1. עלילת הסיפור: נחשף בפנינו בין מיכאל ברג, נער גרמני בן 15 לבין האנה שמיץ, אישה בת 36 העובדת ככרטיסנית בחשמלית.
לשני אלה, יש הסדר קבוע של אמבטיה והתעלסות. המיוחד בהסדר זה, כי כל פעם מיכאל מקריא בפני האנה טקסטים ספרותיים שהוא לומד בבית הספר. למעשה, מן ההקראה נשכרים גם מיכאל וגם האנה. האנה נהנית לשמוע את הסיפורים, ומיכאל מזדרז ללמוד ולהשלים את כל החומר שהפסיד כאשר היה חולה.
מיכאל, כמונו, הקוראים, אינו יודע מה הסיבה להקראה זו. אנו, הקוראים, מניחים שהקריאה, בנוסף להסדר הפיסי שביניהם נשזרים יחד למרקם חזק של יחסים. אלו תורמים להתבגרותו של מיכאל ולאושרו.
כעת, אנו מצטרפים אל מיכאל 7 שנים לאחר מכן, בהיותו סטודנט למשפטים. כחלק מלימודיו, במסגרת סמינריון העוסק בעבר הנאצי, הוא נשלח לסקר משפט נגד שומרות שעבדו במחנה ריכוז.
להפתעתו ולהפתעת הקורא הוא רואה את האנה, אהובתו מן העבר, על ספסל הנאשמים.
חלק זה, העוסק במשפט, חושף פרטים איומים על האנה כפושעת מלחמה. בנוסף, בשלב זה, מיכאל והקורא מגלים מהי הסיבה האמיתית לקריאה מן העבר, בזמן הרומן. האנה היא אנאלפביתית.
כעת הספר סורק תקופה של 8 שנים, בה מיכאל מתחתן ויש לו ילדה, אך נישואיו נכשלים והוא מתגרש.
לאחר מכן, מסופר לנו על פרק זמן של 10 שנים בהן הוא מחדש את הקשר עם האנה באמצעות קלטות עליהן הוא מקליט את עצמו מקריא ספרים שאהב. הוא ממשיך לעשות זאת גם כאשר הוא יודע שהיא מסוגלת לקרוא בעצמה.
בשנה ה-18 להימצאותה של האנה בכלא, מגיעה למיכאל הודעה (ע"י מנהלת הכלא), כי האנה מקבלת חנינה. עקב היותו האדם היחיד בעל קשר כלשהו עם האנה, היא מבקשת ממנו לבוא לבקרה ולהקל עליה את קליטתה בחוץ. לאחר דחיית הבקשה, מיכאל בכל זאת מגיע לבקר את האנה ומספר לה על ההכנות ליציאתה מן הכלא. אך האנה לא זוכה לצאת מן הכלא. היא מתאבדת.
מיכאל ממלא את צוואתה. הוא מחפש את הניצולה היחידה ששרדה מהשריפה, ומבקש לתת לה את הכסף שהשאירה האנה עבורה, אך היא מסרבת לקבלו. הוא תורם אותו לארגון יהודי.
בתקופה של 10 השנים הבאות אנו עדים להתלבטותו של מיכאל, ולבסוף החלטתו לכתוב את הסיפור של האנה ושלו.
2. נקודת מבטו השונה של הספר על השואה:
בספר "נער קריאה" השואה מובאת בדרך שונה מאשר בספרים אחרים המדברים על השואה . כאן, השואה היא עניין משני יותר, ומופיעה בתור עוד חלק של הסיפור, במקום בתור העיקר של הסיפור. אך הוא עולה גם בגלוי דרך קטעים המשובצים במהלך העלילה ומכילים ווידויי הרהורים וחשבונות נפש של המספר.
למעשה, הסופר מעביר את פושעי המלחמה הנאצים סוג מסוים של טיהור אגרסיבי.
3. הרחבה על שתי דמויות:
האנה: בחלק הראשון של הספר, נבנית מולנו דמות של אישה אהובה, אותה מקביל לאמו [מבחינת גילה], למרות שאמו גדולה ממנה בעשר שנים.
האנה עשויה הייתה להיות גם אמו. בכך היא בעצם מייצגת את כל דור ההורים שהיו בין מחוללי השואה.
הוא, כנער, לא הצליח לגלות פרטים בנוגע לעברה.
הדימוי "…דומה היה שאת תשובותיה היא נוברת ומוציאה מתוך שידה מכוסה אבק."
ממחיש את התנהגות בני הדור הראשון ומצדיק את בני הדור השני.
האנה לא מוכנה לספר למיכאל הסקרן על עברה, בטענה שהיא אינה זוכרת, ושהוא לא צריך להטריד את עצמו בעניינים אלו.
כשישמע על עברה, הוא והקורא כבר יכירו האנה אוהבת ורחמנייה, לכן, הדחייה לא תהיה גמורה.
בחלק השני, הוא החלק של המשפט, נערכים, למעשה, שני משפטים:
· משפט גלוי – בו המידע המתגלה על מעשיה הנוראיים של האנה. היא נתפסת, נכלאת ועומדת למשפט. היא יוצאת אשמה, וגזר דינה הגלוי הוא מאסר עולם.
· משפט סמוי – בו מיכאל, המספר, הוא הסניגור. הוא מספק להאנה סניגוריה המטהרת אותה כמעט לחלוטין מההאשמות שעליהן בא גזר הדין. הסנגוריה הזו מציגה בפנינו האנה שכל מעשיה נובעים מחולשות. זו עלולה לשכנע את הקורא, מפני שהיא נעשית באובייקטיביות מרבית.
מיכאל: מיכאל מהווה ה"מספר הגיבור". הוא פורש את העלילה כולה בגוף ראשון. מיכאל הוא עלם כבן 15 שנים. הוא חלה במחלת הצהבת, ובתחילת הספר אני עדים ליום הראשון בו הוא מנסה ללכת לבית הספר. הוא נעצר ומקיא באמצע הרחוב. אישה בת 36 שנים לערך ניגשת אליו, לוקחת אותו לדירתה, שוטפת מעליו את הקיא ושולחת אותו לדרכו. אמו של הנער, מיכאל, שולחת אותו להודות לגברת. אילולא אמו, מיכאל לא היה פוגש עוד באישה זו. אך אמו של מיכאל שלחה אותו, עם זר פרחים, להודות לאישה שעזרה לו. כאשר הוא הגיע לביתה הוא ראה אותה לובשת גרבונים. היא הבחינה במבטו והוא הסמיק וברח מביתה.
מיכאל לא הבין מדוע הוא נמשך לאישה זו, אשר מבוגרת ממנו ב-21 שנים ובעלת גוף לא מושך כלל.
הוא שקל לא לחזור לבקרה, אך לבסוף חזר בכדי "להיפטר מהזיותיו".
תחילה, כשהוא מגיעה לביתה של האנה בפעם השלישית, היא שולחת אותו למרתף להביא משם דליים מלאים בפחם. במרתף נופל עליו הר הפחמים. הוא מטאטא אותם, אך נשאר מלוכלך. האנה שוטפת מעליו את השחור. בפגישה זו היא מכניסה אותו בסוד האושר של חיי המין וכך הוא מנצל את הפוטנציאל הגופני שלו.
תחת השפעתה של האנה מיכאל מתחיל לקרוא וללמוד, וכך הוא מצמצם את הפער שנפער עקב מחלתו ועובר בהצלחה לכיתה י'.
כל פעם שהם רבו במהלך התקופה של הרומן, מיכאל "התקפל". מעתה והלאה, בכל ריב הוא ייקח את כל האשמה עליו, אפילו אם הוא צדק בכעסו עליה.
מיכאל לא מצליח להתגבר על אהבתו להאנה, ובכל בחורה שהוא יוצא איתה הוא מנסה למצוא את אותה המשיכה שהוא מצא בהאנה.
אומנם מיכאל התחתן ונולדה לו בת, אך הוא התגרש, מפני שלא אהב את אישתו. יחסו להאנה לא השתנה במהלך השנים, גם לאחר כניסתה לכלא. זאת מפני שהוא ידע שלא היא זו שכתבה את המסמך עקב היותה אנאלפביתית.
4. חוות דעתי על היצירה:
לפי דעתי, הספר ככלל הוא מרתק, ומציג את השואה בצורה שונה מאשר שאר הספרים באותו הנושא.
אך היות השואה נושא משני ביותר ביצירה הפריע לי מעט. בנוסף הפריע לי של"מספר הגיבור", מיכאל, לא הפריעה העובדה שאהובתו האנה הייתה שומרת באושביץ, והמשיך לשלוח לה קלטות ואף הסכים להקל עליה את יציאתה לחופשי לאחר החנינה.
ביבליוגרפיה:
1. בנימיני, ד"ר יפה. "בחוג ספרעיונים ברומנים". עמ' 67-79.
כפר סבא: הוצאת גביע, דפוס יוסי, בית ברל, 2000.
