פייסבוק
Facebook Pagelike Widget
פרסומת

יהודי פולין

תארו את התמורות המרכזיות בחיי היהודים בפולין עם הקמתה מחדש בתחומים: הדמוגרפי, מעמדם החוקי המשפטי ומעמד הקהילה והסבירו את הסיבות שהביאו לתמורות שציינתם. תחום דמוגרפי מס’ היהודים בפולין הלך וגדל. בשנת 1921 מספרם היה מעל 2.8 אלף והם היוו 10.5% מכלל האוכ’. בשנת 31 מספרם עלה ל3.1 אלף והם היוו 9.8% מהאוכ’.
למעשה הקהילה היהודית בפולין הייתה הגדולה מבין קהילות היהודים בעולם. לעומת תושבי פולין שאינם יהודים שהתגוררו מרביתם בכפרים התושבים היהודים התגוררו רובם בערים.
עיקר היהודים חיו בשתי הערים המרכזיות בפולין בעיר הבירה ורשה ובמרכז התעשייתי הגדול שבלודג’.
בערים הגדולות מס’ היהודים הגיע אף ל50% מהאוכ’.
תהליך המעבר מהכפר לעיר התרחש עם המעבר של היהודים לעיסוק בתעשיית המלאכה ובמסחר שהיו מקצועות עירוניים מובהקים .
הקלות בפתיחת בתי עסק קטנים והנגישות לחומרי הגלם עודדה את המעבר לעיר ואכן אוכלוסיית היהודים בעיר גדלה ב3.3% בין השנים 21-31.
מעמדם החוקי והמשפטי מעמד הקהילה

לאחר מלה”ע ה-1 פולין חויבה לשמור על זכויות המיעוטים. גם היהודים רצו לקבל הכרה כמיעוט ובאו בדרישה לקבל מעמד של מיעוט לאומי וקבלת אוטונומיה לאומית. היהודים פעלו במישור הפוליטי למען זכויות המיעוטים כולם. הם ניהלו מאבק נגד חוקי אפליה וחוקים מגבילים ודרשו שיווין אזרחי מלא שכלל הכרה ביהודים כציבור לאומי, ייצוג יהודי בגופים הממלכתיים ,אוטונומיה יהודית בתחומי השפה,הדת,החינוך התרבות,עזרה סוציאלית,ייצוג פוליטי ויישוב יהודים בא”י.
השינוי במעמדם הגיע כאשר בשנת 1921 הושג שיווין שכזה בהסכם עם הממשלה הפולנית.
הרצון העז של היהודים לקבלת אוטונומיה יהודית נבע מהשינויים שקרו בעולם לאחר מלה”ע ה-1 ובעקבות חוזה המיעוטים שנחתם בועידת ורסאי.
השינויים בפרנסת היהודים בפולין של בין שתי המלחמות
היהודים מאז ומתמיד עסקו במקצועות שנחשבו עירוניים כמו מסחר ותעשייה. אך העיסוק בתעשייה זעירה ובמלאכה תפס תאוצה בשנות העשרים והשלושים. בין השנים 21-31 חל גידול של כמעט 10% בעוסקים בתעשייה קלה. בתי עסק קטנים ורבים הוקמו בערים, ענף תעשייה זה לא הצריך הרבה משאבים חומרי הגלם היו זמינים בעיר וניתן היה לפתוח בתי עסק אלו בחנויות קטנות או אפילו בבתיהם עצמם.
היהודים היו מעורבים גם בשרותים שונים ועסקו במקצועות חופשיים (רפואה,עריכת דין, עיתונאות והוראה) .
רמת החיים של היהודים במחצית הראשונה של שנות ה20 עלתה.
אך בתקופת המשבר הכלכלי (1928) מצבם של היהודים היה הגרוע ביותר.עם התגברות האנטישמיות כל החברות והמפעלים הפכו למונופול ענק בשליטת המדינה, יהודים לא הועסקו במשרות אלו ויתרה על כך המונופול הענק איים על המשך קיומם של העסקים הקטנים ובעלי המלאכה שרובם היו יהודים.
השוק החיצוני המייצא לרוסיה נסגר וסתם את מקורות הפרנסה של סוחרים רבים.
היהודים שעיקר עסקיהם היו מסחר ותעשייה זעירה שאינה חיונית לכלכלת המדינה ובעת משבר כלכלי ההיצע של עסקים אלו גדול מהביקוש בשוק, סבלו מהמשבר הכלכלי יותר מהשאר. ולכן מבין הקבוצות האתניות השונות בפולין היו אלה היהודים שדלותם הגיעה לממדים כה גדולים.
מגמות השינוי בחינוך היהודי בפולין
בחינוך היהודי המהפכה הגדולה ביותר הייתה במעברם של אלפי תלמידים יהודים מבתי הספר היהודים לבתי הספר הפולנים. לתופעה זו שתי סיבות עיקריות: המעבר נעשה כחלק מתהליך החילון המואץ בקרב היהודים שהחל עם קבלת פולין את עצמאותה. אך גם מפני שממשלת פולין לא הכירה בבתי הספר היהודים בעברית וביידיש כבעלי רמה מספקת להמשך הלימודים ללימודים אקדמיים ולכן על מנת להתקדם מעבר לחינוך המינימלי היה צורך ללמוד בבתי הספר שאינם יהודיים.
בחינוך היהודי עצמו חלו שינויים רבים, עקב תהליכי החילון שהחלו עם הדמוקרטיזציה בפולין. מעתה ההורים לא חשו מחויבות לחינוך המסורתי של אבותיהם והרשו לעצמם לבחור בבתי הספר המתאימים לילדיהם גם אם אלה לא היו דווקא כפופים למערכת החינוך המסורתית.
בו זמנית התרחבה מאוד מערכת החינוך האורתודוקסית. מס’ הישיבות והחדרים גדל. אך גם מסגרות לימוד חדשות נפתחו בהן נשמר עיקרון הלימוד המסורתי אך בתוספת ללימודי קודש נוספו לימודיים כלליים כמו היסטוריה ולימודי שפות.
חלק מבתי הספר הללו לימדו בעברית אך מרביתם לימדו ביידיש.
היחסים בין היהודים לשכניהם הפולנים
במשך כל מאות השנים של חיי היהודים בפולין הם היוו קבוצה נפרדת מבחינת אמונתם הדתית ותרבותם.
היהודים נבדלו מלא יהודים במידה כה רבה עד שניתן היה לראות הבדלים בולטים לעין בשפה בתלבושתם בטקסיהם ובעיסוקיהם.
ההתיישבות היהודית בערים הייתה מרוכזת , תמיד זוהי הייתה קהילה גדולה יחסית וסגורה. הקהילה עצמה בערים ובעיירות הייתה חוג סגור אך קיימה יחסים יומיומיים עם האוכלוסייה הפולנית ע”י עיסוק בתעשייה ובמסחר. מגעים אלו בין שתי האוכ’, השונות כל כך הביאו להכרה מעמיקה יותר בשוני בין היהודים לפולנים במנהגים ובמצוות הדת.
התקופה שבין מלחמות העולם חיזקה את סטראוטיפ היהודי כבעל ההון. המשבר הכלכלי על רקע אדיאולוגיות אנטישמיות חיזק את התפיסה של הסוחר היהודי הערמומי הרמאי והשקרן. הצמיחה הכלכלית והחברתית של סוף המאה ה-19 הולידה יהודי חדש –אינטליגנטי הקשור בתרבות הפולנית ומדבר בשפת הפולנים אך רואה את עצמו כיהודי לכל דבר ודורש הכרה בזכויותיו ובשוני שלו.
עם התחזקות האנטישמיות לאחר עליית היטלר לשלטון גל של אנטישמיות ופוגרומים כנגד היהודים פרץ. הדבר הפך לעניין שבשגרה.
בשנים 1935-1938 הגיע גל הפרעות לשיאו, בהתקפות אלימות כלפי עוברים ושבים יהודים ברחובות והפיכת היתקלויות ביום יום בין יהודים לפולנים לפרעות המוניות ומעשי רצח.
הממשלה לא הייתה זו שיזמה את הפוגרומים אך על חלקם הקטן של מבצעיהם שנעצרו הוטלו עונשים קלים מאוד יחסית לחומרת הפשע. בנוסף מעולם לא עורבו כוחות המשטרה או הצבא במניעת הפוגרומים.
הויכוח על האוטונומיה היהודית בפולין
בחוזה המיעוטים שנחתם כחלק מהסדרי המדינות שלאחר מלה”ע ה-1 נקבע כי לכל מיעוט מגיע שיווין זכויות מלא.יהודי פולין נלחמו לזכויותיהם כמיעוט לאומי ע”י אמנה בינלאומית שתחתם ע”י נציגי המדינה הפולנית במסגרת ההסדרים שלאחר המלחמה.
במגמה זו טמון למעשה אחד היסודות לסכסוך בין הפולנים לבין המיעוטים הלאומיים שישבו בארצם ועם היהודים בכלל. שאיפתם של היהודים להבטיח את שמירת ייחודם כלאום יהודי ותפיסתם את עצמם כלאום נפרד ורק אחר כך פולנים התנגשה עם התחזקות הלאומיות הפולנית וקבלת העצמאות של מדינת פולין.
היהודים דרשו הקמה של יחידה אוטונומית בתוך המדינה. הפולנים ייחסו משמעות מופלגת לתביעותיהן הלאומיות של היהודים וראו בהן כגורם מפריע לאחדותה הלאומית של פולין.
מצד אחד היהודים דרשו שיווין זכויות כלל העם הפולני אך דרשו גם הכרה בהם כמיעוט שמעצם ההכרה בהם ככזה מעניקה להם זכויות מיוחדות.
הויכוח על האוטונומיה היהודית חפף את הויכוח על בעיית היהודים . היהודים רצו להיות לאום בתוך לאום תופעה שנגדה את עצמה וסופה היה להיכשל. כשלון מתן האוטונומיה ליהודים לא התבטא מבחינה ממשלית כי הרי לבסוף בשנת 1921 נחתם הסכם שכזה, אבל הכישלון התבטא בצמיחת האנטישמיות והפוגרומים וביחסים בין היהודים לשכניהם הפולנים.

מה הייתה תגובת הקהילה היהודית, לגווניה השונים , לתופעת האנטישמיות.
יהודי פולין התחלקו לקבוצות אדיאולוגיות שונות שהציעו פתרונות שונים לבעיית האנטישמיות.
התנועה הגדולה ביותר הייתה הבונד.
התחזקות האנטישמיות והפוגרומים ביהודים השפיעה לטובה על הבונד במחצית השנייה של שנות העשרים הפכה מפלגה זו לגדולה שבמפלגות היהודיות. בבונד הלא ציוני הודגש הממד היהודי הייחודי כנושא המרכזי והוא היווה התארגנות פוליטית והתאחדות של היהודית כנגד האנטישמיות. הבונד הייתה תנועה אנטי ציונית ותפסה את הציונות כמשיחיות שקר.
הבונד נלחמה באנטישמיות מתוך המדינה ונלחמה נגד חוקים שנחקקו נגד היהודים ונגד הפוגרומים.
הצעירים יותר שדרשו פתרונות קיצוניים וממשיים יותר לבעיה, תמכו בציונות. חלקם הצטרף לתנועות הנוער שהכשירו בני נוער לעלייה לא”י.
בצד הימני של המפה הציונית עמדו הרביזיוניסטיים ובראשם זאב ז’בוטינסקי מקים התנועה הרביזיוניסטית. אלו תמכו בהגירה מפולין והכשירו אנשים רבים בחוות הכשרה מיוחדות במטרה להשתלב בעבודה בא”י כאשר יעלו אליה.
הרביזיוניסטים לא ניסו להילחם באנטישמיות אלא רק ארגנו הגירה מפולין על מנת לתת פתרון ממשי לבעיית היהודים.
בשמאל הציוני הוקמו מפלגות כמו פועלי ציון ,פועלי ציון שמאל והמפלגה הקומוניסטית שהלכו וצברו אחריהן קהל מאמינים. אלו שילבו בין הסוציאליזם לציונות וכמו התנועה הרביזיוניסטית ראו בציון פתרון לאנטישמיות.
במרכז המפה הציונית עמדה מפלגת הציונות הכללית שייצגה את הזרם הליברלי בקרב יהודי פולין וחבריה היו בני המעמד הבינוני ואנשי מקצועות חופשיים.
התארגנות יהודית מסוג אחר הייתה בצד החרדי . אגודת ישראל הייתה תנועה שארגנה את היהדות והחסידות מאז 1912 והייתה תנועה חרדית מאוד ואנטי ציונית.
מלבדה הוקמה גם תנועת המזרחי שגם כן הייתה תנועה חרדית אך ייצגה גם יסודות ציוניים בתפיסתה.
ניתן לראות בהקמת המפלגות הרבות ובהתארגות הפוליטית הענפה בקרב יהודי פולין כתגובת נגד לגל האנטישמיות שהכה בהם . כל התנועות נלחמו בדרכים שונות נגד האנטישמיות בצורה נקודתית. הגברת פעילותם של היהודים באגודות השונות הפכה פופולרית ככל שהמצב החמיר.

בבילוגרפיה יהודי פולין בטרם שמה עורך: נחמן תמיר , הוצאת הפדרציה העולמית של יהדות פולין 1983. פרקים בתולדות יהודי פולין בעת החדשה. אלכסנדר גוטרמן , הוצאת כרמל 1999. קיום ושבר- יהודי פולין לדורותיהם. עורכים: ישראל ברטל וישראל גוטרמן ,2001. העולם והיהודים בדורות האחרונים דומקה אליעזר , 1999-2000. מאבק ושקיעה 1920-1945 ענבר שולה .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

צ\'אט
  • JJ
    JJJ
    20 October 2020
  • ד
    דינה אקסלרוד
    29 September 2020
  • רעות אהרון
    גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי גל דרומי
    29 September 2020
  • ד
    גכגכ
    29 September 2020
  • דן ביקלס
    @sagi_amram
    29 September 2020
  • דן ביקלס
    תעקבו אחריי באינסטגרם
    29 September 2020
  • יניב דמוך
    מישהו רואה אותי?
    29 September 2020
  • מאיר כץ
    שלום לכם חברים בבקשה תעקבו אחרי באינשטוס @davidkatz
    29 September 2020
  • אח של דימה
    בואנה יבן של זונה תסתום תפה המזדיין שלך דימה יילד זין שרמוט
    29 September 2020
  • בודהה
    חברה איפה אהבת החינם שלכם?
    25 September 2020
Your Shout