פייסבוק
Facebook Pagelike Widget
פרסומת

סיכום החומר בתחביר (לא מובן)

המשפט :
ניתוח תחבירי :
• מזהים נשואים.
• מזהים נושאים, שמתאימים לנשואים.
• מקיפים בעיגול מילות קישור (חיבור/שיעבוד).
• מפסקים.
• עץ משפט (כל מילת קישור מופיעה בעץ המשפט פעם אחת).
• ניתוח תחבירי מלא, על פי הנדרש.

המשפט הפשוט

משפט פועלי משפט שימני
הנשוא הוא פועל הנשוא הוא שם עצם

משפט פועלי :
1. משפט, שבו הנשוא הוא פועל.
2. הנושא מתאים במין ובמספר לנשוא.
3. פועל בזמן עבר, עתיד או ציווי, יכול להכיל נשוא+נושא.
4. כאשר: אין- לא שווה- יש=נשוא.
אין- שווה- לא+אוגד.
5. נושא לעולם לא יתחיל במילת (או אות) יחס.

 אם משפט מתחיל בנושא ואחריו הנשוא, כל המילים מתחילת המשפט ועד הנשוא, הן הנושא.

משפט שימני :
1. משפט, שבו הנשוא הוא שם עצם (גם פועל בהווה).
2. כדי לזהות נושא ונשוא בקלות, נוסיף אוגד.
לפני האוגד – נושא.
אחרי האוגד – נשוא.

אוגד :
האוגד מחבר בין הנושא לנשוא במשפט השמני, ניתן להשמיטו מבחינה תחבירית.
מילות האוגד הן – הוא, היא, הן, הם, היה, הוא, יהיה, נהיה, הפך, נעשה……
תפקידיו של האוגד הם :
1. הדגשה.
דוגמא: הספר הוא עבה.
ולא המחברת ולא דק

2. הוספת מימד הזמן.
דוגמא: לירון הוא נער, לירון יהיה מבוגר…………
3. להראות על שינוי מצב או התהוות.
דוגמא: שערו הפך לבן, החדר נהיה חשוך…………

נושא סתמי משפט סתמי :
נושא, שהדובר אינו יודע מי הוא, או מוצא לנכון שלא לציינו.
1. גוף שלישי רבים, ללא ציון כינוי הגוף.
דוגמא: ריכלו עליך (הם).
2. הנושא הוא: מישהו, משהו, פלוני, אלמוני.
דוגמא: מישהו מפריע כאן.
3. פועל סביל ללא מקבל הפעולה.
דוגמא: הוחלט על תלבושת אחידה.

נשוא מורחב :
נשוא המכיל יותר ממלה אחת, כי יש צורך להרחיבו לשם הבהרה.
1. ביטוי לשוני, ניב.
2. שני פעלים המבטאים משמעות אחת.
דוגמא: הקיץ ממשמש ובא.
3. פועל+שם פועל, שאינם ניתנים להפרדה.
דוגמא: הילד מיטיב לנגן בכינור.
בדיקות לפועל+שם פועל:
1. מחליפים את שם הפועל במילים “את הדבר”.
אם ניתן להמיר – לא נשוא מורחב.
2. ממירים את שם הפועל ב-ש’ השיעבוד+פועל בעתיד.
אם ניתן להמיר – לא נשוא מורחב.

הלואי :
מילה שמלווה/מרחיבה את שם העצם.
עונה על – איזה?, איזו?, אילו?
בכל יחידה תחבירית יהיה גרעין אחד וכל יתר המילים תשמשנה כלואים.

תמורה :
סוג של לואי.
ניתן להמיר את התמורה בשם העצם שלה (לא תמיד בצורה מלאה).
התמורה מופרד בפסיקים רק אם היא יותר ממלה אחת.
שם של יצירה ספרותית/עיתון – כותבים במירכאות ואין צורך להפריד בפסיקים.

מושאים :
המושאים הם השלמה מוצרכת לפועל.
ישנם שני סוגי מושאים:

מושא ישיר: מושא עקיף:
מתקשר ישירות לנשוא (פועל), ללא מתקשר לפועל באמצעות מלת יחס (בלע”ם)
מילת יחס, חוץ מ-“את ה…”.
ניתן להמירו ב”את הדבר”.

תיאורים :
מרחיבים את הפועל, אינם מוצרכים.
ישנם סוגים שונים של תיאורים :
תיאור מקום – מקום מוחשי שניתן להיכנס לתוכו. ניתן להמיר ב: שם, משם, לשם.
תיאור זמן – עונה על: מתי?, ממתי?, עד מתי?
תיאור סיבה – עונה על: מדוע? מילות אופיניות: בגלל, הודות ל, מפאת, מחמת,עקב…
תיאור תכלית/מטרה – עונה על: בשביל מה? למען מי? מילות אופיניות: כדי,למטרת.
תיאור ויתור – עונה על: על אף מה?, למרות מה? מילות אופייניות: למרות, חרף……..
תיאור תנאי – עונה על: באיזה תנאי? ניתן להמיר ב: אם… במקרה של… בתנאי ש…
תיאור אופן – עונה על: איך?, כיצד?, באיזה אופן? ניתן להמיר ב: ב…, היטב, לאט…..
תיאור מצב – אפשר להוסיף: כשהוא, כשהם. בדרך כלל פועל בבינוני שמתאים לשם במין ובמספר.

תיאור סיבה בא לפני הנשוא ותיאור תכלית/מטרה בא אחרי הנשוא.

קפ”ה :

קריאה פניה הסגר

החלקים הבילתי תלויים במשפט.
ניתן לוותר עליהם מהבחינה התחבירית.
מופרדים בפסיקים.

• הסגר:
הבעת דעה של הדובר או מאמר מוסגר.

• פניה:
סוג של הסגר, מכילה שם/כינוי, אליו פונים.

• קריאה:
סוג של הסגר, מכילה מילות קריאה כגון: הידד! האח! יש! אויה! אבוי!

משפט חסר :
זהו משפט שבו לא מופיעים (חסרים) נושא/נשוא/שניהם.
אפשרויות :
1. שם עצם מופשט ללא פועל/נשוא שימני.
דוגמא: איזה יופי ? (*איזה יופי קיים/שורר/נמצא?)
2. תשובה לשאלה.
דוגמא:
-מתי תבוא אלי?
-מחר. (*אני אבוא אליך מחר).
3. מילות קריאה, זירוז, עידוד, ברכה.
דוגמא: מזל טוב! (*שיהיה לך מזל טוב!)
4. במשפט מאוחה (מחובר)- האיבר השני יכול להיות חסר, כי הוא משתמע מהאיבר הראשון.
דוגמא: אני לומד בבית ספר “אליאנס”, ואחותי-ב”חוגים”.

משפט יחוד :
שבו מייחדים יחידה תחבירית:
1. שמים אותה בראש המשפט.
2. משמיטים מילת-יחס בראשה (אם יש).
3. מפרידים אותה בקו מפריד.
4. חוזרים עליה על ידי כינוי מוסב.

משפט שכיח בעברית בנוי כך: נושא נשוא משלימים (מושאים/תיאורים).
הילד אכל את התפוח מהירות.
מושא ישיר-חלק ייחוד נושא נשוא מושא ישיר-כינוי מוסב תאור אופן
דוגמא למשפט ייחוד: התפוח – הילד אכל אותו במהירות.

משפט כולל :
משפט שבו יחידה תחבירית חוזרת יותר מפעם אחת.
קיימות מילות קישור בין החלקים החוזרים.
לפני ו’ החיבור, במשפט הכולל, לא יבוא פסיק.
הנשוא הכולל-
גוף שלישי – נשוא ללא חזרה על כינוי הגוף.
הקשרים של המשפט הכולל :
קשר של תוצאה –
דוגמא: הוא למד והצליח.
קשר של ניגוד –
דוגמא: לא פניתי אליך, אלא ללירון.
קשר של המעטה –
דוגמא: רוב התלמידים פרט לדן הלכו לסרט.
קשר של ברירה –
דוגמא: אלך לסרט היום או מחר.
קשר של הוספה –
דוגמא: לירון וחן למדו ללשון.

המשפט המורכב

משפט עיקרי פסוקית/משפט טפל
נשוא+נושא משועבדת למשפט העיקרי
בעזרת מילת שיעבוד.
מופרדת בפסיקים.

פסוקית מצומצמת :
הפסוקית המצומצמת אינה מופרדת בפסיקים.
הפסוקית מורכבת משם-פועל עם משלימים (מושאים/תיאורים).
דוגמא:
נשוא+נושא נשוא+נושא מושא ישיר
הלכתי לחנות כדי לקנות לחם.

כדי לזהות את תפקיד הפסוקית, שואלים את השאלות המתאימות על הנשוא במשפט העיקרי.

פסוקית לואי :
הפסוקית מרחיבה את שם-העצם.
היא עונה על השאלות: איזה?, איזו?, אילו?
מילות פתיחה שכיחות :
אשר=ש, כי=ש, ה’ הזיקה ומילות שאלה במשפט, שאינו שאלה.

פסוקית תמורה :
סוג של לואי.
יכולה להמיר את שם-העצם אותו היא מרחיבה-לא תמיד המרה מלאה.
נושא פסוקית לואי נשוא
דוגמא: ציפי, מי שמחנכת את הכיתה, יצאה לטיול.

פסוקית מושא :
ניתן להמיר את הפסוקית במילים: “את הדבר”
“בלע”מ הדבר”
נשוא+נושא פסוקית מושא
דוגמא: ראיתי, את מי שמלמדת אותנו לשון.

פסוקית נושא :
ניתן להמיר את הפסוקית במילה “הדבר”.
המשפט העיקרי הוא משפט חסר (חסר נושא).
1. לפניה פועל סביל.
2. פותחת במילות השיעבוד: מי ש…, מה ש… .
פסוקית נושא נשוא
דוגמא: מי שהוזמן למסיבה, זכה לקבלת פנים חמה.

פסוקית נשוא :
אוגד + ש/כי/אם.
הפסוקית אינה מופרדת בפסיקים.
נושא פסוקית נשוא
דוגמא: הצלצול הוא שמעיר את התלמידים.

המשפט המאוחה / מחובר :

לפחות שני איברים – כל אחד עצמאי.
בין כל שני איברים תבוא מילת חיבור (מילות החיבור זהות למילות הקישטר במשפט הכולל) ולפניה יבוא פסיק.
הקשרים בין האיברים :
תוצאה – לכן, על כן, לפיכך, מסיבה זו.
דוגמא: הוא משעמם, לכן אינני מקשיב לו.
ברירה – או, ולא.
דוגמא: נלחם באויב, או ננוס.
ויתור – למרות זאת, אף על פי כן, עם זאת.
דוגמא: הוא מפריע, למרות זאת המורה השאירה אותו בכיתה.
ניגוד – אולם, אבל, אך, ברם.
דוגמא: היא מעוניינת בי, אך אינני מעוניין בה.
הוספה – ו.., בנוסף וכך, אף.
דוגמא: דן קנה לחם, ואחר כך הוא נסע לדודו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

צ\'אט
  • ד
    דינה אקסלרוד
    29 September 2020
  • רעות אהרון
    גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי
    29 September 2020
  • ד
    גכגכ
    29 September 2020
  • דן ביקלס
    @sagi_amram
    29 September 2020
  • דן ביקלס
    תעקבו אחריי באינסטגרם
    29 September 2020
  • יניב דמוך
    מישהו רואה אותי?
    29 September 2020
  • מאיר כץ
    שלום לכם חברים בבקשה תעקבו אחרי באינשטוס @davidkatz
    29 September 2020
  • אח של דימה
    בואנה יבן של זונה תסתום תפה המזדיין שלך דימה יילד זין שרמוט
    29 September 2020
  • בודהה
    חברה איפה אהבת החינם שלכם?
    25 September 2020
  • אמא של נריה ההומו מוצץ בתחת
    נריה יא גיי
    2 August 2020
Your Shout