יחס האב מנסה לחנך לא להיות פושטק ע"י חיסכון החינוך הצליח
הילד לא עומד במרכז- הוא לא רואה את הילד אלא את האידיאל שהילד מא יהיה פושטק ומבחינתו זה נעשה ע"י חיסכון כסף.
מבחינתו של האב החינוך הצליח.
יחס האב לאם (דמות פאסיבית):
שותפה פאסיבית בחינוך. חשוב לו לסחוב אותה לחדר הילדים להראות לה- הנה! הצלחתי! חינכתי אותו!
הילד עובד תהליך- שינוי
השינוי מתבצע השני מישורים מקבילים:
1. היחס לחזיר 2. היחס לחינוך האב
יחס הילד לחזיר:
החזיר מכוער מחרסינה- שונא את החזיר
"חזיר דווקא נחמד.. (כאן מתואר שהוא מחייך כשמכניסים לו כסף)… אבל מה שהכי יפה זה שהוא מחייך גם כשלא" (כאן מתחילה האנשה)
"המצאתי לו גם שם, אני קורא לו 'פסחזון'… שאבא שלי לא הצליח לקלף את המדבקה.." (כבר יש לו שם- זה לא סתם משהו, זה מישהו)
השם של מי שגר לפניהם היה פסחזון ואבא שלו לא הצליח לקלף את המדבקה אבא שלו לא מושלם. הוא לועג לדרך החינוך של אביו, החינוך של אבא שלי לא מצליח, החינוך של אבא שלי = חזיר.
"פסחזון הוא אל כמו כל הצעצועים האחרים, הוא הרבה יותר רגוע"- האנשה והשוואה לשאר הצעצועים, הוא מעדיף אותו על פני האחרים.
"רק צריך לשמור עליו שלא יקפוץ מהשולחן למטה" – גילוי אכפתיות.
"'פסחזון תזהר'- אני אומר לו כשאני קולט אותו מתכופף קצת…והוא מחייך אלי ומחכה בסבלנות עד שאוריד אותו ביד" דאגה והשגחה כמו הורה לילדו (כמיהתו ליחס מאביו כמו שהוא נותן לחזיר- קצת חופש פעולה).
"אני אוהב אותך פסחזון. אני אוהב אותך יותר מאבא ואמא שלי. יאהב אותך גם אם תפרוץ קיוסקים"- אהבת אביו תלויה בדבר. הילד- יאהב את החזיר גם אם יפרוץ (למרות שעדיף שלא יעשה)
מבחינת המראה החיצוני- השוקו שנשתה, הקופה שהתמלאה- לכאורה החינוך הצליח. אך בפנימיותו של יואב חל תהליך התבגרות שמביא לזלזול של יואב כלי החינוך של אביו- הוא רואה את האב כלא מושלם. בשם הוא מנציח את כישלונו של האבא.
הילד מחפש אצל החזיר אהבה, חברות וחיוך- מראה על חסכים של הילד, שאינו מקבל זאת מאביו ופונה לחזיר במקומו.
השיא הוא שהוא אומר שהוא יאהב אותו גם אם יפרוץ לקיוסקים ויהיה פושטק (אחרי שנאמר שהוא אוהב אותו, וגם יותר מאבא ואמא)
החוסר בתקשורת (הבעיה המרכזית בתרבות המודרנית של ימינו) מתבטא כאן. האב אוהב את יואב אך אינו מראה לו את זה! אין הדברות ביניהם.
בסיפור ישנה הזרה=זר. מלשון ניכור (לא שונות שזה דבר לגיטימי)
תפקיד הזרות הוא להדגיש את הניכור. כיצד ההזרה מתבטאת בניכור?
(1) הילד זר להשקפת העולם של אביו- הוא אמנם מבצע אך אינו מבין ולבסוף גם מזלזל.
האבא-
(2) קופה מלאה מול קופה ריקה- חלק מתהליך היחסים שלהם ובאה לתאר את התהליך החינוכי (של האב והבן)
הדמויות בסיפור:
• אבא- שתלטן, קו חינוכי ברור, תוקפנות, עקשנות.
• אמא- דמות משנית, פאסיבית.
• יואבי- דמות עגולה= דמות שמתפתחת, משתנה.
• חזיר- לא משתנה, היחס לא משתנה.
יואבי הוא הדמות העגולה היחידה בסיפור. בשתלטנות של האב יש מעט תוקפנות, גרירת האמא, התיאור של הפטיש (אמנם נועד לשבור את החזיר אך התיאור גורם לנו לחשוב שהאב עוד ירביץ עמו למישהו).
יואבי
התכונות הבולטות בו: דמיון, ערמומיות, נחישות.
דמיון: האנשת החזיר
ערמומי: *מצליח בתכניתו להציל את החזיר- ע"י הרווחת זמן.
*חוזר על דברי האב- יש בכך גם מן החוצפה אך האב לא מבחין בכך.
נחישות: יש להצליח במשימה ואפילו לשקר לאביו ובלבד שיציל את החזיר. יואב עובר במהלך הסיפור תהליך של התבגרות.
סיפור קצר:
לשבור את החזיר הוא סיפור קצר.
סיפור קצר מספר על אירוע אחד המתגבש סביב דמויות מעטות ותיאורים מעטים. בד"כ כמות הדפים מועטה- הלשון חסכונית ומרמזת. מקום ההתרחשות בד"כ אחד, זמן מוגדר (לא מפורט כ"כ- לדוגמא חייו של יואבי- לא יפורטו כל 8 השנים הקודמות- יש קיבוץ הזמן, צמצום הזמן בסיפור הקצר)
דחיסת הזמן יוצרת פערי מידע (אותם משלים הקורא) ואפקט דרמתי (היוצר מסתורין)
בסיפור הקצר ישנו מבנה קבוע.
המבנה:
אקספוזיציה
סיבוך- התנגשות בין הדמויות, הרצונות, תפיסות העולם.
מפנה/שיא- הסיבוך מגיע לשיא. העלילה בנקודה זו משנה את כיוונה לקראת ההתרה.
התרה- פתרון הבעיה שהעמיד הסיבוך
סיום סגור/פתוח
בסיפורנו:
אקספוזיציה: מערכת היחסים במשפחה- אבא שתלטן, אמא פאסיבית. תהליך החינוך של האב- רכישת החזיר
המכוער במקום בובת בארט סימפסון אותה ביקש הילד.
סיבוך: הילד משנה את יחסו לחזיר- נוצר קשר, אהבה, האנשה. הילד מרגיש "אבא" של החזיר- מגונן עליו,
מחנך אותו- בכך נחשפת "דרכו החינוכית" של יואבי, השונה מדרך אביו.
מפנה/שיא: הבנת הילד כי בעיני אביו החזיר היה רק אמצעי חינוכי, והוא, שנקשר אליו, לא רוצה ש"ימות"
(ישבר). המשך תהליך ההתבגרות.
התרה: שחרור החזיר בשדה, בלילה, תוך שקר לאביו. שיאו של תהליך ההתבגרות- הביקורת של יואבי כלפי דרך החינוך של אביו.
*עמדת המספר- מספר גיבור.
עיצוב אמנותי:
1. הזרה
2. סגנון- ילדותי. זה טבעי ונותן תחושה של אמינות.
3. שימוש בסלנג- "הוא רק עושה פיפס…קופצת לדום" וכו'
4. חזרות- יואבי חוזר על דברי אביו "אני כר לא אהיה פושטק"- מראה על הלגלוג
5. אירוניה- הנוצרת ע"י פערים בין: # כבוד אמיתי לכבוד מזויף # החזיר המכוער לקשר החם
# בין חינוך לסמכות #רצון האב לשבור לבין קשר ואהבה
#בין רצון לשתלטנות
מדובר על ספרות פוסט-מודרנית (עכשווית). מטרתה לטפל בבעיות היומיומיות. השפה, הרעיונות, הכל מאד עממי ועכשווי, אין תחכום.
הספרות הזו לא מפחדת להעלות אץ הנושאים הכי כואבים- בכל נושא נוגעים (אפילו נושא כמו מרד בן באביו)
לכן הסגנון, השפה והנושא הם כאלו. מרידה בהורים זה באמת נושא שרלוונטי אלינו (פעם לא היו מורדים בהורים כמו היום)