פייסבוק
Facebook Pagelike Widget
פרסומת

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 5

מבוא למיקרוביולוגיה- שיעור מס’ 5 (15.11.10)

איברי התנועה

שוטונים (flagella)

  • מספרם קטן.
  • ארוכים.
  • איבר חוץ תאי.
  • מס’ ומיקום השוטון אופייני למין.
  • החיידקים שנושאים שוטונים נחשבים לפתוגניים (גורמי מחלה).
  • מעוגנים בממברנת התא.
  • השוטון בנוי מהחלבון פלגלין.
  • הסיבוב של השוטון הוא כמו פרופלור, ויכול לשנות כיוון.
  • נע על צירו המרכזי.
  • החיידק זקוק לאנרגיה על מנת לנוע.

שעריות (pili)- לא קשור לתנועה

  • רבות וקצרות.
  • למינים שונים קיימים סוגי שעריות שונים.
  • עשויות מהחלבון שנקרא pilin.
  • השעריות משמשות לקוניוגציה מינית או לחיבור-הידבקות (לפני השטח):

 

  1. שעריות סומטיות (היצמדות)
  • נקראות גם fimbriae.
  • בין 100-200 על החיידק.
  • משמשות להדבקת החיידק לתאים.
  • החיידקים נקשרים לרצפטורים- אינפקציה. יכולות לגרום להתרבות במקום אליו הם נדבקות ואז להתחלת אינפקציה.
  1. שעריות מין
  • בהעברת חומר גנטי מחיידק זכרי לחיידק נקבי.
  • מעטות, 1-4 על גבי החיידק.
  • ארוכות יותר.
  • לחיידק יכול להיות גם שעריות מין וגם שעריות סומטיות.

קפסולות ושכבות ריר

  • מקיפים מבחוץ את מעטפת התא (את החיידק).
  • החומר שמקיף נקרא גליקוקליקס- ציפוי סוכרי.
  • מורכב או מפוליסכריד וגם יכולים להיות פוליפפטידים.
  • יש שני סוגים: חומר דחוס, מאורגן, חזק וצמוד לדופן של החיידק- נקרא קפסולה
  • וכשהוא פחות מאורגן, רופף- נקרא שכבת ריר.
  • שכבת הריר נותנת לחיידק הגנה, שומרת על כך שהחיידק לא יתייבש, ועל איבוד נוטריינטים- חומרי מזון.

 

 

 

הקפסולה

  • לא חיונית לחיות של החיידק, יכול לחיות גם בלעדיה.
  • למין מסוים- שני ואריאנטים (עם קפסולה ובלי קפסולה).
  • פתוגניות של חיידק עולה בהרבה כאשר יש לו קפסולה.
  • למערכת החיסונית לוקח הרבה זמן לזהות את החיידק כאשר יש לו קפסולה- החיידק כאילו מתחפש.
  • שונות זו מזו בגודל שלהן.

אנדוספורות (נבגים)

  • יש חיידקים שיכולים להיכנס למצב רדום ולשרוד כך שנים רבות.
  • מחסור בנוטריינטים- אנדוספורות.
  • עמידות ביותר.
  • האנדוספורות נוצרות בתוך תא החיידק.
  • בנבגים הוצאו כל המים, הנבג ממש ממש יבש ועם הרבה מעטפות שמשמשות להגנה.
  • החיידק גדל= חיידק וגטטיבי.
  • עמידה בפני תנאים קשים.
  • הציטופלזמה מיובשת ועמידה כנגד חום.
  • אנדוספורות בנות 7500 שנים נבטו.
  • אנדו ספורות נוצרות במינים מיוחדים של חיידקים, יש שני סוגים: bacillus– אירובי, clostridia אנאירובי.
  • תהליך יצירת נבגים נקרא נביגה, ספורלציה או ספורוגנזה. והוא לוקח כמה שעות. יש לו שלבים הפיכים ושלבים לא הפיכים.
  • הנבגים יכולים להחזיק מעמד בתנאים מאוד קיצוניים: חום גבוה, טמפ’ נמוכות, מחסור במים, חשיפה לכימיקליים רעילים, קרינה.
  • ספרולציה- תוצאת חסר במטבוליט או מטבוליטים שונים (מטבוליט= משהו שהחיידק צריך בשביל הקיום שלו).
  • הנביגה נועדה לשם הגנת המין ולשימורו.

שלבי הספורולציה

  • יצירה של כרומוזום חדש.
  • Spore septum- יצירת ממברנה כפולה שכולאת בתוכה את הכרומוזום החדש ועוד כמה אנזימים.
  • בתוך החיידק.
  • המבנה בעל הממברנה הכפולה נקרא forespore.
  • נוצרות שכבות פפטידוגליקן.
  • כל השלבים עד השלב הזה הם הפיכים.
  • בין שתי השכבות של הציטופלזמה מתחילות להיווצר פפטידוגליקן.
  • ואז מבחוץ מתחילות להיווצר עוד שכבות הגנה- עד 7 שכבות שנקראות spore coat.
  • הspore coat עבה ובנויה מחלבונים והיא אחראית על עמידות הנבג.
  • הנבג יכול להיות קטן, גדול או זהה לגודל תא החיידק הוגטטיבי.
  • מיקום הספורה- תלוי במין החיידק. יכול להיות באמצע, בצד ימין או בצד שמאל.
  • תא אם נקרא ספורנגיום (sporangium).
  • נבגים של חיידקים שונים מנבגי הפטריות והעובשים השונים: אין להם תנועה, אין להם נשימה, אין בהם כמעט מים, בעלי מס’ שכבות.
  • האנדוספורה מכילה: דנ”א ומעט רנ”א, אנזימים וריבוזומים, dipicolinic acid- חומצה דיפיקולינית שמיועדת לשלב הבא של הנביטה והיא נמצאת בריכוז גבוה, יוני סידן (קלציום).
  • הנבגים בלתי ניתנים להשמדה בחום רגיל, בשביל להשמיד נבגים צריך לעבור תהליך שנקרא עיקור.
  • שרידות של אלפי שנים.
  • Germination- (נביטה) הנבגים הופכים לתאים וגטטיביים- בתהליך זה יש השלת מעטפות שהגנו על הנבג.
  • חיידק אחד הופך לנבג אחד, שחזר להיות חיידק. זהו לא תהליך של התרבות אלא תהליך של הישרדות.
  • אצל חלק- נביטה ספונטנית בתנאים נוחים.
  • בנבגים אחרים יש צורך באקטיבציה- נוכחות מטבוליטים מסויימים חיונית.
  • בכדי שתהייה נביטה צריכה להיות אקטיבציה (=שוק שנותנים). התנאים ההכרחיים:
    • חום
    • חומרים מחזרים כגון ציסטאין או תיוגליקולאט.
    • קרינת UV ממושכת.
    • חומצה.
    • דטרגנטים (סבון ניקוי וכו’).
  • בזמן האקטיבציה צריכים להיות בסביבת הנבג החומרים הבאים: L-alanine או חומצות אמינו אחרות, ואדנוזין שהוא חומר שבונה דנ”א. הנבג חייב את שני החומרים הללו.
  • אופן הנביטה:
    • הידרוליזה של מעטפת הספורה- האנזימים גורמים להידרוליזה של המעטפת.
    • כניסת מים, החיידק מתחיל להתנפח. כניסת יוני אשלגן ומגנזיום.
    • התנפחות הספורה.
  • Outgrowth- הצמיחה מחדש של הנבג.
    • בשלב זה ממשיכים להיווצר רנ”א, חלבונים ודופן התא.
    • התא הוגטטיבי פורץ מהמעטפות.
    • מאוד חשובים בתעשיית המזון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

צ\'אט
  • JJ
    JJJ
    20 October 2020
  • ד
    דינה אקסלרוד
    29 September 2020
  • רעות אהרון
    גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי
    29 September 2020
  • ד
    גכגכ
    29 September 2020
  • דן ביקלס
    @sagi_amram
    29 September 2020
  • דן ביקלס
    תעקבו אחריי באינסטגרם
    29 September 2020
  • יניב דמוך
    מישהו רואה אותי?
    29 September 2020
  • מאיר כץ
    שלום לכם חברים בבקשה תעקבו אחרי באינשטוס @davidkatz
    29 September 2020
  • אח של דימה
    בואנה יבן של זונה תסתום תפה המזדיין שלך דימה יילד זין שרמוט
    29 September 2020
  • בודהה
    חברה איפה אהבת החינם שלכם?
    25 September 2020
Your Shout