פוסט: כוכב צדק

צדק הוא הגדול שבכוכבי הלכת. תוואי הנוף העיקריים שלו הם חגורות העננים הססגוניות על פניו והוא זוהר מאוד.

1. שם הכוכב: עברי – צדק, לועזי – יופיטר. למה דווקא יופיטר? יופיטר, הוא אחד מכוכבי – הלכת שהיו ידועים גם לקדמונים.
על אף שהאסטרונומים הקדומים לא יכלו לדעת מהו גודלו של צדק וגם לא שבאטמוספרה שלו מתחוללות סערות וסופות של ברקים, הם בחרו לכנותו בשמו של מלך האלים במיתולוגיה – יופיטר – אשר החזיק בידו שרביט של ברקים.

 
2. מיקום: צדק הוא הקרוב ביותר אל השמש מכל כוכבי הלכת הגזיים של מערכת השמש. הוא החמישי במרחקו מהשמש. מרחקו הממוצע מן השמש הוא 778.3 מיליון ק”מ.

3. מאפיינים:
א.סוג: גזי. צדק מורכב ברובו ממימן והליום. יש לו אטמוספרה עמוקה מאוד המורכבת ממימן והליום.
צבע הכוכב הוא בגוונים של כתום וצהוב כהים, מכיוון שצדק עשוי מברזל בתהליכי חלודה והחלודה היא זו שנותנת את צבעה שלה לכוכב הלכת.
ב. פני הקרקע של צדק: אין זה בטוח כלל שלצדק יש קרקע מוצקה.מתחת לאטמוספרה שלו יש אוקיינוס רותח אשר אינו מורכב ממים, אלא ממימן נוזלי.
האטמוספרה של צדק: האטמוספרה העבה של צדק מגיעה לכמעט 1000 ק”מ והיא מאוד סמיכה.
ירחי צדק: לצדק יש 16 ירחים (בינתיים) ו-4 מהם גילה גלילאו גליליי (איו, אירופה, גנימד וקליסטו) ולכן הם נקראים הירחים הגליליאניים.
טבעות צדק: אצל צדק גילו 2 טבעות עד עכשיו העשויות מחלקיקי אבק. אומנם טבעות אלה לא נראות היטב כמו הטבעות של שבתאי אך הן עדיין שם.
כוח המשיכה של צדק: משערים שכוח-המשיכה האדיר של צדק מנע את היווצרותו של כוכב-לכת נוסף בין מסלולו לבין מסלולו של מאדים, וכתוצאה מכך נשארו באזור זה מאות אלפי רסיסים: אלה הם האסטרואידים.
כוח המשיכה של צדק מחזיק סביבו 16 ירחים, כמעין מערכת שמש קטנה.
תופעות מיוחדות: הכתם הגדול והאדום, שהוא למעשה סערה (הוריקן ליתר דיוק) המשתוללת באטמוספרה שלו 400 שנה לפחות ברציפות. אורך הכתם כ- 25,000 ק”מ ורוחבו כ- 15,000 ק”מ. כתם זה נצפה כבר ב- 1665 על ידי גלילאו.
4. סיכוי ואפשרות לחיים על פניו: צדק עשוי כולו גז. כלומר, אין אפשרות להנחית עליו חללית וכמובן שלא ללכת עליו, לכן אין סיכוי לחיים אלא אם כן יוכלו לשנות את הרכבו.

5. גילוי וחקירות: אין אפשרות לדעת בוודאות מתי צדק התגלה וע”י מי אך ידוע שהקדמונים הכירו אותו. לעומת זאת גלילאו גליליי היה הראשון שהביט אל השמים בטלסקופ, ובשנת 1609 החל בסדרה של תצפיות על כוכב-הלכת צדק. גלילאו גילה שצדק מוקף ב-4 לוויינים: אלה הם הירחים איו, גנימד, קליסטו ואירופה. הייתה זו הפעם הראשונה שנתגלו ירחים סביב כוכב-לכת.
פיוניר 10 ו-11: שתי החלליות הראשונות שנשלחו לצדק היו פיוניר 10 ו-11. הן יצאו לדרכן ב-1972 וחלפו ליד צדק ב- 1973. חלליות אלה גילו שלצדק יש שדה מגנטי חזק מאוד ומצאו בו עדויות לקרינות חזקות וקטלניות ביותר לאדם (דבר המקשה “קצת” על החיים בו).
וויג’אר 1 ו-2: יש גם את החלליות וויאג’ר 1 ו-2 ששוגרו בשנת 1977 למסע ארוך עד לקצה מערכת השמש.
לצדק הגיעו החלליות רק כעבור שנתיים, בשנת 1979, ושיגרו ממנו ומירחיו הרבה מידע ותצלומים.
תצלומים אלה אימתו את קיומן של טבעות המקיפות את כוכב-הלכת, והם אף גילו ירחים נוספים של צדק.
כמו כן נמצא כי הכתם האדום שעל גבי הכוכב הוא בעצם סופה ענקית באטמוספרה של הכוכב.
טלסקופים: תצפיות בטלסקופים גדולים ומשוכללים וברדיו-טלסקופים אפשרו למדענים לגלות את המבנה הפנימי של צדק ואת החומרים הנמצאים בו. ב-1955 נקלטה קרינת רדיו מכיוון צדק. החללית גלילאו שוגרה לצדק ב-1989. משימתה של החללית גלילאו היתה לחקור את הירחים המקיפים את צדק, האטמוספרה, הרכב כוכב הלכת ולשלוח צילומים ומידע על כוכב הלכת.
גלילאו: החללית גלילאו הגיעה לצדק בראשית דצמבר 1995 ונכנסה למסלול הקפה סביבו. גשושית מחקר שנשאה עמה החללית הוצנחה לתוך האטמוספרה של צדק וביצעה מדידות של העננים, של הברקים ושל הרוחות הסוערות. החללית ביצעה סדרת מפגשים עם הירחים המוכרים של כוכב הלכת. בכל מפגש חלפה החללית במרחק קרוב לירח.
מבין הנתונים החשובים ששיגרה החללית נמצא כי לירח “אירופה” אוקיינוסים של מים במצב צבירה נוזלי. גלילאו חלפה מאות קילומטרים בלבד מעל פניו הקפואים של אירופה (קרוב מאוד בהשוואה לחלליות וויאג’ר, שחלפו במרחק מאות אלפי קילומטרים ממנו). התצלומים ששלחה גלילאו אל כדור-הארץ כה חדים עד כי ניתן להבחין בפרטי נוף בגודל 70 מטרים בלבד. המדענים סבורים שהפסים הכהים שעל הירח הם חריצים במשטחי הקרח, דרכם מפעפעים זרמים של בוץ ומים חמים, הקופאים על פני אירופה בשל הקור העז.הימצאות מים מתחת לשכבות הקרח העבות בירח אירופה דומה למתרחש באוקיינוס הקרח הצפוני בכדור-הארץ. ייתכן שהמים החמימים מכילים מינרלים וחומרי מזון, שיאפשרו התפתחותן של צורות חיים פשוטות, כמו בקטריות או אצות, המתבססות על חילוף חומרים ללא חמצן. כמו כן, החללית גלילאו שיגרה צילומים מהירח איו שהראו כיצד השתנה הירח הזעיר מאז חלפה לידו החללית וויאג’ר ב-1979. בספטמבר 2003 החללית סיימה את תפקידה ורוסקה על כוכב הלכת.
ג’ימו: החללית ג’ימו, מחליפתה של גלילאו, תגיע לצדק בשנת 2018. זוהי תהיה חללית חשמלית שתקבל את החשמל הדרוש לה ממנוע גרעיני קטן. משימתה לחקור את הירחים המקיפים את כוכב הלכת צדק.

6. זמן על פני צדק: היממה של צדק אורכת 9 שעות ו-50 דקות (יממה בכדור הארץ היא 24 שעות) זאת אומרת פחות מיממה של כדור הארץ מכיוון שהמהירות בה צדק מסתובב סביב צירו היא גדולה בהרבה מאשר המהירות בה מסתובב כדור הארץ סביב צירו שלו.
שנה בצדק אורכת 4331 ימים (בכדור הארץ בשנה יש 365 ימים).