פוסט: מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 5

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 5 (15.11.10)

איברי התנועה

שוטונים (flagella)

  • מספרם קטן.
  • ארוכים.
  • איבר חוץ תאי.
  • מס’ ומיקום השוטון אופייני למין.
  • החיידקים שנושאים שוטונים נחשבים לפתוגניים (גורמי מחלה).
  • מעוגנים בממברנת התא.
  • השוטון בנוי מהחלבון פלגלין.
  • הסיבוב של השוטון הוא כמו פרופלור, ויכול לשנות כיוון.
  • נע על צירו המרכזי.
  • החיידק זקוק לאנרגיה על מנת לנוע.

שעריות (pili)- לא קשור לתנועה

  • רבות וקצרות.
  • למינים שונים קיימים סוגי שעריות שונים.
  • עשויות מהחלבון שנקרא pilin.
  • השעריות משמשות לקוניוגציה מינית או לחיבור-הידבקות (לפני השטח):

 

  1. שעריות סומטיות (היצמדות)
  • נקראות גם fimbriae.
  • בין 100-200 על החיידק.
  • משמשות להדבקת החיידק לתאים.
  • החיידקים נקשרים לרצפטורים- אינפקציה. יכולות לגרום להתרבות במקום אליו הם נדבקות ואז להתחלת אינפקציה.
  1. שעריות מין
  • בהעברת חומר גנטי מחיידק זכרי לחיידק נקבי.
  • מעטות, 1-4 על גבי החיידק.
  • ארוכות יותר.
  • לחיידק יכול להיות גם שעריות מין וגם שעריות סומטיות.

קפסולות ושכבות ריר

  • מקיפים מבחוץ את מעטפת התא (את החיידק).
  • החומר שמקיף נקרא גליקוקליקס- ציפוי סוכרי.
  • מורכב או מפוליסכריד וגם יכולים להיות פוליפפטידים.
  • יש שני סוגים: חומר דחוס, מאורגן, חזק וצמוד לדופן של החיידק- נקרא קפסולה
  • וכשהוא פחות מאורגן, רופף- נקרא שכבת ריר.
  • שכבת הריר נותנת לחיידק הגנה, שומרת על כך שהחיידק לא יתייבש, ועל איבוד נוטריינטים- חומרי מזון.

 

 

 

הקפסולה

  • לא חיונית לחיות של החיידק, יכול לחיות גם בלעדיה.
  • למין מסוים- שני ואריאנטים (עם קפסולה ובלי קפסולה).
  • פתוגניות של חיידק עולה בהרבה כאשר יש לו קפסולה.
  • למערכת החיסונית לוקח הרבה זמן לזהות את החיידק כאשר יש לו קפסולה- החיידק כאילו מתחפש.
  • שונות זו מזו בגודל שלהן.

אנדוספורות (נבגים)

  • יש חיידקים שיכולים להיכנס למצב רדום ולשרוד כך שנים רבות.
  • מחסור בנוטריינטים- אנדוספורות.
  • עמידות ביותר.
  • האנדוספורות נוצרות בתוך תא החיידק.
  • בנבגים הוצאו כל המים, הנבג ממש ממש יבש ועם הרבה מעטפות שמשמשות להגנה.
  • החיידק גדל= חיידק וגטטיבי.
  • עמידה בפני תנאים קשים.
  • הציטופלזמה מיובשת ועמידה כנגד חום.
  • אנדוספורות בנות 7500 שנים נבטו.
  • אנדו ספורות נוצרות במינים מיוחדים של חיידקים, יש שני סוגים: bacillus– אירובי, clostridia אנאירובי.
  • תהליך יצירת נבגים נקרא נביגה, ספורלציה או ספורוגנזה. והוא לוקח כמה שעות. יש לו שלבים הפיכים ושלבים לא הפיכים.
  • הנבגים יכולים להחזיק מעמד בתנאים מאוד קיצוניים: חום גבוה, טמפ’ נמוכות, מחסור במים, חשיפה לכימיקליים רעילים, קרינה.
  • ספרולציה- תוצאת חסר במטבוליט או מטבוליטים שונים (מטבוליט= משהו שהחיידק צריך בשביל הקיום שלו).
  • הנביגה נועדה לשם הגנת המין ולשימורו.

שלבי הספורולציה

  • יצירה של כרומוזום חדש.
  • Spore septum- יצירת ממברנה כפולה שכולאת בתוכה את הכרומוזום החדש ועוד כמה אנזימים.
  • בתוך החיידק.
  • המבנה בעל הממברנה הכפולה נקרא forespore.
  • נוצרות שכבות פפטידוגליקן.
  • כל השלבים עד השלב הזה הם הפיכים.
  • בין שתי השכבות של הציטופלזמה מתחילות להיווצר פפטידוגליקן.
  • ואז מבחוץ מתחילות להיווצר עוד שכבות הגנה- עד 7 שכבות שנקראות spore coat.
  • הspore coat עבה ובנויה מחלבונים והיא אחראית על עמידות הנבג.
  • הנבג יכול להיות קטן, גדול או זהה לגודל תא החיידק הוגטטיבי.
  • מיקום הספורה- תלוי במין החיידק. יכול להיות באמצע, בצד ימין או בצד שמאל.
  • תא אם נקרא ספורנגיום (sporangium).
  • נבגים של חיידקים שונים מנבגי הפטריות והעובשים השונים: אין להם תנועה, אין להם נשימה, אין בהם כמעט מים, בעלי מס’ שכבות.
  • האנדוספורה מכילה: דנ”א ומעט רנ”א, אנזימים וריבוזומים, dipicolinic acid- חומצה דיפיקולינית שמיועדת לשלב הבא של הנביטה והיא נמצאת בריכוז גבוה, יוני סידן (קלציום).
  • הנבגים בלתי ניתנים להשמדה בחום רגיל, בשביל להשמיד נבגים צריך לעבור תהליך שנקרא עיקור.
  • שרידות של אלפי שנים.
  • Germination- (נביטה) הנבגים הופכים לתאים וגטטיביים- בתהליך זה יש השלת מעטפות שהגנו על הנבג.
  • חיידק אחד הופך לנבג אחד, שחזר להיות חיידק. זהו לא תהליך של התרבות אלא תהליך של הישרדות.
  • אצל חלק- נביטה ספונטנית בתנאים נוחים.
  • בנבגים אחרים יש צורך באקטיבציה- נוכחות מטבוליטים מסויימים חיונית.
  • בכדי שתהייה נביטה צריכה להיות אקטיבציה (=שוק שנותנים). התנאים ההכרחיים:
    • חום
    • חומרים מחזרים כגון ציסטאין או תיוגליקולאט.
    • קרינת UV ממושכת.
    • חומצה.
    • דטרגנטים (סבון ניקוי וכו’).
  • בזמן האקטיבציה צריכים להיות בסביבת הנבג החומרים הבאים: L-alanine או חומצות אמינו אחרות, ואדנוזין שהוא חומר שבונה דנ”א. הנבג חייב את שני החומרים הללו.
  • אופן הנביטה:
    • הידרוליזה של מעטפת הספורה- האנזימים גורמים להידרוליזה של המעטפת.
    • כניסת מים, החיידק מתחיל להתנפח. כניסת יוני אשלגן ומגנזיום.
    • התנפחות הספורה.
  • Outgrowth- הצמיחה מחדש של הנבג.
    • בשלב זה ממשיכים להיווצר רנ”א, חלבונים ודופן התא.
    • התא הוגטטיבי פורץ מהמעטפות.
    • מאוד חשובים בתעשיית המזון