בחוקת ארה”ב כלול 13 המושבות הראשונות הניחו ביסודן את חירויות הפרט חופש הדיבור והדעה את ריבונות העם ושל הפרדת רשויות השלטון. התושבים בחרו את המושל. רשות מחוקקת הרשות המחוקקת מכונה קונגרס ארה”ב בית הנבחרים והסנאט מספר הנבחרים בבית נקבע לפי מס תושביה לבית הנבחרים יכול להיבחר כל אדם מעל גיל 25 או שהיה אזרח ארה”ב 7 שנים. הסנאט: מורכב משני נציגים מכל מדינה נבחרים כל 6 שנים ואילו בכל שנתיים מתחלפים 1/3 מחברי הסנאט. כל אדם בן 30 ומעלה 9 שנים אזרח היו”ר הוא סגן רה”מ חקיקת החוקים: כל אחד יכול להציע וצריך הסכמה לשניהם. כל חוק טוען אישורו של הנשיא הרשויות יש יכולת להטיל וטו על הצעת הנשיא. תומס הובס: הוגה דעות ניסה לבסס את תורת המדינה על יסודות רציונליסטיים ועל המחשבה המדעית שהתפתה אז באירופה ראה בשלטון מרכזי אבסולוטי את צורת השלטון היעילה ביותר אך בו בזמן שהוא מתקרב בדעותיו למלוכניות הוא מבסס את דעותיו על הלך המחשבה של זמנו. התיאוריה שלו היא שההנחה זה חוק הטבע היסודי ומפעיל אותו זהו חוק שמירה על היקום. הוא אומר שהאדם על פי יצר אגואיסטי. האדם פועל בצורה מכנית טוב זה אם הוא מצליח לשמור על קיומו ורע זה הדברים שמפריעים לו. מצב טבעי: מצב שבו מניע חפץ הקיום ללא מצרים. האדם פעל ע”פ יצר אגואיסטי ובשביל לשרוד היה לו צורך להשתלט על אחרים. במצב הטבעי השכל הוא המניע את האדם להכיר בכך שקיומו יובטח בצורה נאותה יותר אם יוותר על הזכות לחטוף מכל הבא ליד בהנחה שגם זולתו יעשה כן. האמנה החברתית הנ”ל יכולה להתקיים לדעת הובס רק באמצעות שלטון מרכזי (חוקת ארה”ב) המשול לכוח חזק שבכוחו לשפוט ולהעניש. חברה אינה יכולה להווסד אלא אם כן כל אדם יאבד את זכויותיו למדינה שנקראת הלווייתן ששואבת את כל זכויותיו של האזרח. אין האמנה כוללת כלל תנאים ודרישות לשליט שבעזרתו בלבד נעשים חיי התרבות והמדינה. המסקנה היא שלטון ללא סייג לא בחסד עליון כי אם בשכל ובטבע. מונטיסקיה: הוא השתדל לבנות את דעותיו על חקירה מדעית שהופעלה ע”י ניסוי בצורות משטר שונות וחקירתם. א: צורת הממשל המתאימה לארץ היא זאת המביאה בחשבון את תנאיה הגיאוגרפיים מזג התושבים התעסקותם צורת חייהם וצורת שלטונם המסורתית. הוא קובע 3 סוגי ממשלה מונרכיה , רפובליקה (חוקת ארה”ב) עריצות. רפובליקה במדינה מותנית ברוח אזרחית מפותחת ורמת מוסר ציבורית גבוהה בין תושביה (חוקת ארה”ב). ב: לקבוע מהם התנאים החוקתיים שבהם תלוי קיום החופש האזרחי במדינה. בספרו רוח החוקים הוא מפתח את התיאוריה המפורסמת שלו שהיא הפרדת הרשויות(החוקה) רוסו: הוא מביע את דעתו שרק במסגרת במקום ששולט הרצון הכללי שהוא ביטויו האמיתי של רצונו של היחיד יכול האדם להגיע לפסגת האושר וההתפתחות.(חוקה) לפי גרסא זו חופש האדם משמעותו בעיקר חופש לפעול בהתאם לרצון הכלל. שהוא רצונו האמיתי של כל אדם באשר הוא אדם ואין משמעותו כפי שמסתבר מכתביו הראשונים חופש מההגבלות והמעצורים שהמדינה מטילה עליו. מכאן נובעת גם דרישתו של רוסו מהמדינה הדמוקרטית לשתף את האזרחים בכל ההחלטות.(חוקה) היחיד פועל למען החברה ולא ההפך. האדם נברא חופשי ואף ע”פ כן בכל מקום אסור בכבלים. כניעה לרצון הכלל אין משמעותה אובדן החירות כי היחיד הוא לכלל. צורת שלטון שתאחד את כולם וכולם ינהגו לפיה בלי לאבד את הרצון האישי (חוקה) ג’והן לוק החברה מבוססת בעיקר על יסוד אינדווידואלי כלומר היא אינה אלא מסגרת המאפשרת לכל יחיד לשמור בצורה הטובה ביותר על האינטרסים הפרטיים שלו. בניגוד להובס מניח לוק כי המצב הטבעי הוא מצב של שלום ורצון טוב. האדם ניחן מן הטבע בזכויות טבעיות לחיים ביטחון ורכוש. שעליהם אין הוא יכול לוותר בשום מסגרת חברתית ומדינית. החברה קודמת למדינה והיא מיוסדת על אמנה שלפיה כל יחד מוסר לידה ולא לידי המדינה את זכותו הטבעית להגנה ולשמירה על האינטרסים שלו. הסמכויות שמקבלת האמנה מועברות לידי הממשלה וזה מותנה בהסכם שבין החברה לשלטון.(החוקה) החברה היא בעלת הריבונות אולם לאחר שהחברה מעבירה את הזכויות אינה יכולה להתערב אלא אם כן פקע הזמן. במילה אחת הדמוקרטיה. ריבונות העם החלטה ע”פ רוב קולות , הפרדה בין רשות מבצעת למחוקקת , אי התערבות הממשלה , חופש הדת. הוא השפיע על מונטיסקייה ורוסו. הכרזת העצמאות. זכותו של האדם להתנתק מדינת האם אם הוא לא מקבל את זכויותיו הטבעיות ושוויון הזכויות שמגיע לו. בני האדם נבראו שווים. וניחנו בזכויות שאין למסרם לאחר שהם: החיים ת החירות והשאיפה לאושר. כדי להגיע לנ”ל בני אדם כוננו ממשלה שתרכז בידיה סמכויות אלו בהסכמת הנתונים לשלטונן. כל מי שסותר זכויות אלו זכות הנתינים לבטלו ולכונן תחתיו ממשל חדש. זוהי זכותו וחובתו להפיל משטר עריצי.
תפריט
