, בגלל שהדמויות קרובות מאוד זו לזו וישנן הסתרות רבות, מבחינת החיילים היא קצת סטאסטית מאחר הם לא מאוד דינמיים, אבל בין הקורבנות יש תנועה ויש חללים שנוצרים ואלכסונים. לדעתי בסופו של דבר היצירה כן דנימית, (אבל לא מאוד). היא מתוכננת מאחר ונדרש תכנון לתאר סצנה שכזו והכל מוקפד מאוד והציור לא נראה כמו ציור שנעשה במהירות ובלי מחשבה ורגש כמו בציורים אימפרסיוניסטיים. סימטרית ומאוזנת, מאחר ואם חוצים את היצירה לשניים ניתן לראות שמשקל החיילים תואם למשקל הקורבנות ונראה כי יש התאמה לדעתי. (לא סימטרי ומאוזן מושלם, אבל מספיק). אין ביצירה מרכז מסויים לדעתי, מאחר וכולם ביצירה חשובים באותה מידה, אף על פי שהדמות המוארת בולטת יותר, היא שווה בדיוק אותו הדבר כמו שאר הקורבנות, ומולם החיילים שגם להם ערך חשוב- בלעדיהם אין סצנה. מכאן לדעתי, כל הדמויות ביצירה הן המרכז.
לסיכום, המסר של האמן הוא המחאה נגד המלחמה, חוסר האונים של הספרדים מול הכובשים הצרפתיים והכנסייה ששתקה ולא עשתה כלום.
אזרחי קאלה/ אוגוסט רודן:
פיסול קבוצתי.
מתוארים ביצירה 5 דמויות, שעל פי הסיפור, הוטל מצור על העיר קאלה שבאיטליה ע"י מלך אנגליה, ומטילי המצור אמרו שיופסק המצור בתנאי שיביאו חמישה ממנהיגי העיר עם מפתח העיר. ואלו הם הדמויות המתוארות בפסל. הדמויות כאילו הולכות אל מותן, ואחד מהם מחזיק את מפתח העיר. המניע הוא פוליטי, והפטרון של היצירה היא מועצת העיר קאלה.
ישנה תנועה בפסל, ומעט חללים, אולם ברובה היצירה דיי סטאטית לדעתי. היא צפופה (אין מרוחים בין הדמויות), מפוסלת בסגנון קלאסי. הדמויות נראות אובדות עצות, מכופפות, מיואשות. בגדיהם לא מהתקופה הנוכחית.
היצירה גדולה מבני אדם ממש במעט, ולמעשה אפשר לומר שהיא בגודל אדם, מבחינת תפיסת החלל שלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

צ\'אט
  • sdw
    balls
    2 May 2022
  • גג
    אגכר5אגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטוגראטו
    13 April 2022
  • קצת סאסי אם אתה שואל אותי
    דוד שקלברג
    10 January 2022
  • shaked liberman
    איזה גבר
    10 October 2021
  • אבי
    מגנובי
    19 July 2021
  • מלי
    יש למישהו הערכה חלופית במחשבת
    10 May 2021
  • Simba The King
    סימבה יא מלך יא סוס רצח, אחי אתה מלך אחושרמוטה הצלת לי את התחת בכמה עבודות מזוינות שנתנו לי מהבצפר יא מלך רצח נודץץץץ נדץץץץץץ אחי יא מלך באמת חברה שימו מסכה או אני נותן דוח פאק כואב לי ה...
    17 January 2021
  • JJ
    JJJ
    20 October 2020
  • ד
    דינה אקסלרוד
    29 September 2020
  • רעות אהרון
    גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי
    29 September 2020
Your Shout